Loading AI tools
מפלגת ימין קיצוני ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוצמה יהודית (בשמה הרשמי: "חזית יהודית לאומית"[12]) היא מפלגת ימין קיצוני ישראלית[1][2][3]. התמודדה לכנסת מספר פעמים כרשימה עצמאית, ופעמים אחרות כחלק מרשימות האיחוד הלאומי, עוצמה לישראל, יחד, איחוד מפלגות הימין והציונות הדתית. כיום מנהיג את המפלגה איתמר בן גביר.
מדינה | ישראל |
---|---|
שם רשמי | חזית יהודית לאומית |
מייסד | מיכאל בן ארי |
מנהיגים | ברוך מרזל, מיכאל בן ארי, בנצי גופשטיין, איתמר בן גביר |
תקופת הפעילות | 2003–הווה (כ־21 שנים) |
אפיון | מפלגת ימין קיצוני[1][2][3] |
אידאולוגיות |
כהניזם[4][5][6][7][8] עליונות יהודית[9][10] ארץ ישראל השלמה[11] |
כנסות | 18, 24, 25 |
ממשלות | 37 |
אותיות |
כ (2006) ט (2009, 2021, 2022) נץ (2013, 2020) קץ (2015) טב (2019) כף (2019) |
שיא כוחה | 6 מנדטים (הכנסת ה-25) |
שפל כוחה | לא עברה את אחוז החסימה |
רשימה פוליטית |
האיחוד הלאומי (2009) עוצמה לישראל (2013) יחד (2015) איחוד מפלגות הימין (2019) הציונות הדתית (2021 -2022) |
נוצרה מתוך | כך[4][1] |
מטה | ירושלים |
מיקום במפה הפוליטית | ימין קיצוני[1][2][3] |
נציגויות בפרלמנטים | |
הכנסת |
6 / 120 |
ozma-yeudit.co.il | |
בכנסת ה-18 כיהן מיכאל בן ארי כחבר הכנסת מטעם המפלגה, לאחר שנבחר ברשימת האיחוד הלאומי. בכנסת ה-24 כיהן עו"ד איתמר בן גביר כחבר הכנסת מטעם המפלגה, לאחר שנבחר ברשימת הציונות הדתית. בבחירות לכנסת ה-25 המפלגה התמודדה ברשימת הציונות הדתית, ובכנסת העשרים וחמש מכהנים מטעמה ששה חברי כנסת.
בשנת 2003 הקים ברוך מרזל את מפלגת חזית יהודית לאומית, על מנת להתמודד בבחירות לכנסת השבע עשרה[13] (לאחר שלא הצליח להיכנס לכנסת השש עשרה). מפלגה זו תומכת ברעיון ארץ ישראל השלמה ובהחלת הריבונות הישראלית בשטחי יש"ע. לטענת המייסדים, המפלגה תומכת בהכנסת תוכני מסורת וזהות יהודית נוספים לתוך החינוך, וכן בביצוע רפורמות מהותיות במערכות השלטון הנוכחיות על מנת לחזק את האופי היהודי של מדינת ישראל. ברוך מרזל היה יושב ראש מפלגת כך עד שהוכרזה כארגון טרור בשנת 1994.
אל מרזל הצטרפו אנשי מפלגת ימין ישראל, שהיו חברים גם כן בתנועת חרות - התנועה הלאומית. נציגיהם שובצו במקום השישי והשביעי ברשימה לכנסת. בבחירות זכתה "חזית יהודית לאומית" בכ-25 אלף קולות, אך לא עברה את אחוז החסימה שעמד אז על כ-62 אלף קולות. בבחירות אלו נכתב ובוצע ג'ינגל המפלגה על ידי אריאל זילבר[14].
לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הצטרפה המפלגה למפלגת ארץ ישראל שלנו שהיוותה חלק מרשימת האיחוד הלאומי. מיכאל בן ארי, שהיה מועמד מטעמה, נבחר לכנסת השמונה עשרה. לקראת סוף כהונת הכנסת פרשו מרזל ובן ארי ממפלגת ארץ ישראל שלנו ומהאיחוד הלאומי, יחד עם אריה אלדד ומפלגתו התקווה, שפרשו אף הם מהאיחוד הלאומי. ב-19 בנובמבר 2012 אושרה בקשת אלדד ובן ארי מוועדת הכנסת להתפלג מהאיחוד הלאומי ולהקים את סיעת "עוצמה לישראל"[15].
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, התמודדה סיעת עוצמה לישראל שהייתה מורכבת ממפלגת "התקווה" של אריה אלדד ומנציגי חזית יהודית לאומית, בן-ארי, מרזל ואיתמר בן-גביר שהוצבו במקום בשני, השלישי והחמישי ברשימה המשותפת. נציגים נוספים הוצבו לסירוגין בהמשך הרשימה.
המפלגה קיבלה 1.76% מהקולות, ולא עברה את אחוז החסימה, שעמד על 2%.
בזמן הבחירות לכנסת העשרים, הודיע בן ארי שהמפלגה תרוץ ללא מפלגת "התקווה"[17]. והמפלגה שינתה את שמה ל"עוצמה יהודית" והחלה בתעמולת בחירות. היא התמודדה ברשימה משותפת עם מפלגת יחד בראשות אלי ישי, אשר פרש ממפלגת ש"ס. משום שבן ארי נוהג לעלות להר הבית, התנגד מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד, הרב מאיר מאזוז, לשיבוצו ברשימה[18]. במקומו ברוך מרזל ייצג את "עוצמה יהודית", והוא הוצב במקום הרביעי כנציג היחיד ברשימה מטעם מפלגתו. המפלגה המאוחדת זכתה בכ-3% מסך הקולות הכשרים[19], ולא עברה את אחוז החסימה שעומד על 3.25%.
המפלגה הכריזה על התמודדות בבחירות לכנסת העשרים ואחת. בתיווכו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצטרפה המפלגה לרשימת איחוד מפלגות הימין, הכוללת גם את מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי – תקומה[20]. מטעם המפלגה הוצבו שני מועמדים בעשירייה הראשונה: מיכאל בן ארי במקום החמישי ואיתמר בן-גביר במקום השמיני. בערעור בחירות שהוגש לבית המשפט העליון נקבע ברוב קולות כי מועמד "עוצמה יהודית" מיכאל בן-ארי, מנוע מלהתמודד לכנסת[21]. בעקבות הפסילה עלה מיקומו של בן גביר למקום השביעי וזאת לאחר שנדחתה עתירה שביקשה למקם אותו במקום החמישי[22]. בן גביר נהג לקרוא לרב מאיר כהנא, "מורי ורבי"[23]. בבחירות עצמן זכה האיחוד בחמישה מנדטים. בהתאם להסכמות בן גביר היה אמור להיכנס לכנסת לאחר הקמת הממשלה וחקיקת "חוק נורווגי מורחב", אך ההסכם לא יצא לפועל לאחר שהקמת ממשלה נכשלה והבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוקדמו לספטמבר 2019.
לאחר הקדמת הבחירות פרשה "עוצמה יהודית" מאיחוד מפלגות הימין והגישה רשימה עצמאית. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על אישור הרשימה, אושרה השתתפותם בבחירות של הרשימה ושל העומד בראשה, איתמר בן-גביר, אך נפסלה מועמדותם של ברוך מרזל ובנצי גופשטיין בגין הסתה לגזענות[24].
המפלגה קיבלה 83,609 קולות (1.88% מסך המצביעים), אך לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 3.25%[25].
בדצמבר 2019 סיכמו רפי פרץ ואיתמר בן-גביר כי מפלגות הבית היהודי ועוצמה יהודית ירוצו ברשימה אחת בשם "הבית היהודי המאוחד"[26]. עם זאת סמוך לתום המועד להגשת הרשימות החליט פרץ לרוץ יחד עם מפלגתו במסגרת רשימת ימינה לצד הימין החדש והאיחוד הלאומי ללא עוצמה יהודית[27]. כתוצאה מכך התמודדה עוצמה יהודית ברשימה עצמאית.
הרשימה לא עברה את אחוז החסימה וקיבלה כ-19,362 קולות, שהם כ-0.42% מכלל הקולות[28].
ב-31 בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת ה-24, הודיעה המפלגה על ריצה משותפת עם מפלגת נעם[29]. ב-3 בפברואר חתמה המפלגה על הסכם ריצה משותפת עם האיחוד הלאומי במסגרת רשימת הציונות הדתית[30]. איתמר בן גביר הוצב במקום השלישי ברשימה ונבחר לכנסת, לאחר שהרשימה קיבלה 6 מנדטים. ב-3 ביולי 2022, ימים ספורים לאחר ההחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת העשרים וחמש התפצלה בהסכמה עוצמה יהודית מרשימת הציונות הדתית לסיעה נפרדת בכנסת[31].
ב-15 באוגוסט, לקראת הבחירות ולאחר כישלון המשא ומתן לריצה משותפת נוספת עם מפלגת הציונות הדתית, הודיע בן גביר במסיבת עיתונאים ברמת גן כי המפלגה תתמודד עצמאית בבחירות[32]. ב-26 באוגוסט בן גביר וסמוטריץ' חתמו על הסכם לריצה משותפת ברשימת הציונות הדתית כשהנציגים ימוקומו בשיטת ריץ' רץ'[33]. ברשימת עוצמה יהודית לכנסת העשרים וחמש הוצבו היו"ר בן גביר, ואחריו המתמודדים הבאים[34]: מנכ"ל עוצמה יהודית יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, הרב עמיחי אליהו, תא"ל צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך ויצחק קרויזר. הרשימה המאוחדת השיגה 14 מנדטים.
בסוף אוגוסט, הכריזו מיכאל בן ארי וברוך מרזל, ממקימי המפלגה, על הסרת תמיכתם במפלגה, זאת בעקבות התמתנות לטענתם של בן גביר והפסקת התייעצויות עם הנהלת המפלגה[35]. לעומתם, בנצי גופשטיין המשיך לתמוך במפלגה[36]. כשבועיים לאחר הבחירות, שנערכו בנובמבר, פורסם בתקשורת שמיכאל בן ארי וברוך מרזל החליטו להקים מפלגה חדשה[37]. בתגובה לדיווח מסרו השניים כי "מדובר ביוזמה של פעילים"[38].
עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, מונה יושב ראש המפלגה איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי, יצחק וסרלאוף, מונה לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ועמיחי אליהו מונה לשר המורשת (שפוצל ממשרד ירושלים ומורשת). חברי המפלגה צביקה פוגל ולימור סון הר-מלך מונו ליושבי ראש הוועדה לביטחון לאומי והוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, בהתאמה. יו"ר הסיעה הוא ח"כ יצחק קרויזר.
בין עקרונות המפלגה[39]:
בין מטרות המפלגה:
נכון לספטמבר 2022[40]:
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה |
---|
כנסת | מושבים | חברי כנסת / מועמדים | הערות |
---|---|---|---|
הכנסת ה-17 (2006) | הרשימה לא עברה את אחוז החסימה |
| |
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת האיחוד הלאומי | 1 / 120 |
מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): מיכאל בן ארי |
|
הכנסת ה-19 (2013) במסגרת עוצמה לישראל | הרשימה לא עברה את אחוז החסימה |
| |
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת יחד | הרשימה לא עברה את אחוז החסימה |
| |
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת איחוד מפלגות הימין | הרשימה עברה את אחוז החסימה אך נציגי המפלגה לא נכנסו לכנסת |
| |
הכנסת ה-22
(2019) |
הרשימה לא עברה את אחוז החסימה |
| |
הכנסת ה-23
(2020) |
הרשימה לא עברה את אחוז החסימה |
| |
הכנסת ה-24 (2021) במסגרת הציונות הדתית | 1 / 120 |
מנדט אחד (מתוך 6 לרשימה כולה): איתמר בן-גביר |
|
הכנסת ה-25 (2022) במסגרת הציונות הדתית-עוצמה יהודית | 6 / 120 |
6 מנדטים (מתוך 14 לרשימה כולה): איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, |
|
בחירות | מנהיג | מושבים | +/- | קואליציה/אופוזיציה | הערות |
---|---|---|---|---|---|
2006 | ברוך מרזל | 0 / 120 |
- | - | לא עברה את אחוז החסימה |
2009 | מיכאל בן ארי | 1 / 120 |
1 | אופוזיציה | התמודדה במסגרת האיחוד הלאומי |
2013 | 0 / 120 |
1 | - | התמודדה במסגרת עוצמה לישראל | |
2015 | ברוך מרזל | 0 / 120 |
- | - | התמודדה במסגרת יחד |
2019 (אפריל) | מיכאל בן ארי[42] | 0 / 120 |
- | - | התמודדה במסגרת איחוד מפלגות הימין |
2019 (ספטמבר) | איתמר בן גביר | 0 / 120 |
- | - | לא עברה את אחוז החסימה |
2020 | 0 / 120 |
- | - | ||
2021 | 1 / 120 |
1 | אופוזיציה | התמודדה במסגרת הציונות הדתית | |
2022 | 6 / 120 |
5 | קואליציה | התמודדה במסגרת הציונות הדתית - עוצמה יהודית |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.