גניזת קהיר
אוסף כתבי יד יהודיים עתיקים שהתגלה בקהיר במאה ה-19 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9[1] והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. משנתגלו הכתבים ופורסמו, בתחילה בעיקר על ידי שניאור זלמן שכטר ואחר כך על ידי חוקרים נוצרים ויהודים בכל ענפי מדעי היהדות, נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר תולדות הכתב העברי, לחקר השירה הפיוט והספרות העברית הקדומה, לחקר יהודי מצרים, יהודי אגן הים התיכון, לחקר תולדות התפילה וארון הספרים היהודי. בין היתר נתגלו עותקים של הכתוב במגילות הגנוזות – הספרות הכיתתית ממערות קומראן. חלק נכבד מכתבי היד הובא לספריית אוניברסיטת קיימברידג', וקטעים אחרים פוזרו ברחבי העולם.
בנוסף לכתבי היד שנמצאו בגניזת בית כנסת בן עזרא, נמצאו כתבי יד וקטעים נוספים במקומות נוספים בקהיר: בגניזת בית הכנסת הקראי דאר שמחה ובבית הקברות העתיק בסאטין. בעוד שמקורו העיקרי של אוסף הגניזה שבקיימברידג' בבית כנסת בן עזרא, מקורו העיקרי של אוסף פירקוביץ' השני הוא בבית הכנסת הקראי דאר שמחה[2]. חלק ניכר מאוסף מוצרי נלקח מבית הקברות בסאטין[3].
שני קטעים מתוך ההגדה, שנשתמרו מתוך גניזת קהיר, אוסף ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
בית הכנסת של הקהילה היהודית בפוסטאט, בעיר העתיקה של קהיר, נבנה בשנת 882 על חורבות כנסייה קופטית. באותה שנה רכשו יהודים מירושלים את הקרקע והחלו להשתמש בו כבית כנסת. בית הכנסת נחרב בפרעות בשנת 1012.
בשנת 1025 בערך נבנה בית הכנסת מחדש ברשות השלטונות[4]. בקומה העליונה של בית הכנסת נקבע חדר מיוחד כגניזה, כלומר מקום לאיסוף ספרי קודש וגליונות שהתבלו ואי אפשר להשתמש בהם עוד. לאורך השנים גנזו יהודי הקהילה במקום לא רק את ספרי התפילה והלימוד שבלו ונשחתו, אלא גם מסמכים משפטיים – כתבי בית דין, כלכליים – אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים ומכתבים, וכל זאת מתוך יחס של כבוד לכל שנכתב באות עברית. האקלים היבש של מצרים סייע להשתמרות הכתבים. החומר שנשמר בגניזה נחלק אפוא לשני סוגים עיקריים: חומר ספרותי וחומר תיעודי. השפות העיקריות של מסמכי הגניזה הן ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), עברית וארמית. אולם נשתמרו גם מסמכים הכתובים ערבית באותיות ערביות. מסמכים אלה היו ככל הנראה חלק מארכיונים משפחתיים שנגנזו[5].
המסמך הראשון בגניזת קהיר שמופיע בו תאריך הוא מן המאה ה-9, והקטע הספרותי המתוארך הראשון הוא מתחילת המאה ה-10[6]. קיימים רק כמה עשרות מסמכים מתוארכים מן המאה ה-10. משנת 1002 ואילך מצויים מסמכים כמעט מכל שנה, ומספרם גדל מאוד משנות ה-20 של המאה ה-11 ועד שנת 1266. קורפוס זה של מסמכים מקיף את התקופה הפאטמית והאיובית, ומכונה "הגניזה הקלאסית". אין בגניזה כמעט חומר מן השנים שלאחר שנת 1266 ועד הרבע השני של המאה ה-16[4].
על פי הההערכה, בין קטעי הגניזה שאינם מתוארכים, יש לא מעט קטעים שזמן כתיבתם קודם לתאריך של קטעי הגניזה המתוארכים הקדומים ביותר[6].
קיום הגניזה לא נשמר בסוד, ובמאות ה-18 וה-19 ניסו תיירים יהודיים (בהם, למשל שמעון פון גלדרן, דוד-סבו של היינריך היינה) לבדוק את תוכנה, אולם כיוון שלא פעלו באופן מקצועי, ובשל אי הסדר והאבק שהיו במקום, לא עלה הדבר בידם. בנוסף האמינו בני הקהילה שמוטלת קללה על מי שייקח ספרים מן הגניזה. סוחרי עתיקות מקומיים מכרו כמה ספרים מן הגניזה לתיירים עשירים כמזכרות.
גילוי הגניזה
בשנת 1864 ביקר הנוסע והשד"ר הירושלמי יעקב הלוי ספיר בגניזה והוציא ממנה מספר דפים. את תיאור מסעו למצרים פרסם בספרו "אבן ספיר" שיצא לאור בגרמניה בשנה ההיא[7]. בעקבות ביקורו החלו אנשים נוספים להוציא חומר מן הגניזה. בשנת 1893 הוציא לאור הרב שלמה אהרן ורטהיימר איש ירושלים את הכרך הראשון של "בתי מדרשות", שהכיל מדרשים קטנים מכתבי יד מן הגניזה[8].
ב-13 במאי 1896, שתי אחיות סקוטיות שחזרו מארץ ישראל, אגנס לוויס ומרגרט גיבסון, הראו לחוקר שניאור זלמן שכטר, שישב באוניברסיטת קיימברידג', כמה דפים מהגניזה בקהיר, שכללו את הנוסח העברי של ספר בן סירא, שבמשך מאות שנים היה ידוע רק בתרגומו הלטיני והיווני. שכטר, נלהב ממה שראה, הזדרז, וביוני 1896 השיג תמיכה למסע למצרים מטעם האוניברסיטה, ושם גילה את ההיקף העצום של הגניזה ואת החומר הנדיר שכללה. הוא העריך שפינה מן המקום יותר ממאה אלף קטעים.
שכטר זכה לעזרה מיוחדת מצד חוקר מדעי היהדות צ'ארלס טיילור (1840–1908), תלמידו של קודמו של שכטר, הרב שלמה שילר-סינשי. כן התגייסו לעזרתו גורמים נוספים, יהודים ונוצרים, ודיפלומטים בריטים במצרים. שכטר קיבל בין היתר מכתב המלצות מהרב הראשי של אנגליה, נפתלי הרמן אדלר, אל הרב הראשי של קהיר, רפאל אהרן בן שמעון. ואכן, בהגיעו לקהיר זכה שכטר לשיתוף פעולה מצד ראשי הקהילה היהודית ומצד ראשי בית הכנסת אבן עזרא.
העבודה בגניזה עצמה התנהלה בתנאים קשים: שכטר נאלץ לזחול לתוכה דרך חור בקיר עזרת הנשים שבבית הכנסת, וחלל הגניזה נעדר היה דלתות וחלונות והיה מלא אבק מחניק. הוא הצליח למיין בקפידה עבור ספריית האוניברסיטה רכישה של אין ספור כתבי יד ודפים מן הגניזה – אוסף הגדול פי שלושה מכל אוסף אחר מסוגו בעולם כולו (אוספים גדולים למדי של מסמכים מהגניזה הגיעו בעבר בדרכים עקיפות אל הספרייה הלאומית הרוסית בסנקט פטרבורג וכן למקומות נוספים, אך מבלי שייחשף מקורם). שכטר וטיילור תרמו את האוסף, הנקרא על שמם, לאוניברסיטת קיימברידג'.
חלקים מן האוסף הגיעו לספריות חשובות רבות, בהן בסנקט פטרבורג, בודפשט, וינה, שטרסבורג, פריז, לונדון, אוקספורד, מנצ'סטר, בית המדרש לרבנים בניו יורק, פילדלפיה, וושינגטון, ספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה ועוד. חומר שהיה בכמה ערים אירופיות, בהן ברלין, פרנקפורט וורשה אבד בזמן מלחמת העולם השנייה. אולם רובו של החומר (כ-70%) נמצא בקיימברידג', באוסף על שם טיילור-שכטר בספריית האוניברסיטה. בשנת 2006 נתגלה בספריית אוניברסיטת ז'נבה, באוסף של פפירוסים יווניים, אוסף מהגניזה שלא נודע עד אז[9].
מחקר הקטעים שנאספו מהגניזה רחוק מלהסתיים. כל הענפים בחקר היהדות, תולדותיה וכתביה קיבלו תרומה עצומה מהעיון בטקסטים שנמצאו בגניזה, ובהם אלפי מסמכים היסטוריים, שטרות, אגרות, כתובות וגטין, אלפי ספרי הלכה, דקדוק עברי, מחשבת ישראל, מיסטיקה יהודית ושירה, מתקופת הגאונים ועד תקופת האחרונים.
"הגניזה הספרותית" כוללת כרבע מיליון דפים, ו"הגניזה התיעודית" כוללת 7,000 מסמכים, שכמחציתם נשתמרו בשלמותם או כמעט בשלמותם[5].
מספר קשיים עומדים בכל זאת בפני חוקרי הגניזה:
- מיון דברי הגניזה בעלי הערך לבין מכתבים ותיעודים חסרי ערך לציבור שנגנזו מפני שנכתבו בעברית.
- מצבם הגרוע של רוב הספרים (מדובר, כזכור, במאספה של ספרים שיצאו משימוש).
- חומר רב שנמצא בדפים בודדים ואף בקרעי דפים שצריכים השלמה.
- הצורך בפענוח של צורות כתב וכתיב שכבר אינן מוכרות, ושל כתב שדהה או נמחק.
- בעיות בקביעת הכרונולוגיה של הקטעים והמהימנות שלהם.
כך או כך, מחקר הגניזה נמשך גם היום במחלקות למדעי היהדות ברחבי העולם.
פרויקט גנזים
ערך מורחב – פרויקט פרידברג לחקר הגניזה
בשנת 2000 יזם דב פרידברג הקמת אתר אינטרנט שירכז את כל דפי הגניזה והמחקרים שנעשו עליה. לצורך כך נתמנתה הנהלה אקדמית בראשות הפרופסורים מנחם בן ששון וחגי בן-שמאי מהאוניברסיטה העברית, ופרופסור ג'יימס דיאמונד מאוניברסיטת ווטרלו. לניהול הפרויקט התמנה פרופסור יעקב שוויקה מאוניברסיטת בר-אילן. ביצוע הפרויקט החל בינואר 2006, ועשוי להמשך עוד כמה שנים עד להשלמתו[10].
לצורך הפרויקט הוכנה רשימה של רוב דפי הגניזה ומיקומם. עד 2010 צולמו מרבית הדפים שבאוספי אוניברסיטת קיימברידג', ז'ק מוצרי, ספריית המוזיאון הבריטי, ספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה, בית המדרש לרבנים בניו יורק, אוניברסיטת תל אביב, בספרייה הלאומית בירושלים, בספרייה למדעים בבודפשט (קטעי הגניזה שבאוסף קאופמן) ועוד. האתר עלה לאינטרנט בשנת 2007. איכות הצילומים כה טובה, שלעיתים קל יותר לקרוא את הקטעים באתר מאשר במקור[11].
תשובות הגאונים
לישיבות הגאונים היו פונים בשאלות מכל מרחבי העולם היהודי, ובפרט מצפון אפריקה. שאלות היו מועברות על ידי שיירות סוחרים, קהילות רבות שהסוחרים היו עוברים דרכן במסעם, היו נוהגות להעתיק לעצמן את התשובות או קיצוריהן, על מנת לשמור אותן בספריותיהן. כך, השתמרו תשובות רבות בגניזת קהיר, משום שקהיר יושבת על צומת דרכים מרכזי ותשובות למקומות שונים עברו דרכה. תשובות גאונים רבות נשתמרו מחוץ לגניזה, בקובצי תשובות ובספרות הראשונים. אך בגניזה נמצאו אלפי תשובות חדשות, וגם נמצאו נוסחיהן המקוריים של תשובות שפורסמו כבר בקבצים קדומים יותר, וכן ניתן לשייכן לגאון שהשיב אותן. קטעי תשובות רבים מהגניזה עדיין לא פורסמו.
נוסח ארץ ישראל
כל נוסחי התפילה כיום מבוססים בעיקר על נוסח התפילה שהיה קיים בבבל, וכך גם רוב קטעי הסידורים מן הגניזה[12]. אך לצידם, התגלה בגניזה הקהירית נוסח תפילה שהיה נהוג בארץ ישראל בתקופת הגאונים. כמה הבדלים בנוסח התפילה ובמנהגי התפילה בין בבל לארץ ישראל, היו ידועים כבר קודם, מהתלמוד הירושלמי וממסכת סופרים, אך נוסח התפילה בשלמותו לא שרד מחוץ לגניזה[13]. בבית הכנסת בן עזרא, התפללו בנוסח זה עד ימי רבי אברהם בן הרמב"ם, ונראה שזו הייתה מהקהילות האחרונות בעולם שנהגו במנהג זה.
שירה ופיוטים
בגניזה הקהירית נמצאו עשרות אלפי שירים וקטעי שיר. ממצאים אלו, הכפילו את מספר השירים הנודעים מימי הביניים[14]. בעוד לפני גילוי הגניזה, שרדו מהפיוט הארץ-ישראלי כמות מצומצמת של פיוטים, אותם ששולבו בנוסחי תפילה המקובלים היום, הרי שבגניזה התגלתה כמות גדולה מאוד של פיוטים, מנוסח התפילה הארץ ישראלי, והתברר שבאותה תקופה הייתה יצירה פייטנית עשירה, שכללה התחדשות מתמדת.
כך למשל, הפייטן ר' יניי חיבר מחזור של קדושתאות לכל סדרי הקריאה בתורה (פרשות השבוע על פי מנהג ארץ ישראל הקדום) ובנוסף פיוטים נוספים. אך לפני גילוי הגניזה הייתה מוכרת רק קדושתא אחת ויחידה מתוך המחזור הזה שנכנסה למחזור האשכנזי – "אוני פטרי רחמתיים", הנאמרת במנהג אשכנז המערבי בשבת הגדול שפיוט אחד מתוכה "אז רוב ניסים הפלאת בלילה", נאמר גם בסיום ליל הסדר. בגניזה התגלו חלקים משמעותיים ממחזור זה.
- מגילות מדבר יהודה
- כרימה בת עמאר (אלוחשה אלדלאלה)
מסמכים מן הגניזה:
- מרדכי עקיבא פרידמן (עורך), חקרי גניזת קהיר, תעודה א, בית הספר למדעי היהדות על שם חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב, 1980.
- מרדכי עקיבא פרידמן (עורך), חקר הגניזה לאחר מאה שנה, תעודה טו, בית הספר למדעי היהדות על שם חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב, 1999.
- מנחם בן-ששון, אפרת כרמון, תמי מיכאלי (עריכה), איריס פישוף, דייזי רקח ג'יברה (אוצרת התערוכה), גניזת קהיר – פסיפס של חיים, מוזיאון ישראל, תשנ"ז–1997.
- נחמיה אלוני (מחבר), מרים פרנקל, חגי בן שמאי (עורכים), הספרייה היהודית בימי הביניים, רשימות ספרים מגניזת קהיר, הוצאת יד בן צבי, 2006.
- מרים פרנקל, האוהבים והנדיבים – עילית מנהיגה בקרב יהודי אלכסנדריה בימי הביניים, הוצאת יד בן צבי, 2007.
- גבריאל בירנבאום, לשון המשנה בגניזת קהיר, הוצאת האקדמיה ללשון העברית, 2008.
- דוד רוזנטל, אוסף הגניזה הקהירית בז’נבה, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2010.
- שלמה קלמן (סטפן) רייף, הגניזה מקהיר – תולדות אוסף הגניזה באוניברסיטת קיימברידג', תרגמה מיכל לוין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן-חיים, 2021.
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- Stefan C. Reif, A Jewish Archive from Old Cairo: The History of Cambridge University’s Genizah Collection (Culture and Civilization in the Middle East), Routledge, 2000. (הספר בקטלוג ULI)
מאמרים
- עדנה אנג'ל, לשאלת תיארוכם של קטעי הגניזה הקדומים, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 10 (ד1), תש"ן, עמ' 181–188.
- יהושע בלאו, תרומת הגניזה לחקר טקסטים הכתובים בערבית-היהודית, ובכלל זה תרגומי מקרא, מדעי היהדות 38, 1998, עמ' 231–238.
- חיים הלל בן ששון, דרך חדשה אל 'עולם הגניזה', ציון מא, 1976, עמ' 1–46 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
- משה גיל, סקירה על המחקר ההיסטורי בכתבי הגניזה, ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות כב, 1983, עמ' 17–29.
- שלמה מורג, גניזת קהיר וחקר הלשון העברית, מולד 4 (24), 1972, עמ' 713–719.
- שלמה מורג, תרומתה של הגניזה לחקר הלשון העברית, מדעי היהדות 38, 1998, עמ' 239–251.
- מרדכי עקיבא פרידמן, על תרומת הגניזה לחקר ההלכה, מדעי היהדות 38, 1998, עמ' 277–301.
- דוד רוזנטל, תרומתה של הגניזה לספרות התלמוד, מדעי היהדות 38, 1998, עמ' 267–276.
- Menachem Ben-Sasson, Cairo Genizah Treasures and their Contribution to Historiography, Bulletin of the Israeli Academic Center in Cairo 21, 1997, pp. 3–12
- Shelomo Dov Goitein, What Would Jewish and General History benefit by a Systematic Publication of the Documentary Geniza Papers?, Proceedings of the American Academy for Jewish Research (PAAJR) 23, 1954, pp. 29–39
- אתר גניזת קהיר (פרויקט "גנזים") – מאפשר עיון מקוון במסמכים רבים מהאוסף (דורש הרשמה לאתר)
- רשימת מאמרים על גניזת קהיר באתר רמב"י
- מידע על גניזת קהיר בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיפוש הגניזה הקהירית בעיתונות יהודית היסטורית
- יחידת מחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר, בספריית אוניברסיטת קיימברידג'. (ניתן לאתר כאלף פריטים ב קטלוג; יש להקליד בחיפוש את המונח 'genizah' ולבחור בתפריט שמימין ב-format: "Manuscript")
- פרויקט קטעי הגניזה של אוניברסיטאות פרינסטון וקיימברידג'
- נחם אילן, הגניזה הקהירית ותרומתה לחקר התרבות היהודית בעת העתיקה ובימי הביניים, רשימה ביבליוגרפית(הקישור אינו פעיל, 5.12.2021) (אורכב 26.05.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר של אוניברסיטת בר-אילן
- קטעים מהגניזה הקהירית מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- מאיר בר-אילן, הגניזה: אוספי אנטונין וורטהיימר, עלי ספר כג (תשע"ג) עמ' 121–137
- קלריטה ופרים חפץ, מצגות מקוריות: הגניזה הקהירית 1, הגניזה הקהירית 2, מאגר המרכז המתוקשב לתכנון לימודים, באתר מכללת קיי בבאר שבע
- מלאכי בית אריה, תרומת הגניזה בפוסטאט לפאליאוגראפיה העברית, פעמים 41, סתיו 1950, עמ' 32–40
- מרק כהן וידידה סטילמן, גניזת קאהיר ומנהגי גניזה של יהודי-המזרח – עיון היסטורי ואתנוראפי, פעמים 24, תשמ"ה 1985, עמ' 3–35
- אברהם דוד, מסמכי הגניזה הקהירית: מקור לתולדות היהודים בארץ-ישראל בראשית התקופה העות'מאנית, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 30–70
- עזרא פליישר, המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה – שלושים וחמש שנות פעילות, איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 23, נובמבר 2002
- זאב גלילי, כל הגניזה (כמעט) כבר נמצאת במחשב שלך, באתר "היגיון בשיגעון", 11 ביולי 2010
- עופר אדרת, להרכיב את הפאזל היהודי, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2011
- רוני שווייקה, המהפך התורני שבגילוי הגניזה הקהירית בכינוס מטמוני ארץ באתר בינינו, תשע"ח
- נעם אשכולי, הגניזה הקהירית מתוך הפודקאסט קדמא להיסטוריה יהודית
יהושע גרנט, פיוטים קדומים לסוכות ולשמיני עצרת , באתר הארץ, 5 באוקטובר 2020
גניזה, קהיר, דף שער בספרייה הלאומית
כתבים ופרסומים מן הגניזה
- Shelomo Dov Goitein, A Mediterranean Society: The Jewish Communities of the Arab World as Portrayed in the Documents of the Cairo Geniza, 6 volumes, University of California Press, 1967–1993.
- אליאב שוחטמן, מקורות חדשים מן הגניזה לפעילותו המסחרית של האר"י במצרים, פעמים 16, תשמ"ג 1983, עמ' 56–64
- מרדכי עקיבא פרידמן, ריבוי נשים בחברה יהודית – מקורות חדשים מן הגניזה: מצב המחקר, פעמים 25, תשמ"ו 1985, עמ' 3–12
- אברהם דוד, עוד לעסקי המסחר של הרדב"ז – על-פי תעודה בלתי ידועה מן הגניזה, פעמים 32, תשמ"ז 1987, עמ' 131–134
- יעקב ברנאי, תעודה מן הגניזה בענייני שבתי צבי, פעמים 44, קיץ תש"ן, עמ' 41–45
- אלינער ברקת, אברהם הפרנס בן מבשר – דמותו של פרנס לאור כתבי הגניזה, פעמים 54, חורף תשנ"ג, עמ' 93–102
- אברהם דוד, תעודות מהגניזה על בני קאשטרו במצרים במאות הט"ז–הי"ז, פעמים 54, חורף תשנ"ג, עמ' 117–132
- עזרא פליישר, 'תמצית ארצנו ומשמעותה' – לדיוקנו של רבנו יהודה הלוי על פי ממצאי הגניזה, פעמים 68, קיץ תשנ"ו, עמ' 4–15
- יוסף סדן, טהרה, טומאה וגניזה של ספרים – בין אסלאם ליהדות, פעמים 70, חורף תשנ"ז, עמ' 4–22
- אמיר אשור, הגנה על זכויות האישה על פי הסכמי נישואין מן הגניזה הקהירית ומקורות ערביים מקבילים, ג'מאעה י"ט, 2011
- אברהם דוד, תעודות חדשות מן הגניזה לתולדות הקשרים בין יהודי ארץ-ישראל ויהודי מצרים במאות הט"ז–י"ז, קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 19–55; המשך: אברהם דוד, תעודה חדשה לקורות הישיבה הירושלמית מראשית המאה הט"ז, קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 43–48
- יוסף יהלום, קולה הצלול של מקהלה ענקית, באתר הארץ, 14 בפברואר 2002
- יובל הררי, חלום, מלאך ואוצר: על לחש לשאלת חלום בגניזת קהיר, "זמנים", גיליון מספר 118 / אביב 2012
- אמיר אשור, הוראת חלוקת לחם לעניים בידו של הרמב"ם, גנזי קדם ט, תשע"ג, עמ' 83–94.
- דוד רוזנטל, אוסף הגניזה הקהירית בז'נבה – קטלוג ומחקרים(הקישור אינו פעיל) התש"ע 2010
- גניזת קהיר – היסטוריה של היום-יום, מה מכיל מכתב היידיש העתיק בעולם? בדיוק מה שהייתם מצפים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 04.12.2017
- Greif, Avner (1993). "Contract Enforceability and Economic Institutions in Early Trade: the Maghribi Traders' Coalition" (PDF). The American Economic Review. 83 (3, ): 525–48.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
