Remove ads
חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו. החסידות נקראת על שם העיר ברסלב (כיום באוקראינה), שבה התגורר רבי נחמן במשך שבע שנים.
 | |
| סמל "האש שלי", המקובל בחסידות ברסלב | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| זרם | יהדות אורתודוקסית |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד |
ברסלב (עיר)  |
| תאריך ייסוד | ה'תק"ן, 1790 |
| מייסד | רבי נחמן מברסלב |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות | אומן, מירון, ירושלים, צפת, בני ברק, ביתר עילית |
|
www | |
  | |
ראשיתה של חסידות ברסלב בשלהי המאה ה-18 במרכז אוקראינה, באזור שכיום נמצא מחוז צ'רקאסי והיא עברה תהפוכות רבות עד שהפכה בסוף המאה ה-20 לתנועת המונים הנפוצה במדינות רבות. לחסידות ברסלב תפיסת עולם ומנהגים המיוחדים לה.
Remove ads
תקופת רבי נחמן
חסידים התקבצו סביב רבי נחמן עוד בטרם קבע את מושבו בעיר ברסלב. תחילת כהונתו כאדמו"ר הייתה בשנת 1790 בעיר מדוודיווקה. מספר חסידיו גדל במהלך נדודיו לזלטפולי ומשם לברסלב. בתקופת חייו זכתה החסידות לגיבוי מצד רבי לוי יצחק מברדיצ'ב והחוזה מלובלין ובשלב מסוים גם מרבי שניאור זלמן מלאדי, ולכן מחלוקות שהיו לרבי נחמן עם הסבא משפולי ועם דודו ר' ברוך ממז'יבוז', לא פגעו בה באופן ניכר. בתקופה זו התעצבה חסידות ברסלב באופן שונה מחסידויות אחרות, באמצעות מנהגים שהנהיג רבי נחמן, ביניהם התבודדות ווידוי בפני הצדיק[1]. בחצי השנה האחרונה של חייו השתכן באומן, ושם הכיר קבוצת משכילים יהודיים, כדוגמת הירש בער הורביץ, שעמו שיחק שחמט.
מאז פטירתו של רבי נחמן (בשנת ה'תקע"א - 1810) אין בחסידות ברסלב אדמו"ר או רבי מובהק. תלמידו של רבי נחמן, רבי נתן מברסלב, הנהיג את תלמידי רבי נחמן לאחר שנפטר אך לא שימש כאדמו"ר, זאת בשל ההערצה העצומה לרבי נחמן ובשל הצהרתו של רבי נחמן שאמר "ממני ועד משיח לא יהיו חדשות"[2]. בשל כך, כונו חסידי ברסלב ביידיש "טויטע חסידים", כלומר "חסידים מתים", ללא אדמו"ר חי.
תקופת רבי נתן
כאמור, לאחר מותו של רבי נחמן, עברה הנהגת חסידות ברסלב לתלמידו רבי נתן. עיקר עיסוקו היה הדפסה והפצה של תורת רבי נחמן, כפי שנמסרה בחייו, בכתב ובעל פה. בזכות עבודתו זו קיים בסיס ספרותי איתן לחסידות ברסלב, שמהווה תחליף מסוים לאדמו"ר חי. במהלך תקופתו של רבי נתן סבלו חסידי ברסלב מרדיפות קשות, במיוחד מצד רבי משה צבי גיטרמן, האדמו"ר מסאווראן, תלמידו של רבי אריה לייב משפולי. הוא פתח במסע נגד תלמידי רבי נחמן בשנת ה'תקצ"ה (1835), אסר לאכול משחיטת חסידי ברסלב, להנשא להם או לקחת מקרבם מלמדים[3]. הדפסת ספרי ברסלב ברוסיה הצארית נאסרה עקב הלשנה[4]. רבי נתן מברסלב נאסר למשך כחודש, בית המדרש של חסידי ברסלב באומן נסגר ורבי נתן היה צריך להסתיר את זהותו בחלק ממסעותיו[5]. בספרות ברסלב מוזכרים מספר מקרים שבהם חסידי ברסלב הוכו, עד כדי רצח של ארבעה בני משפחה בברסלב[6][7]. בתקופה זו הצטמצם מאוד מספר חסידי ברסלב הגלויים ועמד על כמה חסידים בודדים, בעיקר באומן, בברסלב, בטשערין ובטולטשין.
למרות הרדיפות, בתקופה זו התגבשה צורת חסידות ברסלב למשך מאה השנים הבאות. רבי נתן ייסד את מנהג העלייה לרגל לאומן בראש השנה (הקיבוץ באומן), כתב את ספרו ליקוטי הלכות והדפיס את ספריו של רבי נחמן - ליקוטי מוהר"ן וספר המידות. שלושה ספרים אלו הפכו לליבה של הספרות הברסלבית ומהווים כלי עיקרי להפצת חסידות ברסלב.
הדור השלישי
עם פטירתו של רבי נתן מברסלב בי' בטבת ה'תר"ה (1844) תמה התקופה שבה אישיות יחידה הנהיגה את חסידות ברסלב. רבי נתן מינה את רבי נחמן מטולטשין לממשיכו, אבל זה לא התכוון להנהיג את כלל החסידות, אלא עבר לאומן והנהיג את קהילת החסידים הקטנה שם. חסידי ברסלב התפזרו לקהילות זעירות ולעיתים חיו כבודדים, ללא מסגרת חברתית חסידית. במקביל לרבי נחמן מטולטשין קמו בחסידות ברסלב מספר מנהיגים רוחניים מקומיים. המשפיע הבולט בתקופה זו היה הרב נחמן רבה של טשערין, שכתב פירושים על ספריו של רבי נחמן, תמצת את הספר "ליקוטי הלכות" וערך אותו כעצות בספר "אוצר היראה".
בעקבות מותו של הרבי מסאווראן פחתו לתקופת מה הרדיפות נגד חסידי ברסלב, אך אלו התחדשו אחרי מותו של רבי נתן. רבנים וחסידים מחסידויות אחרות רדפו את חסידי ברסלב, במיוחד על רקע העלייה לרגל לקברו של רבי נחמן[8]. שיא הרדיפות היה הרס בית המדרש של חסידי ברסלב באומן בשנת 1863, על ידי חסידי שושלת טשרנוביל ובעיקר חסידי סקווירה וטאלנה[9].
הדור הרביעי
המשפיעים הבולטים בדור הרביעי היו רבי אברהם חזן שלמד מאביו רבי נחמן מטולטשין (תלמידו של רבי נתן), ורבי אברהם שטרנהרץ שהיה תלמידו ונכדו של רבי נחמן מטשעהרין ונינו של רבי נתן.
בתקופה זו החלה להתבסס קהילת ברסלב גם בארץ ישראל. בשנת 1893 עלה לארץ הרב אברהם חזן והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. בתקופה זו חי בצפת המשפיע רבי ישראל היילפרין (קרדונר) (תלמידו של רבי משה ברסלבר, תלמיד רבי נתן).
מלבדם פעלו בתקופה זו גם רבי אלתר טפליקר שהיה תלמידו של רבי נחמן מטשערין וגיסו של הרב חזן, רבי ברוך אפרים מחבר הספר "באבי הנחל", ורבי שמשון בַּרְסְקִי, צאצא של רבי נחמן וממנהיגי חסידי ברסלב באומן (ה'תרל"ג - ה'תרצ"ה).
בין מלחמות עולם
תקופה זו נחשבת לתקופת גאות בחסידות ברסלב, הן בפולין והן בארץ ישראל.
דעיכת החסידות באוקראינה
בשנות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות דעכה חסידות ברסלב בארץ הולדתה, אוקראינה. חסידי ברסלב שנותרו באוקראינה לאחר מהפכת אוקטובר היו מנותקים ומבודדים מהקהילות היהודיות מחוץ לברית המועצות ונרדפו באופן קבוע על ידי היבסקציה. בין הבולטים בין חסידים אלה היו רבי לוי יצחק בנדר, שהגיע לאומן בשנת 1918 כאברך צעיר ונותר בה עד למלחמת העולם השנייה, ורבי אלימלך טפליקר, שהקים חדר מחתרתי לילדים בעיר פולנאה[10]. החסידים בעיר אומן התאמצו להמשיך ולקיים את מנהגיהם למרות העוינות והרדיפות מצד המשטר החדש[11]. "הקיבוץ הגדול" באומן שרד עד שנת 1937 וקהילת חסידים קטנה ונרדפת הוסיפה להתקיים בעיר עד הכיבוש הנאצי.
