Remove ads
היסטוריון ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני. חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (1990).
לידה |
17 באפריל 1935 כפר ויתקין, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 26 באוקטובר 2011 (בגיל 76) |
ענף מדעי | היסטוריה של עם ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
מנחה לדוקטורט | שמעון אפלבאום |
מוסדות | אוניברסיטת תל אביב |
פרסים והוקרה |
פרס ביאליק (1990) פרס שלום בארון (1978) פרס בהט (2006) יקיר העיר נתניה (תשס"ח) |
בת זוג | תמר כשר |
צאצאים | אורנה יקיר |
בנם של יוסף ומניה כשר, נולד וגדל בכפר ויתקין, שם למד בבית הספר העממי והתיכון. בנעוריו חיבר יחד עם חבריו מילדות ובני כיתתו גד יעקבי ומיכה גיסר (לימים פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ניו מקסיקו שבאלבקרקי, ארצות הברית) את הפיליטון המחורז "חיליק חביב", שהרבו לשדרו ברדיו. בצבא שירת בנח"ל ובגדנ"ע. נענה לקריאת דוד בן-גוריון וסייע במושבי העולים החדשים בנגב.
החל את הוראת ההיסטוריה בתחילת שנות ה-60 בבית הספר האזורי עמק חפר (נקרא בהווה קריית החינוך ע"ש בן-גוריון). את לימודי התואר הראשון והשני עשה באוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת המוסמך (1966) היה רקע היסטורי ומשיחיות ב"עליית משה".
את הדוקטורט עשה בבית הספר למדעי היהדות שבאוניברסיטת תל אביב ובשנת תשל"ג 1973 קיבל תואר דוקטור. נושא הדיסרטציה היה "מעמדם המשפטי-מדיני ומערכת זכויותיהם של יהודי מצרים בתקופה ההלניסטית ובימי הפרינקיפאט הרומי". מנחהו היה פרופ' שמעון אפלבאום. מורהו הבולט שהשפיע על דרכו היה פרופ' יהושע אפרון.
כשר לימד שנים רבות בחוג להיסטוריה של עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב, שימש כפרופסור מן המניין בחוג וכיהן כראש המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה באוניברסיטת תל אביב, המסונף גם ליד בן צבי. שימש חוקר אורח באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה ופרופסור אורח באוניברסיטאות סינסינטי וממפיס בארצות הברית. בשנת 2005 פרש לגמלאות.
זכה בפרס שלום בארון לשנת תשל"ט 1978, ובפרס ביאליק לשנת תש"ן 1990. יקיר העיר נתניה לשנת תשס"ח.
היה נשוי עד מותו לתמר, אמנית במקצועה, ואב לשלוש בנות. בתו הבכורה הייתה השדרנית, המחזאית, וסופרת הילדים אורנה יקיר. נפטר ב-26 באוקטובר 2011, והובא למנוחות בבית העלמין במושב צור משה לצד בתו אורנה, אשר נפטרה שלוש שנים לפניו.
ספרו דן בשני נושאים עיקריים:
זהו מחקר מונוגרפי חלוצי, שנעשה לראשונה על ידי כשר. עד מחקרו חקרו בעיקר את העם היהודי והשלטונות כובשי הארץ ומיעטו לחקור את העמים יושבי הארץ שאינם יהודים. זאת מכיוון שאין לנו כמעט חיבורים היסטוריים לאומיים פרי עטם של סופרים בני העמים הללו, הממצאים הארכאולוגיים אודותם מועטים ועיקר המידע שבידינו הגיע דרך כתביו של יוסף בן מתתיהו, שתיאר אותם באמצעות יחסם עם היהודים.
הספר מתאר את ההיסטוריה של היהודים עם הערים ההלניסטיות בארץ ישראל על פי סדר כרונולוגי, לאורך התקופה שמן כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון ועד לסיומו של המרד הגדול נגד הרומאים. היהודים ראו בתושבי הערים ההלניסטיות את יורשיהם של הכנענים והפלשתים מתקופת המקרא, אותם שאפו החשמונאים לעקור מן הארץ, בגלל עבודת האלילים הטמאה שלהם, זאת ברוח הציוויים המקראיים. לכך התלוותה יריבות מדינית, כלכלית ותרבותית שהתחזקה מאז התקופה ההלניסטית. והיחס אל אלי יוון נבע מהיחס המקובע כלפי אלי כנען הקדומים.
עבור שני ספריו: "אדום, ערב וישראל" ו"כנען, פלשת, יוון וישראל", זכה כשר בפרס ביאליק.
ספרו של כשר "הורדוס: מלך רודף ורדוף" (באנגלית: "King Herod: A Persecuted Persecutor"), מחקר חלוצי על הורדוס, שהוא ביוגרפיה פסיכואנליטית בשיתוף עם הפסיכיאטר פרופסור אליעזר ויצטום מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (ניסיון דומה לספרם של זיגמונד פרויד וויליאם בוליט, שגריר ארצות הברית בווינה, שכתבו ביוגרפיה פסיכואנליטית של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון). הספר מהווה אנטיתזה לספרו של אברהם שליט "הורדוס המלך: האיש ופועלו. מהד' 3, ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ד 1964", בו תיאר שליט את הורדוס כמלך שתרם רבות לעם היהודי בשל מפעלי הבנייה האדירים שהותיר אחריו. כשר בוחר במחקרו להתייחס לפן אחר באישיותו של הורדוס: רצחנותו ומפרש ורואה אותו כלוקה בהפרעה פרנואידית. בספר הוא נשען על כתביו של יוספוס פלאביוס כמקור מידע ונעזר באליעזר ויצטום המשתמש בכלי המחקר הפסיכולוגי על מנת לפענח את אישיותו המורכבת של הורדוס ופיענוחו כסובל מתסביך נחיתות, אדם אשר הוציא להורג את בני משפחתו הקרובים ביותר וכל אדם שחשד בו, ולוּ במעט, בבגידה ובכללם אשתו ושלושת בניו. כתב-היד של הספר זכה בפרס בהט לספרי עיון מטעם אוניברסיטת חיפה בשנת 2006.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.