Loading AI tools
חידושי הריטב"א על התלמוד הבבלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי. חיבור זה הוא מהבולטים שבמפרשי הש"ס, ונחשב כספר יסוד בלימוד התלמוד בעיון.
 | |
| צילום דף מתוך הדפסה ראשונה של חידושי הריטב"א (על מסכת קידושין), סביונטה ה'שי"ג (1553). חידושי הריטב"א מופיעים בשולי הגיליון, מתחת לתוספות רי"ד. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ריטב"א |
| סוגה |
פרשנות התלמוד הבבלי  |
  | |
חידושי הריטב"א נכתבו על מסכתות רבות מהתלמוד, אך לא נשמרו והודפסו בצורה מסודרת. הריטב"א עצמו כתב שתי מהדורות שונות לחיבורו, וברוב המסכתות לא שרדה אלא אחת מהן, פעמים זו ופעמים זו. בחיבורו הוא מביא דברים רבים מראשונים שקדמו לו, ובפרט מרבו הרא"ה וכן מרבו הרשב"א. הדפסת חידושי הריטב"א החלה בראשית המאה ה-17, והשלמתם במתכונת הקיימת כיום הושלמה רק בראשית המאה ה-21.
חידושי הריטב"א כוללים פירושים וחידושים, הן פירושים שהוא מביא בשם רבותיו, הן פירושים של ראשונים נוספים שהוא מצטט, והן חידושים שלו עצמו. כל אלו מעורבים ושזורים יחד כפירוש רציף ואחיד על התלמוד. בשל אופי ומבנה זה נתן רבי יהושע בועז העדפה לחידושי הריטב"א על פני ראשונים אחרים[1].
בשונה מרבותיו ומחידושים של ראשונים שקדמו לו, שהתמקדו רק בשאלות העיקריות העולות בסוגיא, ולא פרשו אותה כמהלכה, חידושי הריטב"א דומים יותר לפירוש שוטף על הסוגיה, שאינו מתעלם גם מהשלבים המרכזיים פחות בסוגיא או מקושיות מקומיות, ולמרות שהוא מקדיש את עיקר עיסוקו לשאלות העקרוניות בסוגיא, הוא אינו מדלג על שלבי הביניים במסגרת חידושיו, ומפרש גם אותם, גם אם בקיצור[2].
פעמים רבות לאחר שהריטב"א מביא מדברי ראשונים שקדמו לו, הוא מביא את פירוש חדש ועצמאי לדברי התלמוד. חידושיו מאופיינים בסגנון שונה במעט משאר הראשונים, והם מצטיינים במקוריותם. לרוב מופיעות המילים "כן נראה לי" בסיום חידושיו העצמאיים, אך לפעמים כלל אינו מזכיר שהם חידושיו[3]. בסוגיות תלמודיות סבוכות, מציין הריטב"א בדרך כלל את דעתו להלכה עם פתיחת התיבות "ולעניין פסק", כדרכו של רבו הרשב"א[3].
מאפיין ייחודי נוסף, בחידושי הריטב"א לעומת חידושי קודמיו, הוא התעניינותו גם בתחומי האגדה והמחשבה (לרבות תורת הסוד). אף שגם הוא כקודמיו, מדלג בדרך כלל על סוגיות אגדיות ארוכות בכתיבת חידושיו[4], בקטעי אגדה קצרים הוא נוטה לדון גם בדברי האגדה, שלא כקודמיו. בכעשרים מקומות בחידושיו הוא מזכיר נושאים מתורת הקבלה, נושא שחידושי קודמיו התעלמו ממנו לגמרי. לעיתים הוא רומז גם לשאלות מתחום הפילוסופיה היהודית, ומשלב שיקולים לוגיים (שבתקופה זו נחשבו כחלק מלימוד הפילוסופיה) כחלק מהכרעת ההלכה[5]. הריטב"א כתב הקדמה לחיבורו, ובה ביאר את דרכו בכתיבת החידושים, אך זו לא שרדה[6].
קיימות סתירות רבות בין חידושי הריטב"א לבין תשובותיו, ולדעת הרב יוסף קאפח הדבר נובע מכך שבחידושיו כתב הריטב"א את מה שהיה נראה לו לנכון, ואילו בתשובותיו נמנע מלהורות למעשה נגד דעת רבו הרא"ה[7].
פירוש רש"י לתלמוד משמש כפירוש בסיס בחידושי הריטב"א, ורש"י מופיע בו בשמו או בתואר "מרן ז"ל"[8]. פירוש רש"י לתלמוד נכתב על ידי רש"י במספר מהדורות שונות, ופעמים רבות דברי רש"י המובאים בריטב"א הם ממהדורה שונה מהמהדורה הקיימת כיום[9]. בדבריו הוא מזכיר גם הרבה מהתוספות, ומדבריו נראה שהיו בידיו מספר מהדורות של התוספות[10]. התוספות המוזכרים בדבריו הם לרוב אינם דברי התוספות שלפנינו[11], והם קיימים אצלנו בתוך תוספות אחרים, כמו תוספות שאנץ, תוספות הרא"ש[12][13], או תוספות טוך ועוד[14]. דברי הרי"ף, המכונה על ידו בשם "רבנו אלפסי", מובאים בחיבור בדרך קבע, ובדרך כלל הוא נוקט להלכה כדבריו[10].
הריטב"א בחידושיו מביא הרבה בשם רבותיו, ודבריהם מהווים בסיס לחידושיו. בעיקר מביא הוא מרבו המובהק הרא"ה (המכונה לרוב: "מורי", "רבינו"; פעמים רבות בתוספת תארים, כמו "נר"ו"), שאת דבריו שמע ממנו או שראה אותם בחיבורו. הריטב"א מביא גם בשם רבו הרשב"א (המכונה לרוב: "רבותי", "יש אומרים", ולפעמים גם "מורי" עם הזכרת שמו), מדברים ששמע ממנו או שראה אותם בחיבורו ובתשובותיו[15], אם כי לא באותה הכמות בה הוא מביא מדברי הרא"ה. לעיתים הוא מביא מדברי הרשב"א בלא לציין שהוא מקור הדברים. התייחסות רחבה קיימת גם לרמב"ן (המכונה גם בתארים "רבינו הגדול" או "אדוננו הרמב"ן"), שהיה רבם של רבותיו הרא"ה והרשב"א[3]. הריטב"א מזכיר בחיבורו רבות את "מורי הר"ם" או "מורי המובהק (מ"ה) הר"ם". זיהוי "הר"ם" זה אינו ברור, והועלו בכך כמה השערות: יש שכתב שהוא היה רב נוסף של הריטב"א מלבד הרא"ה והרשב"א[16], ורבי מלאכי הכהן אכן זיהה אותו עם הרמ"ה[17], ויש מי שזיהה אותו עם הרמב"ן[18], ויש מי שכתב שלפעמים הכוונה לרא"ה ולפעמים לרמ"ה[19], ויש מי שזיהה אותו כתואר לרא"ה, כשהוא נע בין "הריני כפרת משכבו" (הכ"מ, וכך היא הגרסה בכמה מקומות, ויש גם שהגרסה היא "הרכ"מ"), לבין מילת תואר מלשון רוממות וחשיבות[20].
יש ראשונים המופיעים באופן עקבי לאורך החיבור, ויש מהם שמופיעים רק במסכתות מסוימות. כמו כן המשקל שניתן לדברי ראשונים מסוימים משתנה ממסכת למסכת, כך שבסופו של דבר כל מסכת בחידושי הריטב"א היא חטיבה נפרדת[21].
למרות שהחיבור לא היה מצוי באופן נרחב אצל הראשונים, הוא הוזכר רבות בתוך דברי ראשונים אחרים, ובכך הוא נחשב בולט בין הפוסקים הראשונים. כך גם הוא מובא מאות פעמים בחיבורו של רבי יוסף קארו "בית יוסף", ולדבר השלכה על הפסיקה בשולחן ערוך. מעמדו זה היה קיים גם אצל האחרונים, והתייחסות זהה קיימת גם לדבריו שהודפסו ופורסמו בתקופה מאוחרת יותר, שאף עליהם הסתמכו אחרונים לקבוע הלכה; וכך הוא מופיע מאות פעמים בחיבורו של רבי ישראל מאיר הכהן "משנה ברורה", שנותן משקל הלכתי גם לחיבורים שהודפסו לראשונה בתקופתו[22].
חידושי הריטב"א על הש"ס מהווים חלק מרכזי ובסיסי מלימוד התלמוד בעיון, לצד חידושי ראשונים אחרים כמו התוספות, הרמב"ן, הרשב"א והר"ן. החיבור הודפס במספר מהדורות המקיפות חלק גדול מהתלמוד, ומפורסמת בהן המהדורה המוערת של מוסד הרב קוק. החיבור נחשב כחובה בכל ספרייה תורנית של ישיבה או בית מדרש, וכן כספר בסיס לסקירת סוגיה או ניתוחה, כמו בשיעור כללי.
הריטב"א כתב תחילה את חיבורו ב"מהדורה קמא", שנכתבה עוד בחיי רבו הרא"ה, ואולי אף בעת לימודיו בישיבתו של הרא"ה. מהדורה זו ארוכה היא מהמהדורה השנייה שנכתבה לאחריה, וכן היא מכונה לפעמים בחידושי הריטב"א בשם "חידושים הארוכים". התפשטות חיבורו בין תלמידי הישיבות ברחבי ספרד הביאה את הריטב"א לערוך מחדש את החיבור במהדורה שנייה, המכונה "מהדורה בתרא". מהדורה זו היא קיצור ותמצות של מהדורה קמא, תוך עיבוד של עיקר החומר שבה. קיצור זה מורגש באופן בולט בכך שבמהדורה השנייה אין פירוט וביאור של כל השיטות בסוגיה, ושלא כפי שנהג במהדורה קמא. מלבד זאת, פעמים רבות אף חזר בו הריטב"א במהדורתו השנייה ממה שכתב במהדורתו הראשונה[23]. לעומת מהדורה קמא, במהדורה בתרא הריטב"א עצמאי יותר ביחס לרבותיו, ועומד יותר על פירושו שלו. בכתיבת המהדורה השנייה לא התכוון הריטב"א להחליף את מהדורה קמא, ופעמים רבות הוא מפנה ממנה לדבריו הארוכים יותר במהדורה הראשונה. מטרת כתיבת המהדורה המקוצרת הייתה להקל על הלומדים שביקשו תמצית של החידוש בלא האריכות שבמשא ומתן, וכמו כן, היא אפשרה לריטב"א לחזור בו מדברים שכתב בצעירותו או לתקן את ניסוחיו המוקדמים[24]. קיימת השערה כי "מהדורה בתרא" זו נכתבה לאחר פטירת הרא"ה[25][26] - לעת זקנתו של הריטב"א[13]. על מסכת נדרים ערך הריטב"א שלוש מהדורות[21]. ידוע על קיום שתי מהדורות אלו במסכתות רבות, אך בדרך כלל לא שרדה אלא מהדורה אחת, לרוב היא מהדורה בתרא. מסכת שבועות היא המסכת היחידה ששרדו ממנה שתי המהדורות. החידושים המודפסים על מסכת זו, הם ממהדורה בתרא[21]. אמנם יש המפקפקים על ייחוסה של המהדורה קמא לריטב"א[13]. במסכת קידושין נמצא וזוהה בראשית המאה ה-21 חיבור ממהדורה אחרת, אך מדובר בחיבור מוקדם למהדורה קמא (בהוצאת מוסד הרב קוק נקרא "מהדורה ב'")[27]. במסכתות מסוימות נראה שהמהדורות שולבו זו בזו על ידי הריטב"א (כמו מסכת שבת, מסכת מועד קטן ומסכת חולין[28]).
הדפסת החידושים על המסכתות השונות מתפרסת על פני מאות שנים, החל מאמצע המאה ה-16, שבהן התגלו כתבי יד המכילים חלקים מהחיבור, וכלה בראשית המאה ה-21, כשעדיין ייתכן שיתווספו הדפסות נוספות על פי כתבי יד שטרם התגלו. על מסכתות מסוימות קיימים מספר העתקים והחיבור קיים במלואו, ועל אחרות קיימים רק העתקים מקוטעים וחלקיים.
חלקים רחבים מהחיבור לא היו מצויים אצל חלק גדול מהאחרונים[29]. חלקים מסוימים מהחיבור היו מיוחסים בעבר לראשונים אחרים, וכמו כן חידושים מראשונים אחרים היו לעיתים מיוחסים לריטב"א. גם כיום קיימים חידושים שייחוסם לריטב"א אינו ברור דיו.
באופן כללי החיבור נחשב למוחזק בטעויות ועם לשונות משובשים, כתוצאה מהעתקות בלתי מדויקות ומתיקוני דפוס מוטעים[30][31].
כיום, קיימים חידושי הריטב"א על יותר ממחצית מסכתות התלמוד, במהדורות חדשות, מוגהות ומוערות. לרשימת המסכתות, עם פירוט על החיבור, ההדפסות, זיהוי המחבר וחיבורים מקבילים - על כל אחת מהן, לחצו על "הצגה":
| מסכת | החיבור | הדפסות | הערות |
|---|---|---|---|
| מסכת ברכות |
|
היה גם קיים כתב יד נוסף שהכיל חיבור על הלכות ברכות, מסודר לפי פרקים. חיבור זה מוזכר אצל רבי חיים יוסף דוד אזולאי ("החיד"א) שראה אותו[34]. | |
| מסכת שבת | חיבור זה הוא "מהדורה בתרא" של חידושי הריטב"א, וייתכן שהריטב"א שילב במהדורה זו גם מ"מהדורה קמא"[35]. | הודפס על פי כתב יד הקיים בספרייה הלאומית בירושלים. כתב היד התגלה וזוהה במחצית השנייה של המאה ה-20. הדפסה ראשונה הייתה על חלק מהמסכת (עד דף ע"ו, עמוד ב'), על ידי רש"ז רייכמן, ניו יורק תשכ"ז, עם פירוש "זר סביב"; ובמהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ן, הודפסו החידושים על כל המסכת. | זיהוי החיבור לריטב"א עולה מתוך סגנונו, ומופיע כבר בדברי אחרונים רבים שהחיבור היה מצוי בידם (כגון רבי בצלאל אשכנזי, הרדב"ז, רבי יוסף קורקוס, החיד"א, רבי יוסף בן ג'וייא, רבי יצחק נוניש בילמונטי ("שער המלך") ועוד)[36]. בסלוניקי תקס"ו הודפס חיבור שזוהה כחידושי הריטב"א על מסכת שבת, ובעקבות כך חידושים אלו התפרסמו כחידושי הריטב"א. זיהוי זה מוטעה הוא, וחידושים אלו הם חידושי הר"ן (שעל המסכת; להבדיל מחידושי הר"ן על הרי"ף)[37]. |
| מסכת עירובין | חיבור זה הוא "מהדורה בתרא" של חידושי הריטב"א[21]. החיבור המצוי כיום הוא רק עד דף ק"ב עמוד א', מקום בו פסק המעתיק את עבודתו. קיימים אזכורים על קיומו של המשך החיבור[38]. | הודפס לראשונה באמסטרדם תפ"ט. ההדפסות שלאחר מכן התבססו על המהדורה הראשונה, עם שיבושים קלים. ציורים שחסרו בדפוס ראשון, הושלמו במהדורת יוזפוב תרי"ט, על פי הבנת המדפיסים, שלרוב שגו בכך[38]. מהדורה נוספת יצאה בוורשה בשנת תרנ"ט, עם הגהות "כור לזהב" מרבי צבי הירש בלייווייס. בשנת תשל"ה הודפס החיבור מחדש במהדורת מוסד הרב קוק, על פי כתב יד שהיה הבסיס לכל מהדורות הדפוס[39]. | |
| מסכת פסחים | חיבור זה הוא "מהדורה קמא" של חידושי הריטב"א. יש שציינו את חידושים אלו כשל הריטב"א עצמו, אך מתוך החיבור עולה כי הוא ליקוט שהדברים שבו הועתקו מתוך חידושי הריטב"א המקוריים, בתוספת קטעים נוספים מחיבורים של ראשונים אחרים. רבי חיים יוסף דוד אזולאי ("החיד"א") - שכתב יד זה היה לפניו, ואחריו רבי ירוחם פישל פרלא, זיהו את מלקט זה כרבי יוסף חביבא (בעל ה"נימוקי יוסף"), אולם יש שערערו על זיהוי זה[40]. | הודפס לראשונה בוורשה בשנת תרכ"ד. מהדורה זו התבססה על כתב יד מספריית הברון יוסף גינצבורג, אותו מסר שניאור זק"ש לר' שמואל שלמה הכהן לשם הדפסת החיבור. החיבור זכה להסכמות מגדולי ורשה ופריז. בהדפסה של הוצאת מוסד הרב קוק הקטעים שזוהו כמי שאינם משל הריטב"א הודפסו בגופן שונה, וכך גם כל פרק עשירי של המסכת - שאין בו כלל מחידושי הריטב"א - לא הודפס באותה המהדורה[12]. | רבי חיים יוסף דוד אזולאי ("החיד"א") העלה השערה כי נראה שהיה קיים גם חיבור נוסף של הלכות לפסח, בדומה לחיבור שכתב הריטב"א על הלכות ברכות[34]. |
| מסכת ראש השנה | חיבור זה הוא "מהדורה קמא" של חידושי הריטב"א. קיימים גם שרידים מועתקים של "מהדורה בתרא" של הריטב"א למסכת זו[41]. | הודפס לראשונה בקניגסברג תרי"ח, על ידי רבי צבי הירש לפידות (אביו של רבי אלכסנדר משה לפידות). ההדפסה נעשתה על פי כתב יד מירושלים (כיום כתב היד קיים בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה) שהועתק על ידי ר' אברהם מדרוהיצ'ין[42]. | הריטב"א כתב גם חיבור אחר על הלכות רב אלפס שעל מסכת ראש השנה; החיבור לא שרד. קטעים מתוך חיבור זה הועתקו אל חידושי הריטב"א על התלמוד, והם מזוהים גם על ידי ציון דברי הרי"ף כ"רבינו ז"ל" בלא הבאת שמו קודם לכן[43]. |
| מסכת יומא | חיבור זה הוא "מהדורה בתרא" של חידושי הריטב"א, והייתה קיימת גם "מהדורה קמא" שנכתבה ביתר הרחבה ואינה מצויה כיום[25]. | הודפס לראשונה בקושטא תקי"ד, על ידי רבי חיים מודעי, בתוך ספר "אור יקרות". | |
| מסכת סוכה | חיבור זה הוא "מהדורה קמא" של חידושי הריטב"א. "מהדורה בתרא" לא שרדה[44]. | הודפס לראשונה בקושטא ת"ף, בתוך ספר "שבעה שיטות להרשב"א", שהכיל את חידושי הרשב"א על שש מסכתות ואת חידושי הריטב"א האלו. בראש החיבור על מסכת סוכה הופיעה הכותרת "חדושי סוכה להריטב"א זלה"ה". הכותרת הופיעה גם במהדורות צילום של מהדורה זו, כמו: ברלין תקט"ז, ברין תקפ"ח, למברג תר"כ, יוזפוב תרל"ד. לעומתם בדפוסי ורשה שיבשו ושינו את הכותרת ל"חידושי הרשב"א". במהדורת מוסד הרב קוק הודפס כחלק מחידושי הריטב"א. מהדורה זו מבוססת על מהדורת קושטא, וגם על כתב יד נוסף[44]. | עד למהדורת מוסד הרב קוק הודפסו החידושים בתוך חידושי הרשב"א, ולכן מצוי שיוחסו - בטעות - לרשב"א. |
| מסכת ביצה | הודפס ונערך על ידי הרב אלעזר הורביץ, על פי כתב יד שמקורו מהגניזה הקהירית: תחילה בכתב עת הדרום, ניו יורק תשל"ו, ולאחר מכן - עם הוספות - בחידושי הריטב"א, מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ו. | ||
| מסכת תענית | החיבור הוא חלק מפירוש הריטב"א על הלכות רב אלפס. פירושים על דברי התלמוד שלא הובאו אצל הלכות רב אלפס, כתבם הריטב"א על דברי המשנה[45]. | הודפס לראשונה באמסטרדם תפ"ט. במהדורה זו שונה סדר הדברים, על מנת שיהיה תואם לדפי הגמרא (ולא לפי סדר הלכות רב אלפס, שעליהם נכתב החיבור). סדר זה נשמר גם במהדורת מוסד הרב קוק, שהודפסה על פי כתב יד שבספרייה הלאומית בירושלים[45]. | |
| מסכת מגילה | חיבור זה הוא "מהדורה קמא" של חידושי הריטב"א[46]; "מהדורה בתרא" של חיבור זה, לא ברור אם הייתה על מסכת זו[47]. החיבור על מסכת זו הוא מחיבוריו הראשונים של הריטב"א[48]. | הודפס במספר מהדורות: מהדורה ראשונה בליוורנו תקנ"ב, בתוך ספר "מכתם לדוד", על ידי רבי שלמה חסאן, על פי כתב יד שהיה ברשותו; מהדורת בלוך, מרבי חיים יצחק בלוך, ניו יורק תרצ"ז, עם הגהות "כור לזהב" מרבי צבי הירש בלייווייס, ועם הערות, תיקונים ומראי מקומות בשם "דברי חיבה", מאת המהדיר; מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ו. | |
| מסכת מועד קטן | החיבור מורכב ככל הנראה מ"מהדורה קמא" ו"מהדורה בתרא" ששולבו על ידי הריטב"א[49]. | הודפס במספר מהדורות: מהדורה ראשונה באמסטרדם תפ"ט; מהדורת בלוך, מרבי חיים יצחק בלוך, ניו יורק תרצ"ה, עם הגהות "כור לזהב" מרבי צבי הירש בלייווייס, ועם הערות, תיקונים ומראי מקומות בשם "דברי חיבה", מאת המהדיר; מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ח. | קיים חיבור נוסף שכתב הריטב"א על הלכות רב אלפס שעל מסכת מועד קטן; החיבור לא שרד, ואף אינו מוזכר אצל הראשונים[50]. |
| מסכת יבמות | זמן כתיבת החיבור משוער לשנת ה'נ"ג[20]. | חידושי הרמב"ן והרשב"א על מסכת זו, שהיו לפני הריטב"א בעת שכתב את חיבורו על המסכת, נכנסו לרוב בתוך חידושיו בלא לציין את מקורם[51]. | |
| מסכת כתובות | החיבור המצוי כיום על מסכת זו הוא "מהדורה בתרא" של חידושי הריטב"א. "מהדורה קמא" אינה מצויה כיום, מלבד קטע אחד ששרד[52]. | ||
| מסכת נדרים | חיבור זה הוא ככל הנראה "מהדורה קמא" של חידושי הריטב"א, ו"מהדורה בתרא" (שהייתה מצויה אצל רבי יוסף חביבא, "הנימוקי יוסף") לא שרדה[53], או שנכתב בבסיסו על החיבור "הלכות נדרים לרמב"ן", ומה שמוזכר בגמרא ולא הובא בחיבורו של הרמב"ן - נכתב בחיבור זה על המשנה[54]. | הודפס לראשונה על ידי רבי מרדכי הלוי, ליוורנו תקנ"ה, בתוך ספר "אשי השם". מהדורה נוספת, המבוססת גם על פי כתב יד יחידי שנמצא (בן המאה ה-15 או ה-16), הודפסה על ידי מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ז. | הייחוס לריטב"א הובא בהססנות כבר במהדורה הראשונה שהודפסה, ולמעשה הייחוס לריטב"א שנוי במחלוקת. בין אלו שמייחסים לריטב"א נמנים: רבי אליהו מזרחי, רבי משה מטראני ("המבי"ט"), רבי תם יחייה, רבי ישראל יעקב אלגאזי, רבי חיים יוסף דוד אזולאי ("החיד"א"), רבי יוסף חזן ("החקרי לב"), רבי יוסף שאול נתנזון, וכן הביבליוגרף חיים מיכל והחוקר שלמה זלמן חיים הלברשטם, וכך גם מופיע בהעתק כתב היד של חידושים אלו. אחרים, כמו הנצי"ב מוולוז'ין, רבי אהרן פולד ורבי משה יהודה בלוי, שוללים את ייחוס החיבור לריטב"א, והחת"ם סופר מסופק בדבר. רבי רפאל אהרן יפה'ן, במבואו על חידושי הריטב"א במהדורת מוסד הרב קוק, מאריך בנידון, ומכריע בעד הייחוס לריטב"א[55], אך אחרים חלוקים עליו[56]. |
| מסכת גיטין | קיימים שני חיבורים של חידושים על מסכת יבמות ושמיוחסים לריטב"א:
|
||
| מסכת קידושין | קיימות שתי מהדורות:
|
|
|
| מסכת בבא מציעא | קיימות שתי מהדורות דומות של חידושים על מסכת זו:
|
||
| מסכת בבא בתרא | חיבור זה הוא "מהדורה בתרא" של הריטב"א. "מהדורה קמא" אינה מצויה כיום[65]. | הודפס לראשונה מכתב ידי על ידי ר' משה יהודה בלוי, ניו יורק תשי"ב–ד, ובהמשך במהדורות נוספות שנערכו על פי כתבי יד נוספים. | |
| מסכת עבודה זרה | חיבור זה הוא "מהדורה בתרא" של הריטב"א. "מהדורה קמא" אינה מצויה כיום, ורק קטעים ממנה משובצים בחידושי הריטב"א המצויים כיום[66]. | הודפס לראשונה בשנת תקי"ט, על ידי רבי יוסף שמואל מודיליאנו, בתוך הספר "אוריין תליתאי". מהדורה שנייה הודפסה באובודה בשנת תקפ"ד. ממהדורה זו ואילך היו שיבושים רבים, עד למהדורת מוסד הרב קוק שיצאה לאור בירושלים תשל"ח. | |
| מסכת מכות | הודפס במספר מהדורות: מהדורה ראשונה בזולצבך תקכ"ב, בתוך הספר "חמשה שיטות", על פי כתב יד שהועתק בשנת שע"ג, כפי המופיע בקולופון של הספר (כיום לא מצוי אף כתב יד של החידושים למסכת זו). מהדורה זו נחשבת למדויקת, ביחס לכמה מהדורות שאחריה: למברג תרכ"א; ורשה תר"מ, עם מהדורות צילום נוספות; בודפשט תרס"ח. מהדורה מתוקנת היא זו שיצאה על ידי רבי חיים יצחק בלוך, בניו יורק תרצ"ה, עם הגהות "כור לזהב" מרבי צבי הירש בלייווייס, ועם הערות, תיקונים ומראי מקומות בשם "דברי חיבה", מאת המהדיר. מהדורה מתוקנת יותר יצאה בירושלים תשל"ג, על ידי מכון הרי פישל, בתוספת תיקונים, ציונים, מקורות, הקבלות והשוואות. על בסיס מהדורה זו יצאה מהדורת מוסד הרב קוק בירושלים תשמ"ג, עם תוספת הערות והשלמות. | ||
| מסכת שבועות | חיבור זה הוא "מהדורה בתרא" של הריטב"א[13]. | הודפס לראשונה בליוורנו בשנת תק"ם. מהדורה זו הודפסה עם שיבושים רבים, חלקם מאת המדפיסים וחלקם הופיעו כבר בכתב היד שעמד לרשותם. במהדורת מוסד הרב קוק הודפסו החידושים על פי חמישה כתבי-יד שונים[67]. | על מסכת זו קיים פירוש בכתב יד שצוין עליו כי הוא מהרשב"א, אך שאול ליברמן זיהה אותו כ"מהדורה קמא" של הריטב"א. אחרים שוללים אף את זיהוי זה[13]. |
| מסכת חולין | החיבור המצוי כולל את "מהדורה קמא" ו"מהדורה בתרא" שלפעמים דבריהם מעורבים זה בזה[68]. | הודפס לראשונה בפראג, תצ"ה. | |
| מסכת נדה | הודפס לראשונה בווינה תרכ"ח, על פי כתב יד בבעלות שלמה זלמן חיים הלברשטם. שבעת הפרקים הראשונים של המסכת הכילו את חידושי הריטב"א, ושלושת הפרקים האחרונים (דף נ"ז עמוד ב' ואילך) הכילו את חידושי הרשב"א, ובטעות של המו"ל הם הודפסו כאילו הם המשך של חידושי הריטב"א. במהדורה הראשונה הוסיף הלברשטם הבהרה על טעות זו שהשתרבבה, אך המהדורות הבאות (ורשה תר"ם, מונקטש תרס"ח, ועוד) הדפיסו אף הן את חידושי הרשב"א בתור חידושי הריטב"א והשמיטו את הבהרה זו[69]. במהדורת מוסד הרב קוק, בשנת תשל"ח, תוקן הדבר, ולעומת זאת הוכנסו בה קטעים מכתב יד לשני הפרקים האחרונים קטעים אלו הם מ"מהדורה קמא" שנכתבה על ידי הריטב"א, לעומת שאר החיבור (עד דף נ"ז) שהוא מ"מהדורה בתרא". | ||
במשך מאות שנים החיבור לא הודפס בסט מובנה אחיד, אלא באופן אקראי של מסכת בודדת או לפעמים כמה מסכתות יחד. הופעת החיבור בסט כולל התרחשה רק בראשית המאה ה-21. החיבור הודפס כסט על ידי מוסד הרב קוק, במשך עשרות שנים שהתפרסו החל משנת תשל"ה, ועד לשנת תשס"ט, במהדורה מדעית על פי כתבי יד, עם הערות ובתוספת מבואות על החיבור, אופיו וזיהוי מחברו. בין העורכים נמנו: רבי שילה רפאל, הרב יעקב דוד אילן, רבי משה הרשלר, רבי רפאל אהרן יפה'ן, הרב יחיאל מיכל שטרן, הרב יצחק רלב"ג, ועוד. מהדורה כוללת יצאה מחדש בירושלים תשס"ט[70]. מהדורה זו נחשבת לפופולרית בעולם הישיבות. קיימת גם מהדורה נוספת שיצאה לאור על ידי ארז סלע (עורך ומהדיר), אור החכמה: ירושלים, תשס"ב, שמונה כרכים, עם הגהות "כור לזהב" מרבי צבי הירש בלייווייס, ובתוספת הערות וציונים מאת המהדיר.
על פי העולה מאזכורים במספר מקומות בחיבור, נראה כי החיבור כולל גם חידושים על מסכת זבחים, שאינם מצויים כיום[25]. החיד"א מעיד כי ראה כתב יד של חידושי הריטב"א על מסכת נזיר[71].
| מהדורות בולטות |
|---|
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
