Loading AI tools
פרס ישראלי לספרות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס בהט הוא פרס ספרותי שניתן על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והקרן ע"ש פרופ' יעקב בהט, לזכרו של בהט שהיה ממקימי החוג לספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה.
מדינה | ישראל |
---|---|
הגוף המעניק | הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה |
תקופת הפרס | 1998–הווה (כ־26 שנים) |
נקרא על שם | יעקב בהט |
אתר רשמי | |
הפרס מוענק מדי שנה החל משנת 1998, ל"כתב יד עיוני, מקורי ואיכותי בשפה העברית אשר לא פורסם בבמות אחרות, ואשר יש בו עניין לציבור הרחב".
בעבר התקיימו בפרס שני מסלולי זכייה נפרדים, האחד (קטגורית החוקר הבכיר) לכתבי יד של מחברים שהם חוקרים בכירים באקדמיה בדרגת מרצה בכיר ומעלה (גובה הפרס במסלול זה עמד תחילה על 40,000 ש"ח ומ-2008 גדל ל-100,000 ש"ח) והשני לכתבי יד של חוקרים בראשית דרכם האקדמית (קטגורית החוקר הצעיר) או מחברים מקרב הציבור הרחב (גובה הפרס במסלול זה עמד על 40,000 ש"ח)[1]. לפי תקנון הפרס משנת תשע"ד (2014), פרס בסך 140,000 ש"ח מתחלק שווה בשווה בין ארבעה זוכים (במשתמע, ללא הבחנה בין חוקרים בכירים לאחרים), כלומר כל זוכה מקבל 35,000 ש"ח; אם כי בסמכות ועדת הפרס לחלק פרסים בסכום נמוך מ-140,000 ש"ח, אם לא יימצאו ארבעה זוכים. מעבר לתגמול הכספי מובטח לזוכים פרסום של כתב היד בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף הוצאת הספרים של קבוצת ידיעות אחרונות, ידיעות ספרים.
בשנת תשע"ה (2015) חל שינוי נוסף: בוטלו מסלולי הזכייה הנפרדים ופורסם כי יוענקו פרסים בסך 55,000 ש"ח לשני זוכים לכל היותר, וכי קטגוריית החוקר הצעיר תוחלף ב"מענק בהט" בסך 30,000 ש"ח לתמיכה בכתב יד שהוגש לתחרות ונמצא ראוי לפרסום בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.
שם | שנה | ספר |
---|---|---|
דוד פישלוב | 1998 | מחלפות שמשון: גלגולי דמותו של שמשון המקראי |
יוסף טובי | 1998 | יחסי השירה העברית והשירה הערבית בימי הביניים: קירוב ודחייה |
זאב בכלר | 1999 | שלוש מהפכות קופרניקניות |
נסים קלדרון | 2000 | פלורליסטים בעל כורחם: על ריבוי התרבויות בישראל |
אריה נאור | 2000 | ארץ ישראל השלמה: אמונה ומדיניות[2] |
מרגלית שילה | 2000 | נסיכה או שבויה? החוויה הנשית של היישוב הישן בירושלים, 1914-1840[3] |
גרשון גליל | 2001 | ישראל ואשור |
בעז נוימן | 2001 | ראיית העולם הנאצית: מרחב, גוף, שפה[4] |
עוזי שביט | 2002 | שירה מול טוטליטריות: אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'[5] |
יובל לוריא | 2001 | בעקבות משמעות החיים: מסע פילוסופי[4] |
עוזי אורנן | 2001 | המילה האחרונה: מנגנון התצורה של המילה העברית[4] |
יואל אליצור | 2001 | תמונות חיים: סיפורם של מתמודדים[6] |
יורם בילו | 2003 | שושביני הקדושים: חולמים, מְרפאות וצדיקים בסְפר העירוני בישראל[7] |
אוריאל רפפורט | 2003 | יוחנן מגוש חלב: מהרי הגליל אל חומות ירושלים[7] |
עירית מאיר וונדי סנדלר | 2004 | שפה במרחב: אשנב לשפת הסימנים הישראלית |
עוז אלמוג | 2004 | פרידה משרוליק: שינוי ערכים בחברה הישראלית[8] |
שחר ליפשיץ | 2005 | הידועים-בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה[9] |
גרשון שקד | 2006 | זהות: ספרויות יהודיות בלשונות לעז[10] |
תמר סוברן | 2006 | שפה ומשמעות: סיפור הולדתה ופריחתה של תורת המשמעים[11] |
טלילה אלירם | 2006 | בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל – היבטים מוזיקליים וחברתיים |
עמיה ליבליך | 2007 | ילדי כפר עציון[12] |
רות לורנד | 2007 | היופי בראי הפילוסופיה[13] |
גלעד מרגלית | 2007 | אשמה, סבל וזיכרון: גרמניה זוכרת את מתיה במלחמת העולם השנייה[14] |
אריה כשר ואליעזר ויצטום | 2008 | הורדוס: מלך רודף ורדוף[15] |
דנה אמיר | 2008 | על הליריות של הנפש |
יגאל בורשטיין | 2008 | מבטי קרבה: מחשבות על סרטים |
עלי יסיף | 2009 | קטגורית החוקר הבכיר: אגדות צפת: פנטסיה בעיר המקובלים[16] |
דנה אולמרט | 2009 | קטגורית החוקר הצעיר: המשוררות העבריות הראשונות: הדרמה של הכתיבה והאהבה[17] |
יהודה גודמן | 2009 | , קטגורית החוקר הצעיר: גלות הכלים השבורים: 'חרדיות' בצילו של השגעון[16] |
דוד אסף | 2010 | הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית |
קובי פלד | 2010 | אל משכנות הרועים: אתנוגרפיה ממרחק הזמן |
אודי בונשטיין | 2011 | קטגורית החוקר הצעיר על כתב היד: היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף[18] |
חיים גנז | 2011 | קטגורית החוקר הבכיר: שלוש ציונוּיות ופוסט-ציונות: תאוריה פוליטית לעם היהודי[19] |
אלכס צפרירי | 2011 | קטגורית החוקר הבכיר על כתב היד: האדם כחיה? הפולמוס על ניסויים ביו-רפואיים בבעלי חיים[19] |
אוריאל אבולוף | 2012 | על-פי תהום: אומה, אימה ומוסר בשיח הציוני[20] |
אביהו רונן | 2010 | נידונה לחיים: יומניה וחייה של חייקה קלינגר |
רונה אבישר לואיס | 2013 | ילדי קדם: מבט ארכאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל בתקופת המקרא[21] |
נמרוד זינגר | 2013 | "'בעל השם והרופא": רפואה ומאגיה בקרב יהודי גרמניה בראשית העת החדשה |
רננה אלרן | 2013 | אוטוביוגרפיות של שיגעון |
גדעון טיקוצקי | 2014 | דליה רביקוביץ — בחיים ובספרות[22] |
מיכאל גלוזמן | 2015 | שירת הטבועים - המלנכוליה של הריבונות בשירת שנות החמישים והשישים[23] |
עמיה ליבליך | 2016 | קולות- עוני חדש בישראל |
נגה בן-ששון | 2016 | מסע עם אשת לוט: מהמקרא אל הנפש |
תמר הרמן | 2017 | שביל באמצע - ההליכה בשביל ישראל והישראליות החדשה-ישנה[24] |
רוני רייך | 2017 | יום ביומו - חיי היום-יום של היישוב היהודי בארץ ישראל בשלהי ימי הבית השני לאור הממצא הארכאולוגי[24] |
שלמה גוזמן-כרמלי | 2017 | מענק בהט: מפגשים מסביב לטקסט - אתנוגרפיה של יהדויות[24] |
דינה פורת | 2018 | לי נקם ושילם[25] |
מיקי זר | 2019 | הפוליטיקה של הפרטיות: הדרמה הטכנולוגית בזירת המידע |
רונית מרזן | 2020 | האב והבן ורוח המהפכה |
יפעת איתן-פרסיקו | 2021 | המשולש החדש: על חוויות אדיפליות במשפחות חד מיניות |
גיא ארליך | 2022 | המקומות הריקים של יהודית הנדל |
ענת ברונשטיין-קלומק וחיים עומר | 2023 | עוגן לחיים: מניעת אובדנות בקרב צעירים במשפחה ובקהילה |
עמית פכלר | 2023 | כשזה עמוק: מורה נבוכים פסיכואנליטי |
מעוז כהנא | 2024 | בכחוס ופן צועדים ברחוה היהודים |
שגיב ברהום | 2024 | העיתונות החדשה והביקורת השיפוטית |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.