Loading AI tools
טקטיקה ללוחמה בטרור מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיכול ממוקד הוא אסטרטגיה וטקטיקה ללוחמה בטרור שפיתחה ישראל ובה כוחות הביטחון פוגעים והורגים באופן ממוקד פעילי טרור במטרה לסכל פיגועים ולפגוע בארגוני הטרור. ישראל רואה בפעילות הסיכול הממוקד, המופנית נגד פעילי טרור, תוך השתדלות שלא לפגוע באזרחים שאינם עוסקים בטרור, בגדר הגנה עצמית המותרת על פי כללי החוק והמוסר.
השם "סיכול ממוקד" הוא תחדיש שטבעו ממשלת ישראל וצה"ל במהלך האינתיפאדה השנייה לתיאור פעולה צבאית של צה"ל המכוונת להתנקשות בפעילי טרור פלסטינים. עם תחילת השימוש במונח נטען על ידי ישראל כי בכל המקרים מדובר בפעולה נגד "פצצה מתקתקת", המסכלת באופן ברור ומיידי פעולות טרור ספציפיות. בהמשך הורחב השימוש במושג, והוא מתאר כל התנקשות בפעיל המעורב בטרור, בין אם הוא פעיל טרור בעצמו, או מנהיג בארגון שעוסק בטרור. מושג ספציפי זה בא כתחליף למושג הכללי יותר "חיסול", ששימש קודם לכן גם לתיאור פעילות מסוג זה שנעשתה קודם לכן, כדוגמת ההתנקשות ביחיא עיאש או באבו ג'יהאד.[2] בעיתונות האמריקנית מכונה פעולה כזו targeted killing ("הריגה מוכוונת"). בעיתונות הערבית מכונה פעולה כזו "התנקשות" (اغتيال, אע'תיאל).
לסיכול הממוקד יש מספר מטרות:
ישראל רואה בסיכול הממוקד גישה שיש בה שמירה על טוהר הנשק, משום שלטענתה, בסכסוך המתמשך בין שני העמים החיים בין הירדן לים, נוקטים הפלסטינים באופן שיטתי בטרור חסר הבחנה, המכוון כלפי תושבי ישראל באשר הם. ישראל טוענת כי אינה מגיבה בפעולות תגמול ברוטליות של עין תחת עין, אף שפעולות מסוג זה היו מקובלות בעשור הראשון לקיום המדינה, אלא מנסה להתמקד רק במי שנלחם נגדה, באמצעות הסיכול הממוקד.
בג"ץ, בפסק דין בדבר חוקיות הסיכולים הממוקדים, ב-14 בדצמבר 2006, פסק כי על הסיכול הממוקד לשמש למטרות מניעה בלבד ולא למטרת נקם, ענישה או הרתעה.
האמצעי המקובל ביותר לביצוע סיכול ממוקד הוא כלי טיס, היורים טילים אל מטרתם. המודיעין מאתר את המטרה וכשניתן "אור ירוק" (אישור לפעולה) מוזנקים כלי טיס לאוויר ופוגעים במיועד להריגה. אמצעים נוספים הם, בין השאר, הטמנת מטען נפץ והפעלתו ברגע הנכון, הטלת פצצה (כמעט תמיד פצצה מונחית) ממטוס קרב, ירי מטווח קרוב על ידי כוח צבאי כגון המסתערבים, וירי צלפים.
עם זאת, בכל אחד משלבי הסיכול, קרי: איתור המטרה, מעקב, וידוא, הזנקת כוח וירי, ישנה אפשרות לבטל מיידית את הפעולה אם קיים חשש סביר לפגיעה בלתי-מידתית בבלתי מעורבים. בסופו של דבר, גם כאשר הטייס באוויר וישנו אישור של מפקד המטה ואישור של אמ"ן או השב"כ שמדובר במטרה, השאלה האם ללחוץ על ההדק מונחת לפתחו של הטייס והוא יכול להחליט לבטל את התקיפה גם ברגע האחרון.[3]
חרף השם "סיכול ממוקד", לא תמיד הסיכול הוא אכן ממוקד. המחבלים הפלסטינים חיים בקרב האוכלוסייה האזרחית, ופגיעה מדויקת, שבה ייפגעו אך ורק מחבלים, קשה מאוד לביצוע. לעיתים המחבלים מקיפים את עצמם באזרחים באופן מכוון על מנת שאלה ישמשו כמגן אנושי. כתוצאה מכך פעמים רבות בפעולות הסיכול הממוקד נפגעים גם אנשים שלא היו יעד של הסיכול הממוקד. לשיא הגיעו הדברים בהריגתו של בכיר גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, סלאח שחאדה, ביולי 2002, כששתי פצצות במשקל של חצי טונה כל אחת הוטלו על ביתו בלב שכונה צפופה בעזה, וכתוצאה מהפעולה נהרגו לא רק שחאדה ועוזרו, אלא גם אשתו וילדיו, וכן דיירי בתים אחרים בסביבה. בסך הכול נהרגו 15 פלסטינים, בהם שמונה ילדים. מצד שני, הניסיון לצמצם פגיעה בעוברי אורח הביא לכישלונן, המלא או החלקי, של פעולות אחדות. דוגמה בולטת לכך היא הניסיון להרוג את צמרת החמאס במבצע קטיף כלניות, שנכשל. עם זאת, החל מ-2005 כמות האזרחים שנהרגו בסיכולים הממוקדים ירדה באופן דרסטי.[4]
מאז 2003 שיכלל צה"ל את טכניקות הסיכול הממוקד שלו. הטכניקות שוכללו במספר מישורים:
פעילי הטרור הבכירים ביותר שנהרגו בסיכול ממוקד הם אחמד יאסין, שהיה מנהיג ומייסד תנועת חמאס, סאלח אל-עארורי ששימש כממונה על פעילות הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון וסגן ראש הלשכה המדינית של הארגון ואחמד ג'עברי שהיה מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם.
הסיכול הממוקד נתון לביקורת בקהילה הישראלית והבין-לאומית, בעיקר בקרב ארגוני זכויות האדם הרואים בסיכול ממוקד הוצאה להורג ללא משפט. כמו כן מושמעת ביקורת במדינות אירופה ומדינות ערב. ארצות הברית ברוב המקרים, במיוחד אחרי פיגועי 11 בספטמבר, מסכימה שזכותה של ישראל להשתמש בסיכולים ממוקדים ואף נקטה בטקטיקה דומה בעצמה כנגד אל-קאעידה. בעיתונות האמריקנית מקובל לתרגם את הביטוי "סיכול ממוקד" ל-targeted killing ("הריגה ממוקדת"). דוגמאות לפעולות צבאיות שביצעה ארצות הברית, בעלות מאפיינים מסוימים הדומים לאלו של הסיכול הממוקד, ניתן לראות במבצעי נקם במלחמת העולם השנייה וחנית נפטון בו התנקשו באוסאמה בן לאדן, כמו גם ההתנקשות באבו בכר אל-בגדאדי (מנהיג המדינה האסלאמית וארגון הטרור דאעש).
הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון אמר בנוגע לסיכולים הממוקדים:
"סיכול ממוקד" אינו נועד להעניש מחבלים על פעולותיהם בעבר – הוא נועד לצורך מניעת פעולותיהם בעתיד. בשבע השנים שעברו מאז החלה מלחמת הטרור הפלסטינית, אירע רק מקרה בודד בו חיסל צה"ל אזרח בכוונה, יחד עם מחבל, במהלך מבצע. המחבל המדובר נטל חלק מרכזי בתכנון ובביצוע פיגועי התאבדות רבים. בפעם הראשונה שהייתה לנו ההזדמנות לחסל אותו, הוא שהה בחברת בנותיו, וביטלנו את המבצע כדי לחוס על חייהן. שישה חודשים לאחר מכן, שוב בחרנו לחסל אותו כשהיה לבד עם אשתו. האם העובדה שגם אשתו נהרגה הפכה את המשימה שלנו לבלתי צודקת? האם דחיית חיסולו – אשר כתוצאה ממנה הוא הספיק לפקד על הריגתם של ישראלים רבים – הייתה צעד נבון?
(הקישור אינו פעיל, 29 באוגוסט 2016)
הדיון סביב הסיכול הממוקד נסוב סביב מספר נקודות:
לטענת אחרים, הסיכול הממוקד היא טקטיקה הכרחית לצמצום הטרור אך איננה מספיקה. לדידם, טקטיקה זו – על כל יתרונותיה – אינה מהווה תחליף למבצע קרקעי רחב-היקף לטיהור תשתיות הטרור ופגיעה כמותית נרחבת במחבלים (דוגמת מבצע חומת מגן).
