חלוקת התנ"ך לסדרים

חלוקת התנ"ך לסדרים היא שיטת חלוקה של התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים ופסוקים והיום נמצאת בשימוש מועט. למעשה קיימות מספר שיטות חלוקה לסדרים אשר בכולן יש כמה מאות סדרים (קרי למעלה מ-200 סדרים בכל שיטה).

חלוקת התורה לסדרים בארץ ישראל הקדומה

במנהג ארץ ישראל הקדום, היו קוראים בתורה בשבתות על פי חלוקת הסדרים, במחזור שאורכו כשלוש שנים וחצי:^[1] ”לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין”.^[2]

מדוע התפתחה החלוקה בארץ ישראל הקדומה

השיקול לחלוקה לפרשיות קצרות יותר מפרשות התורה בבבל נבע מרצונם של אנשי ארץ ישראל למצוא חלוקה שתאפשר להתעמק יותר בפרשיות הנקראות.

יש שכתבו כי יש לחלוקה זו רמז בדברי חז"ל ויש טוענים שהשיקול לחלוקה זו היה שיקול של נוחות, לשם זכירת המקום בו הפסיקו בשבת הקודמת (החלוקה לפרקים עוד לא הייתה קיימת).^[3]

פייטני ארץ ישראל הקדומים

כמה פייטנים ארץ-ישראלים קדומים, כר' יניי ור' יוסף ברבי ניסן כתבו פיוטים לשבתות על פי קריאת התורה, בהתאם לחלוקה הזו, בעוד פייטנים ארץ-ישראליים מאוחרים יותר, כרבי שמואל בן הושענא, כתבו פיוטים בהתאם לחלוקה השנתית. לעומת זאת, בקהילת ארץ ישראל בקהיר נמשכה הקריאה על פי חלוקה זו עד תקופה מאוחרת יותר, והנוסע בנימין מטודלה שחי לפני כ-850 שנה מתאר בספר מסעותיו, שקהילה זו עדיין השתמשה בחלוקה לסדרים. חלוקת התנ"ך לסדרים משמרת את חלוקת התנ"ך לכד' ספרים כפי שמוזכר בספרות חז"ל.

הפטרה לפי נוהג ארץ ישראל הקדום

חלוקת התורה לסדרים לוותה גם בהפטרות המתאימות לחלוקה. ההפטרות לפי מחזור הקריאה הזה נשמרו בקטעים מגניזת קהיר. יוסף עופר זיהה את רשימות ההפטרות השונות וערך רשימה של כל ההפטרות לפי המנהג התלת-שנתי.^[4]

שימושים נוספים בחלוקה לסדרים במהלך הדורות

המסורת הנוצרית מייחסת את חלוקת הטקסט לפרקים לבישוף האנגלי סטיבן לנגטון (1150–1228), אולם אין ודאות בכך. בערך בשנת 1330 רבי שלמה בן ישמעאל הכניס את מספור הפרקים הנוצרי לתוך ספרי המקרא היהודיים בכדי להקל על יהודים לעקוב אחרי הפסוקים המצוטטים על ידי נוצרים בפולמוסים נגדם, הוא יצר רשימה של כל פרקי התנ"ך. בתחילה הרשימה הועתקה כמות שהיא בסוף כתבי יד של התנ"ך,^[5] בהמשך הסימון הנוצרי השתרש בכתבים היהודיים ונהיה נפוץ.

במהלך הדורות חלוקה זו הוזכרה פעמים רבות וחלק מספרות המדרש מחולקת על פיה. כמו כן, היא מוזכרת גם במהדורות של פרשנות לתנ"ך.^[6]

מהדורת תנ"ך קורן היה התנ"ך המודפס הראשון, שהציג את החלוקה לסדרים בציון האותיות בערך מספרי עולה (לצידו של הכתוב), מאוחר יותר יצא תנ"ך על פי כתר ארם צובא (בהוצאת מוסד הרב קוק ובעריכת הרב מרדכי ברויאר) שגם סימן חלוקה זו על ידי הוספת האות ס לצד כל התחלת סדר, כמו שמסומן בכתבי היד.
} לתנ"ך קורן צורפה הקדמה המסבירה את השתלשלות החלוקה היהודית לסדרים, ההשערות לגביה, וחשיבותה לישראל כיום.

כיום, מתקיימת תוכנית לימוד התנ"ך "תנ"ך יומי" ע"פ חלוקת הסדרים, אשר בה מסיימים את התנ"ך מאות אנשים כל שנה.^[7]

השוואה לחלוקה לפרקים

ההבדל בין החלוקה לסדרים לעומת החלוקה לפרקים מבחינת תחילת הסדר והפרק מלמדת אותנו לגבי ההבדלים בין השקפת העולם היהודית להשקפת העולם הנוצרית עליה התבססה החלוקה לפרקים או שהיא נובעת מחוסר הבנה של הטקסט.^[8][9]

רוב הסדרים מתחילים או מסתיימים בנושא חדש, בפרשה פתוחה או סגורה חדשה, אולם לא כולם, לפעמים הסדר מתחיל מספר פסקים לפני הנושא החדש על מנת להתחיל בתוכן של טובה או נחמה למשל בספר יחזקאל טז' ס' או עובדיה א' כא'.^[10] סיבה אפשרית נוספת להתחלת סדר לא באותו פסוק של התחלת נושא היא לגרום למתח אצל הקורא ורצון לקרוא את הסדר הבא.

• מתוך 154 הסדרים שבתורה, רק 68 מהם מתחילים באותו הפסוק כמו בחלוקה לפרקים, כלומר 42 אחוזים מהסדרים (בהשמטת ראשי הספרים).
• מתוך 224 הסדרים שבנביאים, רק 23 מהם מתחילים באותו הפסוק כמו הפרקים, כלומר 7 אחוזים.
• מתוך 70 הסדרים שבכתובים, רק 14 מתחילים באותו הפסוק כמו בחלוקה לפרקים, כלומר 20 אחוזים.

שיטות חלוקה לסדרים

שיטות החלוקה לתורה

בכל הנוגע לחלוקת התורה, התפתחו כמה שיטות.

חלוקה אחת היא של 157 סדרים כפי שנמצא בגניזה הקהירית, חלוקה שנייה היא של 167 סדרים כמו בכתב היד של הסופר שמואל בן יעקב המכונה לנינגרד (החוקרים סבורים^{[דרוש מקור]} שזו גם הרשימה שהייתה בכתר ארם צובא, מפאת הדמיון בין כתבי היד). כמו כן, בהוצאת קורן השתמשו בחלוקה ל-154 סדרים.

בתוך כל אחת מחלוקות אלו, יש רשימות שונות היכן התחילו הסדרים. כי זה היה קשור למנהג הקריאה בתורה בשבת בארץ ישראל, והיו דעות ומנהגים שונים^{[דרוש מקור]}. אולם, על רוב ראשי הסדרים יש הסכמה וההבדלים הם מועטים יחסית.
התלמוד והרמב"ם מציינים שקריאת הסדרים בשבתות ארכה שלוש שנים, ויש מקור ספר החילוקים המדבר על שלוש שנים וחצי. המספר 154 הוא יותר ממה שנדרש לשלוש שנים רגילות והמספר 167 הוא פחות ממה שנדרש לשלוש שנים וחצי. כנראה שהזמן שהתלמוד מציין שלקח לסיים את כל התורה הוא בקירוב. זאת אומרת שבארץ ישראל קראו את התורה בתקופה שבין 3 ל-3.5 שנים, בניגוד למנהג הרווח כיום לסיים את התורה פעם בשנה באותו תאריך (שמחת תורה).

שיטות החלוקה לנ"ך

כמות הסדרים שבספרי הנ"ך היא 293 (196 בנביאים ו-97 בכתובים). יש המשערים כי המספר נקבע כמספר ימי החול בשנה (ללא תשעה באב בו לא לומדים בתנ"ך), כך שאם לומדים סדר אחד בכל יום חול מסיימים לקרוא את כל הנ"ך בשנה.^[11]

סטטיסטיקה של הסדרים

מספר הפסוקים בכל סדר אינו קבוע. בממוצע בכל התנ"ך כל סדר מכיל כ-52 פסוקים, אולם המספר הממוצע של הפסוקים בסדר בתורה הוא כ-38 פסוקים, בנביאים כ-44 פסוקים ואילו בכתובים כ-66 פסוקים. מספר המילים הממוצע בכל סדר בתורה הוא כ-712 מילים, בנביאים הוא 673 מילים ובכתובים הוא 693 מילים.

הסדר הקצר ביותר בתורה הוא סדר י' בספר במדבר והוא מכיל 7 פסוקים והוא גם הסדר הכי קצר בתנ"ך כולו, הסדר הקצר ביותר בנביאים הוא סדר ל"א בספר מלכים והוא מכיל 26 פסוקים, והסדרים הכי קצרים בכתובים הם סדרים א' וב' במגילת אסתר עם 26 פסוקים כל אחד.

הסדר הכי ארוך בתורה הוא סדר כ"ו בספר שמות והוא מכיל 82 פסוקים, הסדר הכי ארוך בנביאים הוא סדר ב' בתרי עשר עם 83 פסוקים והסדר הכי ארוך בכתובים הוא סדר ט"ז בתהילים והוא מכיל 167 פסוקים והוא גם הסדר הכי ארוך בתנ"ך כולו.

ראו גם

• חלוקת התנ"ך לפרשיות
• חלוקת התנ"ך לפרקים

לקריאה נוספת

• יוסף היינימן, המחזור ה"תלת שנתי" ולוח השנה, תרביץ לג,ד, (תשכד), עמ' 362–368 (מידע בקטלוג רמב"י)‏, JSTOR 23591055
• יוסף עופר, סדרי נביאים וכתובים, תרביץ נח, חוברת ב, טבת–אדר תשמ"ט‏, JSTOR 23597833
• אהרן בק^[12], שלבי התהוותו של המנהג התלת-שנתי של בני ארץ ישראל בקריאת התורה: התבוננות מחודשות, סיני קנא, תשע"ח, עמ' נה–עג (מידע בקטלוג רמב"י)

קישורים חיצוניים

• תנ"ך יומי, לימוד כל התנ"ך בשנה – על פי חלוקת הסדרים של המסורה
• מפתח סדרי התנ"ך
• מסדירים - מחשבון להמרת פרקים לסדרים ולהפך