חסידות ברסלב בפולין
בראשית המאה העשרים עבר מרכז הכובד של חסידות ברסלב לפולין. לאירוע המכונן של תהליך זה נחשב מסעם של שבעה חסידים מלובלין לאומן בשנת 1906. הרב יצחק ברייטר, יזם את המסע, והשתתפו בו האחים יחזקל-אפריים ויהודה מנדלאיל, שאז היו בשלהי שנות העשרה[12]. החסידים שחזרו מהמסע היו לגרעין שממנו צמחה חסידות ברסלב בפולין[13].
בתי כנסת של החסידות הוקמו בלובלין ובווארשה. מקום כינוסם השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה עבר ללובלין, שם זכו לתמיכה מצד ראשי הקהילה החסידית. המנהיגים המרכזיים של חסידות ברסלב אז בפולין היו רבי יצחק ברייטר[14] ורבי אהרן לייב ציגלמן. הוצאת הספרים שבראשות ציגלמן הדפיסה והפיצה רבבות עותקים מספרי ברסלב.
תחיית החסידות בפולין השפיעה רבות על התאולוגיה, הספרות והמנהג של חסידי ברסלב גם בדורות לאחר מכן. אמירת התיקון הכללי, שלפני כן היה פעילות של היחיד, החלה להעשות בקבוצות. חדרי התבודדות נבנו בערים. ערך ההתקשרות לצדיק קיבל ניסוח ליטורגי קבוע בטקסט שנקרא 'הריני מקשר'. לראשונה התארגנו נסיעות לנשים לקבר רבי נחמן באומן. הדפסת ספרי החסידות גדלה למאות אלפי עותקים עד 1939 והפכה לדרך התעמולה המרכזית של החסידות. בנוסף נכתבו והופצו 'עיקרי האמונה בצדיק' שקובצו בספר 'חלוקי הנחל' של ברייטר, וכוללים ריכוז שאין לו תקדים של הצהרות על מרכזיותו של רבי נחמן ותפקידו בבריאת ותיקון העולם.[15]
קהילת ברסלב בירושלים
"חצר ורשא" הייתה הריכוז המשמעותי של חסידי ברסלב בירושלים. רוב תושביה היו חסידים שעלו בעקבות רבי אברהם חזן עוד לפני המהפכה הקומוניסטית. ותיקי הקהילה מספרים שחסידי ברסלב שעלו מפולין העדיפו להתיישב בבני ברק ובתל אביב על פני התנאים הקשים של ירושלים העתיקה[16]. מרכז ברסלב בעיר העתיקה היה בית הכנסת "נתנ'ס שול", סמוך לבתי מחסה.
לאחר פטירת רבי אברהם חזן, מנהיג החסידים עד מלחמת העולם הראשונה, הנהיגו את הקהילה תלמידו רבי אליהו חיים רוז'ין[דרושה הבהרה] ורבי שמואל הורביץ.
באותה תקופה הצטרפו לחסידות ברסלב רבי שמואל שפירא, אברך בישיבת עץ חיים הליטאית בירושלים, וכן רבי בנימין זאב חשין ורבי נחום יצחק פרנק שעזבו את הקהילה הליטאית[17].
חסידות ברסלב בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה
רובם של חסידי ברסלב הושמדו בזמן השואה. המרכז החסידי הגדול בפולין חוסל ועימו גם שרידי הקהילות באוקראינה, כולל קהילות אומן וברסלב. ישנן עדויות על כך שכמה מהם נותרו נאמנים לדרכם ולמנהגיהם בגטאות ובמחנות ההשמדה[18]. גם בשנות השואה היו חסידי ברסלב שניסו ואף הצליחו להגיע להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב באומן[19]. למעשה נותרה מהחסידות רק הקהילה הקטנה בירושלים העתיקה שהונהגה אז על ידי הרב יחזקאל אפריים מנדלייל ומנתה פחות משבעים משפחות. בשנת 1940 ייסד הרב אברהם שטרנהרץ, נינו של רבי נתן מברסלב, את הקיבוץ במירון בראש השנה כתחליף לקיבוץ באומן, שהייתה אז תחת שלטון סובייטי[20]. לדברי הרב שמואל הורוויץ, מהבולטים בין חסידי ברסלב הירושלמים, באותה תקופה לא התגוררו חסידי ברסלב בצפת[21]. מכה נוספת הונחתה על החסידות ברסלב במלחמת העצמאות, כאשר הלגיון הערבי כבש את הרובע היהודי. חסידי ברסלב שגורשו מבתיהם ב"חצר ורשה" יושבו בחלקם בשכונת קטמון. חלקם עבר להתגורר בבני ברק, ברחוב מימון, שם הקים בשנות הארבעים הרב מרדכי נתן דוד יגלניק, ניצול השואה, בית כנסת של חסידי ברסלב. בית כנסת נוסף הוקם ברחוב אלשיך, והוא מכונה "הכולל". בראש הכולל עמד רבי נתן צבי קניג.
לאחר קום המדינה
חסידי ברסלב שפונו מהעיר העתיקה בירושלים, פונו ברובם לשכונת קטמון ומשם נדדו במהלך השנים בעיקר לשכונות גאולה ומאה שערים[22]. שם, בקצה המזרחי של רחוב מאה שערים הוקם בשנות החמישים "בית המדרש הגדול לחסידי ברסלב בירושלים", הידוע בכינוי "השול".
השנים שלאחר מלחמת העצמאות היו שנות שפל קשה לחסידות ברסלב. כניעת הרובע היהודי, חיסלה למעשה את הקהילה המגובשת האחרונה של חסידי ברסלב בארץ ישראל, להוציא את קהילת צפת שמנתה פחות מעשרים משפחות. החסידים שגורשו מבתיהם נבלעו בתוך העדה החרדית בירושלים ובבני ברק.
גם בשעה בה התרחשה שקיעה דמוגרפית וארגונית של חסידות ברסלב, רבי נחמן ותורתו לא נשכחו. דמותו של רבי נחמן מברסלב היוותה השראה לחוקרים וליוצרים, גם כאלה שלא השתייכו ליהדות האורתודוקסית. הסופרים מרטין בובר, פנחס שדה ומאוחר יותר גם אלי ויזל, שילבו את קורות חייו ואת אימרותיו בתוך יצירותיהם, ובאקדמיה נחשב רבי נחמן כאחד מההוגים המרכזיים של הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה המודרנית כדוגמת סרן קירקגור וז'אן-פול סארטר.[דרוש מקור]
לצד התרחבות חסידות ברסלב, נותרה גם התנגדות כלפיה. בשנת 2006 יצא קונטרס ובו תמלול שיחה של הרב ירמיה כהן מצפת התוקף את דרכו של רבי נחמן. הדבר גרר מחאה עד שכהן נאלץ להתנצל, אם כי לא חזר בו לחלוטין מדבריו[23].
תחייתה של חסידות ברסלב
מאז קום מדינת ישראל ועד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה חסידות ברסלב קבוצה קטנה וסגורה בתוך הציבור החרדי, שפעלה בפרופיל נמוך בשני הריכוזים החרדיים הגדולים במדינת ישראל, בבני ברק ובאזורים החרדיים בירושלים. שלושים שנה לאחר מכן מנתה חסידות ברסלב עשרות אלפי אנשים והיא נפוצה כמעט בכל הערים בישראל וגם בריכוזים יהודיים בחו"ל.
הרב בנדר ותלמידיו
הדמות הבולטת בחסידות ברסלב במאה העשרים היה רבי לוי יצחק בנדר[24]. הוא היה תלמידם של משפיעי הדור הרביעי כמו הרב שמשון ברסקי והרב אברהם חזן. הוא נלחם במדיניות האנטי דתית של השלטונות הסובייטים לאחר המהפכה הקומוניסטית והצליח לחמוק מהנאצים ומהמשטרה החשאית הרוסית בזמן מלחמת העולם השנייה. הגיע לארץ לאחר קום המדינה ונתפס כסמל של חסידות ברסלב המקורית באוקראינה ובפולין.
