מערת אבה
מערת קבורה בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערת אבה הכהן היא מערת קבורה שנתגלתה בשנת 1970 בירושלים. זהות הנקבר אינה ידועה בוודאות. יש חוקרים המשערים שהנקבר הוא מתתיהו אנטיגונוס השני, אחרון מלכי החשמונאים שנרצח בידי הרומאים 37 שנים לפני הספירה. במערה אף נתגלתה כתובת צבעונית אך גם מוסתרת היטב חקוקה בסלע בכתב עברי קדום המזוהה מאותה תקופה.
 | |
| הכניסה למערת אבה בחצר הבית של משפחת דילהרוזה | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה ההלניסטית  |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה |
1970 |
| ארכאולוגים |
עמוס קלונר |
| אתר אינטרנט |
https://abahacohen.weebly.com/index.html |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°48′13″N 35°13′48″E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מערת אבה | |
  | |
![Thumb](#/media/קובץ:תרשים_המערה_ע"פ_וסיליוס_צפריס.jpg)
המערה נתגלתה בחפירה במהלך שיפוצים בגינה בבית הנמצא בשכונת גבעת המבתר ב-9 באוקטובר 1970 בין רחוב ששת הימים לרחוב מדבר סיני. למערה שני חדרים כאשר פתח קטן מחבר בין שני החדרים. בנוסף לחדר הפנימי יש פתח חיצוני צר מאוד שמאפשר כניסת אור.
בחדר הראשון נתגלה כוך קטן ובתוכו גלוסקמה (ארון קבורה) מפוארת מקושטת בפיתוחי פרחים עדינים, ונחשבת למפוארת ביותר שנמצאה במערות הקבורה של ירושלים. בחדר הפנימי נמצאה כתובת בגודל 65 על 85 ס"מ ועליה כתוב:
אנה אבה בר כהנה אלעז(ר) בר אהרן רבה א[נ]ה אבה מעניה מרדפה די יליד בירושלם וגלא לבבל ואסק מתתי(ה) בר יהוד(ה) וקברתה ב[מ]ערתה דזבנת בג[ט]ה
בתרגום לעברית: ”אני אבה בן הכהן אלעזר בן אהרון הגדול, אני אבה המעונה הנרדף שנולד בירושלים וגלה לבבל והעלה את מתתיהו בן יהודה וקברתיו במערה שקניתי בשטר”.[1]
בגלוסקמה נמצאו עצמות שני מתים: על פי חוקר העצמות הראשון, פרופסור ניקו האס, העצמות הן של שני גברים: האחד צעיר כבן עשרים וחמש, והאחד מבוגר כבן ששים וחמש, לצד מספר עצמות נוספות של ילד. לדעת מפרסמת הדו"ח הרשמי פטרישה סמית', שקיבלה את האחריות לממצאים לאחר שהאס נחבל והיה לצמח ולא עלה בידו לפרסמו, מדובר בעצמות של גבר צעיר וחסון ושל בן אדם בעל עצמות עדינות, ככל הנראה אישה, ולאישה שייכת הגולגולת בעלת סימני העריפה. כן נמצאו בה מסמרי ברזל שהיו צמודים לשברי עצמות של הגבר הצעיר, ושרידי גושי מלח שככל הנראה שימשו לשימור הגופה.
על הגלוסקמה לא נמצאה אף כתובת המסגירה את זהות העצמות שנמצאו בתוכה. העצמות נשלחו לבדיקה לאנתרופולוג פרופסור ניקו האס והגלוסקמה הוצאה מהמערה ונמסרה לאגף העתיקות. הכתובת נוסרה והוצאה אף היא וכיום הפריטים מוצגים בתערוכה קבועה במוזיאון ישראל.
זמן קצר לאחר הגילוי העלה פרופסור י"מ גרינץ השערה כי אבה הכהן הוא בן למשפחת חשמונאי שגלה לבבל עם הורקנוס השני בעת כיבוש ירושלים על ידי מתתיהו אנטיגונוס השני והפרתים, וכי "ממתי(ה) בן יהוד(ה)" המוזכר בכתובת הוא המלך חשמונאי האחרון, מתתיה אנטיגונוס בן יהודה אריסטובלוס, דמות שלא היה צורך בידי מחבר הכתובת להבהיר מי היא אך היה צריך לקוברה בסתר. נטען לאחר מכן כי עצמות הגבר הצעיר שנמצאו בגלוסקמה, שנמצאו עליהם סימני מכות וכריתת הגפיים לצד סימני עריפה, עשויות להיות עצמותיו של מתתיהו אנטיגנוס, שהוצא להורג בעריפת ראשו באנטיוכיה בידי הרומאים. הממצאים הוצגו בשנת 1974 בתוכנית טלוויזיה בהנחייתו של יגאל לוסין. השתתפו בה גם פרופ' דוד פלוסר וד"ר וסיליוס צפיריס והם השתכנעו בנכונותה של הפרשנות של גרינץ.
