רבה בר בר חנה
אמורא מהדור השלישי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים. חי בסוף המאה ה-3, נולד בבבל והיה תלמידו של רבי יוחנן. לאחר פטירת רבו, קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - רבי אלעזר.
- בנו רב שמואל למד יחד עם רב יצחק בריה דרב יהודה ורב אחא בר הונא אצל רבה[1]. בן אחר שלו, רב יצחק[2], נישא לחומא שהוגדרה לאחר מותו כאשה קטלנית.
- אחיו רב יצחק בר בר חנה[3].
לפי חלק מהדעות היה רבה בר בר חנה בנו של רבה בר חנה, אך לפי אחרות מדובר באותו אדם, ושמו השתבש בתלמוד.[4]
אודות רבה בר חנה ידוע שהיה תלמידו ובן אחיו של רבי חייא,[5] ועמו עלה לארץ ישראל, בה למד יחד עם רב (שהיה בן דודו[6]).[7] הוסמך על ידי רבי יהודה הנשיא.[8] אחד מתלמידיו הוא רב חננאל.[9]
- "מירושלים ליריחו עשר פרסאות... עיזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח הקטורת (ריח הקטורת עובר את המרחק מבית המקדש ליריחו ונדבק בהן), כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח הקטורת"[10].
- "למה נמשלו דברי תורה כאש... לומר לך: מה אש אינו דולק יחידי (לפי הסבר רש"י, צריך כמה גזרי עץ ביחד כדי שתדלק), אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי" (ללא חברותא)[11]
מפורסמים מעשים שסיפר, המופיעים במסכת בבא בתרא (דף ע"ג, עמוד ב' עד דף ע"ד, עמוד א'.), ונקראים "אגדות רבה בר בר חנה". מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון המהרש"א והרב קוק, שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע במאמרי הראי"ה, פירשו אותן כאלגוריה על תולדות עם ישראל. רבי נחמן מברסלב פירש אגדות אלו על דרך הקבלה.[12] רבי נחמן סיפר כי בשובו מארץ ישראל נגלה אליו חיזיון בו הופיע רבה בר בר חנה, שביאר לו את הפירושים האמיתיים לאגדותיו.[13] מכיוון שרבה בר בר חנה עבר בין מרכזי התורה בבבל ובארץ ישראל, ייתכן שיש לפרש מחרוזת סיפורים זו כשיקוף של חוויותיו האישיות במעברים אלה.[14]
- "אני ראיתי ראם בן יומו שהיה כהר תבור, ואורך צווארו כהר תבור ארבע פרסאות (גרסה אחרת - ארבעים פרסאות[15]), ובית מרבעת ראשו פרסא וחי. הטיל גללים וסתם את הירדן"[16].
- "אני ראיתי צפרדע שהייתה כמגדל הגרוניא (מגדל מסוים). בא תנין ובלעה. בא עורב ובלע את התנין ועלה וישב בראש האילן. בוא וראה כמה גדול כוחו של אותו אילן.
אמר רב פפא בר שמואל: 'אלמלא הייתי שם, לא הייתי מאמין'" (שם) - "פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו דג שעלה חול על גבו וקנים גדלים עליו. סבורים היינו – יבשה היא. עלינו ואפינו ובשלנו על גבו. כשחם גבו של הדג – נתהפך... ואלמלא הייתה הספינה קרובה – היינו טובעים" (שם)
- "פעם אחת היינו מהלכים בספינה. הלכה הספינה בין סנפיר לסנפיר של דג אחד שלושה ימים ושלושה לילות... שמא תאמר הספינה לא הייתה קלה בהליכתה ? ... כשהפרש זרק חץ אחריה הקדימתו" (שם, ויש שם עוד גוזמאות על עולם הטבע)
- "אמר לי (ערבי): בוא ואראך בלועי קורח (אנשי קורח שנבלעו באדמה). הלכתי וראיתי שני סדקים ועשן עולה מהם... אמר לי:'תן אזנך, מה אתה שומע ?' ושמעתי שהיו צווחים: 'משה ותורתו אמת והן בדאין'".[17]
- "אמר לי אותו הערבי: בוא ואראך מקום שארץ ושמים נושקים זה לזה. הלכתי וראיתי הרקיע שהוא עשוי חלונות חלונות. נטלתי סלי והנחתיו בחלון הרקיע, ועד שגמרתי את תפלתי – בקשתיו ולא מצאתיו. אמרתי:'יש גנבים כאן ?' אמר לי הערבי:זהו הגלגל החוזר ברקיע. המתן עד למחר ותמצאנו (כלומר, השמים מסתובבים וישובו למקומם למחרת)".
| אישה אחרת | אבא בר אחא כרסלא | אמא של רבי חייא | איש אחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| איבו | חנה | שילא | מרתא | רבי חייא | יהודית | אמא של רב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבה בר חנה | רב | יהודה | חזקיה | טוי | פזי | אושעיה?[hebrew 1] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבה בר בר חנה? | חייא | איבו | בת (אנונימית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אייבו | חזקיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- עיינו "תולדות תנאים ואמוראים", ערך רבי אושעיה ברבי חייא
- מרדכי מרגליות (עורך), הערך "רבה בר בר חנה", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 311.
- רבה בר בר חנא מספר על דבר נסיעותיו לארץ ישראל במדבר בספינה עד קצה תבל / צייר: מאיר בן אורי, חיפה: בן אורי - מכון לאמנות דתית, תשל"ח. (הספר בצילום מכתב יד אמנותי.)
- ראובן קיפרווסר, "מסעות של רבה בר בר חנה", מחקרי ירושלים בספרות עברית כב, תשס"ח (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- הרב אהרן הימן, "רבה בר בר חנה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- טוביה ליפשיץ, וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי / אגדות רבה בר בר חנה, באתר "דעת".
- ירון זילברשטיין, מאפייני הומור וגוזמא ככלי ביקורת אישית וחברתית: עיונים במסעותיו של רבה בר בר חנה בתלמוד הבבלי (ב"ב, עג ע"א- עד ע"ב), חשיבותה של אי-רצינות: קובץ מאמרים רב-תחומי בחקר ההומור (בעריכת א' זיו וא' סובר), ירושלים תשע"ב, עמ' 146- 171.
- יונתן פיינטוך, 'סנינא לכו': סיפור פגישתם של ריש-לקיש ורבה בר בר-חנה על הירדן בהקשרו התלמודי הרחב (בבלי יומא ט' ע"א - י' ע"א), JSIJ 12, 2013
- יהודה צבי געלבארד, מנחת יהודה - חלק ראשון, באתר היברובוקס
- יהודה צבי געלבארד, מנחת יהודה - חלק שני, תרס"ו, באתר היברובוקס
- "Rabbah B. Hana", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- "Rabbah Bar Bar Hana", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
רבה בר בר חנא (אמורא), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
