Loading AI tools
רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליעזר שמשון רוזנטל (כונה גם הרא"ש רוזנטל) (כ"א באלול תרע"ה, 31 באוגוסט 1915 - ט"ז בטבת תש"ם, 5 בינואר 1980), יליד העיירה שטרסבורג אוקרמרק (אנ') שבצפון מזרח גרמניה, רבה הראשון של קבוצת רודגס, חוקר תלמוד, מהוגי הדעות של הציונות הדתית מהתקופה של טרום הקמת המדינה, ויו"ר ועד של הקיבוץ הדתי.[1][2]
 | |
| לידה |
1915 הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
1980 (בגיל 65 בערך) |
| ענף מדעי | מדעי היהדות |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מנחה לדוקטורט |
חנוך אלבק |
  | |
נמנה עם מייסדי מסגרת הוועדה לעליית הנוער הדתי. ניהל את הסמינריון למדריכים דתיים של עליית הנוער בשכונת בית וגן בירושלים.
אליעזר שמשון רוזנטל נמנה עם הזרם הנאו-אורתודוקסי מייסודם של רש"ר הירש ור' עזריאל הילדסהיימר, ופעל במסגרת "התנועה ליהדות של תורה", שהקים א"א אורבך.
במאמריו עמד על המתח הקיים בהלכה, כמו בשיטות משפט אחרות, בין מגמת ה'מסורת' השמרנית ובין מגמת ה'חידוש' היצירתית.
שמשון אטינגר מתייחס במאמרו "דין ויושר" למאמר של "על דרך הרוב" של הרב, הפרופ' רוזנטל. רוזנטל עומד על המשותף והשונה בין אריסטו לבין הרמב"ם. הנושא הוא בעיית היושר אשר נדונה במסגרת סוגיה בתחום היחסים שבין המשפט לבין המוסר. יש לה השלכות הלכתיות ומוסריות – היא מבטאת את אחת השאלות המרכזיות בהתנהלות המשפטית אל מול המוסר: בעיית היושר שהיא בעיה של המוסר עם הדין הכללי מול היחיד היוצא מן הכלל. הכלל משפטי, מעצם טיבו, אחד ממאפייניו הוא כלליותו. הכלל המשפטי חל על כולם – הוא חל על כל תחום, וחל על הכלל – על הציבור, הרוב, על הסטנדרט ועל המכנה המשותף. טיבו, הכלל המשפטי לא לוקח בחשבון את החריג שלא ברוב.
לקראת סוף ימיו שקד רוזנטל על ההדרת כתב יד אסקוריאל של הירושלמי והבאתו לדפוס במהדורה מדעית. לשם כך הוא נסע בקיץ תשל״ח לספריית האסקוריאל בספרד וראה את כתב היד המקורי. רוזנטל לא הספיק לסיים את עבודתו לפני שמת, ופרופסור שאול ליברמן המשיך לההדיר את כתב היד. גם ליברמן נפטר במהלך כתיבת הספר, והוא יצא לאור לבסוף בשנת תשמ"ד.[3][4]
א"ש רוזנטל, בבואו לדון בנוסח המשנה שעמדה לפני האמוראים, כתב:
'אחת השאלות החשובות הקשורות במכלול הבעיות של עריכת הבבלי, היינו האינטרפולציה, כשעורכים אחרונים מעבדים ומשפצים את מאמרי הראשונים על מנת לפרשם לפי דרכם ודעתם שלהם – ואפילו על ידי הקדמת משא ומתן סתמי, שעליו עונה כיום מאמרו של אחד ראשון'
— הסוגיות הסתמיות וחשיבותן לחקר מקורות התלמוד הבבלי, א"ש רוזנטל.[5]
כלומר, המשניות שהיו בפני האמוראים השתנו ממקום למקום או מעת לעת בעקבות "תיקוני עריכה" וניסיונות ליישר את המשנה על פי הנאמר בתלמוד. הראשונים - אותם פרשני התלמוד מימי הביניים כלל לא הכירו את השינויים והמשיכו בדיון כאילו הניסוח החדש הוא זה שעמד במקור לפני האמוראים, בלי לשים לב לשינויים.
הוצאת ספרים מאגנס - האוניברסיטה העברית פרסמה לזכרו קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים, כרך שני, בעריכת משה בר אשר ובנו דוד רוזנטל, בשנת תשנ"ג.
אליעזר שמשון רוזנטל נולד לאברהם (אדולף) רוזנטל ופאני פייגי (לבית מאייר) בעיר שטרסבורג אוקרמרק שבגרמניה (אין להחליפה עם העיר הצרפתית שטרסבורג שעל הגבול הגרמני).[6][7]
בעקבות החקיקה האנטי-יהודית של השלטון הנאצי[8], רוזנטל נאלץ לעזוב את לימודיו בתיכון, ובשנת 1934 עלה ארצה והחל ללמוד בישיבת מרכז הרב. ארבע שנים מאוחר יותר החל בשנת ה'תרצ"ח (1937-38), ובמשך שנתיים, כיהן כרב של קבוצת רודגס, קיבוץ שישב בפתח תקווה,לפני שעבר לאזור רחובות ואשדוד ויסד את קבוצת יבנה. מעט אחר כך מונה ליושב ראש ה"וועדה הדתית" של הקיבוץ הדתי בהשתתפות גדליהו אונא, משה אונא, ויוסף לוטבק, ועדה שתפקידה היה לטפל בשאלות העולות, לעסוק בבירורי הלכה, ולהשתדל להביא לפתרון אחיד לכל הקיבוצים.[6][2]
בשנת ה'ת"ש 1940 עלה לירושלים, ומשנת ה'תש"ב 1942 היה מורה בבית הספר מעלה[9], ושנה אחר כך, ה'תש"ג, החל לעבוד כמפקח חינוכי על המוסדות הדתיים של עליית הנוער.
שוב שנה אחר כך, (ה'תש"ד) ייסד את הסמינר למדריכים דתיים של עליית הנוער, וניהל אותה עד ה'תשט"ו 1955, אז עבר ללמד ומקביל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ולהרצות על תלמוד באוניברסיטת בר-אילן.[6][10]
החל משנת ה'תשי"ט 1959 החל לעבוד כעורך וחוקר תלמוד במכון שוקן לחקר היהדות, להרצות שם מטעם בית המדרש לרבנים באמריקה של תנועת היהדות המסורתית. בשנת ה'תש"כ (1960) סיים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כדוקטור בלימודים קלסיים ובמשפט העברי. ובשנת 1964 מונה לפרופסור באוניברסיטה העברית, ולעמוד בראש מכון שוקן.[1]
בנו, דוד רוזנטל, הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום עיסוקו הוא חקר התלמוד הבבלי, נוסחו ועריכתו, והוא עוסק בהכנת מהדורה ביקורתית של סדר נזיקין. בן אחר, אברהם רוזנטל, גם הוא חוקר תלמוד. נכדו, ד"ר יואב רוזנטל, שימש כראש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית.[11]
כלתו, ימימה רוזנטל בתו של חוקר הפולקלור היהודי לאו לוי, היא ראש תחום תיעוד וחשיפה בגנזך המדינה שבמשרד ראש הממשלה.
אליעזר שמשון רוזנטל (1915-1980), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