בשנות השישים, לאחר מותו של הרב אברהם שטרנהרץ, ניסה הרב בנדר לבטל את הקיבוץ במירון, על מנת שכל חסידי ברסלב יחגגו את ראש השנה יחד בירושלים. תלמידיו של הרב שטרנהארץ, ובראשם הרב גדליה קעניג, סירבו לכך. בעקבות כך נוצר קרע בין הפלג הצפתי ובין שאר חלקי החסידות, שעד אותה תקופה הייתה הומוגנית למדי.
בתחילת שנות השבעים ניסה תלמידו של הרב בנדר, הרב אליעזר ברלנד, להפיץ את תורת חסידות ברסלב בקרב תלמידי הישיבות הליטאיות הגדולות בבני ברק, כמו ישיבת פוניבז' וישיבת סלובודקה. הוא זכה להצלחה מסוימת, כאשר כמה אברכים ליטאיים יצרו "חבורת לימוד", שהתרכזה סביב בית כנסת ברסלב בבני ברק (שהוקם עוד בשנות הארבעים על ידי הרב יגלניק). לאחר מלחמת יום הכיפורים צמחה תנועת התשובה בעיקר בפעילותם של שליחי חב"ד ושל ישיבות ליטאיות כמו אור שמח. חסידות ברסלב הייתה אז קבוצה קטנה בתוך העדה החרדית שלא עוררה עד אז עניין אצל חילונים מחפשי דרך. בשנת 1974 הגיע הזמר דדי בן עמי לשמוע שיעורים של ברלנד בבני ברק. שנה לאחר מכן, הציע בן עמי לברלנד לקיים את מנהג ההקפות של שמחת תורה במושב נהלל, שבו התגוררו הוריו של בן עמי. בהקפות אלו השתתפו מבני הקיבוצים בעמק יזרעאל והן היוו מפגש ראשון בין בני ההתיישבות העובדת ובין חסידי ברסלב. בעקבות המפגש הזה התקיימו מפגשים נוספים שגרמו להקמת ישיבת שובו בנים בשנת 1978. חסידות ברסלב הפכה לגורם דומיננטי בתנועת התשובה. ישיבות ברסלביות נוספות לחוזרים בתשובה נפתחו בשנות השמונים ולאחריהן גם מדרשות לבנות ומוסדות חינוך יסודיים עבור ילדי החוזרים בתשובה.
השתלבותם של החוזרים בתשובה בחסידות ברסלב נתקלה גם בהתנגדות. בשנת 1985 החל הרב ישראל מאיר ברנר, תלמיד של הרב בנדר, להעביר ב"שול" שיעורי חסידות בעברית. מאוחר יותר גרם הדבר עימותים שבמהלכם סולקו מרבית בעלי התשובה מה"שול", ובראשם אליעזר ברלנד. הפילוג הסתיים למעשה בה'תשנ"ג, כאשר יצא פסק דין של בד"ץ העדה החרדית שהביע התנגדות לסגירת בית הכנסת בפני יהודי כלשהו. פסק הדין גרם לחזרתם של בעלי התשובה לבית הכנסת ולעזיבתם של רבים מהחסידים המקוריים, שהקימו בתי כנסת נפרדים, בהם "אנשי מוהר"ן" ו"באר שבע".
תלמידיו של הרב אברהם שטרנהרץ
בשנת 1955 נפטר הרב אברהם שטרנהרץ, שהיה נינו של רבי נתן מברסלב. תלמידו הרב גדליהו אהרן קניג הגשים את צוואתו לבנות קהילה של חסידי ברסלב בצפת, באמרו כי עד שלא תיבנה צפת לא תיבנה ירושלים. תלמיד נוסף של הרב קניג, הרב שמחה בר לב, לימד את תורת ברסלב לקבוצות של אברכים ותלמידי ישיבה ליטאיים בבני ברק החל מאמצע שנות השמונים.
הרב ישראל אודסר
הרב ישראל אודסר נמנה עם זקני חסידי ברסלב בירושלים. אחרי שמלאו לו שמונים עבר לבית אבות גריאטרי ברעננה. מספר חודשים אחר כך סיפר שעשרות שנים קודם לכן קיבל "פתק" מרבי נחמן שבו מופיעה לראשונה המנטרה נ נח נחמ נחמן מאומן. הרב אודסר עזב את בית האבות בעזרת מעריציו ויצא למסעות הסברה ברחבי העולם, שבהם ניסה להסביר את חשיבות המסר שקיבל. במקביל ייסד את הוצאת הספרים "קרן רבי ישראל אודסר".[דרוש מקור] סמלה של הקרן, "האש שלי", נמצא בשימוש גם אצל חסידי ברסלב אחרים. המילים לקוחות מדברי רבי נחמן: "מיין פייערל וועט שוין טלויען[25] ביז משיח וועט קומען" ("האש שלי תוקד עד ביאת המשיח").
בראשית שנות התשעים גדלה תנועתו של הרב אודסר. בזרם המרכזי של חסידות ברסלב התנהלו ויכוחים סביב היחס לבעלי התשובה ולשפה העברית, ובעלי תשובה רבים נמשכו לדמותו העממית של הרב אודסר, כשהם מזדהים גם עם ההתנגדות שהייתה לו כלפי מנהיגי הציבור החרדי[דרוש מקור].
Remove ads
חסידות ברסלב כוללת מספר רב של תת-קבוצות, בעלי עמדות השקפתיות ואידאולוגיות שונות זו מזו. בהסתמך על ספרי הטלפון הפנימיים הזמינים של הפלגים השונים, היא מנתה כ-14,000 משפחות נכון ל-2016, אם כי הקריטריונים להשתייכות של מרבית קהילותיה גמישים בהרבה ביחס לכל חסידות אחרת (החוקר מרצ'ין וודזינסקי(פול') הציע להפחית את המספר ב-50% על מנת שניתן יהיה להשוות לחצרות אחרות)[26].
פלג השוּל
במרכז הזרם הממוסד בחסידות ברסלב עומד "פלג השוּל" או "שול מאה שערים" (נהגה "שוּל מֵישוֹרים"), הקרוי על שם השול (=בית הכנסת) הגדול של הזרם במאה שערים, מורכב בעיקר מצאצאי חסידי ברסלב בעבר אך גם מחרדים אחרים וחוזרים בתשובה. זרם זה שואף ללכת בדרכו של הרב בנדר והוא ממשיך במידה רבה את חסידי ברסלב של הדורות הקודמים. בני הפלג לומדים במוסדות חרדיים רגילים. פלג זה הוא בעל קרבה לעדה החרדית ואינו מתמקד בעשיית חסידים לשורותיו.[27]
על מנהיגי זרם זה נמנים: הרב נתן ליברמנש, הרב יהודה לייב פרנק, הרב בנימין זאב קנפלמכר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב ישראל מאיר ברנר והרב שמעון טייכנר. חלק ממתפללי בית הכנסת נוהגים להתפלל בצעקות, לאור דברי רבי נחמן שיש להיות "כחיות הנוהמות ביער"[28]. בעבר היו מנהיגי הזרם הרב יעקב מאיר שכטר והרב שמואל משה קרמר, אך לאחר מחלוקות על אופי הנהגת החסידות הזרם התפלג, ולאחר מספר שנים הקים הרב שכטר בית כנסת נפרד.
בית הכנסת הראשון בירושלים של הזרם, בו הוקמה תנועת הנוער של הזרם המרכזי "מורשת הנחל", הוא בית הכנסת "אור אברהם" בשכונת גוש 80 שהוקם על ידי הרב משה בורשטיין בקטמון ובשנות ה-90 נמכר ועבר למקומו החדש. בית כנסת זה היה מרכזו של "זרם המרכזי", עד שגם ה"שול" עבר לשליטתם. בית כנסת נוסף בולט בירושלים הוא בית הכנסת "אנשי מוהר"ן" של משפחת ירבלום, בשכונת הבוכרים. בית כנסת זה הוקם בשנת 2006 לאחר החיכוכים בין הזרמים בברסלב. הוא אינו משתייך רשמית לאחד הזרמים ומתפללים בו הן אנשי הזרם המרכזי והן אנשי הרב שכטר.
בבני ברק יש לזרם המרכזי בית הכנסת ברחוב אלשיך. החל מאמצע שנות התשעים הוקמו מרכזים גם בבית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ועוד.
לזרם המרכזי יש ישיבה בבני ברק.
חבורות "מורשת הנחל"
"מורשת הנחל" הוא ארגון המארגן חבורות לגילאים מגוונים. הארגון משתייך לזרם המרכזי בברסלב. הארגון הוקם בשנת ה'תשס"ב - 2002 בידי הרב אליעזר בורשטיין, ובהכוונת המשפיע הרב נתן ליברמנש. הארגון הוקם מלכתחילה עבור בחורים ממשפחות ברסלביות ותיקות שאינן דוברות יידיש, שעד אז לא היו להם חבורות. בשנת ה'תשס"ג - 2003 הוקמו מסגרות דומות גם לדוברי יידיש שהגיעו ברובם מחבורת "קרן אור" בראשות הרב יעקב מאיר שכטר, המתקיימות בבית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים. החבורות מתאספות בבית כנסת "אור אברהם" בשכונת עזרת תורה בירושלים. מקימי החבורות סברו שחבורות "קרן אור" פועלות באופן דומה מדי לשאר החסידויות, המדגישות טישים, התוועדויות, שירה סוערת, אמירת לחיים ופורים שפיל; בזמן שדרכו של רבי נחמן מדגישה את עבודת התפילה ואת הלימוד בכתבי ברסלב, כולל לימוד עצמי.
כחמש שנים לאחר הקמת הארגון, בעקבות הצטרפות חברי הנהלת בית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים (ה"שול") לארגון, עברו החבורות לבית הכנסת. במקביל מתקיימות שם גם החבורות של קרן אור.
נכון לשנת ה'תשע"ג - 2013, משתתפים בפעולות הארגון כמאתיים בחורים בירושלים וכמאתיים ילדים בירושלים ובבית שמש. זאת בנוסף לכמה מאות בחורים בביתר, בני ברק, מודיעין עילית ועוד, ולמעלה מאלף אברכים במקומות אלה. הארגון עורך לחברים בו שבתות התאחדות במירון ובמקומות נוספים.
הרב אליעזר שלמה שיק ותלמידיו
ערך מורחב – אליעזר שלמה שיק
הרב אליעזר שלמה שיק (מכונה מוהרא"ש) היה רבה של קהילת "היכל הקודש". תלמידיו מתרכזים בעיקר ביבנאל (המכונה בפיהם "עיר ברסלב") ובניו יורק. בשני המוקדים הם מחזיקים גני ילדים, תלמוד תורה ובית ספר לבנות, ישיבות וכוללי אברכים, וכן מפעלי חסד ועזרה הדדית בקהילה. הקהילה מדפיסה את ספרי ברסלב וספרי הרב שיק. בארצות הברית יש לקהילה בתי מדרש בבורו פארק, במונרו, במונסי ועוד.
הרב שיק חיבר מאות קונטרסים וספרים, שחיבר, ובפרט סדרת ספרי השאלות והתשובות 'אשר בנחל' (כ-150 כרכים שהודפסו). הקונטרסים העיקריים הודפסו ב-12 שפות ומופצים במחיר הקרן. הוא עודד את תלמידיו להפיץ ברחובות את ספרי ברסלב והקונטרסים שחיבר.
רבים התקרבו דרכו לחסידות ברסלב, בהם הרב ניסן דוד קיוואק. החל מסוף שנות השבעים נמתחה עליו ביקורת בקרב חלק מרבני ברסלב, על כך שאנשי קהילתו מתייחסים אליו כאדמו"ר, בניגוד למקובל בחסידות ברסלב לאחר פטירת רבי נחמן.
בקהילה זו מקובל היה בעבר להינשא בגיל צעיר במיוחד (16 ואילך), כדי לחסוך התמודדויות עם היצר הרע. מחמת הסתבכויות עם החוק הדבר אינו שכיח יותר.
לאחר פטירתו של הרב שיק מינו חלק מתלמידיו את הרב יצחק לעזער למנהיגם. אחרים הם תלמידים של הרב יואל ראטה.
תלמידי הרב יעקב מאיר שכטר
"קהילת חסידי ברסלב" כוללת את תלמידיו של הרב יעקב מאיר שכטר ומכונה בקרב חסידי ברסלב "הקהילה" סתם. בעבר היה הרב שכטר המשפיע הבולט בזרם ה"שול" - בית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים. בעקבות חילוקי דעות עם רוב רבני הקהילה הוקמה חבורת "מורשת הנחל" בבית הכנסת "אור אברהם" ורבים מהקהילה פרשו מה"שול". לאחר מספר שנים פרשו הרב שכטר וקהילתו מה"שול". בהמשך התפתחה קהילתם גם בעיר בית שמש. בשנת ה'תשע"ה רכשו אנשי הקהילה, המכונה גם "קרן אור", בניין בירושלים עבור מוסדותיה[29].
פלג שובו בנים
פלג שובו בנים, הוא פלג גדול בחסידות ברסלב, המתבסס ברובו על בעלי תשובה. חברי הפלג האלו הם חסידיו של הרב אליעזר ברלנד, והם נקראים על שם הישיבה שהקים, ונקראת כיום נחמת ציון. הפלג מונה כאלף וחמש מאות משפחות המתגוררות בירושלים ובביתר עילית. ניתן לשייך לפלג זה גם את תלמידי הרבנים עופר ארז, שלום ארוש, שמואל שטרן ומיכאל גול, כולם ראשי ישיבות, כותבי ספרים המנהלים כיום קהילות רוחניות עצמאיות ועצמאיות-למחצה. הפלג עבר משבר כאשר ברלנד הואשם והורשע במעשים מגונים ובתקיפות מיניות, ברח מישראל למשך מספר שנים, ובסופו של דבר הוסגר, הורשע וריצה עונש מאסר של כשנה. בהמשך שוב הועמד לדין והורשע בפרשיות הונאה וניצול כספי.
באמצע העשור השני של המאה ה־21, על רקע פרשת מעצרו ומשפטו של ברלנד, נוצר עימות חריף בין חסידיו ובין חסידי ברסלב אחרים שיצאו נגדו עקב ההאשמות נגדו. העימות הוביל בינואר 2017 לתגרה מרובת משתתפים בבית הכנסת המרכזי של החסידות בשכונת מאה שערים[30].
פלג הננחים
- ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן
לאחר מותו של הרב ישראל בר אודסר באמצע שנות התשעים, המשיך פלג ה"ננחים" להתרחב ולכלול עשרות קבוצות קטנות ומאות בודדים, המאמינים ברב אודסר כממשיכו של רבי נחמן מברסלב. ריכוזיו הבולטים של הפלג הם בצפת, ירושלים, בית שמש, אלעד, נתניה ועוד.
בניגוד לשאר הפלגים בברסלב, שהוקמו על ידי תלמידיו של רבי לוי יצחק בנדר, הננחים מאמינים שרבי נחמן כתב את "הפתק" לרבם. הם מוכרים בשל מנהגם לרקוד ברחובות.
הזרם המוכר בפלג ה"ננחים" הם אנשי עמותת "הקרן". עמותת "קרן ר' ישראל דב אודסר" פעלה בין השנים 1995 עד 2009 ונוהלה על ידי יורשי צוואתו של הרב אודסר, עמרם יוסף הורביץ ובניו נחמן ושמואל. העמותה הקימה דפוס ספרי ברסלב, רכבי הפצה, בתי ספר לילדים, נסיעות לאומן ועוד. לאחר פטירת עמרם יוסף הורביץ העמותה נקלעה לחובות כספיים פשטה רגל ונסגרה, לאחריה הוקמו עמותות "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" על ידי בניו נחמן ושמואל הורביץ. העמותות ממשיכות להדפיס את ספרי הקרן הישנה. עובדי העמותה לבושים ומתנהגים כשאר חסידי ברסלב נוסעים לאומן לראש השנה ובשאר זמני ההתקבצויות הידועות בברסלב כגון שבת חנוכה, ראש חודש ניסן יום הולדתו של רבי נחמן וחג השבועות.
זרם ננח הירושלמי סוברים כי הרב אודסר הוא בעצמו רבי נחמן, ואף סוברים כי הוא המשיח. הם מסתמכים על משפטים שנאמרו בהקלטות שונות על ידי הרב אודסר: "אני המלך", "אני נ נח נחמ נחמן מאומן", "אז אני צריך להיות המשיח", "אחריי אין אף אחד", "אבל לגלות בפירוש שאני הוא", "נקי לגמרי", "אומן נגמר" ומשפטים דומים. אנשי פלג זה מקיימים קיבוץ בראש השנה בכותל המערבי. הקיבוץ הראשון של תלמידי הסבא בירושלים התקיים עוד בחייו של הסבא בזמן שהוא בעצמו נסע לאומן[31].
ישנם מהננחים השואפים להעלות את עצמותיו של רבי נחמן מאומן לקבורה בישראל. רבי ישראל בעצמו עסק בזה אך לאחר התנגדות חסידי ברסלב חזר בו מדעתו בנושא זה.
קהילה בולטת נוספת בקרב פלג הננחים היא קהילת "שיר חדש" במרכז העיר תל אביב. מנהיג הקהילה הוא הרב ישראל יצחק בזנסון והיא מונה כ-30 משפחות. לקהילה בית מדרש, תלמוד תורה וחנות דיסקים בדרום תל אביב והיא מחזיקה גם בית כנסת ברחוב ארלוזורוב בצפון העיר.
זרם נוסף בפלג הננחים הם תלמידי הרב שלום (שרלי) סבג. אשר רובם בעיקר חוזרים בתשובה. החבורה שובתת בקברי צדיקים. תפילותיו מתנהלות בשירה, גם בקטעים שלא נהוג בדרך כלל לשיר אותם. שיעוריו מתקיימים בציון בנימין בן יעקב בכפר סבא.
קהילת "נחל נבע מקור חכמה" בצפת
- ערך מורחב – קהילת ברסלב צפת
הקהילה הוקמה בשנת תשל"ט (1979) על ידי הרב גדליהו אהרן קניג, כקיום צוואת רבו, רבי אברהם שטרנהרץ, להחיות את היישוב הדתי בצפת, אשר הייתה בעבר מרכז לימוד תורה וקבלה. נפטר בה'תש"ם במהלך גיוס תרומות בחו"ל למען מטרה זו. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, הרב אלעזר מרדכי קניג עד לפטירתו בתשע"ט. כיום עומד בראש הקהילה אחיו, הרב אפרים. מוסדות הקהילה כוללים בניין מרכזי בעיר העתיקה שבו בית כנסת מפואר. הקהילה מונה כאלפיים איש.
ישיבת "נצח מאיר" בראשות הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
ישיבת נצח מאיר היא ישיבה לבעלי תשובה ומתחזקים בראשות הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד, מתלמידי הרב בנדר[32]. הישיבה שואפת לשמור על הסגנון והתכנים המקוריים של החסידות כפי שהועברו על ידי הרב בנדר. עם זאת הם חלוקים בכמה נושאים עם שאר תלמידי הרב בנדר, ובניגוד אליהם נשות אנשי הפלג הולכות עם פאות נכריות.
קהילת שדה צופים
קהילת שדה צופים היא קהילה של חוזרים בתשובה שחרתה על דגלה, עצמאות חברתית וכלכלית. הקהילה דוגלת בעבודה לשם פרנסה ובהקמת מוסדות חברתיים וחינוכיים לחוזרים בתשובה, ללא קשר עם הממסד החרדי המסורתי. את הקהילה מנהיג הרב עודד ניצני ומקורבים אליה גם רבנים אחרים כמו עופר גיסין וארז משה דורון. בעיני הקבוצות האחרות בברסלב, נחשבת "שדה צופים" כ"ציונית", כיוון שהיא מוסיפה את הברכה לחיילי צה"ל בתפילות שבת וחג.
הקהילה מונה כמה מאות משפחות בביתר עילית, מעלות, מצפה רמון, ראשון לציון, צפת ועוד. לקהילה מוסדות לימוד הכוללים גני ילדים ובתי ספר יסודיים מהם יצא הרב דניאל פינטו מנתיב השיירה. הקהילה מוציאה מגזין חודשי בשם "אדרבה", שבו כותבים בין היתר חוזרים בתשובה ידועים כמו אהוד בנאי.
תלמידי הרב אברהם צבי קלוגר
תלמידיו של הרב אברהם צבי קלוגר מגיעים בעיקר מחסידויות ותיקות כמו קלויזנבורג בעלז, ויז'ניץ וסאטמר. תלמידי הרב קלוגר מאריכים מאוד בתפילתם ומוסיפים לה קטעי שירה וניגונים מעבר למקובל בחסידויות אחרות.
בהמשך הצטרפו מאות חסידים אל הרב קלוגר בקיבוץ הגדול. פעילותו של הרב קלוגר הקימה נגדו חסידויות ותיקות רבות ואפילו הוצאו הודעות חרם נגד חסידים, שהצטרפו אליו למסעות לאומן ונטשו את חצרות המוצא שלהם.
תורת חכם
זהו הפלג הקבלי ביותר בברסלב, בראשו עומד הרב יצחק מאיר מורגנשטרן. הקהילה מונה מאות חסידים, שרובם התקרבו לתורת ברסלב על ידי הרב מורגנשטרן. חלק מתלמידי הרב מורגנשטרן אינם מחשיבים עצמם חסידי ברסלב.
על פי דרכו של הרב מורגנשטרן התפילות נערכות בליווי הכוונות הקבליות שבספרי האר"י והרש"ש.
חסידות ברסלב בארצות הברית
התפשטותה של חסידות ברסלב בארצות הברית התחילה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר חסיד ברסלב ניצול שואה בשם ר' בירך רובינזון הקים חוג ללימוד ספריו של רבי נחמן מברסלב בשכונת לואר איסט סייד בניו יורק[33]. בשנת 1952 עמד מספר המתפללים במניין בנוסח חסידי ברסלב על חמישה עשר בלבד. כיום מונים חסידי ברסלב בארצות הברית כמה אלפים המרוכזים בעיקר בסביבות העיר ניו יורק. קהילת "היכל הקודש" בהנהגת הרב אליעזר שלמה שיק (ראו לעיל) מונה מאות משפחות את תלמידיו בויליאמסבורג מנהיג הרב יואל ראטה. פלג נוסף, קנאי המתנגד לציונות בחריפות, הוא "נחלי דעת" בהנהגת הרב אברהם יצחק מרמלשטיין.
משפיע בולט בין חסידי ברסלב האמריקאים הוא רבי אליעזר ברודי, שהרצאותיו מופצות גם באמצעות האינטרנט ומופנות לעיתים גם אל ציבור לא יהודי. אנשי החסידות בארצות הברית מתאימים את תורתה לקהל היעד, כגון הצגת מנהג ההתבודדות כמדיטציה יהודית.
חסידות ברסלב בשאר העולם
החל מאמצע שנות התשעים ניכרת פעילות משמעותית של חסידות ברסלב מחוץ לישראל ולארצות הברית. בתי כנסת ברסלביים הוקמו בצרפת ובאנגליה. במונטריאול בקנדה הוקם בשנת 2010 מבנה המהווה מרכז לפעילות חסידות ברסלב בעיר. במבנה מתקיימות תפילות ושיעורים לנשים ולגברים.
Remove ads
האל והקשר האנושי אתו
רבי נחמן היה בעל תפיסה טרנסצנדנטית של האל[34]. לדבריו: "כי אף על פי שאנו מוצאים מקומות שהי' בהם השראת השכינה כגון בבית המקדש אין הכוונה ח"ו שנתצמצם שם אלוהותו ית' ח"ו, כמו שאמר שלמה "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה"... היינו שהשם יתברך המשיך רק קדושתו לבית המקדש אבל הוא יתברך בעצמו אין העולם מקומו"[35].
הטרנסצנדנטיות של האל קיצונית בחסידות ברסלב. לא זו בלבד שמהותו של האל אינה ניתנת להשגה שכלית, אלא שהשכל והחושים מכחישים את היות העולם נברא ומונהג ברצונו והשגחתו של האל[36]. הסתרה זו של האל היא החלל הפנוי שבקבלת האר"י[37].
לאור זאת, סבר רבי נחמן שהקשר הבסיסי עם האל מבוסס על הרצון והכיסופים אליו[38]. הוא מתאר געגועים עד כדי גוויעה[39]. במקום אחר הוא מתאר היכללות ברצון הרצונות עד כדי איבוד התודעה העצמית[40]. מאידך, דווקא משום שתכלית ידיעת האל היא להגיע לאי ידיעה[41] הרי שניתן להגיע לקשר נעלה זה אפילו מהמקומות הכי נמוכים בהם האל אינו גלוי על ידי עצם ההבנה שהוא נסתר ובקשתו[42]. רצון זה הוא ללא גבול ומידה ואינו יכול להתבטא במעשים. כיוון שבכל זאת רצון ה' הוא שקבלתו של האדם את עול מלכות שמים תתבטא במידותיו ובמעשיו - עליו לעשות בליבו "חלל פנוי"[43] מהתלהבות חסרת גבולות זו ובאותו חלל לעבוד את האל במעשים טובים ובמידות טובות[44].
אין סוף
האל עצמו קרוי אין סוף[45] כי אין בו תפיסה[46]. עליו לא ניתן לומר דבר ואף על פי כן העבודה היא רק לו[47]. הוא קרוי גם בעל הרצון[48], בניגוד ל"אור אין סוף", שקרוי גם רצון אין סוף, שהוא רצון פשוט העומד בבסיס כל היקום[49]. אור אין סוף קיים בכל איש מישראל, היינו תשוקה ללא גבול[50] וללא תמונה, כלומר ללא שהאדם יודע למה הוא משתוקק[51].
הצמצום והחלל הפנוי
רבי נחמן נוקט בעמדה ייחודית בפרשנות הצמצום. לדבריו, לא ניתן להבין את הצמצום "כי אם לעתיד לבוא". שהרי מצד אחד לא ניתן לומר שהחלל הפנוי אכן פנוי מאלוהות שהרי כל קיום הבריאה הוא מהאלוהות ומצד שני אי אפשר לומר שיש בו אלוהות שאם כן אינו פנוי ואין מקום לבריאת העולמות[52]. פרדוקס זה הוא מקור כל הקושיות באמונה שאינן ניתנות לפתרון שכלי[53]. כלומר, מבחינת החשיבה האנושית החלל הפנוי אכן פנוי מאלוהות, כלומר שהוא מכחיש את מציאות האל[54] כיוון שנראה ממנו שהכול מתנהל על פי הכרח של חוקי הטבע[55], אך צריך להאמין שגם שם מצויה אלוהות[56], כלומר שקיום העולם הוא רק מהרצון[57]. כל אדם צריך לעשות צמצום וחלל פנוי זה בליבו מתשוקתו הפשוטה חסרת הגבולות כדי לעבוד את האל בהדרגה ובמידה[58].
כיוון שלהיפרטות השכל האלוהי לשיח אנושי קדם חלל פנוי לגמרי מהחכמה האלוהית, הרי שכל שיח דתי מתבסס על אמונה שנוגדת את השכל האנושי, היינו בחלל פנוי משכל[59]. ברעיון אחרון זה נוקט רבי נחמן עמדה אקזיסטנציאליסטית המקדימה את המציאות למשמעות[60]. מתפיסה זו של הרצון כבסיס למציאות (בריאתנות) נובעת התנגדות לפילוסופיה המתבססת על חוק והכרח[61].
היקום האמיתי מורכב מהתגלויות של טוב צרוף. כיוון שהבורא הוא טוב מוחלט - כך גם כל השלכותיו. ההתגלויות השונות של הטוב האלוהי קשורות זו אל זו באמצעות "בחינות", כלומר תהליכים של קישור והשפעה, שצורתן מוצפנת בתוך כתבי הקודש. באמצעות לימוד כתבי הקודש זוכה החסיד לפענח את דרך התנהלות היקום האמיתי וכך הוא גם מקשר את עצמו למציאות האמיתית ומנתק את עצמו מהאשליות החומריות. האם מחויב לצאת מתוך עולם האשליה אל תוך המציאות האמיתית, על ידי המצוות.
הטוב והרע
כאמור, הבריאה מתקיימת מאותיות התורה שבהן נברא העולם ומהן באה תחושת הישות העצמית של האדם. געגועיו של האדם לקב"ה אינם ניתנים לביטוי מעשי[62]. מאותה חשיבה מודעת של האדם ניתן ליצור מילים ומחשבות, לטוב ולרע. החשיבה הטובה היא זו הבאה מהשראת הביטול, הגעגועים והכיסופים האינסופיים לאל[63] ותחת רושם זה[64] (המקביל כנראה ל"רשימו" שבתורת הצמצום). הרושם הנוצר מהביטול הוא שמחה על כך שכל תוכני העולם, גם הרעים שבהם, נבראו לתכלית טובה[65] ונובעים מאהבת ה' לאדם[66]. הרע מגיע מחוסר מודעות לכך שגם את הרע מחיה הקב"ה[67]. החוטא יוצר צירופים רעים מאותיות התורה המחיים את העולם ועל ידי זה הוא מעלים את מקורם האלוהי ומשתמש בכוחות אלה לתועלת עצמו ולא לשם שמיים[68]. תיקונו הוא שיחזור למקור ב"רצון אין סוף" שהיא החזרת המלכות לקב"ה[69] על ידי תפילה[70] ומשם "יברא" שוב את הבריאה הטובה בעזרת מחשבות טובות[71] ולימוד הלכה[72].
התפילה
כיוון שביסוד הבריאה עומד רצון חסר תמונה ושינוי ולא הכרח חוקי[49] הרי שיש לאדם אפשרות לשנות את המציאות[73]. הכלי המרכזי לשינוי המציאות הוא התפילה[74], שהיא ביטול ודבקות באין סוף[46]. כיוון שכאמור החלל הפנוי מהרצון הוא בחשיבה האנושית הרי שכדי להידבק באין סוף על האדם להגיע לביטול דעתו[75]. התפילה היא הנותנת לאדם את הכוח לשנות את המציאות כשהשינוי בפועל הוא דווקא על ידי התורה, שהיא בריאה בפועל[76]. אף על פי שנראה שהגאולה תבוא על ידי תפילתנו ותורתנו, האמת היא שהכול בחסד ה', כי גם התפילה היא מאתו[77].
דמות הצדיק
הצדיק הוא מי שמצליח להגיע לביטול היש והדעת ודבקות באין סוף ברצוא ושוב[75]. הצדיק יודע להתפלל (כוח הקשור בשמירת הברית[78]), ועל ידי זה הוא שולט במציאות[79]. יש לקשר את כל התפילות לצדיק הדור, שהוא בבחינת משה ומשיח, וביכולתו להעלות את התפילות ולבנות את קומתה של השכינה מעט מעט[80]. האדם הפשוט, בעל התאווה, הבא לצדיק עם רצון להתקרב לה' ולעובדו, יכול להיכלל בנפש הצדיק על ידי אהבה שלמה[81], כלומר שרצונו[82] הקטן נבלע ברצון הגדול של הצדיק[83] ומשתתף בעליית הצדיק לביטול באינסוף והמשכת התורה והדעת משם[84]. לכן הקרבה אליו מתקנת את האדם מהרע שבו[85]. כיוון שלדעת רבי נחמן דעת האדם היא ישותו[75], על המתקשר לצדיק לבטל את כל דעתו כאילו אין לו שום שכל חוץ ממה שיקבל מהצדיק[86].
רבי נחמן אינו טוען בכתביו שהוא צדיק האמת או התגלמותו, אולם בכמה מקומות הוא רומז זאת.
"כמוני ממש"
היסוד הפרדוקסלי בחסידות ברסלב מתבטא בהרבה אפנים, כולל הצורה בה מתאר רבי נחמן מברסלב את עצמו. מצד אחד הוא מתאר את עצמו כאדם הנעלה ביותר שנולד[87], ומצד שני הוא מפציר בחסידיו להמשיך בהתפתחותם הרוחנית, כי בכוחם להגיע אף למדרגה שלו[88] או בלשונו:
רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת לָבוֹא לְמַדְרֵגָתִי לִהְיוֹת כָּמוֹנִי מַמָּשׁ
כִּי הָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת בֶּאֱמֶת
הרצון להידמות לצדיק היה לעיקרון המרכזי המנחה את העבודה הרוחנית בחסידות ברסלב והוא אחד מהגורמים המבדילים אותה מיתר החסידויות.
"נקודה טובה"
כאמור, המציאות האמיתית היא התגלמות הטוב ולכן הדרך לחיות במציאות האמיתית היא לחשוף את הטוב הטמון בכל אובייקט או התרחשות בעולם הפיזי. זהו היסוד החשוב בפרקטיקה של חסידות ברסלב המכונה "נקודה טובה" לפי האמור בתורה רפ"ב בליקוטי מוהר"ן.
כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִילּוּ אֶת הָרְשָׁעִים וְלִמְצא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְכוּ' וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ' כַּנַּ"ל כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר. הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת
"אלפיים תחום שבת"
אופן ההתפתחות הרוחנית של האדם על פי חסידות ברסלב מבוסס על התפיסה שהאדם עובר באופן תמידי בין מצב של התעלות רוחנית, שמחה ואמונה לבין מצב של ירידה רוחנית, פחד, עצבות וייאוש. מצבים אלו נקראים בטרמינולוגיה של חסידות ברסלב "רצוא ושוב". רבי נחמן מברסלב הנחה את חסידיו איך להתנהג בשני המצבים. במצב עלייה אל לו לאדם להסתפק בכך אלא לרצות לעלות עוד ובמצב של ירידה להאמין שהקב"ה איתו גם שם ולבקשו משם[89]. בתורה אחרת מייעץ רבי נחמן לאדם הנופל לחפש בעצמו נקודות טובות ולשמוח בהן[90].
רבני החסידות קבעו על פי דבריו דרך להתקדמות רוחנית בתנאים משתנים המכונה "אלפיים תחום שבת"[91]. האלפיים מייצגים את האות אלף פעמיים. האלף הראשונה מייצגת את המילה "אזמרה"[92], המבטאת את הצורך למצוא בכל עניין "נקודות טובות", גם כאשר האדם נמצא במקומות שפלים מבחינה פיזית ונפשית. האלף השנייה מייצגת את המילה "איה" בפסוק "איה מקום כבודו להעריצו", כלומר הצורך לחפש את הקב"ה גם במקומות הנמוכים[93]. על החסיד להתקדם בשתי דרכים בו זמנית כשהוא מיואש ומדוכא: לעודד את עצמו במציאת נקודות טובות ולחפש אחר הבורא.
Remove ads
לחסידות ברסלב פרקטיקות ומנהגים המייחדים אותה, בשל התפיסה הדתית המיוחדת שלה, שיש לה השלכות פרקטיות ניכרות, וכן בשל מצבה המיוחד משנת 1810, כחסידות ללא אדמו"ר חי.
התבודדות
ההתבודדות היא הפרקטיקה המיוחדת החשובה והמרכזית של חסידי ברסלב. בליקוטי מוהר"ן, הספר המרכזי בחסידות, נכתב כי "ההתבודדות היא המעלה הגדולה והעליונה מהכל"[94]. משמעות ההתבודדות היא התרחקות מבני אדם או מגירויים אחרים במשך שעה כדי לדבר אל אלוהים בשפה חופשית ופשוטה. רבי נחמן כותב שפרקטיקה זו יכולה להביא את האדם לביטול והיכללות נפשו בשורשה, היינו בקב"ה[95]. לא כל החסידים מצליחים לבצע זאת, בשל קושי למצוא זמן או מקום מתאימים, או בשל קושי נפשי לבצע את ההתבודדות. מלבד ספרים ומאמרי אינטרנט העוסקים בהתבודדות, בשנים האחרונות נלמדת הפרקטיקה בחוגים ובסדנאות.
בשנות האלפיים, ישנם הבונים בחצר או על גג בית הכנסת חדר או חדרי התבודדות קטנים.
קימת חצות
קימת חצות (מכונה לעיתים "חצות" סתם), היא התעוררות מהשינה מעט לאחר חצות הלילה כדי לעסוק בלימוד תורה ובתפילה בשעות שעד עלות השחר. פרקטיקה זאת מצריכה בדרך כלל את האדם ללכת לישון בשעה מוקדמת מאוד. חלק מן הקמים בחצות אומרים תיקון חצות ואת התיקון הכללי או טובלים במקווה. בעבר נהגו רק בודדים מחסידי ברסלב לקום בחצות. כיום קיימים מספר "כוללי חצות" המתייחדים בכך.
הרב לוי יצחק בנדר ראה בהתבודדות ובקימת החצות את שני היסודות העיקריים בחסידות ברסלב[96]. תלמידיו, שחלקם הפכו לימים למנהיגי רוב הפלגים בחסידות ברסלב, הפיצו מסר זה בפלגים השונים.
התיקון הכללי
- ערך מורחב – תיקון הכללי
אחד מהעקרונות החשובים בתורת רבי נחמן מברסלב, הוא שמירת הברית. כדי לתקן פגמים הקשורים בשמירת הברית, קבע רבי נחמן[97] את התיקון הכללי, שכולל אמירת עשרה מזמורי תהילים מסוימים. רבי נחמן גם הבטיח להציל מהגהנום כל מי שיעלה אל קברו, ייתן פרוטה לצדקה ויאמר את התיקון הכללי. חסידי ברסלב נוהגים לומר את התיקון הכללי בכל הזדמנות, כמו לאחר טבילה במקווה, או בזמן התבודדות או בזמן השתטחות על קברי צדיקים. נוסח התיקון הכללי הודפס בגרסאות רבות ובמהדורות רבות, ובאחרונה משתמשים בו גם בתור קמע לנשיאה או בגרסה ממוסגרת לתליה בפתח הבית.
הקיבוץ
התאספותם של חסידי ברסלב מכונה בחסידות "קיבוץ". בחייו של רבי נחמן יועד ה"קיבוץ" למפגש של החסידים איתו[98]. באותה תקופה יועדו לכך שלושה זמנים: ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות. בחייו של רבי נחמן התקיים גם קיבוץ לנשים בערב ראש חודש אלול[99].
במהלך הקיבוצים היה רבי נחמן דורש לפני חסידיו, ומרבית הדרשות קובצו מאוחר יותר בספר ליקוטי מוהר"ן.
הקיבוץ באומן
- ערך מורחב – הקיבוץ באומן
רבי נחמן ציווה להכריז שעל כל חסידיו להגיע אליו לראש השנה, שהוא "היום שלו". הוא אמר שאז יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שישהו במחיצתו. התכנסות זו מכונה הקיבוץ באומן או בקיצור "קיבוץ", על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות בספר "סיפורי מעשיות". קיבוץ זה התקיים באומן רק פעמיים בחיי רבי נחמן, בראש השנה שחל כשבועיים לפני מותו ובחג השבועות שקדם לו.
בנותיו של רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, שהחליפו בהנהגת החסידות, הבינו מדבריו של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו כי ברצונו שחסידיו יבואו גם אחרי פטירתו אל קברו כדי לקבל "תיקון לנפש", בנתינת פרוטה לצדקה ואמירת עשרה מזמורי התהילים שאותם כינה "התיקון הכללי". עוד הבינו שברצונו שחסידיו ימשיכו להתקבץ לתפילות ראש השנה בצוותא סמוך לקברו באומן.
חסידי ברסלב נוהגים לנסוע אל קבר רבי נחמן מברסלב מדי שנה בראש השנה. קיבוץ זה התקיים ברציפות מאז מותו של רבי נחמן ב-1810 ועד מותו של רבי אברהם חזן ב-1938, בעקבות סגירת שערי ברית המועצות בפני אזרחי חוץ. בשנת 1986 השיג אליעזר ברלנד אישורי כניסה לברית המועצות בסיוע חבר הכנסת מאיר וילנר[100]. בשנת 1988, בעקבות הפרסטרויקה, ולאחר מכן עם התפרקות ברית המועצות, חזר להתקיים מנהג הקיבוץ באומן בראש השנה. החל משנות התשעים של המאה ה-20 מצטרפים ל"קיבוץ" בראש השנה גם רבים מחוץ לחסידות ברסלב. בשנים האחרונות שהו בראש השנה במקום עשרות אלפי יהודים.
הקיבוץ בלובלין
לאחר מלחמת העולם הראשונה לא יכלו חסידי ברסלב בפולין להגיע לאומן ולכן קיימו קיבוץ בעיר לובלין. הקיבוץ בלובלין הוקם בשנת 1917 על ידי הרב יצחק ברייטר[101]. הקיבוץ גדל בהתמדה בין מלחמות העולם והיה הגדול של חסידי ברסלב באותה תקופה. הקיבוץ התקיים בישיבת חכמי לובלין, ובלילות ראש השנה השתתף בתפילות הקיבוץ הרב מאיר שפירא מלובלין[102]. השואה שמה קץ לקיבוץ זה. שרידי חסידי ברסלב נמלטו בעיקר לארץ ישראל, שם הצטרפו לקיבוץ בירושלים.
הקיבוץ בארץ ישראל
קיבוץ בירושלים התקיים מאז 1908[103] וגדל עם גידול אוכלוסיית החסידים בארץ, בפרט בעקבות העלייה החמישית. בשנת 1941 ייסד הרב אברהם שטרנהארץ את הקיבוץ במירון, פעולה שגרמה למחלוקת בין חסידי ברסלב בשנות השישים. לאחר גירושם של חסידי ברסלב מהעיר העתיקה, במלחמת העצמאות, עבר הקיבוץ הירושלמי לחצר ישיבת "חיי עולם"[104]. בשנת 1989 נערך הקיבוץ הגדול ביותר בירושלים והשתתפו בו כ-800 חסידים מהארץ, מארצות הברית ומקנדה. באותה שנה התקיים גם קיבוץ גדול בקבר רשב"י במירון, שמנה כ-250 חסידים.[דרוש מקור]
ישנן קבוצות בחסידות ברסלב שאינן נוהגות לצאת מישראל כדי להצטרף לקיבוץ באומן, כמו תלמידיו של הרב שמעון ויזנפלד ותלמידיו של הרב יוסף שובלי. אנשי קבוצות אלה מתקבצים בבית המדרש של ברסלב במאה שערים, בציון רשב"י במירון ובכותל המערבי. גם הרב יצחק מאיר מורגנשטרן נוהג להישאר בירושלים החל מתשע"ג[105].
מנהגים הקשורים בלוח השנה
חוץ מהקיבוצים, לחסידות ברסלב גם מנהגים מיוחדים הננהגים במועדי ישראל השונים.
ח"י תשרי - שמחת בית השואבה
בליל יום השנה של רבי נחמן מברסלב, ליל י"ח בתשרי, החל בחול המועד סוכות, נוהגים לשלב את סעודת ההילולא עם שמחת בית השואבה.
חנוכה
בחסידות ברסלב נחשבים נרות חנוכה כמיצגים את הארת כבוד ה'[106], ידיעתו, הרצון וההשתוקקות אליו[107]. יש חסידי ברסלב שנוהגים לבקש לאחר הדלקת הנרות בקשות רוחניות, כמו הצלחה בלימוד תורה, בתיקון המידות או בשמירה על לשון נקייה.
י' בטבת - ההילולה הגדולה
בליל עשירי בטבת נוהגים חסידי ברסלב לערוך סעודה חגיגית לכבוד ההילולה של רבי נתן מברסלב. זוהי ההילולה המרכזית של חסידי ברסלב במשך השנה והיא נחוגה על ידי כל הפלגים. בהילולה נוהגים להזכיר את חשיבותו של רבי נתן, כמי שבזכותו שרדה חסידות ברסלב והופצו ספרי רבי נחמן בעולם. החסידים מקפידים לחגוג הילולה זו באופן בולט יותר מן ההילולה של רבי נחמן[108].
פורים
יש חסידי ברסלב הנוהגים לעלות על משכבם מיד לאחר קריאת מגילת אסתר בליל פורים, כדי לקום בחצות הלילה ולבצע התבודדות שבמהלכה הם מבקשים בקשות שונות. התבודדות זו נחשבת על ידם כהתבודדות החשובה ביותר בשנה, כיוון שעל פורים נאמר "כל הפושט יד נותנים לו". ישנם חסידים המבצעים התבודדות זו במקומות מיוחדים, כגון בסמוך לקברי צדיקים.
בניגוד ליתר החסידויות, חסידי ברסלב מתנגדים לשתיית משקאות חריפים. על פי מסורת ברסלב, החסידות נוסדה בעקבות סלידת רבי נתן מברסלב ממנהגי השתייה של חסידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שגרמה לו להתנתק מרבי לוי יצחק ולפגוש את רבי נחמן בברסלב[109]. האירוע היחיד שחסידי ברסלב נוהגים לשתות ולהשתכר בו הוא סעודת פורים, משום שלפי מסורת ברסלב השכרות מתקנת את פגם הברית[110].
ספירת העומר - ושמע צעקתנו
על פי הקבלה, ספירת העומר נועדה להכין את האדם לקבלת התורה בשבועות באמצעות ארבעים ותשעה תיקונים, שכל אחד מהם שקול כנגד אחד מימי הספירה. על פי אמונת חסידי ברסלב[111], אמירת נוסח ספירת העומר בקול רם מעניקה כוח לימי הספירה לבצע את התיקון. לכן נוהגים חסידי ברסלב לבצע את ספירת העומר בצעקות רמות ובזמן ממושך.
שבועות - המקווה הגדול
בליל חג השבועות, מקפידים חסידי ברסלב לטבול במקווה דקות מעטות לפני עלות השחר. לפי דברי רבי נחמן[112], זוהי הטבילה החשובה ביותר בשנה.
עגה ברסלבית
בחלק מפלגי החסידות מקובלות מילים ייחודיות, לדוגמה, המונח אורות מתאר מצב של שמחה ומוטיבציה, המילה מניעות (בדרך כלל על ידי ה"בעל דבר") מתארת כל דבר המפריע לעבודת ה' ומילתא היא בדיחה. תיקונים היא מילה שמשמעותה סבל שיש לו מטרה שמיימית ומוחין מתארת השראה, בעיקר בקרב הנוער הברסלבי. רוב המושגים האמורים מבוססים על כתבי רבי נחמן.
Remove ads
- מנדל פייקאז' חסידות ברסלב: פרקים בחיי מחוללה ובכתביה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1972 (מהדורה מורחבת ה'תשנ"ה)
- ארתור גרין, בעל הייסורים: פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, ה'תשמ"א
- דוד אסף, ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת, ירושלים: מרכז זלמן שזר, ה'תש"ס
- דוד אסף, נאחז בסבך: פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות, מרכז זלמן שזר, ירושלים 2006, פרק שלישי: 'אשרי הנרדפים': המאבק בחסידי ברסלב, עמ' 179–234
- יוסף וייס, מחקרים בחסידות ברסלב, בעריכת מנדל פייקאז', ירושלים: מוסד ביאליק ה'תשל"ה
- צבי מרק, מיסטיקה ושגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב, תל אביב: עם עובד, תל אביב, ה'תשס"ד
- צבי מרק, מגילת סתרים: חזונו המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב, רמת גן: הוצאת בר-אילן, ה'תשס"ו
- צבי מרק, התגלות ותיקון בכתביו הגלויים והסודיים של ר' נחמן מברסלב, ירושלים: מאגנס, ה'תשע"א
- צבי מרק, סודות שמים וסודות אדם - רבדים חזיוניים וספרותיים בספר "ליקוטי מוהר"ן" וזיקתם לגאולה ולארץ ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשפ"ד
- יצחק אנגל, ברסלב מאחורי הפרגוד, פרקי הווי, דמויות מיוחדות, ערכים: שמחה ודבקות, התבודדות, כיסופים והתעלות, בהוצאת המחבר, 2004
- דער נסתר, בית משבר, רומן היסטורי, תרגמו לעברית ח. רבינזון וש. נחמני, תל אביב: ספרית פועלים, 1951
- יונתן מאיר, שלוש הרצאות על חסידות ברסלב, ירושלים, מכון שוקן למחקר היהדות, תשפ"ד[113]
Remove ads
- מקור חכמה - אתר ללימוד חסידות ברסלב
אתר האינטרנט הרשמי של חסידות ברסלב- דוד אסף, 'היה לבי חלוק מאוד אם לנסוע', דווקא 1 (תשס"ו), עמ' 23–25.
- מאמרים על ברסלב מכתבי עת של בית המדרש הדתי לאומי, מאתר ספריית אסיף.
- אריאל הורוביץ, ממזרח–אירופה ללב המזרח, מקור ראשון, מוסף "שבת", 29 בינואר 2017
חסידות ברסלב, דף שער בספרייה הלאומית
אתרי אינטרנט בולטים של חסידי ברסלב
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads