מקאם (מבנה)
מבנה קדוש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מקאם (בערבית: مقام) הוא מבנה שנבנה באתר הקשור לקדוש מוסלמי או איש ציבור מקומי נודע, לעיתים הקבר שלו, לעיתים המבנה הוא רק נקודת ציון (מבני המקאם מכונים גם ``קבר שייח',, قبر شيخ). בדרך כלל המבנה הוא בית תפילה מרובע קטן ועליו מבנה-כיפה, ולידו עץ עבות או חורשה קטנה ובור מים. מבני המקאם בארץ ישראל היו מוקד דת אסלאמי, תרבותי וקהילתי מארגן במרחב הכפרי של ערביי ארץ ישראל[1]. אל המקאם והחורשות שהקיפו אותו היו עולים לרגל בימי חג ומועד לתפילה, לטקסים ולפולחנים מוסלמיים, וכן לחגיגות משפחתיות, כמו חתונות, תספורת ראשונה לבן ובילוי בחיק הטבע. קברי הקדושים המוסלמים מצויים ממורדות החרמון בצפון ועד לסיני בדרום, וממדבר יהודה ובקעת הירדן ממזרח ועד למישור החוף במערב. רובם בנויים במקום גבוה יחסית, ונראים למרחקים ומשמשים נקודת תצפית על סביבתם[2].