מרדכי הלוי

הרב מרדכי הלוי (נפטר תקס"ז - 1807), הידוע בכינוי הרב המלי"ץ, היה שד"ר, דיין ופוסק בירושלים. תקופה קצרה שימש במשרת הראשון לציון.

הרב מרדכי הלוי

לידה	לא ידוע ירושלים
פטירה	1807 ה'תקס"ז קושטא, טורקיה
כינוי	הרב המלי"ץ
תקופת הפעילות	?–1807
הראשון לציון ה־15 אוקטובר 1805 – אוקטובר 1806 (כשנה) → משה יוסף מרדכי מיוחס יעקב משה עייאש ←

ביוגרפיה

נולד בירושלים. יש המייחסים אותו כבנו של הרב אהרן הלוי, מחכמי ישיבת בית אל בירושלים וידידו של החיד"א. לפי השערה זאת עליו מספר החיד"א בספרו מעגל טוב שנפגש עמו בתוניס בשנת תקל"ג, ”והוא (רבי מרדכי) היה מכירני מירושלים, אבל אני הנחתיו נער, וזה שנים שהלך לאיזמיר, ושלחוהו שליח בשביל קהלות אזמיר שנשרפו, והיה שם כמה חודשים, והיה לו שם גדול שהוא חכם וזכרן, והיה יודע לשונם ומצא חן.”

היה בשליחות ירושלים באיטליה בשנים תקנ"ג-תקנ"ה, לא ידוע להיכן הגיע בתקנ"ו. אברהם יערי^[1] משער שבדרכו חזרה לארץ ישראל עבר דרך ארצות שבשליטת האימפריה העות'מאנית.

היה חתנו של הראשון לציון הרב משה מרדכי מיוחס בעל "שער המים", וישב בבית דינו יחד עם הרב אפרים נבון נכדו של בעל "מחנה אפרים". כבר בתקופה זו התפרסם כאחד מגדולי הדיינים בירושלים והוא חתום על פסקים, כרוזים והסכמות רבות יחד עם שאר גדולי העיר. תשובותיו מתקופה זו מופיעות בספרי חכמי דורו, כמו שמחת יום טוב (למהרי"ט אלגאזי), חקרי לב ועוד. אחר פטירת חותנו בשנת תקס"ו התמנה למלא את מקומו כראב"ד ירושלים וכראשון לציון במשך כשנה^[2]. יחד עמו ישבו בבית הדין הרב חזקיה יצחק מזרחי שרעבי (אביו של הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי), הרב יעקב קוראל, הרב רפאל מיוחס, הרב אברהם אשכנזי, הרב שלמה משה סוזין והרב יעקב משה עייאש.

זמן קצר לאחר מכן ברח לקושטא מסיבה לא ברורה, ושם נפטר בשנת תקס"ז. הספידו חברו הרב רפאל יוסף חזן ונדפס בספרו מערכי לב. אחריו מונה לתפקיד הראב"ד והראשון לציון הרב יעקב משה עייאש.

יצירתו

רבי מרדכי הלוי עסק רבות בהדפסת ספרי ראשונים שלא ראו אור. הוא הוציא לאור מכתבי יד ספרי חידושים רבים, וביניהם: ספר אשי ה' של הרמב"ן (נדפס בתקנ"ד), חידושי הריטב"א על מסכת נדרים, ספר בית הבחירה למאירי על מספר מסכתות (תקנ"ה), ועוד. את הכתבים הוא מצא בספריות או השיג מאנשים פרטיים. לחלק מהספרים הוא הוסיף הגהות והערות אותם כינה בשם מאמר מרדכי. כן חיבר ספר על השולחן ערוך הקרוי אף הוא "מאמר מרדכי". בין ההסכמות שנתן לחיבורים תורניים נמנים גם הספרים: "יד רמה" (תק"ן), "דין אמת" (תקס"א), "מראה האופנים" ו-"מזבח כפרה" (תקס"ו).

בספר תולדות גדולי איטליה מספר עליו הרב חננאל ניפי:

זכיתי להכירו כשבא בערי איטליא בשליחות עיה"ק ירושלים ת"ו, ומצאתיו רב מובהק מאוד בתלמוד ופוסקים, כמאן דמנח ליה בכיסתיה, ועל ידו נדפסו תורתן של ראשונים, וגם הוא חכם כולל כתב חבור גדול נקרא "מאמר מרדכי".

קישורים חיצוניים

• אריה ליב פרומקין הרב מרדכי הלוי, תולדות חכמי ירושלים, באתר HebrewBooks

• רבי מרדכי הלוי, מכתב מ, לרב חיים עמרם, בתוך: אוצר גנזים, באתר היברובוקס
• רבי מרדכי הלוי זלה"ה, הערות על שולחן ערוך אבן העזר, בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, תשרי-חשוון תשנ"ז, באתר היברובוקס

הערות שוליים

1. אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 562.
2. מקור