ב-14 בדצמבר 2006 פסק בג"ץ בנוגע לעתירה שהגישו שני ארגוני שמאל כנגד הסיכול הממוקד.[21] לפי פסק הדין כל סיכול ממוקד ייבחן לגופו שכן "אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבין-לאומי, כשם שאין לקבוע מראש כי הוא מותר". בג"ץ קבע שאזרחים פעילי טרור אינם נחשבים כלוחמים, אך מנגד אינם נהנים מההגנה שהחוק הבין-לאומי נותן לאזרחים. בפסיקה קבע בג"ץ כללים שלאורם תיבחן חוקיות הסיכולים הממוקדים. בין השאר נקבע כי על הסיכול הממוקד להיות רק כפעולת מניעה של סיכון חזק ומשכנע ולא כהרתעה או ענישה, המחבל צריך להיות שותף בפעילות מתמשכת ולא חד-פעמית, שאין להשתמש בסיכול ממוקד כאשר ניתן לבצע מעצר או כאשר לסיכול הממוקד נלווית פגיעה בלתי-מידתית באזרחים תמימים, ושסיכולו הממוקד של אדם ייעשה כאשר הוא עדיין חלק ממערך הטרור.
מאז הפסיקה לא דיווחה ישראל על ביצוע סיכולים ממוקדים ביהודה ושומרון, בניגוד לרצועת עזה שם קשה ומסוכן לבצע מעצרים. לטענת "הארץ", במבצע שני מגדלים, שבו נהרגו ביוני 2007 שני פעילי הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני מצפון לג'נין, ניתנו הנחיות מראש שאישרו להרוג אותם אם הם מזוהים.
העיתונאי והכתב הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, סקר את יחס ההרוגים האזרחיים לעומת הרוגים בקרב פעילי הטרור, בפעולות הסיכול הממוקד במהלך השנים. ב-2002 ו-2003, היחס היה 1:1, כלומר על כל מחבל שנהרג, נהרג גם אזרח. הראל קרא לתקופה זו "הימים השחורים" בגלל יחס האבדות האזרחיות הגבוה בהשוואה לתקופות יותר מאוחרות. הוא ייחס זאת לגישת חיל האוויר הישראלי בתקופה זו לתקוף מחבלים גם כאשר הם נמצאים במקום מאוכלס בצפיפות. הראל מסכים שהיו חוקי ביטחון כדי למנוע הרג רב של אזרחים, אך טען שאלה "כופפו" או "עוקמו" כאשר היה צורך לפגוע במטרה חשובה.[22]
עד סוף 2005 יחס ההרוגים האזרחיים ירד באופן חד ל-1:28, כלומר: אזרח אחד נהרג על כל 28 מחבלים שנהרגו. הראל נותן קרדיט לירידה זו למפקד חיל האוויר דאז, האלוף אליעזר שקדי. היחס עלה ל-1:10 ב-2006, עקב "מספר תקלות של חיל האוויר". ברם, ב-2007 ו-2008 היחס ירד שוב ליחס חסר תקדים של 1:30, כלומר: על כל אזרח שנהרג, לפחות 30 מחבלים נהרגו. יחס זה אומר שמתוך סך ההרוגים בסיכולים ממוקדים בתקופה זו, רק 2%–3% היו אזרחים.[22] גרפים המראים שיפור ביחס מ-2002 עד ל-1:30 ב-2008 צוטטו על ידי יעקב כץ בג'רוזלם פוסט.[23] לפי שקדי עצמו, עם סיום תפקידו (ב-2008) היה היחס 1:24.[24]
הפרופסור ועורך הדין אלן דרשוביץ מאוניברסיטת הרווארד ציין שהנתון של 1:30 מ-2008 מייצג את יחס האבדות אזרחים-חמושים הנמוך ביותר בהיסטוריה של הלוחמה בטרור. דרשוביץ מבקר את התקשורת העולמית וארגוני זכויות אדם על כך שלא התייחסו לכך באופן מספק ונמנעו לדווח על כך בהרחבה. הוא טען שגם שנתון זה יכול להיות מטעה (והתכוון לכך שהיחס האמיתי נמוך עוד יותר) מאחר שלא כל האזרחים הם עוברי אורח תמימים.[25]
באוקטובר 2009 ציין דרשוביץ שהיחס במערכת הסיכולים הממוקדים של ישראל עמד על יחס של אזרח 1 הרוג על כל 28 מחבלים. הוא טען ש"זה היחס הטוב ביותר של כל מדינה שהיא בעולם שנלחמת מלחמה אסימטרית כנגד טרוריסטים שמתחבאים מאחורי אזרחים. יחס זה טוב בהרבה מזה שהושג על ידי הממלכה המאוחדת וארצות הברית בעיראק או באפגניסטן, שם שתי האומות הפעילו סיכולים ממוקדים של מנהיגי הטרוריסטים." ביחס לנהלים ושיטות העבודה של צה"ל שהובילו ליחס שיא זה, והסיבות שבכל זאת עדיין נהרגים מדי פעם אזרחים, ציטט דרשוביץ את עדותו של קולונל ריצ'רד קאמפ על מבצע עופרת יצוקה:[26]
"מהידע שלי על צה"ל וממה שאני עוקב אחריו במבצע הנוכחי, אני לא חושב שהיה אי פעם בהיסטוריה של הלחימה מצב שבו צבא עשה יותר מאמצים להפחית אבדות אזרחיות ומוות של אנשים חפים מפשע, מאשר צה"ל עושה כיום בעזה... חמאס, האויב נגדו הם נלחמים, אומן באופן נרחב על ידי איראן וחזבאללה, להילחם בקרב אנשים, להשתמש באוכלוסיה האזרחית של עזה כמגן אנושי... הפקטור של שימוש חמאס באוכלוסיה היא חלק עיקרי בתוכנית ההגנה שלהם. למרות זאת, כפי שאני אומר, ישראל, צה"ל, נקטו בצעדים ענקיים... להפחתת אבדות אזרחיות, זה בלתי אפשרי, זה בלתי אפשרי למנוע את זה לחלוטין כאשר האויב משתמש באזרחים כמגן אנושי."
— עדות של קולונל ריצ'רד קאמפ
ברם, ביולי 2011 במאמר שפורסם ב-Michigan War Studies Review תחת השם "Targeted Killings: A Modern Strategy of the State" על ידי A.E. Stahl ו-William F. Owen נכתב שאל יחסי אבדות ומניין מתים צריך להתייחס בהתחלה בספקנות. הם כתבו ש"אזהרה: אל מנייני מתים מדווחים ויחסי אבדות צריך לגשת עם ספקנות. יותר מדי קל לעשות מניפולציות על סטטיסטיקות למטרות פוליטיות, ובכך לדרבן טיעונים המבוססים עליהן."[27]
ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם" עורך מחקרים וסטטיסטיקות משלו על אבדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני ולא מסתמך על הנתונים הרשמיים של צה"ל. לפי הסטטיסטיקות של "בצלם" בסיכולים הממוקדים נהרגו 384 פלסטינים בין ספטמבר 2000 לדצמבר 2008. מתוכם, 232 בני אדם (60.4%) היו המטרות (כלומר: החמושים שאותם התכוונו להרוג) ו-152 (39.6%) היו עוברי אורח. זה מצביע על יחס של 1:1.52 במשך כל התקופה.[28] מנגד, חוקרים כמו יהונתן דחוח-הלוי הטילו ספק במהימנות של נתוני "בצלם" וטענו שהארגון מסווג במקרים רבים פעילים חמושים ופעילי טרור כאזרחים שלא נטלו חלק בלחימה.[29][30][31]
הערה: תיאור התפקידים הוא על פי דובר צה"ל.
שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
חוסין עביאת | פעיל התנזים בבית לחם | 9 בנובמבר 2000 | הסיכול הממוקד הראשון באינתיפאדה השנייה. נהרג ברכבו מירי טילים ממסוקי אפאצ'י. באירוע נהרגו שתי עוברות אורח ושלושה אחרים נפצעו.[32] |
ת'אבת ת'אבת | ראש הפת"ח בטולכרם | 31 בדצמבר 2000 | נהרג בידי צלף. סיכול ממוקד ראשון של איש זרוע פוליטית.[33] לטענת צה"ל, ת'אבת אישית נתן הוראות מבצעיות לביצוע פיגועים. הסיכול הממוקד עורר זעם בקרב פעילי שמאל רדיקלי שהכירו את ת'אבת אישית והשתתפו איתו בפעילויות שלום. כעבור חודש רצח אחיינו של ת'אבת, ראאד אל-כרמי, שני ישראלים בטול כרם, כנקמה. |
מסעוד איאד | קצין בכוח 17 של הפת"ח | 13 בפברואר 2001 | נורה ממסוק בעת שנסע בתוך מחנה הפליטים ג'באליה. על פי צה"ל היה חשוד בהנחת מטענים וירי פצמ"רים. למחרת כנקמה בוצע פיגוע הדריסה באזור. |
ג'מאל מנסור | ראש הזרוע המדינית של החמאס בשכם | 31 ביולי 2001 | נהרג בירי טילים ממסוק קרב. שישה עוברי אורח נהרגו, ביניהם שני ילדים.[34] |
אבו עלי מוסטפא | מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין | 27 באוגוסט 2001 | ההתנקשות בשר התיירות רחבעם זאבי באה כנקמה על סיכול ממוקד זה.[35] |
מחמוד אבו הנוד | מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בגדה | 23 בנובמבר 2001 | נהרג בירי טילים ממסוק קרב.[36] |
ראאד אל-כרמי | בכיר בתנזים מטולכרם | 14 בינואר 2002 | סיכול ממוקד שבא אחרי תקופת רגיעה יחסית.[37] יש התולים בסיכול ממוקד זה את ההתדרדרות שהביאה ל"מרץ השחור" ומבצע חומת מגן.[38] |
סלאח שחאדה | ראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה | 22 ביולי 2002 | נהרג בהפצצת ביתו שבלב מחנה פליטים מפצצה במשקל טון ממטוס. בעקבות כשל מודיעיני והערכות שגויות, בפעולה נהרגו עוד 15 אנשים, ביניהם נשים וילדים בהם שכניו של שחאדה.[39] |
איבראהים מקאדמה | מייסד וראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה | 8 במרץ 2003 | מקאדמה היה ממייסדי הזרוע הצבאית של החמאס והוגדר על ידי מערכת הביטחון כ"מספר 2" ברצועה.[40] |
יאסר טאהא | סגנו של מוחמד דף בגדודי עז א-דין אל-קסאם. אחיו של איימן טאהא, ובנו של השיח' מוחמד טאהא | 17 במרץ 2003 | בסיכול ממוקד זה נהרגו גם אשתו ושני ילדיו הקטנים של יאסר, אשר נסעו עמו ברכב שהופצץ. |
איאד ביק | פעיל באל-קאעידה ובחמאס, סגנו של שחאדה | 9 במאי 2003 | איאד ביק התאמן עם אל-קאעידה ונשלח מטעמם לסייע לחמאס. תכנן פיגועים ב-1999 ו-2000 שסוכלו בידי ישראל. בפיגועיו באינתיפאדה נרצחו 19 ישראלים. נהרג מפגיעת טיל ברכבו.[41] |
אסמאעיל אבו שנב | מראשי החמאס ברצועת עזה | 21 באוגוסט 2003 | נהרג יומיים לאחר הפיגוע בקו 2 בו נרצחו 23 ישראלים, אירוע שסיים את ההודנה שהוכרזה ביולי 2003.[42] בתקיפה, שהתבצעה באמצעות 5 טילי נ"ט ששוגרו ממסוק קרב, נהרגו גם שניים משומרי ראשו. |
מקלד חמיד | מראשי הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה | 25 בדצמבר 2003 | אחראי לפיגועי מטענים וירי רקטות. בפיגועיו נרצחו 6 ישראלים.[43] |
אחמד יאסין | המייסד ו"המנהיג הרוחני" של החמאס, ראש הנהגת הפנים של החמאס | 22 במרץ 2004 | הריגת אחמד יאסין נחשבת לעליית מדרגה בפעולות הסיכול הממוקד של ישראל כנגד בכירי ארגוני הטרור.[44] |
עבד אל-עזיז א-רנתיסי | מנהיג "מפקדת הפנים" של החמאס לאחר סיכולו הממוקד של אחמד יאסין | 17 באפריל 2004 | לשעבר דובר החמאס, נחשב לקיצוני במיוחד, בעל דעות אנטישמיות ומכחיש שואה.[45] |
נאדר אבו ליל ועוד 3 מחבלים בפת"ח | בכיר בגדודי חללי אל-אקצא בשכם | 2 במאי 2004 | - |
ואאל נסאר | ממנהיגי גדודי עז א-דין אל קסאם ברצועת עזה | 30 במאי 2004 | נהרג בירי טילים לעבר האופנוע עליו נסע. |
חליל מרשוד | ראש גדודי חללי אל-אקצא במחנה הפליטים בלאטה | 14 ביוני 2004 | נהרג במונית בה נסע במחנה הפליטים בלאטה שבשכם, עמו נהרג גם נהג המונית עווד אבו זייד. פעיל נוסף, מוחמד עאסי, נפצע אנושות.[46] |
מחמוד אבו ח'ליפה | סגנו של זכריה זביידי, גדודי אל-אקצא בג'נין | 14 בספטמבר 2004 | - |
ח'אלד אבו סלמייה | פעיל חמאס בעזה | 19 בספטמבר 2004 | נהרג על ידי צה"ל כשנסע ברכבו בשכונת שג'אעייה שבעזה.[47] |
באשיר דבש | ראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה | 6 באוקטובר 2004 | נהרג במהלך מבצע ימי תשובה יחד עם עוזרו אחמד אל ערעיר.[48] |
עדנאן אל-ע'ול | "מהנדס" בכיר בחמאס, עזה | 21 באוקטובר 2004 | "אבי הקסאם", נהרג מירי טילים על מכוניתו. בנוסף נהרג איתו עמאד עבאס ששימש כסגנו.[49] |
סעיד עיסא ג'בר ציאם | "מהנדס" בכיר בחמאס, ח'אן יוניס | 17 ביולי 2005 | נהרג בידי צלף של הימ"מ. |
שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
מוחמד שייח' ח'ליל | בכיר הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה | 25 בספטמבר 2005 | מתכנן רצח טלי חתואל וארבע בנותיה, נהרג במהלך מבצע גשם ראשון.[50] |
חסן מדהון | בכיר בגדודי חללי אל-אקצא | 1 בנובמבר 2005 | השניים נהרגו על ידי טיל שנורה מהאוויר בעת שנסעו במכונית של הרשות הפלסטינית.[51] |
פאזי אבו קריע | מפקד החמאס בג'באליה[52] | ||
עדנאן בוסתאן | יו"ר הוועדה הטכנית של הג'יהאד האיסלאמי, מראשי מערך הקסאם | 5 בפברואר 2006 | בסה"כ ביצע חיל האוויר 4 תקיפות בהן נהרגו 9 מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי וגדודי חללי אל-אקצא.[53] |
ג'מאל אבו סמהדאנה | ראש ועדות ההתנגדות העממית | 9 ביוני 2006 | בתקיפה נהרגו עוד 3 מחבלי ועדות ההתנגדות.[54] |
לואי אל-בורנו | בכיר במערך הרקטות של חמאס | 4 בנובמבר 2006 | נהרג בסיכול ממוקד במבצע ענני סתיו.[55] |
אחמד עווד | ראש מערך ייצור הקסאם של החמאס | 8 בנובמבר 2006 | השניים נהרגו על ידי טיל שנורה מהאוויר בעת שנסעו במכונית.[56] |
רמזי שחייבר | בכיר בחמאס | ||
פאייק אבו אל-קומסאן | ראש מערך שיגור הרקטות של ועדות ההתנגדות העממית | 23 בנובמבר 2006 | בתקיפה נהרגו עוד 2 מחבלים.[57] |
מוחמד אבו נעמה עזיז חילו מאג'ד בטש ומחמוד עווד | בכירי מערך הרקטות של הג'יהאד האיסלאמי | 21 במאי 2007 | נהרגו מטיל שירה מסוק קרב על מכוניתם במחנה הפליטים ג'באליה.[58] |
מועתז דורמוש | מראשי צבא האסלאם ברצועת עזה | 17 ביוני 2008 | בתקיפה נהרגו עוד ארבעה מחבלים מצבא האסלאם.[59] |
ניזאר ריאן | מראשי החמאס | 1 בינואר 2009 | נהרג במבצע עופרת יצוקה, בתקיפה נהרגו עוד כ-18 איש, רובם בני משפחתו. |
ממדוח אבו זכריא ג'מאל | מפקד מערך הרקטות של החמאס בעזה | 3 בינואר 2009 | נהרג במבצע עופרת יצוקה.[60] |
חוסאם חמדאן מוחמד חילו | בכירים במערך רקטות הגראד של חמאס | 4 בינואר 2009 | נהרגו במבצע עופרת יצוקה.[61] |
סעיד סיאם | שר הפנים בממשלת חמאס | 15 בינואר 2009 | נהרג במבצע עופרת יצוקה בתקיפת מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי.[62][63] |
איאד סיאם | בכיר בחמאס, אחיו של סעיד סיאם. | ||
שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
מוחמד ג'מאל א-נמנם | בכיר צבא האסלאם | 3 בנובמבר 2010 | [64][65] |
אסלאם יאסין | בכיר בצבא האסלאם, סגנו של א-נמנם | 17 בנובמבר 2010 | תכנן פיגוע נגד ישראלים בסיני.[66] |
מחמוד אל-מבחוח | בכיר בחמאס ומראשוני הפעילים בזרוע הצבאית של חמאס. היה מעורב בהעברת אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה, ובחטיפתם ורציחתם של חיילי צה"ל אבי סספורטס ואילן סעדון. | 19 בינואר 2010 | נהרג בדובאי שבאיחוד האמירויות. הסיכול מיוחס לישראל. |
אסמאעיל לבאד (אבו ג'עפר), אחיו עבדאללה לבאד ומוחמד א-דאיה | אסמאעיל לבאד הוא בכיר בחמאס, אחד משומרי ראשו של עבד אל-עזיז א-רנתיסי באינתיפאדה השנייה | 2 באפריל 2011 | לפי צה"ל, אסמאעיל לבאד תכנן חטיפה לקראת חג הפסח.[67] |
כמאל א-נירב, ח'אלד שעת' ועוד ארבעה מחבלים | הנהגת ועדות ההתנגדות העממית | 18 באוגוסט 2011 | בתקיפת חיל האוויר הישראלי ברפיח נהרגו שישה מחבלים, בהם בכירים בוועדות ההתנגדות העממית.[68] |
סאמד עבד אל-מועטי | בכיר בוועדות ההתנגדות העממית | 19 באוגוסט 2011 | נהרג מטיל של כלי טיס ישראלי בעת שרכב על אופנוע. הסיכול הממוקד בוצע יום לאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל.[69] |
זוהיר אל-קייסי | מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית | 9 במרץ 2012 | נהרג באמצעות כלי טיס של צה"ל, בעת שנסע במכוניתו בשכונת תל אל-הווא שבמערב עזה |
אחמד ג'עברי | ראש הזרוע הצבאית של חמאס | 14 בנובמבר 2012 | סיכולו הממוקד הווה את פתיחת מבצע עמוד ענן.[70][71] |
ח'אלד שאער אחמד אבו ג'לאל | פעיל בכיר במערך הנ"ט של חמאס מפקד בכיר בזרוע הצבאית של חמאס | 16 בנובמבר 2012 | נהרגו במבצע עמוד ענן.[72] |
היית'ם זיאד אבראהים מסחאל | פעיל בג'יהאד העולמי, מומחה לאמצעי לחימה | 30 באפריל 2013 | סיכול ממוקד ראשון מאז מבצע עמוד ענן.[73] מסחאל היה מעורב בירי הגראד לאילת. |
אחמד זעאנין | פעיל בחזית העממית שהיה מעורב בירי הרקטות על הלווית שרון | 22 בינואר 2014 | נהרג עם מחבל נוסף בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסעו.[74] |
מוחמד שעבאן | מאמן ומפקד חוליה בקומנדו הימי של החמאס. היה בן 24 בעת סיכולו הממוקד | 8 ביולי 2014 | נהרג עם שלושה מחבלים נוספים בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסעו.[75] |
מוחמד אבו שמאלה, ראאד אל-עטאר ומוחמד ברהום | מפקדי חמאס בכירים בדרום רצועת עזה | 21 באוגוסט 2014 | נהרגו במהלך מבצע צוק איתן.[76] |
מוחמד אל-רול (אל-ע'ול) | האחראי על העברות הכספים בארגון החמאס | 24 באוגוסט 2014 | נהרג בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסע.[77] |
חאמד אחמד אל-ח'ודַרי | מפקד שטח בזרוע הצבאית של חמאס ואחראי על העברת כסף מאיראן לעזה | 5 במאי 2019 | נהרג במהלך סבב ההסלמה בדרום.[78][79] |
בהאא אבו אל-עטא | מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה | 12 בנובמבר 2019 | איתו נהרגה גם אשתו.[80] |
שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
סמאח עבד אל-ממלוכ | ראש המערך הרקטי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה. | 11 במאי 2021 | נהרג עם שני מחבלים נוספים בתקיפה אווירית של צה"ל בדירת מסתור בה הסתתר בשכונת א-רימאל בעיר עזה, לאחר פתיחת מבצע שומר החומות. |
איאד שריר | מפקד מערך הנ"ט של חמאס ברצועת עזה. | 12 במאי 2021 | נהרג בתקיפה אווירית של צה"ל בשכונת שיח' רדואן בעיר עזה, במהלך מבצע שומר החומות. |
