עזריה אלון

עזריה אלון
	עזריה אלון, יוני 2009
	עזריה אלון, יוני 2009
לידה	15 בנובמבר 1918; י"א בכסלו ה'תרע"ט; חורושיב, אוקראינה הסובייטית
פטירה	19 בינואר 2014 (בגיל 95); י"ח בשבט ה'תשע"ד; בית השיטה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית השיטה
מקום מגורים	בית השיטה
ידוע בשל	סופר בנושא טבע וארץ ישראל; ממייסדי החברה להגנת הטבע; הגיש התוכנית "נוף ארצנו" בקול ישראל
השכלה	בית הספר הריאלי העברי בחיפה
בת זוג	רות אלון
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1980)

עזריה אלון (י"א בכסלו ה'תרע"ט, 15 בנובמבר 1918 – י"ח בשבט ה'תשע"ד, 19 בינואר 2014) היה ממייסדי החברה להגנת הטבע שפעל רבות לתיעוד טבע הארץ, שמירתו והפצת מורשתו. זוכה שני פרסי ישראל, אחד כנציג החברה להגנת הטבע (במשותף עם אמוץ זהבי ויואב שגיא), והשני על מפעל חיים לשנת תשע"ב (2012).

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

שנים ראשונות

אלון נולד ב-15 בנובמבר 1918 בעיירה הורושקי שבאוקראינה לשרה וחיים קוזירובסקי^[1]. אביו נעצר בשנת 1924 ובמשך 9 שנים נדד בסיביר בבתי סוהר^[2]. אלון עלה לארץ ישראל בשנת 1925 עם אמו ושתי אחיותיו, באוניה איליץ'. המשפחה התיישבה במושב כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל. עם הגעת אביו לארץ ישראל עברה המשפחה לקריית חיים. את לימודיו עשה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה והיה חניך בתנועת הנוער המחנות העולים^[3] את לימודי התיכון סיים בשנת 1936. בשנת 1938 חזר לעמק יזרעאל והצטרף כחבר לקיבוץ בית השיטה, מקום מגוריו עד פטירתו. בשנות ה-40 טייל רבות בכל רחבי ארץ ישראל, ונעצר מספר פעמים על ידי משטרת המנדט, על טיול באזורים אסורים לטיול. בשנת 1944, בעת טיול לחרמון, נעצר על ידי הסורים, נשפט וקיבל קנס^[2]. לחם במלחמת העצמאות.

לאחר הקמת המדינה

אלון נמנה עם אבות נושא שמורות טבע בישראל והיה ממייסדי החברה להגנת הטבע בשנת 1953^[4]. הוא פעל שנים רבות כמורה דרך ומדריך לידיעת הארץ. במהלך השנים היה אלון מזכיר^[5] או יו"ר החברה להגנת הטבע^[6], עסק בהקמת בתי ספר שדה ובמאבקים ציבוריים של החברה.

בשנת 1987 נבחר אלון ליקיר האו"ם בנושא איכות הסביבה^[7]. מאז 1992 לימד בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

אלון נהג להדגיש את זיקתו לטבע ולפשטות גם בהופעתו החיצונית. בשנת 2011 הוצגה התערוכה "עזריה אלון-תצלומים, מדבר-קיבוץ-טבע, 1940-1990" במשכן לאמנות על שם חיים אתר ובמוזיאון בית שטורמן בעין חרוד.

בשנת 2012 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים, על תרומתו הייחודית להגנת הטבע בישראל.

בשנת 1952 נישא לרות אלון (לבית דיאמנט)^[8], קרובת משפחה רחוקה של בנימין זאב הרצל. נולדו להם שלושה ילדים, ובביתם גדל גם בנה של רות מנישואיה הראשונים ליצחק קוטנר.

ספרים

בשנת 1955 יצא ספרו הראשון בנושא הטבע ומאז הוציא עשרות ספרים בנושאי טבע וידיעת הארץ. בשנת 1969 ערך את ספרו של וולטר פרגסון, "מדריך לציפורי ארצנו". שימש עורך ראשי של האנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל", שנכתבה ויצאה לאור בשנים 1983–1984^[9]. חיבר ספרי ילדים המקרבים את הקוראים הצעירים לנושא הטבע ושמירתו ובשנת 1987 הוציא מגדיר צמחי בר המלווה בצילומיו.

