שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יוסף שאול נתנזון

רב פולני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסף שאול נתנזון
Remove ads

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, פוסק חשוב ביהדות גליציה, ומן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו. מחבר שו"ת שואל ומשיב.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

נולד בברז'אן שבגליציה, בן בכור לרבי אריה לייביש נתנזון מחבר הספר "בית אל". אמו הייתה בתם של הרב דב בעריש הלפרין ומרים בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין רבה של למברג (היא לבוב). בשנת ה'תקפ"ה נישא לבת דוד-אמו, הרב יצחק אהרן הלוי איטינגא, חתנו של רבי מרדכי זאב. לאחר נישואיו התגורר בלמברג ולמד עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא.

בשנת ה'תרי"ז (1857) התמנה כרבהּ של למברג, ובמהרה נודע כאחד מגדולי ההלכה שבדורו, עקב ידיעותיו הרחבות בתלמוד וספרי הפוסקים. כרב עסק גם במעשי צדקה וחסד, וייסד בית תבשיל בעירו, שבו נהג לאכול מדי פעם עם העניים. הוא לא לקח משכורת מהקהילה עבור משרת הרב, מאחר שהיה לו הון פרטי משלו ממנו התפרנס.

בשנת תרי"ח בחן מכונה להכנת מצות ונתן לה הכשר לפסח. שאלת כשרות מצות המכונה הייתה נתונה אז בפולמוס גדול בין הפוסקים, ובעקבות פסיקתו פורסמו כנגדו כתבי פלסתר בטענה שהוא גרם לציבור לאכול חמץ בחג הפסח.

בשנת תרי"ג עסק בפרשיית תקיפות מיניות שביצע מלמד בשנים מתלמידיו הקטנים.[1] תשובתו שדרשה בתוקף להעבירו מתפקידו למרות העדר שני עדים כשרים על המקרים, נחשבת מאבני היסוד של העיסוק ההלכתי בנושא קבלת עדות על תקיפות מיניות מצעירים ומנשים.[דרוש מקור]

הרב נתנזון כתב חיבורים רבים, חלקם עם גיסו, הרב מרדכי זאב הלוי איטינגא, שיחסיהם עלו על שרטון בפולמוס מצות מכונה. ספרם "מפרשי הים" על ספר "ים התלמוד" קיבל הסכמות מהרב מרדכי בנט ומהרב משה סופר (החת"ם סופר). סדרת תשובותיו בשם "שואל ומשיב", המורכבת משישה כרכים עבי כרס, נודעת כחיבור בעל סמכות הלכתית חשובה. באחת מתשובותיו[2] התיר להשתמש בשעון שמדליק נר באופן אוטומטי בשבת ותשובה זאת מהווה בסיס לשימוש בשעון שבת. כמו כן התיר הדלקת אש ביום טוב על ידי גפרור, משום שאינה כיצירת אש חדשה מעצים ואבנים[3].

חיבר ספרים גם על התנ"ך, השולחן ערוך והמשנה. כתב כשלוש מאות הסכמות לספרים שונים בדורו.

אף על פי שלא השתייך לתנועת החסידות, היה ביחסים טובים עם ראשי החסידות ואף נתן הסכמה לספרים חסידיים, כמו "שער היחוד והאמונה" של רבי אהרן מסטרשלה.

הרב נתנזון נפטר בליל יום חמישי כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875[4], ולא השאיר אחריו צאצאים[5].

Remove ads

מספריו

הגהות ממנו נדפסו לספרים רבים, כפתור ופרח, סדר הדורות[6] ועוד.

Remove ads

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • "Joseph Saul Nathanson". Encyclopaedia Judaica (באנגלית). Macmillan Publishers. 2004. ISBN 9780028660974.
Remove ads

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads