אליעזר שפירא (דיין)
רב, דיין בבית הדין הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אשר אליעזר כהנא שפירא (ה'תרפ"ט, 1929 – ב' באדר ה'תשמ"ח, 20 בפברואר 1988) היה רב ודיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר במועצת הרבנות הראשית.
 | |
| לידה |
1929 ה'תרפ"ט ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1988 (בגיל 59 בערך) ב' באדר ה'תשמ"ח |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה | ישראל |
| השכלה | ישיבת מרכז הרב |
| תקופת הפעילות | ? – 20 בפברואר 1988 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | דיין |
| צאצאים | הרב שלמה שפירא |
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
נולד בירושלים לרב אהרון יהושע פישל, אחיהם הגדול של הרב שמואל שפירא, אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, ושל הרב אברהם שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל. הוא נינו של הרב צבי אשר כהנא שפירא.
למד בישיבת תפארת צבי, בישיבת חברון ובישיבת מרכז הרב. בעת לימודיו במרכז הרב, זכה בפרס משרד הדתות לשנת ה'תשי"ב (1952) שחולק ל-18 "עילויי הישיבות".[1] בשנת ה'תשי"ג נסמך לרבנות. לאחר מכן היה חבר במכון הארי פישל, ומשנת ה'תשי"ז שימש חבר בוועדת השופטים לפרס ירושלים לספרות תורנית של שמם של הרב קוק והרב עוזיאל.[2] היה מקורב לרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.[3]
באדר ה'תשי"ז (1957), בהיותו כבן 28 בלבד, קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית בהסדר מיוחד וללא בחינות.[4] בשנת ה'תשי"ח (1958) התמנה לכהן כדיין בבית הדין האזורי, תחילה בבאר שבע[5] ולאחר כשלוש שנים ברחובות, לצד הדיינים שמואל דביר וזבולון גרז.[6] בהמשך כיהן כאב"ד בבית הדין הרבני בירושלים וכחבר בית הדין הגדול.
שימש כחבר מועצת הרבנות הראשית משנת ה'תשל"ג (1972)[7] ועד פטירתו. במסגרת תפקידו במועצת הרבנות, ייצג אותה גם בעניינים פוליטיים.[8] שימש בבית הדין הגדול לצד רבנים דוגמת הרב שאול ישראלי, יוסף קאפח, אליעזר יהודה ולדנברג, מרדכי אליהו, עובדיה יוסף, ועוד. כן נבחר לחבר הוועדה לבחינת דיינים.[9]
הרב שפירא נפטר בחטף בהיותו כבן 59 ביום ב' באדר ה'תשמ"ח.[10] קבור בחלקת גליציה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
פרשת האח והאחות
הרב שפירא נמנה עם עשרת הרבנים שפסקו להיתר בעילום שמם בפרשת האח והאחות, ושעל חוות דעתם ביסס הרב שלמה גורן את ההיתר בפרשה.[11] הרב שפירא היה הרב היחיד שבזמן אמת צידד גלויות בהיתר והציג נימוקים הלכתיים לביסוסו. בתגובה למאמר שפרסם הרב בצלאל ז'ולטי בעיתון המודיע ואשר תקף במילים קשות את ההיתר, את הרב גורן והדיינים שעמו, פרסם הרב שפירא מאמר מקיף בעיתון הצופה שבו הציג בפירוט את נימוקי ההיתר ודחה את שולליו.[12]
בהוראת הרב יוסף שלום אלישיב ותחת פיקוחו, פרסם הרב אליהו גרינצייג פרסם מאמר תגובה חריף כנגד הרב שפירא, בו כינה את דברי הרב שפירא במילים בוטות במיוחד.[13] על רקע תמיכתו ברב שלמה גורן[14] נתקבלה בביתו של הרב שפירא מעטפת נפץ. מעטפות נוספות נשלחו לרבנים נוספים.[15]
משפחתו
באוגוסט 1953 נשא לאישה את רחל דויטש.[16] התגורר בשכונת קריית שמואל בירושלים. בנו הוא הרב שלמה שפירא, ששימש כאב"ד הרבני בנתניה וכדיין בבית הדין הרבני הגדול.
אילן יוחסין
| צבי אשר כהנא שפירא | חיה מיכלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משפחת הירשוביץ | הרב שלמה זלמן שפירא | חנה שפיצר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פנינה | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא | הרב שמואל שפירא | הרב אהרן יהושע פישל שפירא | שושנה רזיאל | דוד רזיאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא | הרב אליעזר שפירא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב שלמה שפירא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.