ישיבת מיר
ישיבה בירושלים, נוסדה במיר שבבלארוס. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד). הישיבה היא ישיבה מבוזרת המתפרסת על פני כ-40 בתי מדרש שונים.
 | |
 | |
| ישיבת מיר בירושלים | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ליטאית |
| תקופת הפעילות | ה'תקע"ה - 1815 – הווה |
| מייסדים | הרב שמואל טיקטינסקי |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב אליעזר יהודה פינקל |
| תלמידים | |
| כ-9,000 | |
| מיקום | |
| מיקום | שכונת בית ישראל, ירושלים, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′18″N 35°13′26″E |
|
themir | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת מיר | |
  | |
הישיבה נחשבת כאחת הישיבות הראשונות שנוסדו במתכונת הישיבה החדשה, שנייה לישיבת וולוז'ין. נוסדה בעיר מיר שבבלארוס על ידי הרב שמואל טיקטינסקי, בשנת ה'תקע"ה. בתקופת הרב אליעזר יהודה פינקל (בנו של "הסבא מסלבודקא" וחתנו של הרב קמאי) הצטרפה הישיבה למחנה ישיבות המוסר[1]. היא הושפעה בעיקר מבוגרי ישיבת סלובודקה שנשלחו לישיבה בידי הסבא מסלובודקה.
תקופת הזוהר של הישיבה באירופה הייתה תקופת בין המלחמות, אז לוטש סגנונה הלמדני בידי ראש הישיבה הצעיר, הרב אליעזר יהודה פינקל שאיזן בין השפעות תלמידי הרב שמעון שקופ ותלמידי הרב ברוך בר ליבוביץ, שניהם תלמידי ר' חיים מבריסק, שהיו הקולות הדומיננטיים בבית המדרש של התקופה[2]. דמותה הכללית של הישיבה הושפעה יותר בפן החינוכי-מוסרי, אותו עיצב "המשגיח" הרב ירוחם ליבוביץ, חניך אסכולת קלם של תנועת המוסר[2].
בעת שואת יהודי אירופה ניצלו רבים מתלמידי הישיבה וחלק גדול מהצוות החינוכי כשנמלטו לשאנגחאי באמצעות אשרות כניסה ליפן שסיפק חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, הניצולים הקימו את הישיבה מחדש בירושלים ובארצות הברית וממנה יצאו ישיבות נוספות.
כיום שוכנת הישיבה המרכזית בשכונת בית ישראל בירושלים, ויש לה ישיבה-בת במודיעין עילית. ענף אחר של הישיבה שעומד עצמאית מבחינה מנהלתית הוא ישיבת מיר בארצות הברית.
שנת היווסדה הרשמית היא שנת ה'תקע"ה, 1815, אך אפשר שקמה עוד קודם לכן. לאחר פטירתו של מייסדה הרב שמואל טיקטינסקי, כיהן כראש הישיבה, בנו הרב אברהם, שנפטר בגיל צעיר. לאחריו שימש בתפקיד הרב יוסף דוד אייזנשטאט (נפטר ה'תר"ו, 1846) רבה של מיר, ובנו הרב משה אברהם אייזנשטט, ואחריהם בנו השני של מייסד הישיבה, הרב חיים לייב טיקטינסקי, עד פטירתו בשנת ה'תרנ"ט (1899). בתקופה זו הגיע מספר התלמידים ל-120.
בתרנ"ט (1899) צורף הרב אליהו ברוך קמאי, רבה של העיירה מיר, לצוות הנהלת הישיבה, ועמד בראשה עד ה'תרע"ז (1917). בתרס"ז (1907) מונה חתנו הרב אליעזר יהודה פינקל כר"מ בישיבה, ולאחר מות חותנו נעשה לראש הישיבה ביחד עם גיסו הרב אברהם צבי קמאי. בתקופה זו בלט בישיבה לימוד המוסר, בהשפעת המשגיח הרב ירוחם ליבוביץ.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה כבש הצבא הגרמני את מיר והרוסים פינו את התושבים לפנים רוסיה. ב-1922 כשנחתם הסכם ריגה בין ברית המועצות לפולין, חזרו התושבים למקומם תחת השלטון הפולני. הישיבה המשיכה לצמוח וכונתה "ישיבת ראשי ישיבות", שכן ראשי ישיבות רבים צמחו בה. עד מלחמת העולם השנייה הגיע מספר הלומדים בה ל-400.
בשנת תרצ"ט (1939) צורפה העיירה מיר לברית המועצות לפי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. מיעוט מתלמידי הישיבה נשארו במיר, רבני הישיבה יחד עם רוב התלמידים ברחו לווילנא שעברה אז לשלטון ליטא, תחילה השתכנו הבחורים בבניין ישיבת רמיילס, אך הוא היה צר מהכיל את 350 בחורי הישיבה ומאוחר יותר עברה הישיבה לבית המדרש בפרבר נובגורוד. (ראש הישיבה, הרב פינקל, נסע קודם לכן לארץ ישראל) משם עברה הישיבה לקידן בליטא, מאוחר יותר התפצלה הישיבה לשלוש קבוצות בשלוש עיירות. בעקבות השתדלותו ופעילותו של הרב זרח ורהפטיג, חילק הקונסול היפני בליטא, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, לתלמידים אשרות כניסה ליפן. רבים מהתלמידים יצאו בזכותו מליטא ברכבת הטרנס-סיבירית, עם הרבנים חיים שמואלביץ (חתנו של ראש הישיבה הוותיק, הרב פינקל) ויחזקאל לוינשטיין, דרך סיביר לקובה שביפן שם שהו כתשעה חדשים עד שהיפנים נוכחו לראות כי למרבית הפליטים וביניהם בני הישיבה אין סיכוי להמשיך למדינה אחרת, והם הגלו אותם לשאנגחאי הסינית, שהייתה תחת כיבוש יפני, ובה הוקם גטו ליהודים שכונה "גטו שאנגחאי". ביפן ובשנגחאי זכו הפליטים בהכנסת אורחים מצד הקהילות היהודיות הספרדיות האמידות שבמקום, ובשנגחאי אף העמידה להם הקהילה העיראקית כמחסה את בית הכנסת בית אהרן.
בהגיעם ליפן, התעורר פולמוס השבת ביפן, העוסק בשאלה מתי חלים שבתות ומועדים בארץ זו, השוכנת בסמוך לקו התאריך הבינלאומי. עם מעברם לשאנגחאי שבסין, שביחס אליה אין חילוקי דעות, נפתרה הבעיה מאליה. אחרי המלחמה, היגרו תלמידי הישיבה לארצות הברית. חלק מהתלמידים נשארו בארצות הברית, ויסדו מחדש את ישיבתם בברוקלין, אך מרביתם המשיכו עם רבותיהם לארץ-ישראל (ראו להלן).
בשנת תש"ד (1944) הקים ראש הישיבה, הרב אליעזר יהודה פינקל, את הישיבה מחדש, בשכונת בית ישראל בירושלים עם קבוצת בחורים מישיבות עץ חיים ותורה ויראה. ובשנת תש"ט הגיעו לירושלים גם בחורי ישיבת מיר ששהו בשנחאי יחד עם הרב יחזקאל לוינשטיין המשגיח של הישיבה בליטא ועם הרבנים ששרדו, בנוסף הצטרפו קבוצות של בחורים ואברכים חסידיים וירושלמים. כבר בראשית ימי הישיבה בירושלים נפתחה בה "חבורה" של ירושלמים תלמידי החזון איש, בראשות הרב משה יהושע לנדא והרב חיים ברים[3].
מתשכ"ה (1965) כיהן כראש הישיבה הרב בנימין ביינוש פינקל. אחרי מותו בשנת תש"ן (1990) הפך לראש הישיבה חתנו, הרב נתן צבי פינקל, אחרי פטירתו בשנת תשע"ב (2011) מונה בנו הרב אליעזר יהודה פינקל. ראש ישיבה משני הוא הרב יצחק אזרחי, החותם על מסמכי הישיבה תחת התואר "מראשי ישיבת מיר". עד לפטירתו בתשע"ו (2016) כיהן גם הרב רפאל שמואלביץ, בנו של ראש הישיבה הקודם הרב חיים שמואלביץ, כאחד מראשי הישיבה. לאחר פטירתו, הוכתר בנו הרב יעקב שמואלביץ לאחד מראשי הישיבה.
כמנהל רוחני בישיבה כיהן הרב חיים זאב פינקל בנו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל עד לפטירתו בשנת תשכ"ה ומאז כיהן כמנהל רוחני חתנו הרב אהרן דוד חדש בנו של ה'משגיח' הרב מאיר חדש. אחרי פטירתו בשנת תשפ"א (2021) מונה הרב בנימין פינקל למנהל הרוחני.
מספר הלומדים בישיבה גדל בעשרות השנים האחרונות ובפרט בתקופת כהונתו של הרב נתן צבי פינקל כראש הישיבה. בשנות התשעים למדו בישיבה כ-500 תלמידים[דרוש מקור]. בשנת ה'תשע"ז (2017) מוערך מספר התלמידים בין 8,000-7,000[4], למעלה מחציים נשואים ("אברכים"). בתאריך 05/06/2019 הוכרז על ידי רבני הישיבה כי הישיבה מונה 9000 תלמידים.
בעבר הישיבה לא גבתה שכר לימוד מתלמידיה. החל מאוגוסט 2013, בעקבות הקיצוצים בתקציב הישיבות, החלה הישיבה לגבות שכר לימוד מתלמידים חדשים. לרוב תלמידי הישיבה אין מקום בפנימיות הישיבה והם שוכרים על חשבונם חדרי מגורים באזור הישיבה.
העול הכלכלי של אחזקת הישיבה מוטל על כתפי ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל, שנוסע לחו"ל למטרת גיוס כספים לישיבה ומוסדותיה.
50% מתלמידי הישיבה שאינם נשואים הם מארצות הברית, ובערך 300 מאנגליה. כמו כן לומדים בה קבוצות של דוברי רוסית, צרפתית ועוד. השיעורים בישיבה נמסרים ב-5 שפות: עברית, יידיש, אנגלית, רוסית וצרפתית.
רוב תלמידי הישיבה מבוגרים יחסית, בני 23 ומעלה. רובם עוברים לישיבה מישיבות גבוהות אחרות.
על אף ריבוי הרבנים והלומדים בישיבות מיר, נפוצה בהן "שיטת מיר", שמייצגיה הבולטים הם הרב נחום פרצוביץ וכיום חתנו הרב אשר אריאלי. שיטת לימוד זו מתאפיינת בין היתר בדקדוק רב בלשון רש"י, והוצאת גדרים למדניים מדיוקים אלה. לרב נתן צבי פינקל הייתה שיטת לימוד אחרת, של התאמת דעות הראשונים לשיטתם במקומות אחרים.
בנייני הישיבה
לישיבה מספר מבנים סמוכים ובהם בתי מדרש ופנימיות. ברוב בתי המדרש מתקיים שיעור כללי של ראש הישיבה לסירוגין.
"הבניין המרכזי" מכיל את בית המדרש המרכזי שבו מתקיימות כל התפילות ובו נמסר ה"שיעור כללי" של ראש הישיבה וה"שיחות" של המשגיח. בבית המדרש הגדול יושבים בדרך כלל ותיקי אברכי הישיבה והחל מאלול תש"פ ממוקמת בו גם חבורת "פרידמן" שכוללת מאות בחורים ישראלים. יש בה הקפדה על נוכחות בסדרים. בתחילת כל זמן מחולקים המקומות בחבורה זו לאברכים ולבחורים אשר התמידו בנוכחותם בזמן הקודם. מקים החבורה הוא הרב מרדכי יפה (בנו של הרב דב יפה). רבני בית המדרש הם הרב יעקב שמואלביץ, שמוסר את ה"שיעור כללי" בבית המדרש, הרב ישעיה פינקל (בנו של הרב נתן צבי פינקל) הרב בירנצוויג והרב שלמה שפיצר, כמו כן שוכנת בבית המדרש חבורת יוצאי צרפת וכן חבורה בראשות הרב אברהם שפירא (חתנו של הרב אריה פינקל) בבניין גם חמישה בתי מדרש נוספים, חדר אוכל המשרת את מאות רבני ועובדי הישיבה ופנימייה. בעזרת הנשים של בית המדרש המרכזי שכנה בעבר "חבורת קסטנר-בירנצוויג" שבה למדו בחורים ישראלים ואברכים החבורה נחשבה משוחררת יותר מחבורת "פרידמן" ובראשה עמדו הרב נחום קסטנר והרב אהרון ביירצוויג, בתחילת זמן קיץ תשפ"ב נסגרה החבורה ומוזגה עם חבורת פרידמן.
בבניין סמוך, שבמשך השנים חובר אליו, התגוררו בעבר ראשי הישיבה בישראל: הרב אליעזר יהודה פינקל, בניו הרב חיים זאב והרב משה, וחתנו הרב חיים שמואלביץ, וכן נכדיו הרב נחום פרצוביץ והרב אליהו ברוך פינקל.
בבניין "בית שלום" נמצא בית המדרש של לימוד "הדף" שבמסגרתו לומדים בכל יום דף גמרא מהמסכת הנלמדת בישיבה. ראש התוכנית הוא הרב יוסף גוטפרב. בקומה התחתונה ובקומה השנייה, ישנו בית מדרש למשתתפי השיעור של הרב אשר אריאלי, שבמסגרתו לומדים בעיון בקצב מהיר יותר מהמקובל בישיבות הליטאיות. השיעור של הרב אריאלי מתקיים מדי יום ביידיש בפני מאות תלמידים. "חבורת שפיגל" נמצאת בבית המדרש 'נייטרא' ובה לומדים כמה עשרות בחורים השומעים שיעורים מהרב שלמה שפיגל. עד לפטירת הרב נתן צבי פינקל, התקיים גם שיעור מיוחד מפיו מעת לעת בביתו. החבורה הוקמה בשנת ה'תש"ס בביהמ"ד הישן "שיש", ב-2018 עברה החבורה אל בית מדרש "נייטרא" שברחוב מאה שערים הסמוך. וב-2019 הצטרפו למקלט בבניין המרכזי.
"בניין פרידמן" הוא בית מדרש שבו לומדים כמה מאות אברכים, עד לתחילת זמן קיץ תשפ"ב למדה בבניין "חבורת פרידמן" בתקופת מגפת הקורונה עברה החבורה לבית מדרש "המרכזי" ולמקום עברה חבורה של כ-300 אברכים בראשות הרב זבולון קציר
בשנת תשס"ה נחנך בניין "בית ישעיה" אשר מכיל כ-1500 מקומות לימוד וכן 3 חדרי אוכל ופנימייה. בבניין זה קיימים שני בתי מדרש. "שארף" המשמש בעיקר בחורים אמריקאים ובראשו עומדים הרב יוסף אליפנט והרב משה אהרן פרידמן; ו"בית ישעיה" שבו לומדים בחורים מאנגליה, צרפת ובלגיה וכן מסגרת חסידית שבראשה עמד הרב אליעזר יהודה פינקל עד התמנותו לראש ישיבה ולאחמ"כ עמד בראשה אחיו הרב חיים תנחום, כיום הם השתלבו יחד עם שאר החבורות החסידיות בבניין מיוחד- פינסק קרלין.
בית המדרש "בית מנחם" שימש תחילה בחורים ישראלים וכיום לומדים בו אברכים.
בית המדרש "שלמי שמחה" משמש אברכים ובחורים דוברי אנגלית. חלקם שומעים את השיעור של הרב אשר אריאלי.
בית המדרש "נר גבריאל" (מכונה גם "קדשים") בעבר משמש חבורות אברכים הלומדים את המסכתות שבסדר קדשים. ולאמ"כ שימש לחבורות אברכים מחו"ל שלומדים הלכה, כיום חציו הפך לחדרי שיעורים, וחציו נותר עם קבוצה מצומצמת של אברכים בני חו"ל.
בית מדרש "מאה שערים" נרכש על ידי הישיבה בשנת באלול תשע"ט בתחילה שכנה בו חבורה לבחורים מבוגרים בראשות הרב גרשון מיאסניק וכיום לומדים במקום חבורת אברכים בראשות הרב אליעזר מאירוביץ' שמונה כ-300 אברכים.
בית מדרש בבנין של חסידות קרלין בו נמצאת כיום חבורה בראשות הרב גרשון מיאסניק והרב משה נאמבורג, החבורה כוללת כמאה בחורים מבוגרים וכמאה אברכים ולומדת סוגיות הלכתיות
בית המדרש "פינסק קרלין" נבנה כתוספת לבניין של חסידות פינסק קרלין ומאכלס חבורה של כמה מאות חסידים. ראש בית המדרש הוא הרב ירמיש.
בשנת 2019 נפתחו בתי מדרש חדשים נוספים 1. מחסן אבדות בראשות הרב ישראל גלושטיין. 2. בית הוראה מול שער חיים. 3. חדר האוכל המרכזי חציו המזרחי נהפך לבית מדרש ובשנת 2020 חדר האוכל נהפך לחדר אוכל לרבנים וחדר שיעורים ובית המדרש הועתק למבנה חדש.
לקראת סוף שנת 2019 נחנך בניין חדש מול בנין בית שלום, שבו לומדים סוגיות הלכתיות.
בית המדרש "העמלים" מול בנין המרכזי ובו לומדים הלכה בראשות הרב אברמובסקי.
בנין חיים עוזר החל משנת 2023 בו חבורה בראשות הרב מיכאל רדליך.
סך הכל יש במתחם בירושלים כשלושים ותשעה בתי מדרש, בהם לומדים כעשרת אלפים תלמידים[5].
ערך מורחב – ישיבת מיר מודיעין עילית
סניף של הישיבה פועל ב"אחוזת ברכפלד" שבמודיעין עילית, והוא מכונה ישיבת "מיר ברכפלד". בראשות ישיבה זו עמד הרב אריה פינקל. מנהלה הוא שמריהו יוסף פינקל, בנו של הרב נתן צבי פינקל. בתחילת שנת הלימודים ה'תשס"ח מונה הרב נועם אלון, חתנו של הרב נתן צבי פינקל, כראש ישיבה משני המעביר שיעורים כלליים לבני הקיבוץ. לאחר פטירת הרב נתן צבי פינקל מונה הרב אלון לראש ישיבה לצד הרב אריה פינקל, ולאחר פטירתו הפך לראש הישיבה המרכזי בישיבה. המשגיח הוא הרב ראובן הכסטר.
בישיבה לומדים כ-600 תלמידים, בתנאי פנימייה. בנוסף להם לומדים בישיבה (ובבית מדרש נוסף בשכונה, 'קהילת שערי תפילה - היכל זרח-(פלוק)') כ-280 אברכים. בישיבה הוקמה ספרייה גדולה, "אוצר ספרים", בשם "עזרת תורה" המכילה כ-16,000 ספרים תורניים.
- ערך מורחב – ישיבת מיר (ברוקלין)
לאחר המעבר משאנגחאי לארצות הברית הקים הרב אברהם קלמנוביץ' עבור התלמידים ישיבה בברוקלין. חתנו הרב שמואל בירנבוים עמד בראש הישיבה מאז 1952 ועד פטירתו בינואר 2008. בנוסף כיהנו כראשי ישיבה הרב דוד קוויאט (מ-1976 ועד לפטירתו בסוף שנת 2009) והרב שרגא משה קלמנוביץ' (בנו של הרב אברהם). כיום עומדים בראשות הישיבה הרב אברהם יעקב נלקנבאום (חתנו של הרב אברהם קלמנוביץ'), הרב צבי יעקב ז'ולטי, הרב אשר דב בירנבוים (בנו של הרב שמואל) והרב אשר אליהו קלמנוביץ' (בנו של הרב שרגא משה). הישיבה ממוקמת בשכונת מידווד.
| רב | תקופה | הערות |
|---|---|---|
| שמואל טיקטינסקי (המייסד) | תקע"ה - תקפ"ג | נפטר בתקצ"ה |
| אברהם טיקטינסקי | תקפ"ג - תקצ"ה | |
| יוסף דוד אייזנשטט (ר' דוד'ל מירער) | תקצ"ה - תר"ו | |
| משה אברהם אייזנשטט (אב"ד זעטיל) | משנת תר"ו - | |
| חיים יהודה לייב טיקטינסקי | תרי"ט – תרנ"ט | |
| אברהם (השני) טיקטינסקי | משנת תרל"ו - | |
| אליהו ברוך קמאי | תרנ"ט - תרע"ז | |
| אברהם צבי קמאי | תרע"ז – תש"ב | נרצח בשואה |
| אליעזר יהודה פינקל | בשנים תרס"ג – תשכ"ה | |
| חיים שמואלביץ | בשנים תרצ"ו – תשל"ט | |
| בנימין ביינוש פינקל | תשכ"ה – תש"ן | |
| נחום פרצוביץ | תשכ"ה – תשמ"ז | |
| נתן צבי פינקל | תש"ן - תשע"ב | |
| אליעזר יהודה פינקל | מתשע"ב | |
| ראשי הישיבה בארצות הברית | ||
| אברהם קלמנוביץ (המייסד) | תש"ה - תשכ"ד | נפטר בשנת תשכ"ד |
| שמואל בירנבוים | תשכ"ד - תשס"ח | נפטר בשנת תשס"ח |
| שרגא משה קלמנוביץ | תשכ"ד - | |
| דוד קוויאט | תשל"ו - תש"ע | נפטר בשנת תש"ע |
| אברהם יעקב נלקנבאום | ||
| צבי יעקב ז'ולטי | ||
| אשר דב בירנבוים | מתשס"ח | |
| אשר אליהו קלמנוביץ | ||
| רב | תקופה | הערות |
|---|---|---|
| משה פינקל | נפטר: תשס"א | |
| אליהו ברוך פינקל | תשמ"ז - תשס"ח | |
| רפאל שמואלביץ | תשל"ט - תשע"ו | נפטר בשנת תשע״ו |
| אריה פינקל | תשכ"ה - תשע"ו | |
| הרב יצחק אזרחי | מתשל"ט | |
| יעקב שמואלביץ | מתשע"ו |
| רב | תקופה | הערות |
|---|---|---|
| זלמן דולינסקי (זלמן רדינר) | תרס"א - תרע"א | |
| ירוחם הלוי ליבוביץ | תרע"א - תרצ"ו | |
| יחזקאל לוינשטיין | תרצ"ו - תשי"ד | נפטר תשל"ד |
| חיים זאב פינקל | תשי"ד - תשכ"ה | בנו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל |
| אהרון דוד חדש | תשכ"ה - תשפ"א | יליד 1931. למד בישיבת חברון עד נישואיו עם חסידה בתו של הרב חיים זאב פינקל, המשגיח בישיבה עד תשכ"ה. |
| בנימין פינקל | מתשפ"א | בנו של רבי אריה פינקל |
| אפרים חדש | מתשפ"א | בנו של רבי אהרון חדש |
- בוגרי הישיבה בליטא
- הרב יחזקאל אברמסקי - מחבר "חזון יחזקאל" על תוספתא
- הרב משה שמואל שפירא - ראש ישיבת באר יעקב
- הרב שמואל בירנבוים - ראש ישיבת מיר בארצות הברית
- הרב אריה זאב גורביץ - ראש ישיבת גייטסהד
- הרב יחיאל יעקב וינברג - מחבר שו"ת "שרידי אש"
- הרב שלמה יוסף זוין
- הרב אריה לייב מאלין
- הרב אלחנן משה קונשטט
- הרב יחיאל מיכל פיינשטיין
- הרב חיים שמואלביץ - ראש ישיבת מיר בשאנגחאי ולאחר מכן בירושלים
- הרב דוד קורנגלס - המשגיח הראשון בישיבת נר ישראל
- הרב חיים פינחס שיינברג - ראש ישיבת "תורה אור"
- הרב דוד פוברסקי - ראש ישיבת פוניבז'
- הרב נחום פרצוביץ מראשי ישיבת מיר בירושלים
- הרב ראובן פיין
- הרב שלמה וולבה
- הרב ברוך רוזנברג
- הרב יוסף ביגון
- הרב אברהם פרבשטיין ראש ישיבת כנסת ישראל (חמיו של הרב רפאל שמואלביץ)
- הרב יחיאל מיכל שלזינגר
- הרב מנחם נחום קפלן
- בוגרי הישיבה
- משה צינוביץ, מיר : תולדות ישיבת מיר, מוריה, חייה, תלמידיה ותורתה. תל אביב: מור, תשמ"א
- א. פולק, לא פסקה ישיבה: "200 שנות תורה" (לרגל מלאות 200 שנה לישיבה), התשע"ז
- אברהם ברנשטיין, יום טוב פורגס וי' נווה, הזריחה בפאתי קדם, בני-ברק תשנ"ט-תשס"א, שלושה כרכים
- אלחנן יוסף הרצמן, מירער ישיבה אין גלות, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת מיר
בנימין בראון, האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 10: המוסר החוייתי של מיר, באתר iCast- הרב יוסף ד. עפשטיין, ישיבת מיר, באתר "דעת"; מתוך: מוסדות תורה באירופה בבניינה ובחורבנה, פרופסור שמואל קלמן מירסקי (עורך)
- רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, פרק לקורות הישיבה במיר, צפונות י"ד, טבת תשנ"ב, עמוד פ"ט
- אתר הארכיון של העיירה מיר
- היכן מסתופפים תלמידי הישיבה הגדולה בעולם, באתר בחדרי חרדים, 8 בפברואר 2011
- ישיבת מיר, באתר עולם התורה
- הצלת ישיבת מיר בתקופת השואה, באתר יד ושם
- אסתר פרבשטין, אגרות מווילנה בענייני הצלה, באתר דעת. (ראו הערה 4 למכתב השני)
- ישיבת מיר לצעירים באתר (כמעט) הכל אודות מוסדות החינוך
- תולדות הישיבות - ישיבת מיר, חוברת קרן התורה, באתר היברובוקס
ישיבת מיר (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
