Remove ads
מכון אריאל - מפעלי תורה יהדות וחברה בישראל (ידוע גם כמוסדות אריאל או כמכון הארי פישל - שם המכון הראשוני שהוקם על ידי הראי"ה קוק במימונו וסיועו של הנדיב הארי פישל, שמהווה כיום חלק ממכון אריאל) הוא גוף המאגד בתוכו מספר מוסדות תורניים העוסקים בהכשרת רבנים ודיינים, מחקר תורני והוצאת ספרי קודש בעיון והגות.
 | |
| הוצאה לאור | |
|---|---|
| מייסדים |
הארי פישל  |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
  | |
המכון שוכן בשכונת בית וגן בירושלים ולו שלוחה (של "מכון הארי פישל") בשכונת הבוכרים. בראש המכון עמד הרב שאר ישוב כהן עד לפטירתו בה'תשע"ו. מנכ"ל המכון כיום הוא הרב דוד טבצ'ניק ויו"ר המכון הוא הרב יונתן קראוס.
Remove ads
ראשיתו של מכון אריאל ב"מכון הארי פישל לדרישת התלמוד" שנוסד בסוף שנת תרצ"ב (1932), ביוזמתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במימון הנדיב ישראל אהרן פישל[1] ותיווך גיסו הרב ראובן בראז והרב אהרן טננבוים[2]. ראשו ומנהלו היה הרב דב בער הכהן קוק, אחיו של הראי"ה קוק. בין המייסדים היה הרב זוסמן ריגר, גיסו של הרב שלום נתן רענן חתנו של הראי"ה. הרב ריגר אף לימד במכון למשך תקופה.
הראי"ה קוק בחר להקמת המכון בעשרה מתלמידיו המובחרים ביותר ובעיקר מישיבת מרכז הרב וביניהם הרבנים אליהו יצחק פריסמן, שמעון סטרליץ, שלום אליהו ננקנסקי, שמואל אליעזרי, משה דוד בקשט ובנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים שהיה תלמידו ואחיינו של הראי"ה אך לא למד בישיבת מרכז הרב, עוד כיהנו במכון הרב יוסף כהן, הרב אליעזר שפירא, הרב יוסף חיים שרבני, הרב מרדכי אילן והפרופ' הרב שאול ליברמן. לאחר שהקים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג את "מכון משפט התורה", במסגרת "מכון הארי פישל", שמו המלא של המכון הורחב ל"מכון הארי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". היום מכון זה הוא אחד מ"מוסדות אריאל".
Remove ads
- בית מדרש לרבנים ולדיינים, תוכנית הכשרה למוסמכי כשרות מטעם הרבנות הראשית לישראל, תוכנית השתלמות לרבני קהילות מצרפת וימי עיון לרבנים.
- מכון "נזר דוד" המנוהל על ידי הרב הראל כהן, העוסק בתורת הרב הנזיר - הרב דוד כהן, ומוציא את כתביו וכתבי בנו הרב שאר ישוב כהן.
- הוצאה לאור העוסקת בספרי יסוד בהגות ובהלכה.
- "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה" המוציא לאור כתבי ראשונים על פי כתבי יד עם הגהות, ציוני מקורות, ביאורים והערות[3].
גולת הכותרת של מכון הרי פישל היא סדרת "הלכה פסוקה" על שולחן ערוך חושן משפט, הכוללת את טקסט השולחן ערוך עם הרמ"א ופירוש באר הגולה, ותחתיו סיכום כל שיטות הראשונים והאחרונים וביאורי השולחן ערוך, מסודרים בסגנון דומה למשנה ברורה ותחתיהם הערות שוליים הכוללים מראי מקומות ומקורות נוספים.
הכרך הראשון, על סימנים א-ח מהלכות דיינים, יצא לאור בשנת תשכ"ב, ונוסף לו מדור "ברור הלכה" מאת העורך הראשי, הרב יעקב משולם גינצבורג הכולל ביאור ארוך יותר על כל הלכה, החל ממקורותיה בגמרא ועד לאחרונים. מדור זה הופיע בכרך הראשון רק בהוצאה הראשונה.
לאחר הפסקה של 25 שנה, בשנת תשמ"ז, יצא לאור כרך נוסף על סימנים ט-כז, שהם שאר הסימנים על הלכות דיינים, בתוספת כמה מאמרים הלכתיים.
בהדפסות חוזרות נדפסו כל הסימנים להלכות דיינים (סימנים א-כז) בכרך אחד, בלא מדור "ברור הלכה", ובלא הוספות אחרות.
לאחר כך התחילו לצאת כרכים נוספים על הלכות עדות, ובהם חזר המדור "ברור הלכה".
יצאו לאור ארבעה כרכים על הלכות עדות: כרך א - סימנים כח-כט בשנת תשנ"ג ושוב בשנת תשס"ח בהוצאה מתוקנת. כרך ב - סימנים ל-לא בשנת תשנ"ט. כרך ג - סימנים לב-לד בשנת תשס"ו. כרך ד - סימנים לה-לח בשנת תשס"ט.
כרך אחד על הלכות שותפים ושלוחין - סימנים קעו-קפח בשנת תשע"ח.
כרך אחד על הלכות אונאה ומקח טעות - סימנים רכז-רמ בשנת תשע"ג.
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads