סורת א-צאפאת
הסורה ה-37 בקוראן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סורת א-צאפאת[1] (בערבית: سورة الصافات, "המתייצבים במערכה"[2]) היא הסורה ה-37 בקוראן.[3] היא מונה 182 פסוקים, ושמה נגזר מהפסוק הראשון בה.[4]
 | |
| שם מתורגם | סורת הערוכים |
|---|---|
| מספר הסורה | 37 |
| מספר פסוקים | 182 |
| מיקום | מכה |
| ויקיטקסט | סורת ערוכים (תרגום רקנדורף) |
תוכן הסורה
לפי פסוקים
- פסוקים 1–70 עוסקים בשאלותיהם וטענותיהם של הלא מאמינים בעניין יום הדין.
- פסוקים 71–148 מתמקדים במעלות וביתרונות שבעבודת האל.
- פסוקים 140–170 דנים באמונותיהם של הפוליתאיסטים.
- פסוקים 171–182 עורכים מעין השוואה בין המונותאיזם לבין הפוליתאיזם, וגורסים כי המונותאיזם עדיף לכאורה.[5]
סיפורי הנביאים
בסורת א-צאפאת הוזכרו סיפוריהם של מספר נביאים:
- סיפורו של נח: מסופר שאללה הציל אותו ואת בני משפחתו מהמבול, בזמן שהאחרים טבעו.
- סיפורו של אברהם: מסופר כיצד הוא ניפץ את הפסלים שעבדו בני משפחתו ובני עמו ואסר עליהם את עבודת האלילים, וכתוצאה מכך בני עמו השליכו אותו לאש שלא הצליחה לשרוף אותו משום שאללה שמר עליו.
- סיפור העקדה: אברהם התבקש להקריב את בנו, אך כאשר הוא כבר עמד לעשות זאת, אללה מנע את זה. כמו כן, מוזכר כיצד הגיעו אליו המלאכים ובישרו לו על הולדת יצחק מאשתו שרה.
- הסורה מזכירה גם את סיפורם של משה ואהרון, וכיצד אללה הושיע אותם ואת בני ישראל מידיו של פרעה, ולאחר מכן נתן להם את התורה.
- עוד מוזכר בסורת א-צאפאת סיפורו של אליהו.
- עוד מתואר בסורה כיצד אללה הושיע את לוט ואת בני משפחתו, אך העניש את אשתו ואת בני עמו.
- הסורה מזכירה גם את סיפורו של יונה.[6]
קישורים חיצוניים
סורת א-צאפאת, בתרגום הרמן רקנדורף, באתר ויקיטקסטהערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.