רדיו

בשנת 1959 החל להגיש את התוכנית "נוף ארצנו" (שנקרא בשנתו הראשונה: "ישראל במבט חטוף") ב"קול ישראל"^[10] ועשה זאת ברציפות במשך למעלה מ-50 שנה. הוא נכנס ל"ספר השיאים של גינס" כמגיש הוותיק ביותר של תוכנית ברדיו. העיתון "מעריב" תיאר את סגנונו: ”אף כי טון הדיבור שלו מיושב ורציני, מתבל את דבריו בהרבה הומור. שפתו חיה ודוגמאותיו מעניינות. הוא רואה, כנראה, לנגד עיניו בלי הרף את העובדה, כי ייתכן שמאזיניו אינם חובבי טבע דווקא, מכל מקום, שאינם מבינים גדולים בכך, ועל כן הוא יודע תמיד להתחיל מן האל"ף בי"ת”^[11]. בנוסף לתוכנית "נוף ארצנו" שהייתה במתכונת של פינה קצרה, שודרו מדי פעם תוכניות ארוכות יותר "פגישות עם עולם החי והצומח"^[12]. בשנת 1966 זכה בפרס רשות השידור (ראשון מקבלי הפרסים מטעם הרשות) על תוכניתו^[13].

אלון השתתף במאבקים רבים, גדולים וקטנים, בנושאי שמירת הטבע והנוף, אך גם בתחומים אחרים. בין מאבקיו בנושא שמירת הטבע והנוף נאבק נגד לקיחת מים מנחל ערוגות בידי אנשי קיבוץ עין גדי^[14], על הגנת פרחי הבר^[15] ונגד הבנייה על הכרמל^[2]. כן התנגד לגביית דמי כניסה לגנים לאומיים^[16].

אלון נהג להדגיש שבאקלים ארץ ישראל יש רק שתי עונות ואין סתיו ואביב^[17] והתנגד לכינוי רמת הגולן שניתן לגולן.

החל ממלחמת ששת הימים^[18], ובתחילת שנות ה-70 ובמיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים, הרבה להביע עמדות נגד חלוקת הארץ ובעד ארץ ישראל השלמה^[19] (מאמריו בנושא זה נאספו בספר "כשרון לארץ ישראל"), אך בספרו האוטוביוגרפי "טבע ואדם" שפרסם ב-2012, הבהיר, כי לאחר שהבין שלא ניתן לספח בהסכמה את יהודה ושומרון, הוא נסוג מרעיון זה וכי הוא מסכים לפתרון שתי המדינות^[20]^[21].

אלון זכה בפרסים רבים כהוקרה על עבודתו למען איכות הסביבה ולמען הטבע בישראל:

1977 - פרס צימרמן לאיכות הסביבה
1980 - פרס ישראל לחברה להגנת הטבע, תוך ציון שמם של אלון, זהבי ושגיא^[22]
1984 - פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים
1987 - 500 Global של UNEP, תואר המוענק מדי שנה למוסדות ולאישים נבחרים על תרומתם המיוחדת לאיכות הסביבה.
1991 - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן
1994 - פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי
2008 - "אות מפעל חיים להגנה על הסביבה" מטעם המשרד להגנת הסביבה^[23]
2008 - פרס פראט^[24]
2010 - פרס הרצל מטעם עיריית הרצליה
2011 - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
2012 - פרס ישראל על מפעל חיים

לרגל הגיעו לגבורות, יצא לכבודו בשנת תש"ס הספר "נופי ארץ ישראל - מבחר מאמרים על טבע, נוף וידיעת הארץ", בהוצאה משותפת של "אריאל" והחברה להגנת הטבע.

פרחי הר וגיא הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1955
על פני סיני, בשיתוף עם מיכה ברעם, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשי"ז 1957
על העצים ועל האבנים - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ח
אלף בית של ציפורים הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ"א 1961
אלף בית של חיות - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה, 1965
77 שיחות על טבע - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ח-תשכ"ט (2 כרכים)
שבילים במדבר - הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ"ט, 1969
עצי בר בישראל, עם יואב ויזל, הוצאת רשות שמורות הטבע וקק"ל, תש"ל 1970
סיני - אלבום מצילומי 5 צלמים, הוצאת "שקמונה" חיפה 1972
כישרון לארץ ישראל - הוצאת זמורה-ביתן-מודן תשכ"ט 1979
פרחים יפים בהר - הוצאת עם עובד, תש"מ
פרחים יפים בנגב - הוצאת עם עובד, תשמ"א
ישראל - טבע ונוף - הוצאת מודן, תשמ"ב
300 פרחי בר בצבעי הקשת - הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ג 1983 - יצא לאור גם בערבית (1992), אנגלית (1993) ורוסית (2006)
עץ ושיח, עצים, שיחים ומטפסים של ארץ ישראל, הוצאת החברה להגנת הטבע 1991 - יצא לאור גם בערבית
איריסים - משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ב
אלף בית של קיבוץ עם חיתוכי נייר של אראלה הורביץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1993
יש אריה על העץ חוויות ממזרח אפריקה, מסופרות לילדים - הוצאת "כרטא" 1993
אסור להרגיז פיל – הוצאת "כרטא" 1993
יופי של סביבה לכיתות ג' ד', ספר התלמיד + מדריך למורה, הוצאת "רכס" והחלה"ט, תשנ"ג 1993
אני ואתה נשנה את הסביבה לכיתות ה' ו', ספר התלמיד + מדריך למורה
מה יכול ילד לעשות? 25 פעילויות למען איכות הסביבה הוצאת "רכס" והחלה"ט, 1994 - יצא לאור גם בערבית.
חי וצומח במדליוני ישראל, עם יעקב שורר - הוצאת החלה"ט תשנ"ד 1994
עורב ושמו טוטו הוצאת כרטא, תשנ"ח 1998
לטייל עם עזריה אלון הוצאת כרטא תשנ"ח 1998
ארץ נהדרת - מדריך כרטא לארץ ישראל - הוצאת כרטא ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשס"א
מדריך כרטא - שמורות טבע וגנים לאומיים - הוצאת כרטא, תשס"ג
שבעת המינים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ה 2005
מדריך כרטא לטיול בין פרחים - הוצאת כרטא, תשס"ז
פרחי בר בישראל, הוצאת גולד בנד – תלמה (ללא ציון תאריך)
החי והצומח של ארץ ישראל (עורך) - 12 כרכים, הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע

עזריה אלון, טבע ואדם (אוטוביוגרפיה), עם עובד, תשע"ב 2012.

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

סגירה

מדיה וקבצים בנושא עזריה אלון בוויקישיתוף

רשימת המאמרים של עזריה אלון באתר רמב"י
עזריה אלון, באתר פרס ישראל
ארכיון עזריה אלון, בספרייה הלאומית
מידע על עזריה אלון בקטלוג הספרייה הלאומית
חיפוש עזריה אלון בעיתונות יהודית היסטורית
ניר מן, "נקודת המכשלה נעוצה בטִמטום" (גבורות לעזריה אלון), הקיבוץ, 20 במאי 1999, עמ' 12–14
אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, שיחה אחת על טבע ופוליטיקה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2008
עזריה אלון, באתר קיבוצו בית השיטה
עזריה אלון - כישרון לארץ ישראל: ריאיון עם עזריה אלון, בחגיגות 50 השנה לפינתו הרדיופונית בקול ישראל
דוד חרמץ, נוטרי הארץ, באתר ערוץ 7, 21 באוגוסט 2003
עזריה אלון, השביל הזה מתחיל כאן, באתר הארץ, 4 באפריל 2010
האזנה לשירי עזריה אלון, באתר זמרשת
קרני עם-עד, על הטבע ועל הטבע האנושי של עזריה אלון, באתר mynet‏ קיבוץ, 24 באפריל 2011
נדב מן, מדבר, קיבוץ, טבע: עזריה אלון והתמונות העלומות, באתר ynet, 22 באפריל 2011
בילי פרנקל, פרס ישראל לגורו הטבע והגנת הסביבה עזריה אלון, באתר ynet, 7 במרץ 2012
nrg מעריב, מגן הטבע והסביבה: פרס ישראל לעזריה אלון, באתר nrg‏, 7 במרץ 2012
תומר ברנד, "ראינו דברים הרבה לפני האחרים", ריאיון עם עזריה אלון, באתר nrg‏, 12 במרץ 2012
יואב איתיאל, הטבע להגנת החברה: ריאיון עם עזריה אלון לאחר שנודע כי יוענק לו פרס ישראל, מגזין המושבות, 16 במרץ 2012
קובי בן-שמחון, החיה הנדירה מכולן, באתר הארץ, 3 במאי 2012
קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם עזריה אלון, באתר iCast‏, 11 ביוני 2012
צפריר רינת, "טבע ואדם": לא עוצר בירוק, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2012
שיחה עם עזריה אלון, ‏משוט בארץ, מחשבות 24, יוני 1968, עמ' 1–3
פס קול ישראל - 80 שנה לשידור העברי - עזריה אלון, סרטון באתר יוטיוב
בני פירסט, העמוד החמישי של שמירת הטבע, אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2014
הספרייה הלאומית, צילומי טיולים של עזריה אלון, באתר הארץ, 30 בינואר 2019
חגית זמרוני, 'צא לנוף – אך אל תקטוף': עזריה אלון למען הטבע, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 04.02.2020
גלעד כרמלי, תמונות נדירות: כך נראו טיולים שנתיים בשנות ה-50, באתר ynet, 17 ביוני 2022

עזריה אלון, באתר זמרשת

עזריה אלון, דף שער בספרייה הלאומית

עזריה אלון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מבחר כתבות פרי עתו

עזריה אלון, תמורות בנוף, בחי ובצומח, למרחב, 22 באפריל 1958
עזריה אלון, חיות ירוקות, למרחב, 17 במאי 1963
עזריה אלון, הצד השני של המחצבה, למרחב, 11 במרץ 1966

עם מותו

צפריר רינת, מת עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
זיו ריינשטיין, הלך בדרך הטבע: עזריה אלון נפטר בגיל 95, באתר ynet, 19 בינואר 2014
עלית קרפ, עזריה אלון: סיפור על אהבה וטבע, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
דן לביא, שלמה צזנה, חתן פרס ישראל עזריה אלון הלך לעולמו, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2014
עדי חשמונאי‏, נביא, לוחם ומהפכן: עזריה אלון שלא הכרתם, באתר וואלה, 25 בינואר 2014

[1]
עזריה אלון, טבע ואדם, עם עובד
[2]
עדית זרטל, האיש המציץ על נוף ארצנו, דבר, 19 בספטמבר 1969; המשך
[3]
קובי בן-שמחון, החיה הנדירה מכולן, באתר הארץ, 3 במאי 2012
[4]
יגאל לב, עמוס מגן על קרן הצבי, מעריב, 23 במרץ 1962
[5]
נורתה אבן-פינה לבית ספר שדה ע"ש סגן י. נויפלד, על המשמר, 16 במרץ 1970
[6]
שימוש ברעלים חריפים גרם לתמותה המונית של החי, דבר, 11 בנובמבר 1970
[7]
עזריה אלון נבחר ליקיר או"ם לאיכות הסביבה, מעריב, 7 בספטמבר 1987
[8]
לפי האתר "גפן"
[9]
עזריה מן הירוקים, דבר, 25 במרץ 1983
[10]
נשמע השבוע, דבר, 17 באפריל 1959
[11]
בלי דעות קדומות, מעריב, 19 ביוני 1959
[12]
4 ק"מ של הקלטה - לשעה של שידור, מעריב, 2 באוגוסט 1963
[13]
"נוף ארצנו", "טובים השניים", "מירדף" והחידון המוסיקלי החי זכו בפרסי רשות־השידור, למרחב, 22 בדצמבר 1966
[14]
ניצול מי נחל ערוגות, דבר, 3 בספטמבר 1961
[15]
הפרחים הללו, מעריב, 18 בינואר 1965
[16]
טדי פרויס, אהבת מולדת ב-15 שקל, דבר, 28 במאי 1981
[17]
הארץ כולה - אין סתיו, דבר, 20 באוקטובר 1961
[18]
ארץ שומרון - הקרובה והזרה, למרחב, 22 באפריל 1969
[19]
עזריה אלון, קרן הצבי, דבר, 10 בנובמבר 1972
עזריה אלון, זכות קיומה של מדינת ישראל מהי, דבר, 2 בנובמבר 1973
יחיאל לקט, בדותות על המשמרת, דבר, 18 באוקטובר 1974
[20]
צפריר רינת, מת עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
[21]
אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, שיחה אחת על טבע ופוליטיקה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2008
[22]
פרס ישראל תש"ם באתר פרסי ישראל
[23]
פרס מפעל חיים לאורי דביר ועזריה אלון, באתר ynet, 5 באוגוסט 2008
[24]
nrg מעריב, פרס פראט: אות מפעל חיים לעזריה אלון, באתר nrg‏, 1 באפריל 2009

[1] [1]
עזריה אלון, טבע ואדם, עם עובד

[זרטל-2] [2]
עדית זרטל, האיש המציץ על נוף ארצנו, דבר, 19 בספטמבר 1969; המשך

[3] [3]
קובי בן-שמחון, החיה הנדירה מכולן, באתר הארץ, 3 במאי 2012

[4] [4]
יגאל לב, עמוס מגן על קרן הצבי, מעריב, 23 במרץ 1962

[5] [5]
נורתה אבן-פינה לבית ספר שדה ע"ש סגן י. נויפלד, על המשמר, 16 במרץ 1970

[6] [6]
שימוש ברעלים חריפים גרם לתמותה המונית של החי, דבר, 11 בנובמבר 1970

[7] [7]
עזריה אלון נבחר ליקיר או"ם לאיכות הסביבה, מעריב, 7 בספטמבר 1987

[8] [8]
לפי האתר "גפן"

[9] [9]
עזריה מן הירוקים, דבר, 25 במרץ 1983

[10] [10]
נשמע השבוע, דבר, 17 באפריל 1959

[11] [11]
בלי דעות קדומות, מעריב, 19 ביוני 1959

[12] [12]
4 ק"מ של הקלטה - לשעה של שידור, מעריב, 2 באוגוסט 1963

[13] [13]
"נוף ארצנו", "טובים השניים", "מירדף" והחידון המוסיקלי החי זכו בפרסי רשות־השידור, למרחב, 22 בדצמבר 1966

[14] [14]
ניצול מי נחל ערוגות, דבר, 3 בספטמבר 1961

[15] [15]
הפרחים הללו, מעריב, 18 בינואר 1965

[16] [16]
טדי פרויס, אהבת מולדת ב-15 שקל, דבר, 28 במאי 1981

[17] [17]
הארץ כולה - אין סתיו, דבר, 20 באוקטובר 1961

[18] [18]
ארץ שומרון - הקרובה והזרה, למרחב, 22 באפריל 1969

[19] [19]
עזריה אלון, קרן הצבי, דבר, 10 בנובמבר 1972
עזריה אלון, זכות קיומה של מדינת ישראל מהי, דבר, 2 בנובמבר 1973
יחיאל לקט, בדותות על המשמרת, דבר, 18 באוקטובר 1974

[20] [20]
צפריר רינת, מת עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, באתר הארץ, 19 בינואר 2014

[21] [21]
אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, שיחה אחת על טבע ופוליטיקה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2008

[22] [22]
פרס ישראל תש"ם באתר פרסי ישראל

[23] [23]
פרס מפעל חיים לאורי דביר ועזריה אלון, באתר ynet, 5 באוגוסט 2008

[24] [24]
nrg מעריב, פרס פראט: אות מפעל חיים לעזריה אלון, באתר nrg‏, 1 באפריל 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]