Loading AI tools
המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד התיירות הוא המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות במדינת ישראל.
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
תאריך הקמה | 22 בדצמבר 1964 |
ממשלה | ממשלת ישראל |
שר | חיים כץ |
תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
מנכ"ל | דני שחר |
http://www.tourism.gov.il | |
משרד התיירות ממונה על קידום ושיווק תנועת התיירות לישראל, מקיים פיקוח על שירותי התיירות: בתי מלון, אכסניות ובתי הארחה ואחראי על הכשרת כוח האדם ועל רישוי פרטים וגופים מסחריים העוסקים בענף. כמו כן הוא מרכז את איסוף ופרסום הנתונים הסטטיסטיים בחקר תנועת התיירות אל ישראל ובתוכה, לצורך לימוד והסקת מסקנות אסטרטגיות, וזאת בראיית התיירות כענף כלכלי מרכזי במדינת ישראל וכמקור הכנסה חשוב של מטבע חוץ.
משרד התיירות מציג את יעדיו העיקריים כ[1]:
משרד התיירות נחשב כמשרד כלכלי, כלומר אחד מיעדיו הוא "הגדלת היקף הפעילות הכלכלית במשק". לפי אתר משרד התיירות היו ההכנסות מתיירות נכנסת כ-23 מיליארד ש"ח במהלך 2019.[2] לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו ההכנסות מתיירות ב-2018 כ-7.2 מיליארד דולר מתוכן כ-6.1 מיליארד דולר מתיירות נכנסת.[3]
עיקר פעילות השיווק של המשרד מתרכזת בתחום התיירות הנכנסת, כלומר עידוד הגעת תיירים לישראל. לצורך זה מפעיל המשרד לשכות ברחבי העולם, בעיקר בערים מרכזיות של מדינות בהן קיים פוטנציאל רב לתיירות לישראל. לשכות אלה עוסקות בהפצת מידע וחומר פרסומי על ישראל, עריכת סמינרים וסיורים לימודיים למחליטנים, עיתונות ויחסי ציבור, וסיוע לחברות תיירות מרכזיות באותן מדינות לשווק את ישראל בחבילותיהן. כמו כן, משתתף משרד התיירות בקביעות בירידי התיירות הבינלאומיים המרכזיים בעולם, ואחראי להפעלת "ביתן ישראל" בהן.
בפרופיל נמוך יותר עוסק משרד התיירות גם בתיירות הפנים - כלומר תיור ונופש של ישראלים בישראל. מטרתו בתחום זה היא לעודד ככל הניתן העדפת ישראלים לתיור בישראל על פני נסיעה לחו"ל, וזאת לצורך סיוע למאזן התשלומים של מדינת ישראל, פיתוח כלכלי של אזורים בארץ באמצעות תיירות, ותמיכה נוספת בתשתית התיירותית שהוקמה לתיירות הנכנסת אך אינה עובדת בניצולת מלאה.
בתחום התיירות היוצאת, היינו ישראלים היוצאים לחו"ל, מצטמצמת פעילות המשרד לפיקוח ורישוי העסקים העוסקים בענף, ואין הוא עוסק בעידודה או סיוע לשיווקה. עם זאת, המשרד מקיים מעת לעת מגעים עם משרדי תיירות של מדינות אחרות על שיתוף פעולה בתיירות הדדית בין המדינות, שאופיו בדרך כלל יותר הצהרתי מאשר מעשי.
המשרד מפעיל את החברה הממשלתית לתיירות כזרוע ביצועית. החברה מפתחת תשתיות תיירות ומסייעת ליזמים בהקמת מיזמים תירותיים ברחבי הארץ.
משרד התיירות מעביר מענקים לפרויקטים תיירותיים ברחבי ישראל.
בשנת 1936 מונה ד"ר ורנר סנטור לאחראי על מחלקת תיירות של הסוכנות היהודית, שתפקידו לפתח את התיירות לארץ ישראל.[4] עם הקמת מדינת ישראל, הועמד ד"ר וורנר בלוך, שעמד אז בראש לשכת התיירות של הסוכנות, בראש מחלקת התיירות במשרד העלייה.[5][6] בראשית דרכה פעלה המחלקה למציאת מקומות אכסון לתיירים, בין השאר בשכנוע הצבא לוותר על בתי מלון שתפס ובעידוד אנשים פרטיים להלין תיירים בבתיהם.[7] בשנתה הראשונה הפעילה המחלקה שלוש לשכות מודיעין בירושלים, תל אביב וחיפה וכן בנמל חיפה ובנמל התעופה לוד.[8] ב-1 במרץ 1952, עם פירוק משרד העלייה, הועברה מחלקת התיירות למשרד המסחר והתעשייה[9] והוא כונה "מרכז תיירות". המרכז הורחב והוקמה לו מועצה מייעצת לתיירות,[10][11] אולם עלו תלונות שסמכויות המרכז מוגבלות.[12]
בשנת 1955 המליצה ועדה בראשות מנהל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, על העברת מרכז התיירות לאחריות משרד ראש הממשלה ועל הקמת החברה הממשלתית לתיירות.[13] בראש החברה עמד טדי קולק, והחברה ריכזה את הפעילות לפיתוח תשתיות תיירות בישראל. באוקטובר 1964, לאור הגידול בתיירות קיבלה הממשלה את ההמלצה למנות שר לענייני תיירות.[14] תחילה הוצע טדי קולק לתפקיד אך עקיבא גוברין מונה כשר, דבר שהכין את הדרך להקמת משרד התיירות והתקבל בברכה על ידי עסקים בענף התיירות.[15] לקראת הקמת ממשלת ישראל השלוש עשרה בסוף 1965, עלתה כוונה לבטל את משרד התיירות ולצרפו למשרד אחר,[16] והוא נמסר למשה קול יחד עם משרד הפיתוח. עם זאת, קול בחר להקדיש את עיקר זמנו למשרד התיירות ולהעניק לו את תשומת הלב של משרד במשרה מלאה.[17]
עם עליית הליכוד לשלטון ב-1977 והקמת ממשלת ישראל השמונה עשרה, הוחלט על מיזוג מספר משרדי ממשלה, ומשרד התיירות מוזג לתוך משרד המסחר והתעשייה.[18] שר המסחר, התעשייה והתיירות, יגאל הורביץ, הודיע שהמיזוג יהיה מלא, אך שהוא יקדיש זמן ראוי לענייני משרד התיירות, עקב חשיבות התיירות.[19] באוקטובר 1977 הודיע הורביץ כי המיזוג הושלם ויביא לחסכון של 15% מעובדי המשרד המשותף[20] ובשנת 1979 נמצא שהמיזוג חסך 25 משרות.[21] בשנת 1981, הוקם המשרד מחדש כמשרד עצמאי ובראשו הועמד אברהם שריר.
מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | עקיבא גוברין
(1902-1980) |
מפא"י | 22 בדצמבר 1964 | 12 בינואר 1966 | השתים עשרה | ||
המערך הראשון | |||||||
2 | משה קול
(1911-1989) |
ליברלים עצמאיים
לא ח"כ |
12 בינואר 1966 | 20 ביוני 1977 | השלוש עשרה | ||
הארבע עשרה | |||||||
החמש עשרה | |||||||
השש עשרה | |||||||
השבע עשרה | |||||||
המשרד מוזג עם משרד המסחר והתעשייה ב-1977 והופרד ממנו ב-1981 | |||||||
3 | אברהם שריר
(1932-2017) |
הליכוד | 5 באוגוסט 1981 | 22 בדצמבר 1988 | התשע עשרה | ||
העשרים | |||||||
העשרים ואחת | |||||||
העשרים ושתיים | |||||||
4 | גדעון פת
(1933-2020) |
הליכוד | 22 בדצמבר 1988 | 13 ביולי 1992 | העשרים ושלוש | ||
העשרים וארבע | |||||||
5 | עוזי ברעם
(1937-) |
העבודה | 13 ביולי 1992 | 18 ביוני 1996 | העשרים וחמש | ||
העשרים ושש | |||||||
6 | סגן רה"מ
(1945-) |
הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 | 6 ביולי 1999 | העשרים ושבע | ||
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה אהוד ברק | העשרים ושמונה | ||||||
7 | אמנון ליפקין-שחק
(1944-2012) |
מפלגת המרכז | 5 באוגוסט 1999 | 7 במרץ 2001 | |||
8 | רחבעם זאבי
(1926-2001) |
איחוד לאומי-ישראל ביתנו | 7 במרץ 2001 | 17 באוקטובר 2001 | העשרים ותשע | ||
9 | בנימין אלון
(1954-2017) |
31 באוקטובר 2001 | 14 במרץ 2002 | ||||
10 | ראש הממשלה
(1928-2014) |
הליכוד | 14 במרץ 2002 | 18 בספטמבר 2002 | |||
11 | יצחק לוי
(1947-) |
מפד"ל | 18 בספטמבר 2002 | 28 בפברואר 2003 | |||
(9) | בנימין אלון
(1954-2017) |
האיחוד הלאומי | 28 בפברואר 2003 | 6 ביוני 2004 | השלושים | ||
מילוי מקום על-ידי השר גדעון עזרא | |||||||
12 | גדעון עזרא
(1937-2012) |
הליכוד | 31 באוגוסט 2004 | 10 בינואר 2005 | |||
13 | אברהם הירשזון
(1941-2022) |
קדימה | 10 בינואר 2005 | 4 במאי 2006 | |||
14 | יצחק הרצוג
(1960-) |
עבודה-מימד | 4 במאי 2006 | 21 במרץ 2007 | השלושים ואחת | ||
15 | יצחק אהרונוביץ'
(1950-) |
ישראל ביתנו | 21 במרץ 2007 | 20 בינואר 2008 | |||
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט עד 22 באפריל 2008 | |||||||
16 | רוחמה אברהם
(1964-) |
קדימה | 14 ביולי 2008 | 31 במרץ 2009 | |||
17 | סטס מיסז'ניקוב
(1969-) |
ישראל ביתנו | 31 במרץ 2009 | 18 במרץ 2013 | השלושים ושתיים | ||
18 | עוזי לנדאו
(1943-) |
הליכוד - ישראל ביתנו | 18 במרץ 2013 | 14 במאי 2015 | השלושים ושלוש | ||
ישראל ביתנו | |||||||
19 | יריב לוין
(1969-) |
הליכוד | 14 במאי 2015 | 17 במאי 2020 | השלושים וארבע | ||
20 | אסף זמיר
(1980-) |
כחול לבן חוסן לישראל |
17 במאי 2020 | 6 באוקטובר 2020 | השלושים וחמש | ||
21 | אורית פרקש הכהן
(1970-) |
14 באוקטובר 2020 | 13 ביוני 2021 | ||||
22 | יואל רזבוזוב
(1980-) |
יש עתיד | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | ||
23 | חיים כץ
(1947-) |
הליכוד | 29 בדצמבר 2022 | מכהן | השלושים ושבע |
תמונה | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | סגן לשר | סיעה | ממשלה | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
יהודה שערי (1920-1997) |
22 בדצמבר 1969 | 10 במרץ 1974 | משה קול | המפלגה הליברלית הישראלית | ממשלת ישראל הארבע עשרה | ||
ממשלת ישראל החמש עשרה |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.