אידנא
עיירה פלסטינית בנפת חברון שברשות הפלסטינית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אִדְנָא (בערבית: إذنا; בתעתיק מדויק: אד'נא) היא עיירה פלסטינית בנפת חברון, שברשות הפלסטינית, הסמוכה לעיירה תרקומיא ולמחסום תרקומיא. נכון לשנת 2007 חיו בה כ-20,000 תושבים. כל תושבי העיירה הם מוסלמים. העיירה שוכנת בשטח A.
 חותם אידנא | |
 | |
| טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| ראש העיר | מחמוד סלימיה |
| שטח | 25.5 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 19,012 (2007) |
| קואורדינטות | 31°33′31″N 34°58′34″E |
| אזור זמן | UTC +2 |
מיקום
אידנא שוכנת במערב יהודה, 13 ק"מ מערבית לחברון, בסמוך לקו הירוק בצד הפלסטיני. העיירה צופה על כביש 35 (כביש קריית גת-חברון) שמהווה גם את הכניסה הראשית אליה, וממנה גם נוף לכל אורך שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי. דרומית לה נמצאת חורבת אלכום, מזרחית לה היישובים אדורה ותלם, וצפון-מזרחית לה תרקומיא. העיירה נחלקת לשני חלקים: חלק צפוני וחלק דרומי, המופרדים ביניהם על ידי ואדי.
היסטוריה
יש שהציעו לזהות את אידנא עם העיר המקראית דַנָּה הנזכרת בספר יהושע ברשימת ערי הר חברון.[1][2][3]
בצפון הכפר מצוי תל גדול, בשטח 30–40 דונם, עם חרסים החל מהתקופה הישראלית, ואשר בו נמצאו מטבעות קדומים רבים.[4] בסקר ארכאולוגי שנערך במקום לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו חרסים מהתקופה הישראלית (שפע רב מן המאות ה-11 וה-10 לפנה"ס ואילך), הפרסית, ההלניסטית והרומית (משתי האחרונות נתגלו חרסים רבים), הביזנטית וימי הביניים. הסוקרים ציינו כי התושבים מצאו מטבעות מהתקופה החשמונאית, המרד הגדול, ומן התקופות הרומית והביזנטית.[5]
היישוב נזכר בשם Iedna בתחילת המאה ה-4 לספירה, באונומסטיקון של אוסביוס, כאחד היישובים היהודיים בהר חברון, תוך שמצוין כי הוא שוכן בסמוך לאבן המיל השישית בדרך מבית גוברין לחברון (תואם בדיוק למיקומו של הכפר בימינו).
במאה ה-13 צורף הכפר לווקף של חברון בידי הסולטאן הממלוכי ביברס, ובמהלך המאה ה-19 נהרס כתוצאה ממלחמות שבטי קייס וימן.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.