בתקופה שקדמה לכך פורסמו מאמרים של פרופ' יוסף נוה וחוקרי התלמוד פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל[2] ושאול ליברמן שלא נטו לקשר את האיש הקבור במערה לאחרון מלכי החשמונאים. ליברמן ראה באבה הכהן כהן שומרוני שנתייהד ודחהו הכהנים מפני ייחוסו. גם נוה וגם רוזנטל העלו השערה דומה, אך העדיפו לראות באבה כהן ירושלמי, לפי מקום המצאו, והניחו את הדיון פתוח. בן-ציון לוריא טען כי הן אבה והן ממתיה הם כהנים צדוקים שהורחקו בידי הפרושים בימי שלומציון המלכה. ההיסטוריון אריה כשר כותב בספרו "הורדוס מלך רודף ורדוף" משנת 2007 שהשערתו של גרינץ בדבר זהות הנקבר, אינה מקובלת על רוב החוקרים.[3] לעומת זאת, בשנת תשע"ג פרסם יואל אליצור מאמר שסקר את תולדות המחקר, ולאור זאת חיזק את הצעתו של גרינץ וטען שאכן מדובר במתתיהו אנטיגונוס. בנוסף, טען אליצור במאמרו כי ניתן לקשר בין אבה הכהן לבין בני בבא, משפחת כהנים שהייתה ממקורביו של הורקנוס ומתתיהו אנטיגנוס.[4]
המערה נמצאת בשטח ביתו של רפאל דילהרוזה ושנתיים לאחר גילוי המערה בשטחו קיבל מכתב מידי ארכאולוג מחוז ירושלים יוסף נווה על סיום הטיפול במערה ועל הסרת האחריות למקום.
דילהרוזה חזר שוב למערה ביום חורפי גשום בשנת 1982 וגילה בחדר הפנימי בתוך הגומחה אשר תחת הכתובת שנמצאה, ארון קבורה נוסף ובתוכו עצמות. מדובר כנראה בקברו של אבה. גילוי הגלוסקמה השנייה בחדר בו נמצאה הכתובת הובא לידיעתו של פרופ' עמוס קלונר שאף ביקר במערה ותיעד את הממצא אך הדבר כמעט ואינו מוזכר בקהילה המדעית למעט בקטלוג של רחמני[5]. הגלוסקמא לא הוצאה ממקומה ולא נבחנה באופן מדעי, אך דיווח לא רשמי של אנתרופולוג אגף העתיקות ג'ו זיאס (אנ') קבע כי בגלוסקמא נמצאות עצמותיהם של ילד כבן 3-4 ושל גבר כבן 35-40.
לדעת חוקרים והיסטוריונים שחקרו את המערה,[דרושה הבהרה] נראה שאבה הלך לאנטיוכיה והביא משם בחשאי את עצמותיו של מתתיהו אנטיגנוס וקבר אותו בחדר הראשון ואחר כך נחפר החדר הפנימי ושם אבה נקבר מספר שנים לאחר מכן.[דרוש מקור]
ב-18 ביוני 1990 ביקר במערה פרופ' עמוס פרומקין, ראש המרכז לחקר מערות בישראל (Israel Cave Research Center) (ICRC), ובדק את כיווני החציבה של שתי המערות. מסקנתו, אותה סיכם בדו"ח שלא פורסם, הייתה שתחילה נחצבה המערה הימנית שבה נמצאה הגלוסקמה המפוארת והגולגולת הכרותה, מתוכה נחצב פתח שמאלה, ואחר כך נחצב החדר השמאלי שבו הכתובת והגלוסקמה הצנועה. בסוף נחצב מבפנים החוצה הפתח הצר והארוך של החדר השמאלי. הפתח שמוביל מהמערה הימנית אל המערה השמאלית סותת היטב בחציבת קשתות וברמה גבוהה, ונראה שהוא היה הפתח הראשי למערת הכתובת.
סדר האירועים המשוער, לפי פרומקין:
- אבה קנה בשטר את מערה 1 הימנית וקבר בה את מתתיה בן יהודה.
- אבה חצב את חדר 2 כמקום קבורה לעצמו, התקין את הכתובת להנצחתו, ובבוא עתו נטמן שם. עצמות ילד בן משפחתו שמת בדמי ימיו נקברו עמו.
בשנת 2001 הוחזרו עצמותיו של מי שנחשב מתתיה אנטיגונוס למקומן בטקס קבורה על ידי אנשי אתרא קדישא, פרופסור יואל אליצור ואישים נוספים.
כיום המקום מתוחזק על ידי רפאל וענת דילהרוזה, שאף הקימו עמותה על שם המערה.
- צפיריס, ו', "מערת 'אבה' בירושלים", עתיקות ז, תשל"ד, עמ' 61–64
- י"מ גרינץ, "דרכו הארוכה של אחרון החשמונאים הביתה" (פירוש היסטורי לכתובת מ"גבעת המיבתר"), האומה יג, תשל"ה, עמ' 269-256
- יואל אליצור, "מערת אבה: ממצאים שלא פורסמו ובחינה מחדש", ציון עח, ב, תשע"ג, עמ' 159-182 (מידע בקטלוג רמב"י), JSTOR 23568797
- נדב שרון, "שלוש הערות על חייו ומותו של מתתיהו אנטיגונוס ועל שמות החשמונאים האחרונים", ציון, (תגובה למאמרו של י' אליצור) עט, א, תשע"ד, עמ' 93-97, JSTOR 23686525
אתר האינטרנט הרשמי של מערת אבה- מערת אבה בערוץ 10 מאיר ברדוגו, 2009
- סיפורה של המערה על ידי הארכאולוג דני הרמן,
- רון פלד ודני הרמן, מערת אבה: כאן נקבר מלך המכבים האחרון?, באתר ynet, 12 בדצמבר 2012
- רון פלד,
מערת אבה, בביצוע מערת אבה הכהן בירושלים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:29) - ענת קורול-גורדון, כאן סקרנים | התעלומה של מערת החשמונאים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 9:38)
- מידע על אבא בר כהנא בקטלוג הספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
