זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה. המחקר משלב דיסציפלינות שונות, מתחום ענפי מדעי הטבע, היסטוריה וארכאולוגיה עם בלשנות ותחומי מחקר מעולם היהדות.
 | |
| פרופ' זהר עמר בעת הרצאה בישיבת הר-ברכה על הארגמן והתכלת, אור לד' באדר א' תשע"ד | |
| לידה |
1 בינואר 1960 (בן 64) ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי | צמחיית ארץ ישראל, החי של ארץ ישראל במורשת ישראל. |
| מקום מגורים | ישראל |
| מוסדות |
אוניברסיטת בר-אילן |
|
zoharamar | |
| תרומות עיקריות | |
| זיהוי צמחים ובעלי חיים במקורות, חיי היום-יום בעת העתיקה, מחקר הצבענים והנייר הקדום, קטורת ובשמים, תולדות הרפואה ותיעוד מסורות כשרות של בעלי חיים | |
  | |
מחקרים בולטים שערך בשנים האחרונות היו: תעודות הגניזה הקהירית כמקור להכרת הרפואה המעשית במזרח התיכון בימי הביניים, מחקר צבענים שבטקסטילים עתיקים ונייר עתיק, כנימת האלון כמקור לצבע ("תולעת השני"), צבע התכלת והארגמן, צמח האפרסמון, סממני המרפא והבושם המסורתיים בארץ ישראל, תרבות חומרית של יהודי תימן ותיעוד מסורות כשרות בעלי החיים.
תולדות חייו
עמר נולד ב-1960, ולמד בישיבת בני עקיבא בנתניה ובישיבת מרכז הרב בירושלים. שירת בצה"ל בהנדסה קרבית (רס"ן במילואים). לאחר השירות הצבאי עסק בהדרכות טיולים ובחברה להגנת הטבע במסגרת חוגי סיור. שימש במשך חמש שנים כמנהל הגן הבוטני האקולוגי, אבו כביר, קמפוס אוניברסיטת תל אביב הישנה.
סיים את לימודיו האקדמאיים לתואר ראשון, שני ושלישי, באוניברסיטת בר-אילן, שבה הוא מכהן כיום כפרופסור מן המניין. הוא כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטה בשנים תשס"ד-תשס"ה, ותשס"ט.[1] עמר זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תשע"ו.
עמר הוא חבר בוועדת השמות הממשלתית.
נושא עבודת המסטר שלו היה: "סוגיות ביישוב, בחקלאות ובנוף הצומח של ארץ-ישראל בתקופת ימי הביניים". נושא עבודת הדוקטורט: "גידולי ארץ-ישראל בימי-הביניים: תיאור ותמורות". שתי העבודות בהנחיית פרופ' יהודה פליקס ופרופ' יוסף דרורי.
עמר הוא חבר במערכת כתב העת המעין.
שיטת המחקר
עמר עוסק בשנים האחרונות בסוגיות שונות שבתחום שבין תורה ומדע, מתוך הצגת בחינה מחודשת למקורות, ומתן פרשנות וזווית מבט השונה לעיתים מהמקובל. המטרה היא לרתום את כלי המחקר המודרניים ולהציג את תרומתם למחקר מדעי היהדות, אם כי לא מתוך רצון מאולץ לגשר ביניהם.
במחקריו הוא משתדל לנצל כמעט כל פיסת מידע אפשרית, תוך שימוש נרחב במכמניה של הספרות העברית והספרות הערבית ובמקורות העתיקים והקלאסיים, כולל ספרות יוון העתיקה, לטינית וסורית. הדגש ההוא במיוחד למקורות היהודים והמוסלמים שנכתבו בערבית בימי-הביניים, כאשר הוא מציג את תרומתם להבנת הפריחה התרבותית והחומרית שהייתה בארצות האסלאם. מחקרים רבים הוקדשו להבנת הריאליה המשוקעת בחיבורי רס"ג והרמב"ם.
תחום מחקר נוסף קשור לזיהוי הצמחים ובע"ח הנזכרים במקרא ובספרות חז"ל. בעבודותיו מציע זהר עמר להעריך מחדש את הזיהויים הקיימים באופן ביקורתי ולסווגם על פי רמות הסתברות (ודאיות, מסופקות). שיטתו מעניקה ל"מסורת הזיהוי" את המשקל הסגולי הגבוה ביותר מכלל המדדים הקיימים במחקר. הוא גם פרסם הצעה חדשה לבחינת זיהוי החיות הטהורות בתורה (עם גיא בר-עוז ורם בוכניק) לאור הממצא הארכאוזואולוגי שנמצא בארץ ישראל וסביבותיה.[2] הוא יסד עם ד"ר יעל אלקיים את המחקר הגימו-ארכאולוגי: זיהוי אבני חן ומינרלים שנחשפו בממצא הארכאולוגי.
חלק ניכר מעבודתו מוקדש למחקר הצומח והחקלאות הנזכרים בספרות המקרא, המשנה והתלמוד, מחקר המשלב גם גידול ושחזור מעשי של הפקת המוצרים שנעשו בהם. בין השאר במחקרים המשחזרים את הפקת אריגי "פתילת המדבר", פענוח כתובת "שמן רחץ" הנזכרת בחרסי שומרון, הצעת שיחזור של "לחם הפנים", גילויה של "תולעת השני" (כרמיל האלון) הארץ-ישראלית והפקת הצבע ממנה, התכלת והארגמן, זיהוי צבענים בטקסטילים עתיקים, זיהוי היסטורי ומעבדתי של חומרי הגלם אשר מהם ייצרו את הנייר בימי הביניים לאור אנליזות של תעודות מהגניזה הקהירית וכן מחקר על זנים קדומים של הגפן בישראל.[3] בשנים האחרונות פרסם סדרה של מחקרים בנושא הפקת בשמים וקטורת לאור המקורות ההיסטוריים ומחקר שדה ממרכיבי החורש הים תיכוני ובהם הלוטם, אלת המסטיק, לבנה רפואי ואלה אטלנטית (האחרונים בשיתוף אלרון זבטני).
כשרות בעלי חיים
זהר עמר עוסק בפרויקט שמתעד את מסורת כשרותם של בעלי חיים טהורים בקרב קהילות ישראל. התוצאה הייתה פרסום שני ספרים: "הארבה במסורת ישראל" ו"מסורת העוף", וכן עשרות מאמרים בנושאי הכשרות שזכו להכרה מצד גורמי כשרות ופוסקי הלכה. במהלך מחקריו הצליח לתעד מסורות עתיקות מפי מאות אינפורמנטים קשישים. אחד מפירות המחקר הוא הענקת היתר רשמי מהרבנות הראשית לגידול בקר הג'אמוס בארץ לבשר. המחקר ההיסטורי והתורני נערך בשיתוף עם ד"ר ארי זיבוטפסקי, ועל ידו הובהר כי תחום מדעי יהדות עשוי להיות מחקר יישומי שתורם לכלכלת הארץ. ממארגני "סעודת המסורת" אירוע לשימור מסורת בעלי חיים טהורים.
במחקר אחר שבו היה שותף זהר עמר הוכח שתהליך גיבון חלב ביונקים הוא מדד אמין להבחנה בין בעלי חיים טהורים לטמאים. בין בעלי החיים הטהורים שנבדקו ומהם התקבל גבן: יעל, אייל אדום וג'ירפה.[4]
תרבות חומרית וריאליה של המקדש
תחום יוצא דופן הוא מחקר התרבות החומרית הקשורה לפעילות הפולחנית בימי בית שני. המחקר עסק בין היתר בהערכת המערכת הכלכלית של המקדש והיערכותה של ירושלים כעיר קודש לקליטת מאות אלפי עולי רגל. מחקרים אחרים עסקו בשחזור החושן: הצבענים וזיהוי האבנים המשובצות ומקורן,[5] שיטות אפייה של לחמי הקודש, עצי המערכה ושחזור שריפת פרה אדומה.
תולדות הרפואה בעולם הקדום
חקר תולדות הרפואה של העולם הקדום הפך בשנים האחרונות לאחד מהתחומים החשובים הנחקרים במחקר ההיסטורי. במסגרת זו הקים עמר בשיתוף עם פרופ' אפרים לב, (כיום באוניברסיטת חיפה) את "המדור לתולדות הרפואה בארץ-ישראל", ממוקדי המחקר האקדמיים החשובים ביותר בארץ; הפועלים בתחום זה. המחקר המתמקד בתיעוד המסורת הרפואית הקדומה ועד ימינו, ובמיוחד בתחום חומרי המרפא (Materia Medica), סממני הקטורת והבושם, והוא כלל סקר אתנופרמקולוגי מקיף שנערך בשווקים שמתמחים במכירת סממני מרפא מסורתיים בארץ, בעבר הירדן, ובמרוקו. לאחרונה הושלם מחקר מקיף על סממני מרפא ורפואה מסורתית של יוצאי אתיופיה בישראל (בשיתוף עם דקלה דנינו). מחקר בולט נוסף עסק ברפואה המעשית בימי הביניים במזרח התיכון על פי המירשמים הרפואיים שנמצאו בגניזה הקהירית.[6] ועל תרומת הערבים להפצת חומרי מרפא חדשים.[7]
זהר עמר הוציא לאור עם כמה עמיתים למחקר כמה כתבי יד רפואיים עתיקים, כמו חיבורו של הרופא הירושלמי אלתמימי (מאה עשירית), האנציקלופדיה 'צרי הגוף' לר' נתן בן יואל פלקירה[8] (מאה שלושה עשרה), רפואה מעשית לר' חיים ויטאל (מאה שש-עשרה),'פרי מגדים' לר' דוד די סילוה הרופא מירושלים (מאה שמונה עשרה) וספר הרפואות של אסף הרופא.
חיים אישיים
עמר נשוי לתמר לבית בן זמרה ולהם ששה ילדים. גיסו של רב היישוב יצהר, הרב דוד דודקביץ'.
בימי מלחמת חרבות ברזל אחד מבניו, שהוא קצין במגלן, נפצע ביום המתקפה, ואחר כך חזר לשירות קרבי ברצועה. ב-18 בדצמבר 2023 בתו, מבשרת, נפצעה בפיגוע ירי בנסיעה בכביש 465, ליד היישוב עטרת.[9]
מבחר פרסומים
- מוצרי מזון ותעשייה מהצומח בארץ-ישראל בימי הביניים, ירושלים, תשנ"ו
- גידולי ארץ-ישראל בימי הביניים - תיאור ותמורות, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ן
- ז' עמר וא' לב, רופאים ותרופות בירושלים במאות העשירית עד השמה עשרה, תל אביב: הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תש"ס
- שמירת הבריאות להרמב"ם: פירושו של ר' יעקב צהלון הרופא להלכות דעות פרק ד, נוה-צוף, תשס"א.
- ספר הקטורת, תל אביב: הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ב
- סממני המרפא המסורתיים בארץ-ישראל, תל אביב: הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ב (בשיתוף עם אפרים לב).
- ארץ ישראל וסוריה על-פי תיאורו של אלתמימי – רופא ירושלמי בן המאה העשירית, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ד (בשיתוף עם ירון סרי).
- הארבה במסורת ישראל, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ד
- פרי מגדים לר' דוד די סילוה הרופא מירושלים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ד.
- צרי הגוף לרבי נתן בן יואל פלקירה, תל אביב: המדור לתולדות הרפואה, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ד (בשיתוף עם יעל בוכמן).
- רפואה מעשית לרבי חיים ויטאל: מרפא בארץ-ישראל וסביבותיה, ירושלים: המדור לתולדות הרפואה, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז (בשיתוף עם יעל בוכמן).
- מסורת העוף, תל אביב, תשס"ד
- מחברת צמחי המשנה של הרב יוסף קאפח, תל אביב, תשס"ה
- זיהוי צומח וריאליה במפעל משנה תורה, תשס"ה ואילך
- בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים, תשס"ז
- מרורים, תל אביב, תשס"ח
- ארבעת המינים, תל אביב, תש"ע
- אתרוגי ארץ-ישראל, תל אביב, תשע"א
- לחם הפנים - היבטים היסטוריים וריאליים, ביטאון מעלין בקודש, יז, תשס"ט, עמ' 49–83.
- חמשת מיני דגן, מכון הר ברכה, תשע"א
- צמחי המקרא, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשע"ב
- אתיופיה בישראל: רפואה ותרופות מסורתיות של קהילת יוצאי אתיופיה, ירושלים: יד יצחק בן צבי והאוניברסיטה העברית, תשע"ג (בשיתוף עם דקלה דנינו).
- הארגמן, פורפורה וארג'ואן במקורות ישראל ועוד בירורים בענייני התכלת, מכון הר ברכה, ה'תשע"ד
- הצומח והחי במשנת הרמב"ם, מכון התורה והארץ, תשע"ה
- שמונת השרצים, קריית אונו: מכון מש"ה, תשע"ו
- ספר החילוקים בין בני תימן לבין בני הצפון, נווה צוף, תשע"ז
- החן שבאבן: אבני החושן ואבנים טובות בעולם הקדום, מכון הר ברכה, תשע"ז
- תפילינות של בני תימן, קריית אונו: מכון מש"ה, תשע"ט
- רבנו משה בן הרמב"ם, ספר הסמים וההישמרות מפני הסממנים הקטלניים, קריית אונו, תשע"ט
- ספר הרפואות של אסף הרופא: המאמר על תכונות המזונות, קריית אונו, תשפ"ב
- כלכלת המקדש, תשפ"ג
- The History of Medicine in Jerusalem, Archaeopress, Oxford 2002 Z. Amar,
- Practical Materia Medica of the Medieval Eastern Mediterranean According to the Cairo Genizah (With Efraim Lev), Brill & Sir Henry Wellcome Series, 7, Leiden 2008 (677 pp.)
- Arabian Drugs in Early Medieval Mediterranean Medicine, Edinburgh University Press, 2017.
עריכת ספרים
- זהר עמר, יהושע שוורץ ואפרים לב (ע), הרפואה בירושלים לדורותיה, תל אביב: הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ט. (בעברית ואנגלית)
- ז' עמר, י' שוורץ וע' ציפר (ע), ירושלים וארץ-ישראל – ספר אריה קינדלר, רמת-גן-תל אביב, תש"ס
- ז' עמר וח' סרי (ע), ספר הזיכרון לרב יוסף בן דוד קאפח, לשכת רב הקמפוס, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"א
- ביכורי ארץ, קובץ מאמרים של תלמידי המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן תשס"ה (עם א' ברוך)
- במעבה ההר: מחקרי הר אפרים ובנימין, המרכז האוניברסיטאי אריאל ומדרשת הרי גופנא, כתב עת שנתי, תשע"ב ואילך (עם א' טבגר ומ' ביליג)
- יהודית ספראי, הצמר והצבע, שדה אליהו, תשפ"א
- טיטוס טובלר, דפי מזכרת מירושלים (תרגם מגרמנית שמעון שטרן), רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשפ"ב
קישורים חיצוניים
זהר עמר, ברשת החברתית פייסבוק
זהר עמר, סרטונים בערוץ היוטיוב- זהר עמר, באתר ResearchGate
- זהר עמר, באתר גוגל סקולר
- זהר עמר, באתר Academia.edu
זהר עמר (1960-), דף שער בספרייה הלאומית
אתר האינטרנט הרשמי של פרופסור זהר עמר- רשימת הפרסומים של זהר עמר, בקטלוג הספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
מאמרים
- רשימת המאמרים של זהר עמר, באתר רמבי"ש
- מאמרים של פרופ' זהר עמר, באתר ספריית אסיף
- רשימת המאמרים של זהר עמר באתר רמב"י
- זהר עמר, כשרות הטווס, שנה בשנה, תשס"ג
- זהר עמר, "זמרת הארץ" על פי רב סעדיה גאון, שיח שדה, גיליון מס' 2
- זהר עמר, אזור גידולו של האפרסמון לאור מפת מידבא, שיח שדה, גיליון מס' 4
- זהר עמר ואביבית שוויקי, מבוא לפרק במה מדליקין, מתוך הספר "במה מדליקין"
- זהר עמר, ערבה: זיהוי מדעי ומסורת הלכתית, המעין תשרי תשס"ח
- זהר עמר, חמשת מיני מרור על פי שיטת הרמב"ם, המעין ניסן תשס"ח
- זהר עמר ואריה כהן, מתכון לאפיית לחם הפנים, המעין ניסן תשע"א
- זהר עמר, הזֶבּוּ בארץ ישראל: בקר עם חטוטרת, קתדרה תשרי תשע"ו, גיליון 157
- זהר עמר, פרא וחמור – ומה שביניהם, לשוננו, כרך עו, חוברת ג (תשע"ד), עמ' 265–283, באתר האקדמיה ללשון העברית
- זהר עמר, החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם, לשוננו, כרך עג חוברת ג–ד (תשע"א), עמ' 327–333, באתר האקדמיה ללשון העברית
מן העיתונות
- שגיא קופר, שובה של השיבוטה, באתר ynet, 1 בספטמבר 2005
- גילוי: כנימת האלון היא "תולעת השני", באתר ערוץ 7, 31 בדצמבר 2002
- בקרוב: בופלו בהכרת הרבנות, חדשות מחלקה ראשונה
- שושי גרינפלד, בעקבות המסורות הנשכחות, עיתון בנימין
- אמילי עמרוסי, על פרופ' זהר עמר, ישראל היום
- שמעון כהן, לחם נאפה במתכונת "שתי הלחם", באתר ערוץ 7, כ"ח באייר תשע"ד
- טלי פרקש, תורת הסוד: הרפואה האתיופית היהודית, באתר ynet, 23 בנובמבר 2014
- אורי אלון, ההיסטוריה של הריפוי (אורכב 01.06.2020 בארכיון Wayback Machine), מגזין בר-שיח
- ארנון סגל, כלכלת המקדש- איפה הכסף? מקור ראשון
- יצחק טסלר, מחקר חושף: גודל הביצים המקראיות - לא מה שחשבתם, באתר ynet, 14 באפריל 2019
- קורין אלבז-אלוש, העגור כשר (אבל אסור לאכול אותו, ידיעות אחרונות
- אביטל אינדיג, טעם של פעם, מקור ראשון, ז' באב תשפ"א.
- הגר שיזף, מרק יונים, תבשיל ג'מוס וחגב קריספי: "סעודת המסורת" היא נקודת המפגש בין אקזוטי לכשר, הארץ, 13 ביוני 2021.
- ליאת שוקרון, ט"ו בשבט תשפ"ב: איזה צמחים היו בתנ"ך?, שבתון, י' בשבט תשפ"ב.
- Kosher Locusts, Maimonidean Medicine, And Giraffe Mezuzos: An nterview with Professor Zohar Amar - Jewish Press
- יוסף ארנפלד, עניין אישי והפעם עם פרופ' זהר עמר, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2022
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
