Remove ads
אהרן שבתאי (נולד ב-11 באפריל 1939 בתל אביב) הוא משורר עברי, מרצה, ומתרגם מיוונית עתיקה. תרגם עשרות מחזות יווניים קלאסיים.
 | |
| לידה |
11 באפריל 1939 (בן 85) תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קיימברידג', סורבון |
| שפות היצירה |
עברית |
| בן או בת זוג |
טניה ריינהרט |
| צאצאים |
ננו שבתאי |
| פרסים והוקרה | |
  | |
אהרן שבתאי נולד בשנת 1939 בתל אביב. התחנך בקיבוץ מרחביה. למד תרבות קלאסית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וקיבל תואר דוקטור בתרבות קלאסית. השתלם בסורבון בפאריס, באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי בארצות הברית.
לימד בחוג לתיאטרון של האוניברסיטה העברית וכן ספרות יוונית באוניברסיטת תל אביב. שיריו הראשונים התפרסמו בשנת 1955 בעיתון "על המשמר".
בשנות ה-60 וה-70 נהגו להזכירו בנשימה אחת יחד עם משוררים כמו דוד אבידן ויונה וולך (עמה ניהל פרשיית אהבים[1]).
בתחילת שנות התשעים עורר כעס וביקורות שליליות בעת פרסום ספר השירה "זיוה", בו חשף בפירוט יוצא דופן את יחסיו הארוטיים עם זיוה פוסטק, תוך שימוש בתיאורים שלא היו שכיחים בשירה העברית. יש המחשיבים ספר זה כציון דרך בתולדות השירה בישראל. בשנת 2014 ליווה מבחר משירתו הארוטית של שבתאי את סדרת הציורים זימה מאת יונתן הירשפלד בספר בשם זה, ובתערוכה משותפת שנערכה בגלריה צדיק ביפו שאצר רון ברטוש.
אהרון שבתאי כתב גם שירה פוליטית. שיריו עסקו בפגיעה בכפרים הערביים בילעין ובודרוס בעקבות בניית חומת ההפרדה (או גדר ההפרדה). לאחר מות טניה, אשתו השנייה, פרסם את הספר 'טניה' (2008). שיריו מתפרסמים ב"הארץ", בכתב העת "מעין" ובדחק - כתב עת לספרות טובה, ורבים מהם כונסו באסופת שיריו "ארצנו". בספרים מוקדמים שלו נטה דווקא למרכז הפטריוטי ואף לימין (למשל בספר בגין, שעסק במנחם בגין). חתם על עצומת תמיכה בסרבנות לשרת בשטחים[2].
פרסם את הכרך על המיתולוגיה היוונית במסגרת סדרת המיתוסים שערך המתרגם והעורך דן דאור בהוצאת מפה. שבתאי תרגם מיוונית מיצירותיהם של אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופאנס והסיודוס, את הומרוס ('איליאדה' ו'אודיסאה') וכן שירים רבים מן השירה הלירית של משוררי יוון. כמו כן, תרגם מגרמנית מיצירת ברטולט ברכט. שבתאי נושא בתואר דוקטור ומלמד בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1999 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת[3] ובפרס לאה גולדברג לשנת 2009[4]. בשנת 2018 זכה בפרס ביאליק[5].
Remove ads
אהרן הוא אחיו של הסופר והמשורר יעקב שבתאי. היה לו אח צעיר נוסף, יואל, נגן עוגב וצייר, שהתגורר שנים רבות בדרום צרפת, ונפטר שם[6]. בצעירותו התחתן אהרן בנישואים אזרחיים בפריז עם קולין ברוצקוס (בתם של האדריכל הירושלמי דוד אנטול ברוצקוס והפסיכולוגית איטה ברוצקוס, ונכדתו של הכלכלן בוריס דב ברוצקוס). לאהרן ולקולין נולדו ארבעה בנים (גומא, למואל, נהר ואוד) ושתי בנות (לוטם וננו). אהרן הקדיש לחיי המשפחה את סדרת ספרי 'הפואמה הביתית' (1976–1986). לאחר הולדת בן הזקונים אוד, התערערו יחסי אהרן וקולין, ואהרן התאהב באחותה של קולין, דפנה אינבינדר, שלא נענתה לו. לאהבה נכזבת זו הוא הקדיש את ספרו 'אהבה' (1987). בשנה זו אהרן עבר לגור בתל אביב עם זיוה פוסטק, עורכת סרטי קולנוע שעבדה קודם לכן בצרפת עם קלוד לנצמן על סרטו "שואה". אהרן וקולין התגרשו בשנת 1989. קולין וילדיה המשיכו לחיות בביתם הירושלמי. בשנת 1996 נישא אהרן שבתאי בשנית, לטניה ריינהרט, בלשנית, חוקרת ספרות ופעילת שמאל רדיקלי, והיה נשוי לה עד מותה ב-2007.
Remove ads
עיקר מלאכתו הפואטית של אהרן שבתאי היא בחתירתו לאמת, אף אם היא אינה נעימה לעיניו של הקורא או לכבודו שלו כמשורר. לפי שבתאי, אל לו למשורר לצנזר את עצמו. כך ניתן להבין את הבזקי התיאורים בפואמה הביתית, את תיאורי האהבה הגרפיים בזיוה, ואת שיריו הפוליטיים. הפואטיקה שלו חושפת את המיניות, ההתפעלות מרגעי היומיום ואת היופי והכיעור, הכאב וחסד של הגוף. שיריו של אהרן שבתאי מתאפיינים בהאלהה של הטריוויאלי ו"נטול הערך" — תפוחי אדמה, חביתה, חבית יין, חבילת טמפונים — על חשבון הציבורי וה"חשוב" — המדינה, הרמטכ"ל, הביטחון. בשנת 2014 מספר שירים מתוך ספרו "טניה" הוצגו בתערוכה "גזר דין גוף" בגלריה החדשה במוסררה ובאוצרתו של המשורר איתי עקירב.
אהרן שבתאי הוא אחד המשוררים הפעילים בגרילה תרבות.
Remove ads
שירה
- חדר המורים, עכשיו, 1966
- קיבוץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1973
- הפואמה הביתית, ספרי סימן קריאה, 1976
- חרא, מוות, עכשיו, 1979
- חוט, פרוזה, 1981
- החמור, עקד, 1982
- ספר הכלום, ספרית פועלים, 1982
- ההרצאה הראשונה, עכשיו, 1985
- בגין, כתר, 1986
- אהבה, עם עובד, 1987
- גירושין, מוסד ביאליק, 1990
- זיוה, זמורה ביתן, 1990
- מטאזיויקה, זמורה ביתן, 1992
- הלב, סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1995
- בחודש מאי הנפלא, סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1997
- פוליטיקה, הוצאת אבן חושן, 1999
- ארצנו, הקיבוץ המאוחד, 2002
- שמש שמש, חרגול, 2005
- טניה, חרגול, 2008
- זימה, 2014 (ביחד עם יונתן הירשפלד)
- פתחתי דלת, ועמדת שם, עם עובד, 2019
- מבחר ושירים חדשים (עורך המבחר: אלעד זרט), עם עובד, 2021
- רקוויאם, הבה לאור ודחק, 2024[7][8]
עיון
מחזות יווניים שתרגם
- אוריפידס, אורסטס, הוצאת שוקן, 2009
- אוריפידס, איון, הוצאת שוקן, 2005
- אוריפידס, איפיגניה באוליס, הוצאת שוקן, 1989
- אוריפידס, איפיגניה בארץ הטאורים, הוצאת שוקן, 2007
- אוריפידס, אלקטרה, הוצאת שוקן, 2001
- אוריפידס, אלקסטיס, הוצאת שוקן, 1986
- אוריפידס, אנדרומכה, הוצאת שוקן, 2003
- אוריפידס, הבאקכות, הוצאת שוקן, 1994
- אוריפידס, היפוליטוס, הוצאת שוקן, 1992
- אוריפידס, הלנה, הוצאת שוקן, 2010
- אוריפידס, הנשים הפיניקיות, הוצאת שוקן, 2011
- אוריפידס, הקבה, הוצאת שוקן, 1992
- אוריפידס, הקיקלופ, הוצאת שוקן, 2001
- אוריפידס, הרקלס, הוצאת שוקן, 2002
- אוריפידס, ילדי הרקלס, הוצאת שוקן, 2011
- אוריפידס, מבקשות החסות, הוצאת שוקן, 2011
- אוריפידס, מדיאה, הוצאת שוקן, 1983
- אוריפידס, נשי טרויה, הוצאת שוקן, 2010
- אייסכילוס, אגממנון, הוצאת שוקן, 1990
- אייסכילוס, הפרסים, הוצאת שוקן, 1994
- אייסכלוס, מבקשות החסות, הוצאת שוקן, 2011
- אייסכילוס, נוטות החסד, הוצאת שוקן, 1990
- אייסכילוס, נושאות הנסכים, הוצאת שוקן, 1990
- אייסכילוס, פרומתאוס הכבול, הוצאת שוקן, 1994
- אייסכילוס, שבעה נגד תבי, הוצאת שוקן, 2011
- אריסטופאנס, הצפרדעים, הוצאת שוקן, 1997
- אריסטופאנס, ליסיסטרטה, הוצאת שוקן, 1997
- אריסטופאנס, מהפכת הנשים, הוצאת שוקן, 2003
- מננדרוס, הנרגן, הוצאת שוקן, 2004
- סופוקלס, אדיפוס בקולונוס, הוצאת שוקן, 1999
- סופוקלס, אדיפוס המלך, הוצאת שוקן, 1994
- סופוקלס, איאס, הוצאת שוקן, 2003
- סופוקלס, אלקטרה, הוצאת שוקן, 2001
- סופוקלס, אנטיגונה, הוצאת שוקן, 1990
- סופוקלס, נשי טרכיס, הוצאת שוקן, 1989
- סופוקלס, פילוקטטס, הוצאת שוקן, 1998
שירה אפית יוונית שתרגם
- הסיודוס, עבודות וימים. תל אביב, הוצאת שוקן, 2004.
- הומרוס, אודיסאה. תל אביב, הוצאת שוקן, תשע"ד / 2014.
- הומרוס, איליאדה. תל אביב, הוצאת שוקן, תשע"ו / 2016.
Remove ads
- 2021, פרס שר התרבות לתרגום ספרות
- אפרת מישורי, "מארוטיקה לפורנוגרפיה - על "זיוה" של אהרון שבתאי", עכשיו 57, 1992.
- יאיר מזור, "לסלק את האסתטיקה מן הסלון, קווי מיתאר לשירת אהרן שבתאי", מאזנים ע"ד, 2000. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- שמעון זנדבנק, "שירה לא רטובה: שבתאי, יום והמרד האימז’יסטי", חדרים 11, 1994.
- אלון אלטרס, "לקחת בחשבון! על 'הפואמה הביתית' ועל שירת אהרון שבתאי בכלל", עכשיו 50, 1985.
- אריה זקס, "משוררי האנטי-מטאפורה - אהרון שבתאי והרולד שימל", הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 1977.
- אורי ברנשטיין, "על 'הפואמה הביתית' לאהרן שבתאי", סימן קריאה 7, 1977.
- "שיחה קצרה עם אהרן שבתאי", דחק - כתב עת לספרות טובה א, יוני 2011, תשע"א, עמ' 30–35.
- הלית ישורון, איך עשית את זה? – ראיונות 'חדרים', הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, 2016, עמ' 255–283, ראיון עם אהרן שבתאי מאוגוסט 1992.
- אהרן שבתאי, מתנות, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 263–267, הוצאת כרמל, 2017.
יהודה ויזן, העובדה שאהרן שבתאי טרם קיבל את פרס ישראל היא אות קלון לכולנו, באתר הארץ, 5 ביולי 2019- מיכאל גלוזמן, אהרן: הבית והמשפחה בשירת אהרן שבתאי, הוצאת למדא של האוניברסיטה הפתוחה, 2021.
- שירה סתיו, "רקוויאם": אהרן שבתאי לא מפחד להתבונן בעבר ובעתיד, באתר הארץ, 21 במאי 2024
- עמית בן עמי, אהרן שבתאי אוהב את השם, אתר מעלה, דצמבר 2024, על "רקוויאם"
Remove ads
- אהרן שבתאי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אהרן שבתאי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- אהרן שבתאי, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- אהרן שבתאי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של אהרן שבתאי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של אהרן שבתאי, באתר "סימניה"
- אהרן שבתאי, להיות משורר זו היכולת להמשיך, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2007
- מוטי נייגר ואיילת כהן, "עיון תלת-ממדי בפרשנות תרבותית של מופעי מחאה: ניתוח המקרה של שירת שבתאי באינתיפדת אל-אקצה", איגוד – מבחר מאמרים במדעי היהדות, 2008, עמ' 227–245.
- יהודה ויזן, "אהרן שבתאי - מסה. עם צאת 'שבע פואמות'", דחק ג', 2013.
- אהרון שבתאי, "שמש שמש", אהרון שבתאי, באתר nrg, 2 באוגוסט 2005
- אהרן שבתאי ורועי ארד בתמול שלשום, ירושלים, 2006 - וידאו קריאת שירה
- מיה סלע, אהרן שבתאי מגלה למה לא נסחף אחרי יונה וולך ומדוע כעס עליו אחיו יעקב, באתר הארץ, 10 בפברואר 2013
- יצחק לאור, בשם הנשיקות שנשקתי, באתר הארץ, 11 באפריל 2008
- אלי הירש, על "טניה", ידיעות אחרונות 28/3/08
- עמוס לויתן, מתוך חצי פינה, עתון 77, גיליון 331, יולי 2008
- לוראן כהן, פשיטת רגל פואטית, באתר ארץ אחרת, 31 במאי 2006
- עמיחי שלו, "ענת קם זה סוג של שירה", באתר ynet, 22 באפריל 2010
- נועה לימונה, חמש שאלות לאהרן שבתאי, הלנה הכפולה, באתר הארץ, 12 בינואר 2011
- רחל צלניק-אברמוביץ, הפיוט ושברו: על תרגומו של אהרן שבתאי, קתרסיס 1, אביב תשס"ד 2004
- ניר נאדר, בשיחה עם אהרון שבתאי על השפעת הכיבוש על התרבות הישראלית, תקריב: כתב עת לקולנוע דוקומנטרי, גיליון 4, יוני 2012
- נרי ליבנה, המסע האישי לתרגום "האודיסאה", הנשים בחייו ומדוע כדאי ללמוד הכל מהיוונים. אהרן שבתאי בראיון, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2014
- דורון קורן, אהרן שבתאי כבר לא רוצה למות, באתר הארץ, 4 באפריל 2016
- נעמי רייכמן, האקטיביסט המזרחי והמשורר הוותיק: כשרועי חסן פגש את אהרן שבתאי, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 4 באוקטובר 2016
- גילי איזיקוביץ, בגיל 80 מצא אהרן שבתאי אהבה חדשה לכתוב עליה, באתר הארץ, 11 ביולי 2019
- עופרה עופר אורן, "פתחתי דלת, ועמדת שם": האם עצירות יכולה להיות השראה פיוטית?, בבלוג "סופרת ספרים", 16 בינואר 2020
- ננו שבתאי, אהרן שבתאי: "עדיף היה, למרות האכזבה, שיהיה לך מושג מציאותי יותר ביחס לאביך", באתר הארץ, 14 בספטמבר 2021
- שלומי חתוכה, "מה אעשה היום: שירי הקורונה 2020-2021", מתוך הפודקאסט "ברית מילה" באתר כאן, 28 במרץ 2022
- אהרן שבתאי, באתר שירונט
אהרן שבתאי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אהרן שבתאי, דף שער בספרייה הלאומית
- אהרן שבתאי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
.svg){kind=logo}
משיריו
- מילים לשירים של אהרון שבתאי, באתר "שירונט"
- שיר: למדתי לחיות, באתר הארץ, 8 באפריל 2009
- שיר: איש הקשב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2008
- שלושה שירים מתוך 'בחודש מאי הנפלא', באתר הספריה החדשה
- שיר: לדגנית שוקן, באתר הארץ, 21 ביולי 2017
- שיר: לצדי נח כל חן, באתר הארץ, 27 ביולי 2017
- שיר: אני מלטפך, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2017
- שיר: את מסתכלת בשירי, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2017
- שירים: ברומא; לונדון, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2017
- שירים: נהיה שני חפצים; כולך בגוף אחד; הבקרים איטיים; האושר; אני רוצה לחיות, באתר הארץ, 4 בינואר 2018
- שיר: לִהְיוֹת שֶׁלָּךְ, באתר הארץ, 27 במרץ 2018
- שיר: אֲנִי מֵכִין לָךְ, באתר הארץ, 29 במאי 2018
- שיר: בְּכָל אֶבְרֵי גּוּפֵךְ פָּנַיִךְ נוֹכְחִים, באתר הארץ, 5 ביוני 2018
- שירים: רָאִיתִי אֶת כִּתְרֵךְ, דְּגָנִית, כְּשֶׁפָּרַח; יוֹשֵׁב עַל הַגָּדֵר, נִשְׁעַן עַל אֲרוֹנִית; יִשְׂרָאֵל מֵת, יוֹעֵץ הַמַּס, וּמֵת יוֹאֵל; נָסַעְתְּ עִם וֶרֶד לְסוֹמִיר, עַל הַלּוּאָר; עָצוּב הָעֶרֶב, מְדֻכְדָּךְ, אֲנִי נִזְכָּר; אַחֲרֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה, בְּאֶמְצַע הַחַיִּים, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2018
- שיר: כָּל־כָּךְ נָעִים, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2018
- שירים: מיום ליום; לראות אותך, באתר הארץ, 22 בפברואר 2019
- | עשרה שירי קורונה | שנים עשר שירי קורונה | באתר הארץ, אפריל - אוגוסט 2020
- שירים: סטולר; המקרר; המיטה; היום, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2020
- שירים: להיות משורר; מוצרט; יואל; מתכונים; לעמוס עוז, באתר הארץ, 27 באפריל 2021
- פואמה: רקוויאם, באתר הארץ, 4 באפריל 2023
- פואמה: רקוויאם | חלק א' | חלק ב' | באתר הארץ, אפריל 2023
- אהרן שבתאי, לָאַחֲרוֹנָה הַגּוּף הַזֶּה נִהְיָה זָקֵן, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2024
על תרגומיו
- יהודה ויזן, זאוס זה: על "נשי טרויה" ו-"הלנה" בתרגום אהרון שבתאי, באתר וואלה, 6 בדצמבר 2010
- אסף ברטוב, תודה לאהרן שבתאי על התרגום החדש של ה"אודיסיאה", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2014
- דורי מנור, כישלון של נפילים: מה מאכזב בתרגום של ה"אודיסיאה", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2014
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads