Loading AI tools
הכנסת שכיהנה בתקופת ממשלת החליפים. ממרץ 2020 ועד אפריל 2021 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכנסת העשרים ושלוש הושבעה ב-16 במרץ 2020 בעקבות הבחירות שנערכו ביום 2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף, וכיהנה עד להשבעת הכנסת העשרים וארבע ב-6 באפריל 2021.
מדינה | ישראל |
---|---|
גוף פרלמנטרי | הכנסת |
ממשלות | ממשלת ישראל השלושים וחמש |
תקופת כהונה |
16 במרץ 2020 – 6 באפריל 2021 (שנה) |
מערכת בחירות | 2 במרץ 2020 |
הנהגה | |
יושב ראש הכנסת |
בני גנץ (2020) יריב לוין (2020–2021) |
ראש הממשלה |
בנימין נתניהו בני גנץ (חלופי) |
ראש הקואליציה | מיקי זוהר |
ראש האופוזיציה | יאיר לפיד |
הרכב | |
סיעות הקואליציה |
מספר חברי הקואליציה 72
|
מספר חברי הקואליציה |
72 / 120 |
סיעות האופוזיציה |
מספר חברי האופוזיציה 48
|
מספר חברי האופוזיציה |
48 / 120 |
מפלגת השלטון | הליכוד וכחול לבן |
על פי הוראת שעה, שנחקקה עם הקמת ממשלת ישראל ה-35, היו אמורות הבחירות לכנסת העשרים וארבע להתקיים ביום שלישי, 23 במאי 2023[1], כשלוש שנים מיום הקמת הממשלה, אך בשל אי העברת תקציב המדינה במועד הנקוב בחוק, לראשונה בתולדות הממשלה והכנסת, התפזרה הכנסת באופן אוטומטי, בליל 23 בדצמבר 2020, והבחירות התקיימו יותר משנתיים לפני מועדן המקורי. בשל כך, כהונת הכנסת העשרים ושלוש הייתה הקצרה ביותר מבין כהונות הכנסות שהביעו אמון בממשלה חדשה: מעט יותר משנה.[2]
רשימה | ראש הרשימה | מושבים | |
---|---|---|---|
הכנסת ה-23 | הכנסת ה-22 | ||
הליכוד | בנימין נתניהו | 36 | 32 |
כחול לבן | בני גנץ | 33 | 33 |
הרשימה המשותפת | איימן עודה | 15 | 13 |
ש"ס | אריה דרעי | 9 | 9 |
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | 7 |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 8 | |
העבודה–גשר–מרצ | עמיר פרץ | 11[א] | |
ימינה | נפתלי בנט | 6 | 7 |
סיעה | חברים |
---|---|
הליכוד | 36 |
יש עתיד – תל"ם | 19 |
כחול לבן | 12 |
הרשימה המשותפת | 11 |
ש"ס | 9 |
יהדות התורה | 7 |
ישראל ביתנו | |
רע"מ | 4 |
מרצ | |
ימינה | 3 |
העבודה | 2 |
דרך ארץ | |
האיחוד הלאומי | |
גשר | 1 |
הבית היהודי |
חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:
הכנסת העשרים ושלוש נבחרה רק כחמישה וחצי חודשים לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים. לפיכך, רבות מהסיעות בחרו לשמור על סדר רשימת חבריהן לכנסת, וגם באחרות לא חלו שינויים מפליגים.
בכנסת העשרים ושלוש כיהנו 19 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסות קודמות:
בנוסף חזרו לכהן בכנסת זו 9 חברי כנסת שכיהנו בעבר אך לא בכנסת העשרים ושתיים:
בכנסת זו כיהנו 38 נשים כחברות כנסת. השיא של מספר חברות הכנסת שכיהנו במקביל היה 33, בין החלת החוק הנורווגי וכניסת מיכל קוטלר-וונש, תהלה פרידמן, עינב קאבלה והילה שי-וזאן, לבין התפטרות אורית פרקש-הכהן, גם כחלק מהחוק הנורווגי לאחר מינוייה לשרת התיירות.
בכנסת זו כיהנו 44 חברי כנסת דתיים וחרדים:
בכנסת זו כיהנו 18 חברי כנסת לא יהודים, בהם 5 נשים:
מבחינה השתייכות עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:
בכנסת זו כיהנו 6 להט"בים:
בכנסת זו כיהנו 11 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:
4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:
בכנסת זו כיהנו 11 חברים שכיהנו כראשי עיריות ומועצות בעבר:
בכנסת זו כיהנו 10 בעלי תואר דוקטור. בכנסת זו לא כיהנו פרופסורים:
בכנסת זו כיהנו 7 תושבי יהודה ושומרון:
הערה: הרשימה להלן לא כוללת את התפלגות יהדות התורה והתפלגות תע"ל מהרשימה המשותפת, שהם פיצולים טכניים שנעשו לשם הגדלת מספר החברים בוועדת הבחירות המרכזית.
שלושה ימים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה–מרצ, שמנו יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה ליו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יו"ר כנסת חדש.[15] יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת היו"ר כל עוד קיים סיכוי להקמת ממשלת אחדות. הנימוק המשפטי היה הסתמכות על סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, בו נקבע כי יש לקיים את בחירת יו"ר הכנסת עד "המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה", ומועד זה טרם נקבע. בנוסף אדלשטיין נימק את החלטתו ברמה הערכית, בכך ש"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".[16]
בעקבות זאת עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות, בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בג"ץ פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020. ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הכנסת, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[17] בעקבות זאת פסק בג"ץ באותו יום שעמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, ינהל למחרת את ישיבת מליאת הכנסת לשם בחירת יו"ר קבוע.
למחרת, התגלעו חילוקי דעות בין חברי סיעת כחול לבן בנוגע לזהות יושב-ראש הכנסת החדש. עד אז, היה צפוי שמועמד מפלגת כחול לבן לתפקיד הוא מאיר כהן, ממפלגת יש עתיד. ביום ההצבעה הגיש לוועדה המסדרת אבי ניסנקורן, חבר כחול לבן, מטעם מפלגת חוסן לישראל, את מועמדותו של ראש מפלגתו וראש סיעת כחול לבן, בני גנץ, ליושב ראש הכנסת.
בעקבות הגשת מועמדותו של גנץ לתפקיד לא הוגשה מועמדותו של כהן, ובני גנץ נותר מועמד יחיד ונבחר ברוב של 73 תומכים מול 18 מתנגדים. במועמדותו של גנץ תמכו חברי מפלגתו חוסן לישראל, חלק מחברי מפלגת תל"ם (יועז הנדל, צבי האוזר ואנדריי קוז'ינוב), ואורלי לוי-אבקסיס וכן חברי סיעות גוש הימין: הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה. התנגדו חברי הרשימה המשותפת ומפלגת מרצ. מפלגת יש עתיד החרימה את ההצבעה, וביחד עם מספר חברים במפלגת תל"ם הגישה לוועדה המסדרת בקשה לפיצול סיעת כחול-לבן.
ב-17 במאי 2020 (כ"ג באייר תש"ף), יום השבעת הממשלה ה-35, נבחר יריב לוין ליו"ר הכנסת החדש לאחר התפטרותו של בני גנץ שמונה לרה"מ החלופי ולשר הביטחון בממשלה החדשה.
להלן רשימת פעילויות חקיקה בולטות של הכנסת העשרים ושלוש[18].
15 באוקטובר 2020 - אישור הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, ברוב של 80 ח"כים בעד מול 13 ח"כים נגד .[53]
10 בנובמבר 2020 - אישור הסכם בחריין–ישראל, ברוב של 62 ח"כים בעד מול 14 ח"כים נגד.[54]
סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת קבע את המועד האחרון לאישור חוק התקציב, ואם התקציב לא אושר עד למועד זה רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה. ב"פשרת האוזר" תוקן חוק יסוד: הכנסת ונקבע בו שתקציב המדינה לשנת 2020 צריך לקבל את אישור הכנסת עד ל-22 בדצמבר 2020. עד למועד זה הממשלה לא הגישה הצעת תקציב לאישור הכנסת, וכשלו הניסיונות לדחות שוב את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה, ולפיכך הכנסת התפזרה ב-23 בדצמבר, והבחירות לכנסת העשרים וארבע נקבעו לתאריך 23 במרץ 2021.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.