Loading AI tools
ספר דרשותיו של נחמן מברסלב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליקוטי מוהר"ן הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב. חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח (1808).
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
נחמן מברסלב  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
תורת החסידות |
| הסכמות | רבי יעקב יצחק הורביץ (החוזה מלובלין), רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי אברהם חיים מזלוטשוב, רבי מאיר מברוד, רבי אפרים זלמן מרגליות |
| הוצאה | |
| הוצאה |
נתן מנמירוב |
| תאריך הוצאה | 1808 |
| תאריך הופעה ראשונה | תקס"ח |
| עורך |
נתן מנמירוב |
  | |
הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא 'תורה' או 'סימן' או 'מאמר') שנשא ר' נחמן, ואשר לוקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס"ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע"א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ"א (1821). הספר מחולק לשני חלקים וכולל 411 סימנים:
בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה"משתעי" במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות "סבי דבי אתונא" (מסכת בכורות דף ח'), וביאורים בספרא דצניעותא.
ספר ליקוטי מוהר"ן
ממאמרות טהורות של הרב החסיד המפורסם בוצינא קדישא מו"ה נחמן נ"י, כאור הבהיר נכדו של הרב הקדוש הבעש"ט זצוק"ל. לקטנו מאמר אחר מאמר אמרות ה' טהורות, צפנת פענח מגלה נסתרות, לעורר ישנים ולהוציא אסורים בכושרות, בתוכחת מגולה ואהבה מוסתרת לסקל הדרכים ולפקוח עיניים עורות, חצובים מאבני מחצב אבנים יקרות. כל הרוצה לסמוך עליהם בנינים גדולים ע"פ הקדמות ישרות דברי חכמים, נטועים כמסמרות, בהם ימצא מרגוע לנפשו ועצות ישרות ויזכו לראות בביאת מורה צדק לקבץ מפוזרות ויכונן על משפטם ק"ק והיכל ואולם ועזרות. בדפוס מוהר"ר שמואל במוהר"ר ישכר בער סגל לסדר ולפרט ה'נ'נ'י נ'ו'תן ל'ו את ב'ריתי ש'ל'ו'ם' לפ"ק
א) הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח באוסטראה[1]. נדפס אז רק חלק ראשון.
בשנת תקע"א הדפיס ר' נתן את החלק השני במאהלוב. הספר מכיל הקדמה קצרה.
ב) בשנת תקפ"א סידר ר' נתן את הספר בתוספת מראה מקומות. הספר נדפס בבית ר' נתן בלי רישיון הצנזורה. בשער הספר כתוב דפוס מאהלוב, אך הדבר נעשה במכוון כדי שהדפוס הבלתי-חוקי לא יתגלה. הספר מכיל הקדמה גדולה, ובצירוף הסכמות מהרב אברהם חיים מזלוטשוב, ומהרב מאיר אב"ד ברוד, ומהרב אפרים זלמן מרגליות.
ג) בשנת תק"צ (בערך) נדפס הספר בלמברג.
ד) בשנת תרל"ד נדפס בירושלים על ידי ר' פסח זסלבסקי, תלמיד ר' נתן.
ה) בשנת תרל"ו נדפס בלמברג על ידי הרב נחמן גולדשטיין, בתוספת מראי מקומות בשולי הגיליון. נוספו גם הסכמות החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ.
ו) בשנת תר"ע נדפס בירושלים.
ז) בשנת תרפ"ד נדפס בוורשה, התחיל בהדפסה הרב יהודה לייב רוזנפלד, שהדפיס חמש בויגין והוא מסרם להרב אהרן לייב ציגלמן, אשר גמר את ההדפסה.
ח) בשנת תרצ"ו נדפס על ידי הרב אהרן לייב ציגלמן והדפיס אז כאלפיים ספרים. אלף ספרים קנה הרב יהודא לייב רוזנפלד, ולכן הדפיסו בשער כאלף ספרים מהדפסה זו "ירושלים", והם נשלחו לירושלים.
ט) בשנת תרצ"ח נדפס בירושלים על ידי הרב שמואל הורוויץ.
י) בשנת תרצ"ח נדפס בוורשה על ידי הרב ישראל פריד. בשער כתוב "אפטא", הספר נדפס באותיות דפוס.
יא) בשנת תש"ז נדפס ברגנסבורג על ידי הר"ר צבי רייכמאן באותיות מרובעות.
יב) בשנת תשי"ח נדפס בניו־יורק על ידי הר"ר בירך רובינזהן והר"ר יצחק מנחם רוטנברג והר"ר צבי וואסילסקי.
יג) בשנת תשכ"ו נדפס על ידי ישיבת ברסלב בני־ברק.
יד) בשנת תשכ"ו נדפס על ידי הרב אליעזר שלמה שיק, בהוצאות הרב צבי אריה רוזנפלד ותלמידיו.
רבי נחמן כותב שהאדם יכול לשלוט במחשבותיו (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן נ): "המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה וכמבואר במקום אחר שאי אפשר שיהיו שתי מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים הוא ביד האדם לחזור ולהטותה בעל כורחה אל הדרך הישר לחשוב מה שראוי והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר שתופסין אותו באפסר וכיוצא ומחזירין אותו בעל כורחו אל הדרך הישר כמו כן במחשבה ממש שיכולין לתופשה בעל כורחה להשיבה אל הדרך הראוי".
בעניין השמחה ידועה במיוחד אמרתו של רבי נחמן "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כ"ד).
רבי נחמן מאוד מדגיש את החשיבות של תפילה ללא טקסט קבוע, אלא תפילה הנובעת מרצונו של האדם ובאופן אישי - תפילה זו נקראת "התבודדות". על ההתבודדות כתב בליקוטי מוהר"ן: "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כ"ה)
בעניין התקשרות לצדיק נאמר בספר: העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי פרשת שופטים): 'אפילו אומר לך על ימין שמאל' וכו'. ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלמות, ואינו מקישר להצדיק: (ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן קכג)
“דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע. ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה ... כי על ידי שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקדה טובה, ודנין אותו לכף זכות, על ידי זה מוציאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות.
וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאד מאד (כמבאר אצלנו כמה פעמים). ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הבעל דבר להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה חס ושלום, אף על פי כן אסור לו ליפול מזה, רק צריך לחפש ולמצוא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצווה או דבר טוב, ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתום, היינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדשה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב, כי על כל פנים איך שהוא, על כל פנים היה איזה נקדה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה, כי צריך האדם לחפש ולבקש למצוא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה כנ"ל - ועל ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדין מעט טוב, על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה” (ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן רפב)
יש מחסידי ברסלב אשר נוהגים לסיים את ליקוטי מוהר"ן אחת לחודש. הרב אליעזר שלמה שיק תיקן לוח מיוחד המחלק את הספר לימות החודש ועורר את תלמידיו על זה.
בל"ג בעומר תשנ"ז יזמו הרב נתן ליברמנש והרב יעקב מאיר שכטר סדר לימוד יומי קבוע של עמוד ליום בליקוטי מוהר"ן.
בשנת ה'תשפ"א החל פרויקט לטייל בתורתו בו כשלושה חודשים מעיינים בתורה אחת מליקוטי מוהר"ן
לספר נכתבו פירושים רבים, החל מתלמידיו הקרובים ועד ימינו אלה. בין הפירושים ניתן למנות את הספרים הבאים:
ספריו של רבי נחמן מטשערין:
חידושים וביאורים מאת גדולי החסידים:
ספרי עזר ללימוד ליקוטי מוהר"ן (כעין לימוד בחברותא משולב עם פירושים והבנות של המחברים):
נחמן בן שמחה (1772-1811.), מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
