Remove ads
הכנסת העשרים ושלוש הושבעה ב-16 במרץ 2020 בעקבות הבחירות שנערכו ביום 2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף, וכיהנה עד להשבעת הכנסת העשרים וארבע ב-6 באפריל 2021.
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| גוף פרלמנטרי | הכנסת |
| ממשלות | ממשלת ישראל השלושים וחמש |
| תקופת כהונה |
16 במרץ 2020 – 6 באפריל 2021 (שנה) |
| מערכת בחירות | 2 במרץ 2020 |
| הנהגה | |
| יושב ראש הכנסת |
בני גנץ (2020) יריב לוין (2020–2021) |
| ראש הממשלה |
בנימין נתניהו בני גנץ (חלופי) |
| ראש הקואליציה | מיקי זוהר |
| ראש האופוזיציה | יאיר לפיד |
| הרכב | |
.svg) | |
| סיעות הקואליציה |
מספר חברי הקואליציה 72
|
| מספר חברי הקואליציה |
72 / 120 |
| סיעות האופוזיציה |
מספר חברי האופוזיציה 48
|
| מספר חברי האופוזיציה |
48 / 120 |
| מפלגת השלטון | הליכוד וכחול לבן |
על פי הוראת שעה, שנחקקה עם הקמת ממשלת ישראל ה-35, היו אמורות הבחירות לכנסת העשרים וארבע להתקיים ביום שלישי, 23 במאי 2023[1], כשלוש שנים מיום הקמת הממשלה, אך בשל אי העברת תקציב המדינה במועד הנקוב בחוק, לראשונה בתולדות הממשלה והכנסת, התפזרה הכנסת באופן אוטומטי, בליל 23 בדצמבר 2020, והבחירות התקיימו יותר משנתיים לפני מועדן המקורי. בשל כך, כהונת הכנסת העשרים ושלוש הייתה הקצרה ביותר מבין כהונות הכנסות שהביעו אמון בממשלה חדשה: מעט יותר משנה.[2]
Remove ads
ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
מפלגות הימין: 49 מושבים
מפלגות החרדים: 16 מושבים
מפלגות המרכז: 33 מושבים
מפלגות השמאל: 7 מושבים
מפלגות הערבים: 15 מושבים
מפלגות החרדים: 16 מושבים
מפלגות המרכז: 33 מושבים
מפלגות השמאל: 7 מושבים
מפלגות הערבים: 15 מושבים
תוצאות הבחירות
| רשימה | ראש הרשימה | מושבים | |
|---|---|---|---|
| הכנסת ה-23 | הכנסת ה-22 | ||
| הליכוד | בנימין נתניהו | 36 | 32 |
| כחול לבן | בני גנץ | 33 | 33 |
| הרשימה המשותפת | איימן עודה | 15 | 13 |
| ש"ס | אריה דרעי | 9 | 9 |
| יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | 7 |
| ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 8 | |
| העבודה–גשר–מרצ | עמיר פרץ | 11[א] | |
| ימינה | נפתלי בנט | 6 | 7 |
סיעות הכנסת בסוף כהונתה
| סיעה | חברים |
|---|---|
| הליכוד | 36 |
| יש עתיד – תל"ם | 19 |
| כחול לבן | 12 |
| הרשימה המשותפת | 11 |
| ש"ס | 9 |
| יהדות התורה | 7 |
| ישראל ביתנו | |
| רע"מ | 4 |
| מרצ | |
| ימינה | 3 |
| העבודה | 2 |
| דרך ארץ | |
| האיחוד הלאומי | |
| גשר | 1 |
| הבית היהודי |
Remove ads
חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:
חילופי גברי
מאפייני חברי הכנסת
הכנסת העשרים ושלוש נבחרה רק כחמישה וחצי חודשים לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים. לפיכך, רבות מהסיעות בחרו לשמור על סדר רשימת חבריהן לכנסת, וגם באחרות לא חלו שינויים מפליגים.
חברי כנסת חדשים
בכנסת העשרים ושלוש כיהנו 19 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסות קודמות:
- כחול לבן (6): תהלה פרידמן, (עינב קאבלה), מיכל קוטלר-וונש, (הילה שי-וזאן),[4] יעל רון בן משה, רות וסרמן-לנדה
- הליכוד (4): עמית הלוי,[5] ניסים ואטורי, שבח שטרן, מטי יוגב
- יש עתיד – תל"ם (4): אנדריי קוז'ינוב, ולדימיר בליאק, משה טור-פז, ענת כנפו
- ש"ס (2): אוריאל בוסו, יוסי טייב
- יהדות התורה (2): (אליהו חסיד), אליהו ברוכי[6]
- הרשימה המשותפת (1): סונדוס סאלח
- רע"מ (1): אימאן ח'טיב-יאסין
בנוסף חזרו לכהן בכנסת זו 9 חברי כנסת שכיהנו בעבר אך לא בכנסת העשרים ושתיים:
- הליכוד (7): פטין מולא, מאי גולן, טלי פלוסקוב, עוזי דיין, אריאל קלנר,[7] אוסנת מארק, איוב קרא
- יש עתיד – תל"ם (1): עידן רול
- יהדות התורה (1): יצחק פינדרוס
נשים
בכנסת זו כיהנו 38 נשים כחברות כנסת. השיא של מספר חברות הכנסת שכיהנו במקביל היה 33, בין החלת החוק הנורווגי וכניסת מיכל קוטלר-וונש, תהלה פרידמן, עינב קאבלה והילה שי-וזאן, לבין התפטרות אורית פרקש-הכהן, גם כחלק מהחוק הנורווגי לאחר מינוייה לשרת התיירות.
- הליכוד (13): מירי רגב, גילה גמליאל, (ציפי חוטובלי), אתי עטייה, קרן ברק, יפעת שאשא-ביטון, (שרן השכל), (מיכל שיר), קטי שטרית, מאי גולן, טלי פלוסקוב, אוסנת מארק, מטי יוגב
- כחול לבן (11): מיקי חיימוביץ', (אורית פרקש-הכהן), (מירב כהן), עומר ינקלביץ', פנינה תמנו-שטה, מיכל קוטלר-וונש, (עינב קאבלה), תהלה פרידמן, (הילה שי-וזאן), יעל רון בן משה, רות וסרמן-לנדה
- יש עתיד – תל"ם (5): אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, ר'דיר מריח, אורלי פרומן, ענת כנפו
- הרשימה המשותפת (3): עאידה תומא סלימאן, היבה יזבק, סונדוס סאלח
- רע"מ (1): אימאן ח'טיב-יאסין
- העבודה (1): מרב מיכאלי
- גשר (1): אורלי לוי-אבקסיס
- מרצ (1): תמר זנדברג
- ישראל ביתנו (1): יוליה מלינובסקי
- ימינה (1): איילת שקד
יהודים דתיים וחרדים
בכנסת זו כיהנו 44 חברי כנסת דתיים וחרדים:
- ש"ס (11): (אריה דרעי), יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, (יואב בן צור), מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יוסי טייב
- הליכוד (10): יולי אדלשטיין, (זאב אלקין), (ציפי חוטובלי), שלמה קרעי, קטי שטרית, אריאל קלנר, עמית הלוי, אסנת מארק, ניסים ואטורי, שבח שטרן
- יהדות התורה (10): יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס, אליהו חסיד, אליהו ברוכי
- כחול לבן (6): (חילי טרופר), (אורית פרקש-הכהן), עומר ינקלביץ', מיכל קוטלר-וונש, תהלה פרידמן, (הילה שי-וזאן)
- יש עתיד – תל"ם (2): אלעזר שטרן, משה טור-פז
- ימינה (2): נפתלי בנט, מתן כהנא
- האיחוד הלאומי (2): בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר
- הבית היהודי (1): רפי פרץ
לא-יהודים
בכנסת זו כיהנו 18 חברי כנסת לא יהודים, בהם 5 נשים:
- הרשימה המשותפת (10): איימן עודה, מטאנס שחאדה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, סאמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח
- רע"מ (4): מנסור עבאס, וליד טאהא, סעיד אלחרומי, אימאן ח'טיב-יאסין
- הליכוד (2): פטין מולא, איוב קרא
- יש עתיד – תל"ם (1): ר'דיר מריח
- ישראל ביתנו (1): חמד עמאר
מבחינה השתייכות עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:
- ערבים מוסלמים (11):[דרוש מקור] איימן עודה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, וליד טאהא, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי (בדואי), סאמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב-יאסין
- דרוזים (5): ג'אבר עסאקלה, ר'דיר מריח, חמד עמאר, פטין מולא, איוב קרא
- ערבים נוצרים (2): מטאנס שחאדה, עאידה תומא סלימאן (אתאיסטית ממשפחה נוצרית-ערבית)[8]
להט"בים
בכנסת זו כיהנו 6 להט"בים:
- יש עתיד – תל"ם (2): עידן רול, יוראי להב-הרצנו
- הליכוד (1): (אמיר אוחנה)
- כחול לבן (1): איתן גינזבורג
- העבודה (1): איציק שמולי
- מרצ (1): ניצן הורוביץ
יוצאי מערכת הביטחון
בכנסת זו כיהנו 11 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:
- הליכוד (3): מירי רגב (תת-אלוף), יואב גלנט (אלוף), עוזי דיין (אלוף)
- יש עתיד – תל"ם (3): משה יעלון (רב-אלוף), אורנה ברביבאי (אלוף), אלעזר שטרן (אלוף)
- כחול לבן (2): בני גנץ (רב-אלוף), גבי אשכנזי (רב-אלוף)
- הבית היהודי (1): רפי פרץ (תת-אלוף)
- ימינה (1): מתן כהנא (אלוף-משנה)
- מרצ (1): יאיר גולן (אלוף)
4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:
- יש עתיד – תל"ם (3): רם בן ברק (משנה לראש המוסד); מיקי לוי ויואב סגלוביץ (ניצבים במשטרת ישראל)
- הליכוד (1): אבי דיכטר (ראש השב"כ)
ראשי רשויות מקומיות לשעבר
בכנסת זו כיהנו 11 חברים שכיהנו כראשי עיריות ומועצות בעבר:
- כחול לבן (3): (מיכאל ביטון) (ירוחם), (אלון שוסטר) (שער הנגב), איתן גינזבורג (רעננה)
- הליכוד (2): ניר ברקת (ירושלים), טלי פלוסקוב (ערד)
- יהדות התורה (2): יעקב אשר (בני ברק), יצחק פינדרוס (ביתר עילית)
- יש עתיד – תל"ם (1): מאיר כהן (דימונה)
- ש"ס (1): משה אבוטבול (בית שמש)
- רע"מ (1): סעיד אלחרומי (שגב שלום)
- העבודה (1): (עמיר פרץ) (שדרות)
דוקטורים ופרופסורים
בכנסת זו כיהנו 10 בעלי תואר דוקטור. בכנסת זו לא כיהנו פרופסורים:
- הרשימה המשותפת (5): מטאנס שחאדה (מדעי המדינה), אחמד טיבי (רפואה), עופר כסיף (פילוסופיה פוליטית), יוסף ג'בארין (משפטים), היבה יזבק (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה)
- הליכוד (3): יובל שטייניץ (פילוסופיה), שלמה קרעי (הנדסת תעשייה וניהול), יפעת שאשא-ביטון (חינוך)
- רע"מ (1): מנסור עבאס (רפואת שיניים)
- דרך ארץ (1): יועז הנדל (היסטוריה)
תושבי יהודה ושומרון
בכנסת זו כיהנו 7 תושבי יהודה ושומרון:
- הליכוד (3): דודי אמסלם, שבח שטרן, עוזי דיין, אוסנת מארק
- יש עתיד (2): ענת כנפו, משה טור-פז
- ישראל ביתנו (1): אביגדור ליברמן
- האיחוד הלאומי (1): בצלאל סמוטריץ'
קרובי משפחה
- אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו כחברי הכנסת מטעם מפלגת תע"ל החברה ברשימה המשותפת, בדומה לכנסות קודמות
Remove ads
הערה: הרשימה להלן לא כוללת את התפלגות יהדות התורה והתפלגות תע"ל מהרשימה המשותפת, שהם פיצולים טכניים שנעשו לשם הגדלת מספר החברים בוועדת הבחירות המרכזית.
- ב-23 במרץ 2020 התפלגה סיעת גשר מרשימת העבודה-גשר-מרצ.[9]
- ב-29 במרץ 2020 התפלגה סיעות תל"ם ויש עתיד מרשימת כחול לבן, והתאחדו לסיעה אחת בשם יש עתיד – תל"ם.[10]
- ב-29 במרץ 2020 אושרה בקשתם של יועז הנדל וצבי האוזר להקמת סיעת דרך ארץ מתוך מפלגת תל"ם (שברשימת יש עתיד – תל"ם דאז).[11] הסיעה חתמה עם כחול לבן על הסכם ולפיו "יפעלו בכנסת ובממשלה כסיעה אחת לכל דבר ועניין, בהנהגתו של גנץ".
- ב-6 באפריל 2020 התפלגה סיעת העבודה–מרצ לשתי סיעות נפרדות: העבודה ומרצ.[12]
- ב־14 ביולי 2020 התפלגה סיעת הבית היהודי מסיעת ימינה.[13]
- ב-20 בינואר 2021 התפלגה סיעת האיחוד הלאומי מסיעת ימינה.[14]
- ב-28 בינואר 2021 התפלגה סיעת רע"מ מסיעת הרשימה המשותפת.
Remove ads
בחירת יושב ראש הכנסת
שלושה ימים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה–מרצ, שמנו יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה ליו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יו"ר כנסת חדש.[15] יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת היו"ר כל עוד קיים סיכוי להקמת ממשלת אחדות. הנימוק המשפטי היה הסתמכות על סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, בו נקבע כי יש לקיים את בחירת יו"ר הכנסת עד "המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה", ומועד זה טרם נקבע. בנוסף אדלשטיין נימק את החלטתו ברמה הערכית, בכך ש"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".[16]
בעקבות זאת עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות, בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בג"ץ פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020. ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הכנסת, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[17] בעקבות זאת פסק בג"ץ באותו יום שעמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, ינהל למחרת את ישיבת מליאת הכנסת לשם בחירת יו"ר קבוע.
למחרת, התגלעו חילוקי דעות בין חברי סיעת כחול לבן בנוגע לזהות יושב-ראש הכנסת החדש. עד אז, היה צפוי שמועמד מפלגת כחול לבן לתפקיד הוא מאיר כהן, ממפלגת יש עתיד. ביום ההצבעה הגיש לוועדה המסדרת אבי ניסנקורן, חבר כחול לבן, מטעם מפלגת חוסן לישראל, את מועמדותו של ראש מפלגתו וראש סיעת כחול לבן, בני גנץ, ליושב ראש הכנסת.
בעקבות הגשת מועמדותו של גנץ לתפקיד לא הוגשה מועמדותו של כהן, ובני גנץ נותר מועמד יחיד ונבחר ברוב של 73 תומכים מול 18 מתנגדים. במועמדותו של גנץ תמכו חברי מפלגתו חוסן לישראל, חלק מחברי מפלגת תל"ם (יועז הנדל, צבי האוזר ואנדריי קוז'ינוב), ואורלי לוי-אבקסיס וכן חברי סיעות גוש הימין: הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה. התנגדו חברי הרשימה המשותפת ומפלגת מרצ. מפלגת יש עתיד החרימה את ההצבעה, וביחד עם מספר חברים במפלגת תל"ם הגישה לוועדה המסדרת בקשה לפיצול סיעת כחול-לבן.
ב-17 במאי 2020 (כ"ג באייר תש"ף), יום השבעת הממשלה ה-35, נבחר יריב לוין ליו"ר הכנסת החדש לאחר התפטרותו של בני גנץ שמונה לרה"מ החלופי ולשר הביטחון בממשלה החדשה.
חקיקה בולטת
להלן רשימת פעילויות חקיקה בולטות של הכנסת העשרים ושלוש[18].
חוקי יסוד וחוקים בתחום המשטר
- חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה) - יצירת מודל "ממשלת החילופים", ביטל את המגבלה על מספר השרים וסגני השרים והקדים את מועד הבחירות לכנסת ה-24 ל-3 שנים מיום כינון הממשלה ה-35.[19]
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) ו-חוק הכנסת (תיקון מס' 47) - החלת "החוק הנורווגי" באופן קבוע.[20]
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 - הוראת שעה) - דחיית את המועד האחרון לקבלת חוק התקציב לאחר הקמת הממשלה ה-35 ב-120 יום.[21]
- חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה) - ביטול את העלאת שכר חברי הכנסת ב-2021.[22]
קורונה
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) - מעניק לממשלת ישראל כלים שונים למאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל, במקום תקנות שעת חירום ששימשו לכך קודם לכן.[23]
- חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) - מסמיך את השב"כ להפעיל כלי מעקב נגד אזרחים ישראלים במסגרת המאמצים להגביל את התפשטות הקורונה.[24]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) - מתיר לממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" בו היא יכולה להגביל הפגנות ותפילות.[25]
- חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה) - קובע כי גופים ממשלתיים יוכלו לתת שירותים חיוניים מסוימים מרחוק, אשר בימי שגרה לא ניתנים מרחוק, למשך תקופת מצב החירום.[26]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) - מתיר לממשלה להכריז על "אזור תיירות מיוחד", שפירושו אזור תיירותי שיישאר פתוח באופן מלא בזמן שחלות הגבלות על כלל ענף התיירות. הנכנסים לאזורים אלה מחויבים להציג בדיקת קורונה שלילית.[27]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 5) - מעלה את הקנסות למקומות שמפרים את הנחיות הקורונה מ-5,000 ל-10,000 ש"ח, מתיר הטלת צו סגירה מנהלי על מוסד חינוכי שמקיים פעילות בניגוד להנחיות ומאריך את משך צו הסגירה והכפלת הקנס על הפרה חוזרת של ההנחיות.[28]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) - מתיר לממשלה להגביל את הכניסה והיציאה מישראל, ולחייב אדם הנכנס לישראל (כולל במעברים היבשתיים) לבצע בדיקת קורונה.[29]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) - מתיר החלת בידוד בפיקוח הטכנולוגי לנכנסים לישראל במקום חובת השהות במלוניות.[30]
חקיקה חברתית לצורך התמודדות עם השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה
- חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) - קובע מענק למעסיקים שיעסיקו עובדים שאיבדו את עבודתם במהלך המשבר.[31]
- חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) - קובע כלים וכללים למתן תמיכה כלכלית לאזרחים שנפגעו כלכלית במהלך המשבר.[32]
- חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) - קובע את המודל להקצאת המענקים החד–פעמיים לשם תמיכה כלכלית לכלל האזרחים במהלך המשבר.[33]
- חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון) - מגמיש את התנאים לקבלת סיוע כלכלי עם תחילת הסגר השני.[34]
- חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון מס' 15 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) - קובע תוספת תשלום למקבלי מענק עבודה.[35]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 - הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) - קובע מענק חד פעמי לנכים.[36]
- חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) - מסדיר את נושא התשלום לעובדים ששוהים בבידוד.[37]
- חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4) - מאריך את התקופה של הגמשת התנאים לקבלת סיוע כלכלי לעסקים ומתן מענק חד פעמי לעסקים ולמעסיקים שנפגעו במהלך המשבר.[38]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 223 - הוראת שעה) - קובע תשלום מיוחד ליולדות ללא עבודה בתקופת המשבר.[39]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 224 והוראת שעה) - נותן פטור למעסיקים מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעד עובדים השוהים בחל"ת.[40]
בנקאות
- חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14) - אוסר על הבנקים להחזיר שיק ללא התראה מראש. זאת על מנת לתת ללקוח מרווח זמן להפקדת הכסף החסר בחשבון.[41]
צבא וביטחון
- חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון) - מעניק אות מערכה לציון השתתפות במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון גם לאנשי צד"ל.[42]
מערכת המשפט
- חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה) - מבטל את ההגבלה על חידוש, החזקה או קבלת רישיונות נהיגה לחייבים. החוק נקבע כהוראת שעה עד פברואר 2021. בכנסת העשרים וארבע, החוק הפך להוראת קבע[43][ד]
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) - שולל אפוטרופסות מהורה שרצח או ניסה לרצוח בן משפחה או שאנס או ביצע מעשה סדום באחד מילדיו. השלילה תהיה זמנית לאחר הגשת כתב אישום, עד לזיכוי או עד למתן פסק דין חלוט, כשאז השלילה תעשה קבועה.[44]
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) - מקל על חייבים ועל עסקים שהגיעו למצב של חדלות פירעון בעקבות השפעות מגפת הקורונה על הכלכלה, על ידי יצירת מסלול מיוחד שמתאים למאפיינים של חייבים אלה.[45]
עבודה
- חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 6) - קובע כי מעסיק המעסיק מעל 518 עובדים יהיה מחויב לפרסם דו"ח אודות פערי השכר במקום העבודה.[46]
- חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62) - מאריך את התקופה בה אסור לפטר אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות מ-90 ל-150 ימים.[47]
דיור
- חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) - מתיר התקנת פאנלים סולאריים על גג בניין משותף גם אם רק 66% מהדיירים הסכימו לכך.[48]
תקשורת
- חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) - מחייב את חברת בזק לפרוס תשתיות תקשורת מתקדמות (סיבים אופטיים וכדומה) באזורים שתבחר ופטירתה מחובת האוניברלסיות, דהיינו, מפריסת התשתיות בכל הארץ.[49]
צרכנות
- חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61) - קובע הקמת מאגר שיכלול מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל שיחות טלפון שיווקיות אליהם מאת עוסקים.[50]
מדיניות רגולציה
- חוק הארכת תקופות (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון) - נותן הארכה אוטומטית לאישורים רגולטריים רבים, על מנת להקל על אזרחים ועסקים שונים.[51]
בעלי חיים
אישור הסכמי שלום
15 באוקטובר 2020 - אישור הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, ברוב של 80 ח"כים בעד מול 13 ח"כים נגד .[53]
10 בנובמבר 2020 - אישור הסכם בחריין–ישראל, ברוב של 62 ח"כים בעד מול 14 ח"כים נגד.[54]
התפזרות הכנסת
סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת קבע את המועד האחרון לאישור חוק התקציב, ואם התקציב לא אושר עד למועד זה רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה. ב"פשרת האוזר" תוקן חוק יסוד: הכנסת ונקבע בו שתקציב המדינה לשנת 2020 צריך לקבל את אישור הכנסת עד ל-22 בדצמבר 2020. עד למועד זה הממשלה לא הגישה הצעת תקציב לאישור הכנסת, וכשלו הניסיונות לדחות שוב את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה, ולפיכך הכנסת התפזרה ב-23 בדצמבר, והבחירות לכנסת העשרים וארבע נקבעו לתאריך 23 במרץ 2021.
Remove ads
Remove ads
- נינה פוקס, מהכספים ועד לביקורת: מה תפקידן של ועדות הכנסת ומי יעמוד בראשן, באתר ynet, 30 במאי 2020
- נינה פוקס, 9 חודשים – 2,703 הצעות חוק | הכנסת ה-23 במספרים, באתר ynet, 2 בינואר 2021
- העבודה וגשר רצו בבחירות הקודמות ברשימה מאוחדת העבודה-גשר וזכו ב-6 מנדטים ומרצ רצה ברשימת המחנה הדמוקרטי וזכו ב-5 מנדטים. לקראת הבחירות המפלגות העבודה, גשר ומרצ רצו ביחד.
- ב-29 במרץ 2020, במסגרת פיצול סיעת כחול לבן, ח"כ פנינה תמנו-שטה עברה ממפלגת "יש עתיד" ל"חוסן לישראל" עקב תמיכתה בהצטרפות לממשלה ה-35. מנגד, ח"כ ר'דיר מריח עברה ממפלגת "חוסן לישראל" ל"יש עתיד" עקב התנגדותה להצטרפות לממשלה ה-35.
- תקופת הקפאת ההגבלה על רישיונות הנהיגה לחייבים הוארכה עד יולי 2021. ב-7 בפברואר 2022, הגבלה זו בוטלה באופן קבוע.
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads