שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
הנבואה באסלאם
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
Remove ads
נבואה מבוססת על ההנחה שאלוהים מינה אנשים מיוחדים, נביאים ושליחים, שיעבירו את הנחיותיו לאנושות. באסלאם, "נביא" (בערבית: نبيّ, נַבי בריבוי: أنبياء אנביאא') הוא אדם שנבחר על ידי האל שחווה התגלות ואל-וואחי. כל נביא באסלאם הוא גבר זכר מבוגר. נביא באסלאם יכול להיות גם רסול (בערבית: رسول, תרגום: שליח) אך לא כל נביא הוא רסול.[1] בנוסף לנביאים המוכרים ביהדות ובנצרות ודמויות אחרות הנזכרות בתנ"ך ובברית החדשה, יש באסלאם נביאים נוספים המוזכרים רק בקוראן - אחד החשובים שבהם הוא הוד.
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
מייסד הדת עצמו, מוחמד, נחשב באסלאם לאחרון הנביאים ולחשוב שבהם. הוא מכונה "רסול אללה" - رسول الله - "שליח האל", אך אפשר לכנות כך גם את כל שאר הרסולים (שליחים). כשמוסלמי מזכיר שם של נביא, מקובל שהוא יוסיף אחריו את הברכה: عليه السلام ("עליה אלסלאם") או בראשי תיבות: عم - שפירושה "עליו השלום" (בעברית נאמרת ברכה דומה על כל אדם שמת, אולם אין לבלבל בינה לבין הברכה המוסלמית). אחרי הזכרת שמו של מוחמד מקובל לומר: صلّى الله عليه وسلّم ("צלא אללה עליה וסלם"), בראשי תיבות: صلعم או ص ("האל יתפלל עליו וייתן לו שלום"). לפי רוב חכמי הדת המוסלמים (עולמאא), מותר לכנות גם את שאר הנביאים בברכה זו, ויש גם עולמאא שמתירים לברך כך גם אנשים שאינם נביאים.[2][3] מנהג זה נפוץ בדרך כלל אצל המוסלמים השיעים שמברכים את עלי אבן אבי טאלב בן דודו של הנביא מוחמד, ואת בניו חסן וחוסיין. אצל המוסלמים הסונים הדבר אינו נהוג.
Remove ads
רקע
באמונה האסלאמית, המונה שישה יסודות, היסוד השישי הוא האמונה בצדקת נביאי האל ושליחיו, אשר נשלחו לכאורה לאנושות על מנת שיובילו וידריכו את בני האדם לעבודת אל אחד וכדי לצוות על הלכותיו.[4]
המוסלמים מחויבים להאמין בנביאים ובשליחים וכן להאמין בכל מי שהוזכר שמו בקוראן או בחדית'.[5]
האמונה בנביאים ובשליחים מחייבת את המוסלמי להאמין שמוחמד הוא אחרון הנביאים ושהוא החותם את שושלת הנביאים לאנושות מטעם האל.[6]
לפי האמונה האסלאמית, הנביאים והשליחים הם בני אדם ואין להם שום תכונה אלוהית. הם נבחרי האל ומקורביו שנבחרו על ידי האל ומרגע זה לא חטאו הודות להשגחתו.
Remove ads
הגדרה
סכם
פרספקטיבה
נבואה נתפסת על ידי המוסלמים כחלק מהותי מההיסטוריה האנושית. המוסלמים מאמינים שאלוהים בחר תמיד בבני אדם מסוימים כדי לתקשר איתם, ולאחר מכן שלח אותם לקהילה מסוימת כדי להעביר את דבריו ורצונו. הנביאים נבחרו אם כן בידי אלוהים כשליחים שמעבירים מסר. אלוהים מדבר אל השליחים בדרכים שונות, בעיקר באמצעות תהליך הנקרא השראה. יש שני מונחים למילה נביא בערבית, רסול - שליח ונבי - נביא. לחלק מהנביאים ניתנים ספרים, המרכזים את ההתגלות או את המסרים שהועברו לנביא. ספרים אלה כוללים הטפות של הנביא בשם האל, ולכן הם נחשבים לדבר האלוהים. הנביאים הם אנושיים לחלוטין, הם אוכלים וישנים, ויש המתחתנים ויולדים ילדים. חלקם ניחנו ביכולת לחולל ניסים, או פעולות שהן בניגוד לחוקי הטבע. למשל, להוציא מים מהסלע, לחצות את הים או להחיות מתים. לטענת המוסלמים, מוחמד חילק את הירח לשני חצאים ועלה לילה אחד לגן עדן כדי לפגוש את אלוהים.
ההבדל בין נביא לשליח
השליח (בערבית: رسول, תעתיק: רסול),הוא נביא אשר נשלח על ידי האל עם שריעה (חוקים, בדומה להלכה היהודית) חדשה וספר קודש חדש על מנת להדריך מחדש לדרך הישר עם מסוים או קבוצת אנשים שהוא נשלח אליהם, שכפרו וזנחו את השריעה הישנה של השליח שלפניו. בכך מבטל השליח החדש את השריעה הישנה ומביא שריעה חדשה.
נביא (בערבית: نبي), הוא אדם שנבחר על ידי האל על מנת להדריך את המאמינים בדרך הישרה ולחזק את אמונתם באל ובשריעה של השליח שלפניו. הנביא שופט בין המאמינים, מדריך אותם ומזכיר להם את הדרך הנכונה והישרה, לפי השריעה הקיימת בזמנו.
לפי האמונה האסלאמית, כל שליח הוא נביא אבל לא כל נביא הוא שליח, כלומר השליח הוא נביא שנשלח בשליחות חדשה, מביא שריעה חדשה וזונח את הישנה, ובנוסף מדריך את הכופרים לדרך הנכונה. הנביא הוא מי שהולך לפי השליחות של קודמיו; כמו משה, שהיה שליח, ואהרון, שהיה נביא.[7]
לסיכום, ההבדל בין שליח לנביא הוא שהשליח מחדש , בניגוד לנביא שמחזק ומזכיר למאמינים שאמונתם נחלשה לפי השריעה הקיימת ושופט את אלה שטועים או מתכחשים לדת.[8]
Remove ads
שמות הנביאים
סכם
פרספקטיבה
הקוראן מכיר בכל הנביאים שמסופר עליהם בתנ"ך ובברית החדשה. הוא מזכיר במפורש את שמותיהם של 25 נביאים ושליחים, יש כאלה שנזכרים אך שמם אינו מוזכר, ויש כאלה שאינם נזכרים כלל (סורה 40 פסוק 78: "הן שלחנו לפניך נביאים; על קצתם הגדנו לך ועל קצתם לא הגדנו; לא לנביא לעשות מופתים, כי אם ברצון אדוניו. ובבוא דבר אלהים, הוכיח באמת, וכל המכחשים באלהים ספו"[9]). לכן נאמר בו שהאל סיפר לנו רק על חלק מהם:[10]
"ושליחים אחרים שסיפרנו לך עליהם מקודם, ושליחים אשר לא סיפרנו לך עליהם. ועם משה אללה דיבר ישירות."[11]
על פי החדית', כשנשאל הנביא מוחמד כמה נביאים היו, ענה מוחמד שהיו 124,000 נביאים, וכשנשאל כמה מתוכם היו שליחים ענה מוחמד שהיו 315 שליחים. אך על פי רוב העולמאא, חדית' זה שסופר על הנביא אינו מהימן ואפילו שקרי, ולא מתייחסים אליו כאמין לחלוטין.[12][13]
להלן שמותיהם של חלק מהנביאים והשליחים שהוזכרו בקוראן:
"וזאת הוכחתנו, ואותה נתנו לאברהם כנגד בני עמו. אנו מרוממים במעלות את מי שאנו רוצים. ריבונך חכם ויודע (83) הענקנו לו (לאברהם) את יצחק ויעקב, וכבר הדרכנו כל אחד מהם, ואת נוח הדרכנו לפני כן. ומזרעו (של אברהם) באו דוד ושלמה ואיוב ויוסף ומשה ואהרון. אכן, כך נגמול לאלה שעושים את המעשים הטובים (84) וכמו כן גם אליהו, זכריה, יוחנן וישוע, כולם מהצדיקים (85), וישמעאל ואלישע ויונה ולוט. כל אחד מהם רוממנו מכל בני העולם (86) ביחד עם כמה מאבותיהם וצאצאיהם ואחיהם שבחרנו בהם והדרכנו אותם בדרך הישר".(87)
בארבעת הפסוקים הרצופים מסורת אל-אנעאם מוזכרים שמות 18 נביאים. השאר מוזכרים בפרקים ופסוקים שונים והם: אדם, הוד, צאלח, שועיב, אדריס, ד'וּ אלְכִּפְל, מוחמד.[14]
יש נביא נוסף שסיפורו הוזכר מבלי לנקוב בשמו. נאמר עליו שהיה צדיק ושהאל ביקש ממשה שיתלווה אליו. בחדית' הוזכר גם יהושע בן נון כנביא. לפי האמונה האסלאמית, כל עמי הקדם שנשלח אליהם שליח, היו מחויבים בהצהרה על אמונתם באל אחד ובשליחו ובקיום הלכתו.[15]
דניאל וישעיהו אינם מוזכרים בקוראן, אך נחשבים לנביאים בעיני חלק מהמוסלמים. אל-חד'ר, ד'ו אלכפל, ד'ו אל-קרנין ולוקמאן הן דמויות המוזכרות בקוראן, אך קיימת מחלוקת בנוגע להיותם נביאים.
הנביא ששמו הוזכר בקוראן יותר מכל שאר הנביאים הוא משה. הוא הוזכר כ-136 פעמים. בנוסף, הוא מתואר כנביא שהאל סיפר עליו פרטים רבים מרגע הולדתו עד מותו, כולל פירוט שליחותו וקריאתו לאמונה באל אחד, פעולותיו לשחרור עם ישראל והובלתו במדבר והדרכתו לעבודת האל האחד. הוא גם השליח שקיבל לידיו ספר והלכה מפורטת (התורה) שעל המאמין באל אחד ללכת לפיהם.[16]
האסלאם מורה להאמין בכל הנביאים והשליחים ללא הבדל, אבל האל העדיף חמישה מהם: נוח, אברהם, משה, ישוע, ומוחמד.[17]
רוב הנביאים שקמו היו מעם ישראל, ועם ישראל הונהג על ידי נביאים. כפי שאמר הנביא מוחמד בחדית': "עם ישראל היה מונהג על יד הנביאים, וכל פעם שנפטר נביא, האל הביא אחר, ולא יהיה נביא אחרי..."
רשימת הנביאים המוזכרים בשמם בקוראן
הערה: שמות הנביאים להלן נכתבו כפי שהם מופיעים בקוראן, בתעתיק עברי. בסוגריים מופיע שם הנביא בערבית, שמה של הדמות מן התנ"ך או מן הברית החדשה שאיתה הוא מזוהה (בחלק מהמקרים הזיהוי פשוט בשל הדמיון בשם. במקרים שבהם אין דמיון בשם בין הקוראן לתנ"ך או לברית החדשה, הזיהוי מבוסס על הדעה הרווחת במסורת המוסלמית. במקרים שבהם הזיהוי אינו ברור דיו או שנוי במחלוקת, מופיעה הסתייגות), שם הספר הקדוש שהורד לנביא ולאיזה עם הוא נשלח (לפי האמונה האסלאמית).
Remove ads
אי אמונה בנבואה
מאחר שהאמונה בנביאים היא אחד מיסודות האמונה, אי אמונה בנביאים נחשבת באסלאם לכפירה מוחלטת. די בכפירה באחד השליחים המוזכרים בקוראן על מנת להיחשב ככפירה. לכן האמונה במוחמד מחייבת את האמונה באדם, נוח, חנוך, אברהם, משה וכל השאר, שכן כולם נשלחו מאותו אל, ולאותה מטרה.
ראו גם
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads