Loading AI tools
גאולוג ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס פרומקין (נולד ב-20 בפברואר 1953, ו' באדר תשי"ג) הוא פרופסור מן המניין במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. פרומקין הקים את המרכז לחקר מערות בישראל, יסד וערך את כתב העת לחקר מערות 'נקרות צורים' והניח את התשתית למחקר המדעי של מערות בישראל[1]. חוקר את הגאולוגיה ותנאי הסובב בעבר לפי נתוני מערות ותהליכים קרסטיים. חוקר ופרסם גם בתחומי הגיאו-ארכאולוגיה ומפעלי מים קדומים.
 | |
| לידה |
20 בפברואר 1953 (בן 71) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי |
ספלאולוגיה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים (1 בפברואר 1995) |
| אתר רשמי | |
  | |
עמוס פרומקין נולד בתל אביב, בן לחיים יעקב פרומקין ורות לבית אלרן. הוא נין לרב אריה ליב פרומקין, חוקר ירושלים, ממייסדי פתח תקווה ומניח התשתית לחינוך העברי המודרני.
בשנת 1975 השתתף בהקמת היישוב עפרה ובית ספר שדה עפרה במסגרת החברה להגנת הטבע. באותה תקופה חקר אתרים באזור ההר שמצפון לירושלים[2]. הקים את המרכז לחקר המערות בישראל (מלח"ם) בשנת 1981[3], ומנהל אותו מאז. במסגרת זו מתקיים שיתוף פעולה רב-תחומי פורה בין מדענים ממוסדות מגוונים לבין אנשי שטח להבנת המרחב התת-קרקעי. פרומקין מרכז את סקר המערות בישראל במסגרתו המערות עוברות איתור, איסוף מידע בסיסי, מיפוי, קיטלוג, מחשוב, ומחקר מתקדם. הוא פועל לשימור המערות החשובות ולהגנה עליהן מפני פגיעה.
למד לתואר ראשון הנדסה גאודטית בטכניון, לתואר שני גאוגרפיה פיזית באוניברסיטה העברית, ולדוקטורט - גאולוגיה באוניברסיטה העברית. בעבודת המוסמך חקר קמינים קרסטיים (מערות אנכיות)[4], ובעבודת הדוקטורט – מערות מלח בהר סדום[5]. במסגרת בתר-דוקטורט באוניברסיטת מקמסטר בקנדה חקר את האקלים הקדום של ארץ ישראל לפי משקעי מערות. הוא איש סגל אקדמי באוניברסיטה העברית מאז 1995, והדריך סטודנטים לתואר שני ושלישי. הוא פעיל בזירה הבינלאומית בגופי מחקר שונים, ארגון כנסים ועריכת כתבי-עת, ומשמש נציג ישראל בארגון הבינלאומי לספלאולוגיה.
תחום מחקריו הכללי של עמוס פרומקין עוסק בגאולוגיה וגאומורפולוגיה של קרסט (תהליכי המסה) ומערות, על מרכיביהם השונים, כמחוונים לסובב הקדום, התפתחות הנוף הפיסי ופעילות האדם, לרבות ארכאולוגיה וסביבה של מערות[6]. הכניס לישראל את הטכניקה של מיפוי תלת-ממדי של מערות כאמצעי בסיסי להבנתן[7]. הוא משתמש במערות קרסטיות כמלכודות מוגנות לסוגים שונים של משקעים המסייעים לשחזור ותיארוך הסובב הטבעי והאנושי בעבר. פרומקין משתמש בשיטות של מדעי הטבע ושיטות גאו-ארכאולוגיות גם למחקר פעילות האדם במרחב התת-קרקעי ומערכות קדומות לאספקת מים. מחקריו מחברים בין דיסציפלינות מדעיות מגוונות, דוגמת גאולוגיה, ארכאולוגיה וביולוגיה[8]. המחקרים בוצעו בעיקר בישראל, בירדן, באיחוד האמירויות ובבולגריה, בשיתוף עם צוות המלח"ם וחוקרים מישראל, קנדה, ירדן, ומקומות נוספים.
פרומקין פרסם כמאה וארבעים מאמרים שעברו שיפוט מדעי, וכן כתב וערך ספרים וקובצי מאמרים. בין השאר ערך את כתב העת הישראלי לחקר מערות 'נקרות צורים', ואת כרך הגאומורפולוגיה הקרסטית בעבודת היסוד הבינלאומית בגאומורפולוגיה: Treatise on Geomorphology בהוצאת Elsevier.[9]
פרומקין הניח בסיס למחקר מערות מלח בעולם, מחקר שבוצע במחדר המלח של הר סדום[10]. הוא גילה וחקר עשרות קילומטרים של מערות, וגילה את מערת המלח הגדולה בעולם (שהיא גם הארוכה במערות ישראל), המכונה מערת מלח"ם.
הציע מנגנון להיווצרות המערות בהמסה מהירה של מלח בנחלים תת-קרקעיים[11]. מיפוי מקיף של המערות ואגני הניקוז שלהן הראה כי באזור צחיח קיצון דרוש אגן ניקוז של 200 מ"ר לפחות להיווצרות מחילת מלח[12]. משנוצרת מחילה כזו, היא מתחתרת בסלע המלח המסיס והרך בקצב גבוה מאוד לעומת מערות גיר[13]. ההתחתרות נפסקת עם הגעת מוצא המחילה אל בסיס הניקוז, שהוא לרוב ים המלח, ומכאן שוחזר מפלס ים המלח באלפי השנים האחרונות, ואף הושווה לנתוני התנ"ך[14]. במחקר נמצא כי נציב המלח המכונה 'אשת לוט' אינו אלא מערה שהתמוטטה בתקופת האבות.
בעקבות ניסיונו במערות המסה במלח, הראה עם שותפיו כי הבולענים לחוף ים המלח נוצרו כתוצאה מהמסה תת-קרקעית של מלח והתמוטטות השכבות שמעליו[15], ואף קידם מחקר בשיתוף פעולה ישראלי/ירדני של תת-הקרקע בשני צידי ים המלח באמצעות שיטות גיאופיזיות מתקדמות לאיתור הבעיה ומניעתה[16].
פרומקין גילה בשנת 1979 את מערת אביאור (כתף יריחו) שבה נחשפו תעודות שהשאירו פליטים יהודים מתקופת מרד בר כוכבא[17]. בכמה מן המערות המסועפות והגדולות ביותר במדבר יהודה (מערת ערק נעסנה, מערת מכוך, מערת הגיא) התגלו על ידי פרומקין ושותפיו מטבעות ממרד בר כוכבא שרמזו בין השאר שהמרד פרץ בעקבות הקמת איליה קפיטולינה על חורבות ירושלים[18]. ממצאים אלה הובילו את פרומקין ושותפיו לבצע בראשית המאה ה-21 מחקר מערות רב תחומי במצוק ההעתקים של ים המלח. במסגרת המחקר התגלו מערות מפלט חדשות של מרד בר כוכבא, ובהן תעודות פפירוס (מערת הר ישי) כלי נשק (מערת הרומח, מערת התאנים) ומטבעות (מערות צבר, מערת הר ישי, מערת המטבע, מערת הדינר)[19]. מערת חג המולד ש"אבדה" במהלך השנים, התגלתה מחדש.
הוברר כי חלק מן המערות נוצרו לפני התפתחות בקע ים המלח, ובתוכן נמצאו ממצאים נדירים המעידים על פעילות האדם בתקופות היסטוריות ופרהיסטוריות נוספות[20] ועל שינויים סביבתיים דרמטיים שהתחוללו באזור[21] במערת האיגרות גילה פרומקין משקעים בני למעלה משלושה מיליון שנה המעידים על אגם קדום שחדר למערה[3].
במאי 2022 פרומקין, יחד עם בועז זיסו מאוניברסיטת בר-אילן, מטבע כסף, הנחשב לנדיר וראשוני מבחינת מיקומו, מתקופת מרד בר כוכבא במערה בנחל תקוע. צדו האחד של המטבע נושא חזית של בית המקדש, וצדו הנשי נושא את השם ״שמעון״, על שם מפקד המרד נגד הרומאים. ממצא זה מעיד, לפי פרומקין ושותפיו, על פעילותם של המורדים היהודים באזור המערה. טענה זו מתכתבת עם הקשר בין המורדים למבצר הרודיון, השוכן בסמוך נחל תקוע, ששימש כמקום שלטוני עבור פקודיו של בר כוכבא.[22]
בניגוד לדעה שהייתה מקובלת כי מערות המפלט מוגבלות למדבר יהודה בלבד, מצאו פרומקין ושותפיו במערות מערב הרי יהודה (מערת התאומים, מערת טור צפא) ושומרון (דוגמת מערת עבוד) מטמונים וממצאים רבים, המעידים כי יהודים התחבאו במערות טבעיות בסוף מרד בר כוכבא גם באזור זה[23].
פרומקין גילה מערות פרהיסטוריות חשובות במערב השומרון, ביניהן מערת נחל קנה ומערת קסם, והיה שותף למחקרן, ששינה תפיסות מקובלות לגבי האדם בתקופות פרהיסטוריות[24]. הוא משתמש בזקיפים, ענפי עצים, מפלסי ים המלח ואף במבנה המערה כדי לשחזר את האקלים הקדום. מערות נטיפים שהתגלו ותוארכו על ידי המלח"ם בנגב ובמדבר יהודה הוכיחו כי גם באזורים צחיחים אלו האקלים היה לח יותר בעבר[25]. במרכז הארץ ובצפונה התרחשו התקופות הלחות במקביל לתקופות הקרח, ואילו במרכז הנגב ודרומו היו דווקא התקופות הבינ-קרחוניות לחות יחסית.
ממצאים אלה, בתוספת מידע על הצטמצמות מדבר סהרה בתקופות בינ-קרחוניות, הובילו את פרומקין ושותפיו להצעה שהאדם המודרני (מן הטיפוס הארכאי) ניצל את שינוי האקלים לנדידה מאפריקה לישראל, ואילו הניאנדרטל חדר לישראל מאירופה עם פרוץ תקופת הקרח האחרונה[26].
פרומקין הראה גם כי מערות הגיר הגדולות בישראל (מערת חריטון שארכה 3450 מ; מערת איילון 2700 מ'; מערת סלע 1200 מ', ערק נעסנה (1080 מ') ) נוצרו על ידי מים ממקור עמוק מתחת מפלס מי התהום[27].
הוא חקר את הוטת ג'רמק (קמין רום) - המערה העמוקה ביותר בישראל (עומק 157 מ')[28], והראה עם שותפיו במלח"ם כי האקלים הלח והטופוגרפיה התלולה בצפון הארץ טומנים בחובם פוטנציאל למערות טבעיות עמוקות נוספות בגליל[29] ובחרמון[30], וכן גם למערות מלאכותיות ששימשו לצרכים מגוונים[31].
פרומקין הנחה את תלמידו, ישראל נעמן, במחקר מערת איילון שבה נחשפה מערכת אקולוגית מיוחדת במינה שרוב בעלי החיים שבה אינם נמצאים בשום מקום אחר. הם ניזונים מאנרגיה כימית שאינה אנרגיית שמש, בניגוד לרוב הפעילות הביולוגית על פני כדור הארץ.
פרומקין גילה וחקר את אמת המים המובילה משכם לסבסטיה[32] ואת מערכות המים הקדומות של שכם-ניאפוליס, שמראים שעיר זו הסתמכה על שפיעת מעיינות מרובים סמוך לקו פרשת המים הארצי.
הוא מצא כי אף על פי שמערות בית גוברין נחצבו ברובן בידי אדם, עיר רומית זו ממוקמת על-גבי נחל תת-קרקעי באורך מאות מטרים[33], שחלקים ממנה נוצלו להקמת מפעלי מים תת-קרקעיים שסיפקו מים לעיר.
יחד עם שותפיו, פיענח את חידת הטכניקה של חציבת נקבת השילוח, הוכיח כי לא הייתה מחילה טבעית שקדמה לחציבת הנקבה, ואף תיארך את הנקבה בשיטות רדיומטריות לתקופת מלכי יהודה במאמר בכתב העת Nature[34]. במחקר נמצא גם שמעיין הגיחון שמזין את הנקבה מגיב במהירות לכל חדירה של מים או מזהמים בעיר ירושלים[35].
מחקר נתיבי המים התת-קרקעיים בירושלים נמשך במערת האומה – נחל תת-קרקעי איתן, הארוך מסוגו בישראל, שזורם כל השנה דרך פיר תחנת הרכבת אל מתחת בנייני האומה, בעומק כמאה מ' מתחת פני השטח.
עמוס פרומקין נשוי לגנטיקאית דוקטור אילה פרומקין[36] לבית הררי. בני הזוג מתגוררים בעפרה והורים לחמישה ילדים.
אתר האינטרנט הרשמי של עמוס פרומקין
"אור חדש על נקבת השילוח", באוניברסיטה העברית, הרצאה באתר יוטיוב (ההרצאה מתחילה כ-10 דקות לתוך הסרטון)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
