גרנד קניון
קניון בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרנד קניון (באנגלית: Grand Canyon, בהופי: Ongtupqa[1] ביאוואפאי: Wi:kaʼi:la, בנאוואחו: Tsékooh Hatsoh ובספרדית: Gran Cañón) הוא קניון עמוק ותלול שחצב הנהר קולורדו במדינת אריזונה בארצות הברית. הקניון כלול בתחומי הפארק הלאומי גרנד קניון, היער הלאומי קאיבאב (Kaibab National Forest), המונומנט הלאומי גרנד קניון-פראשנט (Grand Canyon-Parashant National Monument), שבט הוולאפאי, שבט הוואסופאי ואומת נאוואחו.
 | |
| מבט על נהר הקולורדו כשהוא זורם דרך הגרנד קניון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | עמק נהר |
| גיל גאולוגי | 5 עד 6 מיליון שנים[א] |
| נתונים ומידות | |
| גובה | 720 מטרים מעל פני הים בפנטום רנץ' |
| כיוון | ממזרח למערב |
| אורך | 446 קילומטרים |
| רוחב | בין 6.4 קילומטרים ל-29 קילומטרים |
| עומק | 1,857 מטרים |
| מיקום | |
| מיקום | אריזונה בארצות הברית |
| נתיבי מים | נהר הקולורדו |
| קואורדינטות | 36°06′N 112°06′W |
אורכו של הגרנד קניון הוא 446 קילומטרים, רוחבו עד 28.8 קילומטרים ועומקו המקסימלי הוא 1,857 מטרים. קרוב לשני מיליארד שנים של ההיסטוריה הגאולוגית נחשפו כאשר הנהר קולורדו ויובליו חצבו את ערוציהם תוך התחתרות בשכבות הסלעים זו אחר זו כשבמקביל התרוממה רמת קולורדו.[2] קיימת מחלוקת בין גאולוגים הן לגבי ההיסטוריה של התחתרות הקניון, והן לגבי גיל הקניון. מרבית המחקרים תומכים בהשערה שמסלולו הנוכחי של נהר הקולורדו דרך האזור נקבע לפני 5 עד 6 מיליון שנים.[3][4] מאז היה הנהר קולורדו הכוח המניע מאחורי תהליכי ההתחתרות לעומק של יובליו ונסיגת הצוקים, במקביל להעמקת הקניון והרחבתו.
במשך אלפי שנים היה האזור מיושב על ידי שבטי הילידים, שבנו יישובים בתוך הקניון ובמערות הרבות שבו. עבור בני ההופי היה הקניון מקום קדוש, והם נהגו לעלות אליו לרגל.[5] האירופים הראשונים שצפו בגרנד קניון היו הספרדים בפיקודו של גרסיה לופס דה קרדנס ב-1540, חלק ממשלחת פרנסיסקו וסקס דה קורונדו.[6] בשלהי המאה ה-19 החלו יוזמות לשימור האתר כשנשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט היה תומך מרכזי בשימור אזור הגרנד קניון. רוזוולט הכריז על הקמת מונומנט לאומי בחלק המרכזי של האתר ב-1908, כצעד ראשון בדרך להכרזתו כפארק לאומי ב-1919. ב-1979 הכריז ארגון אונסק"ו על הפארק הלאומי גרנד קניון אתר מורשת עולמית.
את השם "גרנד קניון" (קניון ענק) טבע הקצין ומגלה הארצות האמריקני, מייג'ור ג'ון וסלי פאוול ב-1871 בעקבות מסעו הראשון בקניון.[7]
הגרנד קניון הוא עמק נהר ברמת קולורדו המשתרע מצפון-מזרח למערב במחוזות קוקונינו ומוהאבי בצפון מדינת אריזונה. אורכו 446 קילומטרים, רוחבו עד 28.8 קילומטרים[8] ועומקו המקסימלי הוא 1,857 מטרים. הקניון כלול בתחומי הפארק הלאומי גרנד קניון, היער הלאומי קאיבאב (Kaibab National Forest), המונומנט הלאומי גרנד קניון-פראשנט (Grand Canyon-Parashant National Monument), ושמורות האינדיאנים של שבטי הוולאפאי, והוואסופאי ואומת נאוואחו. הוא מפריד בין חלקה הצפון-מערבי של המדינה, המכונה רצועת אריזונה, מיתר המדינה. אין גשרים מעל הגרנד קניון. הכבישים המחברים את הגדה הצפונית והדרומית של הקניון חוצים את הקולורדו מזרחית לקניון ליד ליז פרי (גשר נאוואחו) או ליד פייג' (גשר קניון גלן), או כ-400 קילומטרים מערבה בנבדה סמוך לסכר הובר (גשר מייק או'קלאהן ופט טילמן). הגדה הצפונית של הקניון ורצועת אריזונה מיושבים בדלילות כשהעיר הקרובה ביותר היא סנט ג'ורג' ביוטה. צפיפות האוכלוסייה גדולה יותר בגדה הדרומית, כשהעיר הגדולה ביותר היא פלגסטף באריזונה.
בגרנד קניון נחשפים שכבות שהתרוממו מהעידנים פרוטרוזואיקון ופלאוזואיקון והוא גם אחד מ-19 מהאזורים הפיזיו-גאוגרפיים המובחנים של פרובינציית רמת קולורדו. זה אינו הקניון העמוק בעולם (נקיק קאלי גנדקי (कालीगण्डकी खोंच) בנפאל עמוק הרבה יותר). עם זאת, הגרנד קניון ידוע בגודלו המדהים ויזואלית ונופו המורכב והצבעוני. לקניון יש חשיבות רבה מבחינה גאולוגית בשל רצף שכבות עבה של סלעים עתיקים שנשמרו היטב ונחשפו בקירות הקניון. שכבות סלע אלה מתעדות הרבה מההיסטוריה הגאולוגית המוקדמת של יבשת אמריקה הצפונית.
התרוממות טקטונית שהתרחשה אחר-כך הקשורה בבניית הרים העלתה שכבות משקעים אלו אלפי מטרים ויצרה את רמת קולורדו. אחת מהתוצאות של הגובה הרב הייתה ריבוי משקעים באגן הניקוז של נהר הקולורדו, אם כי לא בכמות מספיקה על מנת לשנות את אזור הגרנד קניון מהיותו צחיח למחצה. ההתרוממות של רמת קולורדו לא הייתה אחידה ורמת קאיבאב הנחצית על ידי הגרנד קניון גבוהה בגדה הצפונית בלמעלה מ-300 מטרים מהגדה הדרומית. כמעט כל הנגר העילי מהגדה הצפונית של הקניון, הגבוהה יותר (והמקבלת משום כך גם יותר גשם ושלג) זורם אל הגרנד קניון, בעוד שמרבית הנגר העילי על הרמה שמאחורי הגדה הדרומית זורם מהקניון והלאה (בעקבות הנטייה הכללית). עקב כך יש בצד הצפוני נחלי אכזב וקניונים עמוקים וארוכים יותר לעומת קניונים קצרים ותלולים יותר בצד הדרומי.
האזור סביב הקניון מחולק לשלושה חלקים: הגדה הדרומית (South Rim), בגובה ממוצע של 2,100 מטרים מעל פני הים, הקניון הפנימי (Inner Canyon), שבמרכזו זורם הקולורדו בגובה 760 מטרים מעל פני הים, והגדה הצפונית (North Rim), הגבוהה בכ-300 מטרים מהגדה הדרומית. הטמפרטורות על הגדה הצפונית הן בדרך כלל נמוכות יותר מאשר אלה על הגדה הדרומית משום שהיא גבוהה יותר (בממוצע 2,400 מטרים מעל פני הים). סופות גשמים מתרחשות לעיתים קרובות בשתי גדות הקניון במהלך הקיץ. בתקופת החורף אין גישה לגדה הצפונית של הקניון דרך הכביש העיקרי המוביל לקניון (כביש 67).[9]
ערך מורחב – גאולוגיה של הגרנד קניון
במשך שנים רבות הייתה הסכמה בין גאולוגים שגילו של הקניון הוא בין 5 ל-6 מיליון שנים, כאשר נהר הקולורדו התחתר לעומק במקביל להתרוממות רמת קולורדו.[3][4] עם זאת, מחקרים חדשים טוענים כי הקניון עתיק הרבה יותר. ב-2008 התפרסם מחקר שתיארך באמצעות אורניום את הגיל של גבישי קלציט שמצפים קירות של מערות בתשעה אתרים שונים לאורך הגרנד קניון. על פי תוצאות הבדיקה הגיעו עורכי המחקר למסקנה כי הקניון הוא בן 17 מיליון שנים. הקלציט במערה נוצר שעה שפני המים בנהר יורדים כתוצאה מהתעמקות קרקעית הקניון, ובהתאם, ככל שהמערה הנבדקת קרובה יותר לקרקעית, כך גם הקלציט "צעיר" יותר. על פי המחקר קצב הסחיפה היה נמוך הרבה יותר במערב הקניון מאשר במזרחו. המסקנה של החוקרים הייתה שקניון אחד נוצר במערב, קניון שני נוצר במזרח והשניים נפגשו לפני שישה מיליון שנים.[10] מחקר שהתפרסם ב-2012, שהתבסס על תיארוך באמצעות מדידת קצב התפרקות של אורניום ותוריום להליום במינרל אפטיט, הגיע למסקנה שהחלק המערבי של הקניון הגיע לעומק קרוב לעומק הקניון הנוכחי כבר לפני 70 מיליון שנים. גם מחקר זה מצא פערים בקצב הסחיפה בין הצד המערבי לצד המזרחי של הקניון. מסקנת החוקרים הייתה שבתור הקרטיקון זרם נהר קדום ממערב למזרח, הפוך לכיוונו של נהר הקולורדו כיום. הנהר החליף כיוון בשל התרוממות החלק המזרחי כשנוצרו הרי הרוקי, ובמקביל שקיעת החלק המערבי.[11]
הקניון הוא תוצאה של סחיפה שחשפה את אחד הרצפים השלמים והנחקרים ביותר של סלעים על פני כדור הארץ. גילן של קרוב ל-40 שכבות סלעי המשקע שנחשפו בגרנד קניון ובשטח הפארק הלאומי גרנד קניון נע בין 230 מיליון שנים (אבן גיר קאיבאב) בפני השטח לקרוב ל-2 מיליארד שנים (צפחת וישנו) בקרקעית הקניון. מרביתן התגבשו במים רדודים וחמימים, בביצות, ובסמוך לחופי ים שמזמן כבר אינם קיימים, במערב אמריקה הצפונית. בין השכבות יש ייצוג בעיקר למשקעים ימיים, אבל גם למשקעים יבשתיים כדוגמת חלק מהשכבות בחבורת סופאי, או גם אבן חול קוקונינו מהפרם המייצגת דיונות מאובנות ממדבר נכחד. נתגלו לפחות 14 מקרים של אי התאמה בטור הסטרטיגרפי של שכבות סלעי המשקע באזור הגרנד קניון.
במקרה קיצוני אחד אי התאמה בין סלעי הגרניט שעברו התמרה לצפחה וגנייס מהפרקמבריון לבין סלעי אבן חול מן הקמבריון שמעליהם מייצגת את פער הזמן הגדול ביותר, המגיע במקום אחד (Blacktail Canyon) ל-1.2 מיליארד שנה.[12] הגאולוג ג'ון וסלי פאוול כינה פער זמן זה בלוח הזמנים הגאולוגי, אותו ניתן לראות גם במקומות אחרים בעולם, אי ההתאמה הגדולה (Great Unconformity). ייתכן שהורבדו משקעים אחרים, אבל גם אם היו קיימים, הם הורחקו לחלוטין על ידי הסחיפה. אי ההתאמה הגדולה היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לאי התאמה סחיפתית, שבה מפריד מישור אי התאמה בין סלעי יסוד או סלעים מותמרים להרבדה חדשה.
הגורם לעומק הגדול של הגרנד קניון ובייחוד לגובה של שכבות הסלע (שמרביתם נוצרו מתחת לפני הים) הוא בהתרוממות בת ה-1,500 עד 3,000 מטרים של רמת קולורדו, שהחלה באורוגנזה הלרמידית לפני 65 מיליון שנים. התרוממות זו העמיקה את שיפוע נהר הקולורדו ויובליו. עקב כך הואצה מהירות המים הזורמים בהם ולכן גבר גם קצב הסחיפה.
תנאי מזג האוויר בעידן הקרח הגבירו את כמות המים הזורמים במערכת הניקוז של נהר הקולורדו. בשל כך העמיק הנהר הקדום את ערוצו מהר ועמוק יותר.
בסיס הסחיפה ומסלולו של נהר הקולורדו (או הנהר הקדום שממנו נוצר) השתנו לפני 5.3 מיליון שנים כאשר נפתח מפרץ קליפורניה, והוא הנמיך את בסיס הסחיפה. עובדה זו הגבירה את קצב הסחיפה והחציבה בסלע לכמעט עומקו הנוכחי של הגרנד קניון לפני 1.2 מיליון שנים. הקירות הבנויים כגרם מדרגות גדול נוצרו כתוצאה מהבדלים בעוצמת הסחיפה.[13]
בין לפני 3 מיליון ל-100,000 שנים, השקיעה פעילות געשית אפר געשי ולבה על פני האזור כשמדי פעם חסמו את נהר הקולורדו סכרי לבה. סלעים געשיים אלו הם הסלעים הצעירים ביותר בקניון.
אינדיאנים
אנשי הפואבלו הקדומים היו עם אינדיאני שמרכז תרבותו היה באזור ארבע הפינות בדרום-מערב ארצות הברית. הם היו הראשונים שידוע כי חיו באזור הגרנד קניון. בקרב הארכאולוגים נפוץ הכינוי אנסאזי לתיאור קבוצה תרבותית זו, אם כי אנשי הפואבלו של ימינו שוללים שימוש במונח זה. מקור המילה "אנסאזי" בשפת הנאוואחו ופירושה "הקדמונים" או "אויב קדום".[14]
הארכאולוגים עדיין חלוקים בשאלה מתי קמה תרבות ייחודית זו. הקונצנזוס הנוכחי, המבוסס על הטרמינולוגיה שהוגדרה בסיווג פקוס (Pecos Classification) משערת שהתרבות התחילה סביב שנת 1200 לפני הספירה בתקופת יוצרי הסלים II (Basketmaker II Era). החל במשלחות המחקר הראשונות ובחפירות הראשונות באתרים האמינו החוקרים כי אנשי הפואבלו הקדומים היו אבותיהם הקדמוניים של אנשי הפואבלו המודרניים.[14]
בנוסף לאנשי הפואבלו הקדומים יישבו מספר תרבות ייחודיות את אזור הגרנד קניון. הקוהונינה (Cohonina) חיו מערבית לגרנד קניון בין 500 ל-1200 לספירה.[15] הקוהינינה היו אבותיהם הקדמונים של שבטי היומן, הוולאפאי, וההוואסופאי.[16]
הסינאגווה (Sinagua) היו בני תרבות ששכנו באזור דרומית-מזרחית לגרנד קניון, בין הנהרות קולורדו הקטן וסולט, בין בערך 500 ל-1425 לספירה. הסינאגווה הם קרוב לוודאי אבותיהם הקדמונים של חלק מבני שבט ההופי.
כשהאירופים הראשונים הגיעו לאזור במאה ה-16 התפתחו באזור תרבויות חדשות. הוולאפאי יישבו רצועת אדמה באורך 160 קילומטרים לאורך החלק הדרומי המכוסה בעצי האורנים של הגרנד קניון. ההוואסופאי חיו באזור קניון קטרקט מתחילת המאה ה-13, כשהם שולטים בשטח שגודלו כ-5,000 קילומטרים רבועים (כגודלה של מדינת דלאוור).[17] הנאוואחו או הדינה (Diné), כפי שהם מעדיפים להיקרא, חיו באזור נרחב המשתרע מפסגות סן פרנסיסקו (San Francisco Peaks), מזרחה לעבר ארבע הפינות. עדויות ארכאולוגיות ולשוניות מוכיחות שהנאוואחו הם צאצאים של שבטים אתבסקיים מאזור ימת העבדים הגדולה בקנדה, שהיגרו לאזור הגרנד קניון אחרי המאה ה-11 לספירה.[18]
בואם והתיישבותם של האירופים
חוקרי ארצות ספרדים
בספטמבר 1540 הגיע הקונקיסטאדור פרנסיסקו וסקס דה קורונדו במשלחת גדולה ממלכות המשנה של ספרד החדשה (מקסיקו של ימינו), לאזור דרום-מערב ארצות הברית של ימינו במטרה לאתר ולכבוש את שבע ערי הזהב האגדתיות. בזמן שקורונדו שהה באזור צפון-מזרח אריזונה של ימינו הוא שלח את אחד ממפקדיו, גרסיה לופס דה קרדנס, בראש משלחת שכללה קבוצה קטנה של ספרדים ומורי דרך מבני ההופי לצפון-מערב לברר את הידיעות על נהר גדול שעובר שם. המשלחת הגיעה לגדה הדרומית של הגרנד קניון בין נקודות התצפית דזרט ויו (Desert View) ומוראן פוינט (Moran Point) של ימינו. פאבלו דה מלגרוסה (Pablo de Melgrossa), חואן גאלרס (Juan Galeras) וחייל שלישי ירדו בערך שליש מהמדרון לתוך הקניון עד שהם אולצו לשוב בשל מחסור במים. הם דיווחו כי חלק מהסלעים בקניון היו "גדולים יותר מהמגדל הגדול של סביליה, החירלדה". משערים שמורי הדרך מבני ההופי הכירו את השבילים המובילים לקרקעית הקניון, אבל אולי לא רצו להוביל את הספרדים לנהר. אירופים לא ביקרו בקניון מאז במשך למעלה ממאתיים שנים.[19]
האבות פרנסיסקו אטנסיו דומינגס וסילבסטרה ולס דה אסקלנטה היו שני כמרים ספרדים, שיחד עם קבוצה של חיילים ספרדים, חקרו את דרום יוטה של ימינו בחיפוש אחר נתיב מסנטה פה לקליפורניה ב-1776. לאחר שהחליטו לנטוש את מטרתם המקורית ולחזור לסנטה פה הם רכבו לאורך הגדה הצפונית של הקניון והקניונים גלן ומרבל במטרה למצוא נקודת חצייה. בסופו של דבר הם חצו את הנהר במקום שנקרא לכבודם אחר-כך "חציית האבות" (Crossing of the Fathers), כיום שוכן מעבר זה מתחת למימי אגם פאוול.
באותה שנה (1776) שהה המיסיונר הפרנציסקני פרנסיסקו גרסס (Francisco Garces) כשבוע בקרב ההוואסופאי, כשהוא מנסה לשווא לנצר אותם. הוא תיאר את הקניון כ"עמוק מאוד" (profundo).[20]
חוקרי ארצות אנגלו-אמריקנים
ג'יימס אוהיו פאטי (James Ohio Pattie) עמד בראש חבורת ציידי פרוות ואנשי הרים, שהיו, ככל הנראה, האירופים הבאים שהגיעו לגרנד קניון ב-1826.[21]
המיסיונר המורמוני ג'ייקוב המבלין נשלח על ידי נשיא הכנסייה המורמונית בריגהם יאנג בשנות ה-50 של המאה ה-19 לאתר בקניון אתרי חצייה אפשריים. להמבלין היו קשרים טובים עם האינדיאנים בני הוואלאפאי ועם המתיישבים הלבנים. הוא גילה את אתר "חציית האבות", ואת האתרים שעתידים להיקרא ליז פרי ו"פירס פרי" (Pearce Ferry – "מעבורת פירס" על שם הריסון פירס שהפעיל במקום מעבורת מ-1876), רק שני האחרונים התאימו להפעלת מעבורת. המבלין גם שימש יועץ לג'ון וסלי פאוול לפני מסעו השני בגרנד קניון, ופעל כדיפלומט בין פאוול ושבטי האינדיאנים המקומיים על מנת להבטיח את ביטחונה של המשלחת.
ב-1857 היה אדוארד פיצ'ג'רלד ביל (Edward Fitzgerald Beale) המפקח על משלחת שנועדה לסקור דרך לעגלות לאורך קו הרוחב 35 מפורט דפייאנס לנהר הקולורדו. הוא הוביל חבורה קטנה של אנשים בחיפוש אחר מים ברמת קוקונינו סמוך לגדה הדרומית של הקניון. ב-19 בספטמבר, סמוך לקניון הלאומי של ימינו הם הגיעו למה שמאי המפריז סטייסי (May Humphreys Stacey) תיאר ביומנו כ"קניון נהדר בעומק ארבעת אלפים רגל. כולם (בחבורה) הודו שמעולם לפני כן הם לא ראו משהו תואם או שווה לתופעת טבע מדהימה זו".
באותה שנה (1857) הורתה מחלקת המלחמה של ארצות הברית ללוטננט ג'וזף אייווס להוביל משלחת מחקר שתפקידה להעריך את הישימות של שיט במעלה הנהר ממפרץ קליפורניה. איווס תכנן, בנה ובדק ספינת קיטור בעצמו, ואז דאג לשנע אותה לדלתה של הקולורדו. באתר הנחיתה הקרוי Robinson's Landing הוא הרכיב מחדש את הספינה והשתמש בספינה בת 16 המטרים בשם "אקספלורר" (Explorer) למפות ולסקור את הנהר. במשלחת השתתף הגאולוג, ג'ון ניוברי (John Strong Newberry; 1892-1822) חבר מוסד הסמית'סוניאן. אייווס הוביל את המשלחת במשך חודשיים של שיט מסובך במעלה הקולורדו עד לקניון השחור של הקולורדו, שם נתקלה הספינה בסלע וננטשה. אייווס המשיך רגלית דרך הגרנד קניון ועלה לגדה הדרומית של הקניון דרך מערכת הניקוז של דיאמונד קריק (Diamond Creek) והמשיך מזרחה לפורט דפייאנס (Fort Defiance) באריזונה. אייווס דיווח על ממצאיו בספרו מ-1861 "דו"ח על נהר הקולורדו שבמערב" (Report upon the Colorado river of the West).[22] משלחת אייווס הפיקה את אוסף המפות המוקדמות החשובות של הגרנד קניון שאוירו בידי פרדריק פון אגלופשטיין (Frederick Wilhelm von Egloffstein; 1885-1824), הטופוגרף של המשלחת.
על פי סדרת מאמרים ב"סן פרנסיסקו הרלד" מ-1853 סיירו קפטן ג'וזף ר. ווקר (Joseph R. Walker), אחיינו ג'יימס ט. ווקר ושישה אנשים נוספים במעלה הקולורדו בינואר 1851 עד הנקודה בה נשפך לנהר היובל וירג'ין, ואז המשיכו מזרחה לתוך אריזונה, לאורך הגרנד קניון וביצעו מדי פעם מסעות מחקר צדדיים. דווח שווקר אמר שהוא רצה לבקר את האינדיאנים בני המוקי (Moqui), כפי שההופי היו קרויים אז בפי הלבנים. הוא פגש ילידים אלו בקצרה בשנים קודמות, חשב שהם מעניינים בצורה יוצאת דופן ורצה להכירם טוב יותר. הכתב של ה"הרלד" ציין אז: "אנו מאמינים שקפטן ג'ו ווקר הוא האדם הלבן היחיד בארץ זו שביקר אי-פעם אנשים מוזרים אלו".[23]
ב-1857 היה ג'ון סטרונג ניוברי (John Strong Newberry) ככל הנראה הגאולוג הראשון שביקר בגרנד קניון.[24]
ב-1869 הוביל מייג'ור ג'ון וסלי פאוול את משלחת המחקר הראשונה במורד הקניון. מטרתו של פאוול הייתה לחקור את נהר הקולורדו ואת הגרנד קניון. במשלחתו השתתפו תשעה אנשים נוספים, ארבע סירות והוכן מזון לשהות של 10 חודשים. הוא יצא מהיישוב הקטן גרין ריוור בוויומינג ב-24 במאי. כשהם עוברים דרך סדרה של אשדות מסוכנים (או עוקפים אותם באמצעות נשיאת הסירות ביבשה) צלחה החבורה את הנהר גרין עד למפגשו עם הנהר קולורדו, סמוך לעיירה מואב של ימינו, והשלימה את המסע דרך הגרנד קניון תוך התגברות על קשיים רבים ב-13 באוגוסט 1869.[25] ב-1871 טבע פאול את המונח "גרנד קניון" (קניון ענק), קודם לכן הוא היה קרוי "קניון גדול" (Big Canyon).[26]
ב-1889 תכנן פרנק מ. בראון (Frank M. Brown) לבנות מסילת רכבת לאורך נהר הקולורדו על מנת לשנע פחם. הוא, המהנדס הראשי שלו, רוברט ברוסטר סטנטון (Robert Brewster Stanton) ו-14 איש נוספים החלו לחקור את הגרנד קניון בסירות מאיכות גרועה הבנוית מעץ ארז, בלי שלקחו איתם אמצעי הצלה. בראון טבע בתאונה בסמוך לקניון מרבל. סטנטון בנה סירות חדשות והמשיך לחקור את הקולורדו כל הדרך למפרץ קליפורניה.[27]
בשלהי המחצית השנייה של החלו גם ניצנים ראשונים של התיישבות בגרנד קניון: מתבודדים, כורים, מפעילי מעבורות (דוגמת ג'ון דויל לי) ומפעילי תיירות (דוגמת רלף הנרי קמרון - Ralph Henry Cameron).
הגנה של הממשל הפדרלי
נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט ביקר בגרנד קניון ב-1903. רוזוולט, חובב נלהב של מסעות בחיק הטבע ותומך שימור מסור, הקים את שמורת הציד גרנד קניון (Grand Canyon Game Preserve) ב-28 בנובמבר 1906. במסגרת זו הוגבל המרעה בשמורה לחיות משק, וחיות טרף דוגמת פומת ההרים, עיט וזאב מצוי שחיו בשמורה הוכחדו. רוזוולט יחד עם חברים בארגון השימור שלו מועדן בון וקרוקט (Boone and Crockett Club) סייעו להקים את אגודת שימור הפארקים הלאומית (National Parks Conservation Association), שפעלה למען חקיקת חוק העתיקות של 1906 שהעניק לנשיא את הסמכות להקים מונומנטים לאומיים. מיד כשהחוק עבר צירף רוזוולט את אדמות היער הלאומי הסמוך וב-11 בינואר 1908 שינה את המעמד של השטח משמורה למונומנט לאומי.[28] מתנגדים כדוגמת בעלי אדמות ובעלי זיכיונות לכרייה הצליחו לבלום מאמצים להגדיר מחדש את המונומנט כפארק לאומי במשך 11 שנים. הפארק הלאומי גרנד קניון נקבע לבסוף כפארק הלאומי מספר 17 בחוק של הקונגרס שהנשיא וודרו וילסון חתם עליו ב-26 בפברואר 1919.[29]
בפני המנהלנים של הממשל הפדרלי המנהלים את משאבי הפארק ניצבים אתגרים רבים. אלו כוללים נושאים הקשורים להשבה לטבע של קונדור קליפורני המצוי בסכנת הכחדה, רעשים מסיורים אוויריים מעל לקניון, מחלוקות על זכויות מים עם השבטים בשמורות הגובלות בפארק, וניהול שרפות יער. ב-5 במרץ 2008 יזמו פקידי ממשל שיטפון בגרנד קניון במטרה להשיב את המערכת האקולוגית שלו. המערכת האקולוגית של הגרנד קניון השתנתה כתוצאה מבניית סכר קניון גלן ב-1963.[30]
בין 2003 ל-2011 הוצגו 2,215 בקשות לזיכיונות כרייה בסמוך לקניון, כולל למכרות אורניום. הכרייה הושעתה מאז 2009, כאשר קן סלאזר, מזכיר הפנים של ארצות הברית החריג כ-4,000 קילומטרים רבועים מתהליך הרישוי, כפוף לבחינה של ההשפעה של הכרייה על הסביבה. המתנגדים למכרות חששו שברגע שהאורניום יכרה, הוא יחלחל למי הקולורדו ויזהם את המים בהם תלויים כ-18 מיליון איש בהמשך הנהר. התקנה של סלאזר, המכונה "ההשעיה של צפון אריזונה" (Northern Arizona Withdrawal), היא מורטוריום בן 20 שנים על הקמת מכרות חדשים, אבל היא מרשה למכרות קיימים להמשיך לפעול. ב-2012 עצרה הממשלה הפדרלית מכרות חדשים באזור, מהלך שאושר בבית המשפט המחוזי של אריזונה ב-2014. אם כי אגודת חברות הכרייה הלאומית, שממשלות אריזונה, יוטה, מונטנה ונבדה תמכו בה, הגישה ערעור שנכון לסוף 2016 טרם הוכרע.[31]
האקלים בגרנד קניון משתנה בהתאם לגובה. גדות הקניון המיוערים שוכנות בגובה שבו יורד שלג בחורף, אבל לאורך נהר הקולורדו בערוץ הפנימי, הטמפרטורות דומות לאלו של טוסון ומקומות מדבריים אחרים באריזונה. התנאים באזור הגרנד קניון הם בדרך כלל יבשים, אבל כמות משקעים משמעותית יורדת באזור פעמיים בשנה: במהלך שינויי דפוס עונתיים בחורף, כאשר הסופות מהאוקיינוס השקט מביאות בכנפיהן ממערב גשמים בכמות בינונית ושלג למקומות הגבוהים, ובשלהי הקיץ, בשל המונסון של אמריקה הצפונית המביא לחות מדרום-מזרח, כשהוא גורם לסופות רעמים מקומיות המונעות מחום היום.[32]
כמות משקעים שנתית ממוצעת בגדה הדרומית היא פחות מ-410 מילימטרים, ו-150 סנטימטרים שלג. הגדה הצפונית הגבוהה יותר מקבלת 690 מילימטרים גשם בממוצע לשנה ו-370 סנטימטרים שלג. בפנטום רנץ' (Phantom Ranch – "חוות הרפאים"), עמוק מתחת לגדת הקניון בסמוך לנהר קולורדו בגובה 762 מטרים מעל פני הים, ממוצע המשקעים לשנה הוא רק 200 מילימטרים והשלג נדיר.
הטמפרטורות משתנות באופן קיצוני במהלך השנה, כאשר הטמפרטורות המרביות בקיץ בנקיק הפנימי גבוהות בדרך כלל מ-39°C והטמפרטורות בחורף יורדת מתחת לאפס פרנהייט (17.8°C-) לאורך גדות הקניון.[32] המבקרים מופתעים לעיתים קרובות מתנאים קיצוניים אלו, והם, יחד עם הגובה הרם של גדות הקניון, יכולים להוביל לתופעות לוואי בלתי נעימות כדוגמת התייבשות, כוויות שמש והיפותרמיה.
תנאי האקלים יכולים להשפיע מאוד על הטיולים והסיורים בקניון, ועל המבקרים מוטלת החובה לברר תחזית מדויקת בשל הסכנות הטמונות בחשיפה לטמפרטורות קיצוניות, סופות חורף ומונסונים בקיץ. אף ששירות הפארקים מציג מידע על תנאי מזג האוויר החזויים בשערי הכניסה ובמרכזי המבקרים, זהו קירוב גס בלבד, ואין להסתמך עליו בתכנון הטיול. לתחזית מדויקת של מזג האוויר בקניון צריכים המטיילים להתייעץ בדיווחי הרדיו של שירות מזג האוויר הלאומי או של מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי או באתר האינטרנט הרשמי של שירות מזג האוויר הלאומי.[33]
לשירות מזג האוויר הלאומי יש תחנת מדידה בגדה הדרומית מאז 1903. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בגדה הדרומית הייתה 41°C ב-26 ביוני 1974, והטמפרטורה הנמוכה ביותר הייתה 29°C- ב-1 בינואר 1919, 1 בפברואר 1985 ו-23 בדצמבר 1990.[34][35][36]
איכות האוויר
האוויר באזור הגרנד קניון הוא אחד מהצלולים ביותר בארצות הברית.[38][39] עם זאת, לעיתים יכולה איכות האוויר להיות מושפעת מאוד מאירועים כמו שרפת יער או סופות חול בדרום-מערב ארצות הברית.
הגורמים המשפיעים על איכות האוויר והראות בקניון הם בעיקר סולפטים, אבק וחומרים אורגניים. מרבית הסולפטים באוויר מקורם בזיהום אוויר מהמרכזים העירוניים בדרום קליפורניה הנישא ברוחות המערביות המנשבות באזור במשך מרבית השנה, ופליטות גזים מכורי היתוך הנחושת באריזונה, הנישאים ברוחות הדרומיות או הדרום-מזרחיות במהלך עונת המונסון של אמריקה הצפונית. האבק מקורו ברוחות או מאבק הדרכים. חומרים אורגניים מקורם בפליטות מכלי רכב, ניטרטים הנישאים ברוח ממרכזים עירוניים, שריפות יער ותרכובות אורגניות נדיפות הנפלטות מהצמחייה ביערות הסמוכים.[40]
מספר פעולות ננקטו לשמר ולשפר את איכות האוויר והראות בקניון. בנספחים לחוק האוויר הנקי מ-1990 הוקמה "ועדת התעבורה לראות בגרנד קניון" (Grand Canyon Visibility Transport Commission בראשי תיבות GCVTC) שנועדה לייעץ לסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית בדבר אסטרטגיות להגן על איכות האוויר ברמת קולורדו. ה-GCVTC פרסמה את דו"ח הסופי שלה ב-1996 ויזמה את הקמת "שותפות האוויר האזורי המערבי" (Western Regional Air Partnership בראשי תיבות WRAP), שותפות בין סוכנויות פדרליות, סוכנויות של המדינה, ונציגות של שבטי האינדיאנים שנועדה לתאם את יישום המלצות הוועדה.[41][42]
תקנת ראות האוויר הנקי (Clean Air Visibility Rule), תוספת מ-1999 לחוק האוויר הנקי מחייבת השבת ראות לפארקים הלאומיים ולאזורי הטבע הבראשיתי (אזורים מדרגה ראשונה Class 1 areas בהגדרתם בחוק האמריקני) כדוגמת הגרנד קניון, לרמות הטבעיות עד 2064. תיקונים לתקנה שנוספו אחר-כך מפרטים את הדרישות הספציפיות על מנת להגיע למטרה בשלבים.[43]
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הראו מחקרים שפליטות של גופרית דו-חמצנית (SO2), גז המעורב ביצירת סולפטים, מתחנת הכוח נאוואחו (Navajo Generating Station) הפועלת על פחם משפיעות על הראות בקניון בייחוד בחורף, ושבקרה על הפליטה תשפר את הראות בחורף בין 2% ל-7%.[44] כתוצאה מכך הותקנו סולקנים (scrubbers) בשלוש היחידות של תחנת הכוח בין 1997 ל-1999, והם צמצמו את פליטת ה-SO2 ביותר מ-90%. התחנה גם התקינה מבערי NOx SOFA ב-2009–2011, וצמצמה את הפליטות של NOx, משפחת גזים המעורבת ביצירת ניטרטים ב-40%. הממצאים גם הראו שפליטות מתחנת הכוח מוהאבי (Mohave Power Station) במערב משפיעות גם הן על הראות בקניון. התחנה נדרשה להתקין סולקני SO2, אבל במקום זאת היא נסגרה ב-2005, ובכך גם נפתרה לחלוטין בעיית פליטות הגזים מהתחנה.[45]
שריפות מתוכננות מתבצעות באביב ובסתיו ביערות הסמוכים לקניון במטרה לצמצם את הפוטנציאל של שריפות יער חמורות בשל הצטברות חומר דליק (עלים וענפים יבשים) והן גורמות לעשן. אף ששריפות מתוכננות משפיעות גם הן על איכות האוויר, התנאים המבוקרים מאפשרים את השימוש בטכניקות ניהול על מנת לצמצם את השפעתן.[46] [47]
צמחים
בפארק הלאומי גרנד קניון גדלים 1,737 מינים ידועים של צמחים וסקולריים, 167 מינים של פטריות, 64 מינים של טחבי עלים ו-195 מינים של חזזיות .[48] מגוון זה נובע בעיקר מהבדלי הגובה של כ-2,400 מטרים שבין נהר הקולורדו לנקודה הגבוהה ביותר בגדה הצפונית.[48] כ-12 מיני צמחים הם אנדמיים (גדלים רק בתחומי הפארק), בעוד שרק 10% מצמחיית הפארק הם אקזוטיים.[48] שישים ושלושה צמחים הגדלים באזור קיבלו מעמד מיוחד על ידי שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית.[48]
מדבר מוהאבי משפיע על החלקים המערביים של הקניון, צמחיית מדבר סונורה מכסה את הקטעים המזרחיים, ויערות של אורן הזפת ואורן פיניון (כמה מינים המייצרים צנוברים אכילים) צומחים בשתי גדות הקניון.[48]
מעיינות ומים הפורצים באופן טבעי מקירות הקניון מהווים משכן ל-11% מכל מיני הצמחים המצויים בגרנד קניון. הקניון עצמו פועל כחוליה המקשרת בין מזרח למערב בכך שהוא מהווה פרוזדור של בתי גידול לאורך מסלולו. הקניון יכול להיות גם מחסום גנטי לכמה מינים כדוגמת סנאי קאיבאב (Sciurus aberti kaibabensis).[49]
גם לכיוון המדרון יש תפקיד חשוב במגוון הצומח הגדול בקניון. מדרונות הפונים צפונה מקבלים כשליש מקרינת השמש באזור, ולכן צמחים הגדלים על מדרונות אלו דומים לצמחים בגדלים בגובה רב יותר, או באזורים צפונים יותר. המדרונות הפונים דרומה מקבלים את מלוא קרינת השמש והם מכוסים בצמחייה הטיפוסית למדבר סונורה.[49]
בעלי חיים
בתחומי הפארק זוהו 1,443 מינים של חסרי חוליות (חרקים, עכבישנים ורכיכות), אם כי בוודאי יש עוד חסרי חוליות שטרם זוהו.[50] בין בעלי החוליות השוכנים בפארק יש 8 מינים של דגים, 10 מינים של דו-חיים, 41 מינים של זוחלים,[ב] 447 מינים של עופות ו-91 מינים של יונקים.[51] בתוך מעל ל-90 מיני היונקים החיים לאורך פרוזדור הנהר קולורדו, כלולים 22 מינים של עטלפים, אחד מהריכוזים הגדולים ביותר בארצות הברית של מגוון מיני עטלפים.[52]
אזורי חיים וחבורות
בתחומי הפארק יש כמה מערכות אקולוגיות עיקריות.[53] את המגוון הביולוגי הגדול ניתן לייחס לנוכחותם של חמישה משבעה אזורי חיים[ג] ושלושה מארבעת סוגי המדבריות באמריקה הצפונית.[53] חמשת אזורי החיים הם: סונורה תחתון (Lower Sonoran), סונורה עליון (Upper Sonoran), מעבר (Transition), קנדי (Canadian) והדסוני (Hudsonian),[53] שווי ערך לנסיעה מקנדה למקסיקו. השונות בגובה והשינויים עקב כך באקלים הם גורמים מרכזיים ליצירת מגוון אזורי החיים וקהילות בעלי החיים והצמחים בקניון וסביבו. הפארק הלאומי גרנד קניון מכיל 129 חבורות צמחייה, וההרכב והתפוצה של מיני הצמחים מושפעים מהאקלים, הגאומורפולוגיה והגאולוגיה.[48]
אזור החיים סונורה תחתון
אזור החיים סונורה תחתון משתרע מנהר הקולורדו ועד גובה 1,100 מטרים מעל פני הים. לאורך נהר הקולורדו והיובלים האיתנים שלו גדלה צמחיית גדות.[48] שיחים כדוגמת Salix exigua (מין של ערבה), Pluchea sericea (באנגלית arrowweed), בקריס ערבתי (Baccharis salicifolia), ינבוט בלוטי (Prosopis glandulosa) ועצים כדוגמת שיטת גרג (Acacia greggii) ואשל אקזוטי הם המינים בולטים.[48] גנים תלויים, צמחייה הגדלה באזורים שבהם מים פורצים מקירות הקניון או סביב מעיינות כוללת לעיתים קרובות צמחים נדירים דוגמת כליל קנדי (Cercis occidentalis) בעל הפרחים הלבנים, מין הסחלב Epipactis gigantea (באנגלית stream orchid) ו-Flaveria mcdougallii, שיח נמוך נדיר מאוד ממשפחת המורכבים שפרחיו צהובים.[48] Gila cypha (באנגלית humpback chub) ו-Xyrauchen texanus (באנגלית razorback sucker) הם מינים של דגים בנהר המצויים בסיכון.[54] שלושת מיני הדו-חיים הנפוצים ביותר בחבורת הגדות הן: אילנית הסלעים (Hyla arenicolor), ומיני הקרפדות Anaxyrus punctatus (באנגלית red-spotted toad) ו-Anaxyrus woodhousii woodhousii (באנגלית Woodhouse’s Rocky Mountain toad).[55] צפרדע האחו (Lithobates pipiens) הייתה פעם נפוצה מאוד בגרנד קניון, אבל אוכלוסייתה עברה הצטמצמות מהירה, והיא לא נראתה בקניון כבר כמה שנים. 33 מיני סרטנאים מצויים בנהר קולורדו ויובליו בתחומי הפארק הלאומי גרנד קניון, 16 מתוכם נחשבים זואופלנקטון אמיתי.[56]
רק 48 מיני עופות מקננים בקביעות לאורך הנהר, בעוד שמינים אחרים משתמשים בנהר כפרוזדור נדידה או כבית גידול לתקופת החורף. עיטם לבן-ראש הוא אחד המינים המשתמש בפרוזדור של הנהר כבית גידול לחורף.[57]
לוטרה צפון אמריקנית ואונדטרה נדירות מאוד.[52] בונים מכרסמים עצי ערבות, צפצפות ושיחים למזון, ועשויים להשפיע באופן משמעותי על צמחיית הגדות. מכרסמים אחרים, כדוגמת סנאי האנטילופה (Ammospermophilus) ועכבר הכיס (Perognathus), הם אוכלי-כול, שמזונם כולל מינים רבים של סוגי צמחייה. העטלפים בגרנד קניון מקננים בדרך כלל ברמות המדבריות, אבל שוחרים אחר חרקים המצויים בשפע לאורך הנהר ויובליו.[58] בנוסף לעטלפים, זאבי ערבות, דביבוני זנב-טבעת ובואשנים הם הטורפים הנפוצים ביותר בצמחיית הגדות ואורבים לחסרי חוליות, מכרסמים וזוחלים.
דביבונים מצויים, סמורים, שונרים מצויים, שועלים אפורים ופומות מצויים גם כן בסביבה זו, אבל הם הרבה יותר נדירים. אייל פרדי ותת-המין המדברי של כבש גדול-קרניים (Ovis canadensis nelsoni) הם פרסתנים המבקרים לעיתים קרובות בפרוזדור הנהר. מאז שסולקו כ-500 חמורים שהתפראו מהאזור בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 גדלה מאוד אוכלוסיית הכבש גדול-הקרניים. איילים פרדיים אינם תושבים קבועים לאורך הנהר, אבל יורדים אליו מגדות הקניון כאשר יש מחסור במזון ובמים.
מיני החרקים הנפוצים לאורך פרוזדור הנהר ויובליו הם: יתושים, שעירי כנף, בריומאים, גדותניים (Plecoptera), ישחוריים, אקריות, חיפושיות, פרפרים, עשים ונמלי אש.[59] מינים רבים של עכבישים וכמה מיני של עקרבים, כולל עקרב צהוב אריזוני ועקרב מדברי שעיר (Hadrurus arizonensis) שוכנים באזור הגדות.[59]
אחד עשר מיני רכיכות החיות במים ו-26 החיות ביבשה זוהו בפארק הלאומי גרנד קניון וסביבו.[60] בין המינים השוכנים במים, שניים הם צדפות ותשעה חלזונות.[60] כל המינים היבשתיים הם מינים של חלזונות.
יש 41 מינים של זוחלים בפארק הלאומי גרנד קניון.[61] עשרה נפוצים לאורך פרוזדור הנהר וכוללים לטאות ונחשים. צפיפות הלטאות נוטה להיות הגדולה ביותר לאורך רצועת האדמה בין גדת הנהר ותחילת חבורת המדבר. שתי הלטאות הגדולות ביותר בקניון הן הלודרמה מרירית וצ'קוואלה. יש בקניון 22 מינים של נחשים, והם אינם תלויים ישירות בגישה למים. בפארק זוהו שישה מינים של עכסנים.[61]
מעל פרוזדור הנהר גדלה חבורת שיחים מדבריים (desert scrub community) המורכבת מצמחייה של מדבריות צפון אמריקה. מינים טיפוסיים למדבר חם כדוגמת לראה משולשת, אמברוסיה שיחית (Ambrosia dumosa), Encelia farinosa (באנגלית brittlebush שיח ממשפחת המורכבים), שיטת גרג, Fouquieria splendens (באנגלית ocotillo), Parthenium incanum (באנגלית mariola), ינבוט בלוטי, מלוח מאפיר (Atriplex canescens), לענה משוננת (Artemisia tridentate), Coleogyne ramosissima (באנגלית blackbrush), ו-Ericameria nauseosa (באנגלית rubber rabbitbrush) צומחים בחבורה זו. היונקים במסגרת חבורה זו הם בעיקר מכרסמים ועטלפים. שלושה מתוך חמשת המינים של חולדה סוחרת חיים בחבורת השיחים המדבריים.
מלבד שממית מפוספסת מערבית (Coleonyx variegatus) שתחום תפוצתה הוא רק קרוב למים לאורך נהר הקולורדו, כל הזוחלים המצויים בקרבת הנהר שוכנים גם גבוה יותר אם כי בצפיפות נמוכה יותר. צב ערבות, מין המצוי בסיכון שוכן בחבורת השיחים המדבריים בקצה המערבי של הפארק.
כמה מהחרקים הנפוצים המצוי בגבהים מעל 600 מטרים הם פלכית קרולינית (Polistes carolina), דבורת הדבש, ישחוריים, נץ הטרנטולה (Pepsis),תריסיתיים, קמפונית שחורה, זנב סנונית ודנאית מלכותית. עכשובאים, מברישניים, עכבישי גינה, אלמנה שחורה אמריקאית (Latrodectus hesperus) ופרווניתיים חיים בחבורת השיחים המדבריים ובמקומות גבוהים יותר.
אזורי החיים סונורה עליון ומעבר
אזור החיים סונורה עליון כולל את מרבית הקניון הפנימי והגדה הדרומית מגובה 1,100 ל-2,100 מטרים.[49] הצמחים הדומיננטיים באזור זה הם Coleogyne (באנגלית blackbrush), לענה ויערות ערער-אורן. הגבהים בין 1,100 ל-1,200 מטרים הם בחבורת השיחים של מדבר מואהבי (Mojave Desert Scrub community) של סונורה עליון. הצמחים הדומיננטיים בחבורה זו הם מלוח מאפיר (Atriplex canescens) ולראה משולשת. צמחים חשובים אחרים הם מין האגבה Agave utahensis, ינבוט, רתניה (Krameria), שיטת גרג ומינים שונים של קקטוס.
כ-30 מינים של עופות מקננים בעיקר ברמות המדבריות ובצוקים של הקניון הפנימי. כמעט כל מיני העופות מקננים גם בבתי גידול דומים במדבריות סונורה ומוהאבי. שפע העטלפים, הסיסים, ועופות הגדה הוא מקור למזון בשפע עבור בזים נודדים, ואתרי קינון רבים שלהם מצויים לאורך הקירות התלולים של הקניון. בנוסף, קונדורים קליפורניים שהושבו לטבע ברמת קולורדו ברצועת אריזונה הקימו את ביתם בחלק המזרחי של הפארק.
יערות המחטניים מהווים בית גידול ל-52 מיני יונקים. דרבנים, חדפים, סנאי אדום, סנאי קאיבאב (Sciurus aberti kaibabensis), דוב שחור אמריקני, אייל פרדי ואייל קנדי מצויים במקומות הגבוהים בפארק ברמת קאיבאב.
מעל אזורי השיחים המדבריים ועד גובה 1,900 מטרים יש יער אורני פיניון וערער. בתחומי היערות ניתן למצוא לענה משוננת (Artemisia tridentata), Gutierrezia (באנגלית snakeweed), שרביטן, אגבת יוטה, יוקה, Krascheninnikovia (באנגלית winterfat), Oryzopsis hymenoides (באנגלית Indian ricegrass) ומדחול (Sporobolus). יש מגוון של נחשים ולטאות במקום, אבל מין אחד של לטאה, איגואנית קצרת-קוצים (Phrynosoma hernandesi) נפוץ במיוחד ביערות הערער ואורן הזפת.
יערות אורן הזפת גדלים בגבהים שבין 2,000 ל-2,500 מטרים הן על הגדה הדרומית והן על הגדה הצפונית באזור חיים "המעבר". הגדה הדרומית כולל מינים כדוגמת שועל מצוי, אייל פרדי, כבש גדול-קרניים, מין הסנאי Otospermophilus variegatus, אורן פיניון וערער יוטה (Juniperus osteosperma). אלון גמבל (Quercus gambelii), Robinia neomexicana (באנגלית New Mexican locust), צרקוקרפוס (Cercocarpus), סמבוק, מהוניה זוחלת (Mahonia repens) ובן-אפר (Festuca) זוהו ביערות אלו. סלמנדרה מנומרת (Ambystoma tigrinum) ו-חפרית האגן הגדול הם שני מינים של דו-חיים הנפוצים ביערות שעל גדות הקניון. מתוך כ-90 מיני עופות המקננים ביערות המחטניים, 51 שוכנים ביערות בקיץ ו-15 מתוכם ידועים כמהגרים מהאזור הנאוטרופי.
אזורי החיים הקנדי וההדסוני
אזור החיים הקנדי, ובו הגדה הצפונית ורמת קאיבאב, הוא בגבהים של 2,500 עד 2,700 מטרים. יערות אשוחית ואשוח המאופיינים על ידי אשוחית אנגלמן, אשוחית כחולה, אשוח דאגלס, אשוח לבן, צפצפה ובן-חוזרר (Sorbus), יחד עם כמה מינים של עשב רב-שנתי, סביון, אכילאה אלף העלה, חמשן (Potentilla), תורמוס, גמאיים (Cyperaceae), ואסתר גדלים באקלים תת-אלפיני זה. בין בעלי החיים השוכנים באזור זה כלולים פומת ההרים, סנאי קאיבאב ונץ גדול.
כרי אחו הררי וחבורות שטחי עשב תת-אלפיני של אזור החיים ההדסוני נדירים ושוכנים רק על הגדה הצפונית של הקניון. שניהם מאופיינים במיני עשב רבים. כמה ממיני העשב כוללים: Bouteloua eriopoda (באנגלית black grama), Hilaria rigida (באנגלית big galleta), ממשפחת הדגניים, Oryzopsis hymenoides (באנגלית Indian ricegrass) ותלת-מלען (Aristida). באזורים הלחים צומחים מיני הגמאיים (Cyperaceae) ותלתן.
מבט מהגדה הדרומית
הפארק הלאומי גרנד קניון הוא אחד האטרקציות הטבעיות המובילות בעולם, ומושך אליו כ-5 מיליון מבקרים בשנה. בסך הכול, 83% היו מארצות הברית: קליפורניה (12.2%), אריזונה (8.9%), טקסס (4.8%), פלורידה (3.4%) וניו יורק (3.2%) היו המדינות שמהם הגיע מספר המבקרים הגדול ביותר. שבעה-עשר אחוזים מן המבקרים היו מחוץ לארצות-הברית; המדינות שמהם הגיע מספר המבקרים הגדול היו בריטניה (3.8%), קנדה (3.5%), יפן (2.1%), גרמניה (1.9%) והולנד (1.2%).[62] הגדה הדרומית פתוחה למבקרים במהלך כל השנה תלוי במזג האוויר. הגדה הצפונית פתוחה בדרך כלל מאמצע מאי עד אמצע אוקטובר.[63]
פעילויות
עיקר התיירים המגיעים אל הגרנד קניון באים כדי לצפות בנוף המרהיב, ורובם מגיעים אל הגדה הדרומית בשטח הפארק הלאומי. לאורך הכביש הסלול על גדת הקניון יש כמה נקודות תצפית. בין הפופולריות ביותר מצויה נקודת התצפית ליפאן (Lipan Point), כף סלע בולט על הגדה הדרומית. נקודת תצפית זו שוכנת מזרחית לכפר גרנד קניון לאורך הכביש Desert View Drive. במקום יש מגרש חניה למבקרים המעוניינים לנהוג יחד עם אוטובוס השירות של הקניון שעוצר דרך קבע בנקודה זו. תחילת שביל טאנר (Tanner Trail) המוביל אל הנהר נמצאת מעט לפני מגרש החניה. מהתצפית מנקודת ליפאן ניתן לראות מגוון רחב של שכבות סלע ואת אזור נקיק אונקר (Unkar Creek) בקניון הפנימי.
פעילויות פופולריות מלבד הצפייה בנוף מהגדה הדרומית (בגובה ממוצע של 2,100 מטרים מעל פני הים) כוללות צניחה חופשית, רפטינג, מסעות רגליים, ריצה וסיורים במסוקים. "ריצת האולטרה מרתון של הגרנד קניון" (Grand Canyon Ultra Marathon) היא מרוץ לאורך 126 קילומטרים (שלוש פעמים ריצת מרתון) במשך 24 שעות. אל קרקעית העמק ניתן להגיע ברגל, על גבי פרדות, בסירה או ברפסודה משיוטים שיוצאים מליז פרי במעלה הנהר. הנהלת הפארק מזהירה בפני מסע רגלי במורד הקניון מגדת הקניון אל הנהר וחזרה ביום אחד בשל המרחק, השבילים התלולים והסלעיים, השינויים בגובה, והסיכון לתשישות חום בשל הטמפרטורות הגבוהות בקרקעית העמק. כל שנה נדרשים מאמצי חילוץ של מטיילים שנכשלים בביצוע מסע רגלי זה. עם זאת, מאות מטיילים כשירים מבחינה גופנית משלימים את הטיול כל שנה.
מחנאות על הגדה הדרומית והצפונית מוגבלת לאתרי מחנאות מסודרים ורישום מוקדם מומלץ מאוד בייחוד בגדה הדרומית העמוסה יותר. יש אתרי מחנאות גדולים זמינים לאורך חלקים רבים של הגדה הצפונית המנוהלים על ידי היער הלאומי קאיבאב (Kaibab National Forest). אתרי המחנאות בגדה הצפונית פתוחים רק באביב ובקיץ בשל סגירת הכבישים בשל תנאי מזג האוויר והצטברות שלג. כל לינה בשטח מתחת לגדה דורשת אישור מיוחד.[64] כל שנה מתקבלים בפארק הלאומי גרנד קניון כ-30,000 בקשות מסוג זה. הפארק מנפיק כ-13,000 אישורים מדי שנה, וכ-40,000 אנשים לנים בשטח הפארק מדי לילה. המועד הראשון שבו אפשר לקבל אישור הוא ארבעה חודשים לפני מועד הלינה המתוכננת.
מבקרים המעוניינים במבט מגבוה בגרנד קניון יכולים לבצע צניחה חופשית, לטוס במסוקים או במטוסים קלים הממריאים מבולדר, לאס וגאס, פיניקס ושדה התעופה הפארק הלאומי גרנד קניון (Grand Canyon National Park Airport, כ-11 קילומטרים מהגדה הדרומית) לשם טיסה מעל לקניון. טיסות תצפית אינן מורשות להתקרב יותר מ-300 מטרים מהגדה בתחומי הפארק בשל תאונה אווירית שהתרחשה ב-1986.[65] הסרט האחרון שצולם מתחת לגדה נעשה ב-1984. עם זאת, חלק מטיסות המסוקים נוחתות בתחומי שמורות האינדיאנים של ההוואסופאי והוואלאפי בתוך הגרנד קניון (מחוץ לגבולות הפארק).
ב-2007 הקימו בני שבט הוואלאפאי על השטח בבעלותם (מערב הגרנד קניון) את מרפסת התצפית התלויה שקרקעיתה שקופה "גרנד קניון סקייווק" (Grand Canyon Skywalk). על בניית המרפסת נמתחה ביקורת מכיוון שניתן להגיע לאתר רק בדרך עפר שאורכה כ-15 קילומטרים, הכניסה אליה עולה לפחות 85 דולר כתשלום לשמורה, לחבילת הסיור ודמי כניסה למרפסת, והעובדה שאסור לעלות למרפסת עם מצלמות או ציוד אישי אחר מחשש לנזק שיכול להיגרם לרצפת הזכוכית אם הם יפלו עליה. המרפסת שוכנת כ-400 קילומטרים בכביש מכפר הגרנד קניון בגדה הדרומית.[66] המרפסת משכה "אלפי מבקרים מדי שנה, בעיקר מלאס וגאס".[67]
החל מ-2016 ניתן לבצע צניחה חופשית בגרנד קניון כאשר בשדה התעופה של הגרנד קניון שבגדה הדרומית החלה לפעול חברה המפעילה צניחות חופשיות.[68]
ב-2014 הכריז יזם על תוכניות לבנות מכלול מולטימדיה על גדת הקניון הקרוי "גרנד קניון אסקלייד" (Grand Canyon Escalade). על שטח של 1,700 דונם יהיו חנויות, אולם IMAX, מלונות ואתר לקראוונים. רכבל יאפשר גישה קלה לקרקעית הקניון שבו יהיה מכלול של מסלולי הליכה, מסעדה ומפעל לטיהור שופכין. נשיא אומת נאוואחו, בן שלי (Ben Shelly) הביע את הסכמתו, והשבט ישקיע 65 מיליון בכביש הגישה, ובמתקני מים ותקשורת עבור המכלול שעלות בנייתו כמיליארד דולר. הנאוואחו שותפים למיזם והם מצפים לקבל כתמריץ בין 8 ל-18 אחוזים מהרווח הגולמי.[69]
מאז שנות ה-70 של המאה ה-19 נהרגו כ-600 איש בגרנד קניון. חלקם צלמים שהסתכנו מדי, חלקם נהרגו בתאונות אוויריות בתוך הקניון וחלקם טבעו במי הקולורדו.
מתוך 600 אלו, כ-53 נהרגו בנפילה מגובה, כ-65 כתוצאה מתנאי הסביבה, כולל מכות חום, התקף לב, התייבשות והיפותרמיה. שבעה נלכדו בשיטפונות פתע, 79 טבעו בנהר הקולורדו, 242 מתו בהתנגשות בין כלי טיס או בהתרסקותם, ביניהם 128 באסון האווירי בגרנד קניון וכ-25 בתאונות משונות, כולל פגיעת ברקים, סלעים מידרדרים והתאבדויות[70].
האסון האווירי של בגרנד קניון
- ערך מורחב – האסון האווירי בגרנד קניון
בשנת 1956 נהרגו 128 אנשים בגרנד קניון, כאשר מטוס דאגלס DC-7 ומטוס לוקהיד L-1049 סופר קונסטליישן (אנ') שהמריאו כשלוש דקות בלבד זה אחרי זה מנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס התנגשו מעל הקניון.
- Ann G. Harris, Geology of National Parks, Fifth Edition, Dubuque, Kendall Hunt Publishing Co, Iowa, 1997, ISBN 978-0-7872-5353-0
- Eugene P. Kiver, David V. Harris, Geology of U.S. Parklands, 5th ed., New York, John Wiley & Sons Inc, New York, 1999, Pages 522–530. ISBN 978-0-471-33218-3
- Lorraine Salem Tufts, Secrets in The Grand Canyon, Zion and Bryce Canyon National Parks, Third Edition, North Palm Beach, National Photographic Collections, North Palm Beach, Florida, 1998, ISBN 978-0-9620255-3-2
- גרנד קניון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ד"ר מיכל סגל ארנולד, הגרנד קניון – כשהטבע מתעלה על הדמיון, באתר GoTravel
גרנד קניון (אריזונה), דף שער בספרייה הלאומית
- היסטוריה
- Grand Canyon Bibliography (אורכב 17.01.2016 בארכיון Wayback Machine) – bibliography of the Grand Canyon. 37,462 items produced between 1540 and the present.
- Grand Canyon Explorer: History timeline from 10,000 years ago to 1994.
- סיורים ואתרים
- Grand Canyon Chamber & Visitor's Bureau
- 36 Hours at the Grand Canyon by The New York Times, May 31, 2009
- מולטימדיה
שביל דרום קאיבאב (South Kaibab Trail) ברכס סידר (Cedar Ridge)
- זה הגיל המקובל, אבל יש חוקרים הטוענים כי הוא עתיק הרבה יותר
- יש סתירה בין הדפים השונים של הפארק. בדף המוקדש לזוחלים מפורטים 41 מינים, בעוד שבדף המוקדש לכל בעלי החיים מופיע המספר 48
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
