אברהם שטרנהרץ

רבי אברהם שטרנהרץ (כוכב לב) (כ"ג בניסן תרכ"ב, 23 באפריל 1862 – כ' באלול תשט"ו, 7 בספטמבר 1955) הוא נינו של רבי נתן שטרנהרץ מברסלב (תלמידו של רבי נחמן מברסלב), היה ממנהיגי חסידות ברסלב הבולטים בדור הרביעי, וממייסדיה של החסידות בארץ ישראל. ייסד את ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בראש השנה בציון הרשב"י במירון.

הרב אברהם שטרנהרץ

אין תמונה חופשית
לידה	1862 כ"ג בניסן תרכ"ב
פטירה	1955 (בגיל 93 בערך) כ' באלול תשט"ו ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום פעילות	טשערין, ברסלב, קרמנצ'וג, אומן, ירושלים
תקופת הפעילות	?–1955
השתייכות	חסידות ברסלב
תחומי עיסוק	תורת רבי נחמן מברסלב
רבותיו	רבי נחמן מטשערין
תלמידיו	רבי גדליהו אהרן קניג, רבי משה בורשטיין, רבי צבי אריה רוזנפלד, רבי יעקב מלמד ועוד.
חיבוריו	אמרות טהורות, טובות זכרונות, רינת ציון
תפקידים נוספים	חזן בקלויז באומן

תולדות חייו

שטרנהרץ נולד בשנת תרכ"ב (1862) (ויש אומרים בשנת תרי"ט), בעיר ברסלב, וספג מקטנות את הווי חסידות ברסלב. היה נינו של ר' נתן מברסלב מצד אביו (ר' נפתלי הירץ, בן ר' שכנא, בנו בכורו של ר' נתן), ונכדו של ר' נחמן מטשערין, תלמידו הגדול של ר' נתן מברסלב.

נודע בימי ילדותו כעילוי עצום, ולמד תורה מפי זקנו ר' צבי אריה (אביו של ר' נחמן מטשערין) שהיה עוד מתלמידי רבי נחמן. בשנות ילדותו עד חתונתו, אומץ על ידי סבו ר' נחמן מטשערין, שהעביר לו את רוב תורתו. בנוסף הסתופף בצל כל תלמידי סבו ר' נתן מברסלב, והיה לאוצר בלום בכל הקשור לתורת ברסלב.

בגיל 16 נישא לאשתו איטה בתיה, שהייתה אף היא נכדה של ר' נתן מברסלב משני הכיוונים (אביה היה ר' יוסף יונה, צעיר בניו של רבי נתן מברסלב, ואמה הייתה אסתר שיינדל בתה של חנה צירל שהייתה בתו של ר' נתן). אחר חתונתו חזר הרב שטרנהרץ מטשערין להתגורר בברסלב, שם מוּנה למוסר התורות בסעודה שלישית, תפקיד שהיה שמור עד כה לסבו ר' נתן שטרנהרץ ואחריו לתלמידו ר' נחמן חזן מטולטשין.

עם פטירת ר' נחמן חזן מטולטשין בשנת תרמ"ד, מונה הרב שטרנהרץ על ידי סבו ר' נחמן מטשערין להיות שליח ציבור בתפילות ראש השנה בקיבוץ הגדול באומן, תפקיד שנשא הרב שטרנהרץ במשך חמישים שנה (עד לעלייתו ארצה, שם כיהן כשליח ציבור במשך עשרים שנה נוספות ב"קיבוץ" במירון).

באותה שנה חזר הרב שטרנהרץ לעיר טשערין למחיצת סבו ר' נחמן, רבה של העיר. בשנת תר"נ, עם התגברות מחלתו של ר' נחמן, הוא מינה את נכדו הרב שטרנהרץ לממשיך דרכו. ומאז התמשכה שהותו של הרב שטרנהרץ בטשערין לכשלושים ושש שנה.

בעקבות פרעות בעיר טשערין בשנת תר"פ עקר הרב שטרנהרץ לעיר קרמנצ'וג, שם כיהן כאב"ד, ונודע בקשריו עם חסידי חב"ד בעיר.

בשנת תרפ"ח, עזב הרב שטרנהרץ את קרמנצ'וג ועבר להתגורר בעיר אומן, סמוך לקלויז של חסידי ברסלב. באומן היה לרב העיר, ולמנהיג חסידי ברסלב.

בשנת תרצ"ו עלה הרב שטרנהרץ לארץ ישראל^[1], והתגורר בעיר העתיקה בירושלים. בראש השנה תש"א ייסד הרב שטרנהרץ את "הקיבוץ" של חסידי ברסלב במירון. בשנת 1947 הוא רכש בניין של בית הכנסת ברסלב בתי מחסה. לאחר כיבוש ירושלים העיר העתיקה בשנת תש"ח, עבר לגור בקטמון.

בכ' אלול תשט"ו, בהיותו בן 93 (או 96), נפטר הרב שטרנהרץ, ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. ממשיך דרכו היה תלמידו ר' גדליהו אהרן קניג שקיים את צוואתו להחיות את היישוב הדתי בעיר צפת ולהקים בה קהילה של חסידי ברסלב, והמשיך את ביסוס ה"קיבוץ" במירון בראש השנה.

השפעתו

השפעתו של הרב שטרנהרץ חרגה הרבה מעבר לגבולות אוקראינה. ניכרת השפעתו הרבה על חסידות ברסלב בפולין בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. באחת ההזדמנויות אף ביקשו חסידי ברסלב בפולין להביאו לכהן כרב בעיר לובלין, רעיון שלא יצא לפועל בעקבות התנגדותם העזה של חסידי ברסלב באוקראינה למהלך.

בהיותו נין לר' נתן מברסלב ונכדו של הרב מטשערין, היה הרב שטרנהרץ לגורם מכריע בכל ענייני חסידות ברסלב. כתבי יד נדירים של סבו ר' נתן ור' נחמן מטשערין הופקדו בידיו, כמו גם מסורות סודיות רבות שנמסרו לו בעל פה, מה שהקנה לו סמכות בלעדית והערצה בכל חסידות ברסלב. ר' יצחק ברייטר, מגדולי חסידי ברסלב בפולין, כותב עליו^[2]: "הלא אין בכל אנשי שלומינו מי שיודע כמוהו".

אחר עלייתו ארצה התקרבו אליו תלמידים שהמשיכו את דרכו והיו הראשונים להפיץ את חסידות ברסלב גם בקרב אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות, כמו ר' גדליהו אהרן קניג בכיר תלמידיו, ור' צבי אריה רוזנפלד. זאת על פי רצונו של הרב שטרנהרץ שעל מטרת ביאתו לארץ הוא כותב: "ואם יהיה ה' בעזרי לבוא לארץ הקדושה, בדעתי אפילו לנסוע לכל קלאנייע (מושבה) ולהפיץ מהנחל הנובע, מים חיים לישראל עם קדוש שבארצנו הקדושה, כי מאמין אני שדברי אדמו"ר זלל"ה מסוגלים ביותר לעורר לב ישראל בארץ ישראל".

באותן שנים הייתה זו פריצת דרך מיוחדת, כשחסידות ברסלב הייתה עדיין סגורה בד' אמותיו של הציבור החרדי. תלמידו של הרב שטרנהרץ, ר' גדליהו אהרן קניג, היה הראשון שמסר שיעורים בתורת ברסלב בשפה העברית, שיעורים שהיו מיועדים בעיקר לאנשים שאינם חרדים. ור' צבי אריה רוזנפלד היה מראשוני מפיצי תורת ברסלב בארצות הברית, בהוראתו הישירה של הרב שטרנהרץ^[3].

בדור שאחרי תלמידיו של הרב שטרנהרץ הפך ה"קירוב" בעקבותם, לנחלת הכלל של חסידי ברסלב, כשתנועות תשובה ברסלביות קמות חדשות לבקרים.

"הקיבוץ" במירון

עם הגעתו של הרב שטרנהרץ לארץ ישראל בשנת תרצ"ו, החל לפעול לקיום "הקיבוץ הגדול" של חסידי ברסלב בראש השנה, בקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. על פי מסורת שהייתה בידו מסבו ר' נתן שטרנהרץ תלמידו של רבי נחמן, על הקיבוץ הגדול להתקיים שם, כל זמן שהדרך לקברו של רבי נחמן באומן בלתי אפשרית. בשנת 1940 נערך לראשונה הקיבוץ במירון בהשתתפות כעשרים חסידים, ומאז נערך שם הקיבוץ באופן קבוע. אחר פטירתו של הרב שטרנהרץ בשנת תשט"ו, המשיך תלמידו הרב גדליהו אהרן קניג בהחזקת הקיבוץ. הקמת הקיבוץ במירון יצרה למעשה פילוג בתוך חסידי ברסלב בארץ ישראל, כשחלקם המשיכו לקיים את הקיבוץ בירושלים. בין הפלגים ניטש ויכוח עז בשאלה האם עיקר הקיבוץ הוא ההתקבצות החסידים אצל הצדיק (כעמדת ה"מירונים"), או שעיקרו הוא התקבצות החסידים יחדיו בלי קשר למיקומם (כעמדת ה"ירושלמים"). בשנת 1989 כשהותר לישראלים לבקר באומן ולקיים שם את הקיבוץ, שככה המחלוקת ברובה, כאשר גם הפלג "הירושלמי" הצטרף לקיבוץ אצל הצדיק באומן. לצד הקמת ה"קיבוץ" במירון, ציווה לתלמידיו כי לאחר פתיחת השערים לברית המועצות, יגיעו אל ציון רבי נחמן בראש השנה באומן.

חיבוריו

• אמרות טהורות, ירושלים, תש"ו. קונטרס שחיבר הרב שטרנהרץ כדי להוכיח את שיטתו שבזמן שאי אפשר להגיע לקברו של ר' נחמן באומן בראש השנה, יש לנסוע לציון הרשב"י במירון.

• טובות זכרונות, ירושלים, תשי"א. זכרונות שכתב הרב שטרנהרץ מסבו ר' נתן ומתלמידיו. הספר הפך לספר יסוד בחסידות ברסלב, כשיסודות רבים במסורת חסידות ברסלב, מקורם בספר זה. הספר יצא לאור בשנת תשי"א, על ידי תלמידו, ר' גדליהו אהרן קניג.

• רינת ציון. פירוש על ספרו של רבי נחמן, ליקוטי מוהר"ן. בפירושו מביא הרב שטרנהרץ בין היתר, את סיפורי הרקע לאמירת התורות של ר' נחמן, כפי שקיבל מפי תלמידי סבו ר' נתן מברסלב. רובו של הפירוש אבד בשנת תש"ח, בעת הבריחה מהעיר העתיקה וחלקו הקטן יצא לאור לאחר פטירתו של הרב שטרנהרץ.

מתלמידיו

• ר' גדליהו אהרן קניג
• ר' חיים ברוך טרנובסקי
• ר' צבי אריה רוזנפלד
• ר' אלעזר ויצהנדלר
• ר' משה בורשטיין
• ר' נחמן בורשטיין
• ר' יעקב קלמנוביץ
• ר' שמואל הורביץ
• ר' שמואל שפירא
• ר' יחיאל מיכל דורפמן

קישורים חיצוניים

• תמונה של הרב שטרנהרץ משנת 1931 לפני נסיעתו לארץ ישראל
• אודותיו באנציקלופדיה לחסידות ברסלב
• אודותיו(הקישור אינו פעיל) באתר לב ברסלב
• אברהם כוכב לב (1862-1955), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. תיק עלייתו ארצה באתר ארכיון המדינה, עמ' 837-854 (המסמכים כוללים פרטים אישיים עליו, משפחתו, נסיבות עלייתו ארצה ועוד)
2. נחלי אמונה, מכתב כ"ג
3. http://web.archive.org/20060617114627/www.breslov.co.il/rtzvi.html