באסם עיסא | מפקד חטיבת העיר עזה בארגון חמאס מאז 2017. פעיל חמאס צבאי בכיר. היה מעורב לאורך השנים בפיגועים רבים וכן שימש כפעיל בכיר במערך הייצור של הארגון. | 12 במאי 2021 | |
ג'ומעה טחלה | ראש מערך הסייבר ומוביל פרויקט שיפור הטילים של חמאס. מחזיק תיק מחקר ופיתוח בחמאס. | ||
ח'אזם חטיב | ראש מחלקת המהנדסים במערך היצור של חמאס. משמש סגן ראש מערך היצור. | ||
חוסאם אבו הרביד | מפקד חטיבת צפון רצועת עזה של הג'יהאד האיסלאמי. מחליפו של בהאא אבו אל-עטא. | 17 במאי 2021 | נהרג בתקיפה של צה"ל בג'באליה שבצפון רצועת עזה, במהלך מבצע שומר החומות. |
תייסיר אל-ג'עברי | מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה | 5 באוגוסט 2022 | מחליפו של חסאם אבו הרביד, שנהרג בידי צה"ל כשנה קודם לכן. הריגתו של אל-ג'עברי פתחה את מבצע עלות השחר. |
ח'אלד מנסור | מפקד החטיבה הדרומית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה | 6 באוגוסט 2022 | נהרגו בתקיפה אווירית של צה"ל ברפיח במהלך מבצע עלות השחר.[81][82] |
זיאד אל-מדלל | סגנו של ח'אלד מנסור, חבר הנהגת הג'יהאד האסלאמי ובנו של בכיר הנהגת הארגון אחמד אל-מדלל. | ||
חטאב עמאצי | מפקד חטיבת רפיח בארגון הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. | ||
אבו האדי – ח'ליל אל-בהתיני | מפקד המרחב הצפוני של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אחראי על ירי הרקטות לעוטף עזה בשבוע שקדם למבצע | 9 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
ג'יהאד ע'אנם | מזכיר המועצה הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, תכנן בין היתר את הפיגוע בו נרצחו טלי חטואל וארבע בנותיה בשנת 2004.[83] | 9 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
טארק עז א-דין | בכיר בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שאחראי על הכוונת פיגועי טרור פלסטיני ביהודה ושומרון ומשוחרר עסקת שליט. | 9 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
עלי חסן ע'אלי | מפקד הכוח הרקטי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני | 11 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
אחמד אבו דקה | סגן מפקד הכוח הרקטי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני | 11 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
איאד אל-חסני | ראש חטיבת המבצעים של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה ומחליפו של חליל בהיתיני כמפקד המרחב הצפוני של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, היה מבוקש במשך 26 שנה. | 12 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
מוחמד עוויס סוהייב אל-ע'ול אשרף א-סעדי[84] | 3 מחבלים שביצעו פיגוע ירי לעבר מעבר ג'למה ליד ג'נין | 21 ביוני 2023 | הסיכול הממוקד הראשון ביהודה ושומרון מאז האינתיפאדה השנייה, בוצע באמצעות זיק על ידי יחידה 5252.[85][86] |
זוהי רשימה חלקית של מחבלים פלסטינים שנהרגו בסיכולים ממוקדים במלחמת חרבות ברזל. הרוגים מארגון הטרור חזבאללה בזמן החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל, ניתן לראות ב#פעילי חזבאללה שנהרגו בסיכול ממוקד.
שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
זכריא אבו מועַמַּר | בכיר בלשכה המדינית של חמאס ואחראי קשרי חוץ | 10 באוקטובר 2023 | |
ג'וואד אבו שמאלה | שר הכלכלה של חמאס מימן טרור | 10 באוקטובר 2023 | |
מוראד אבו מוראד | מפקד המערך האווירי של ארגון הטרור חמאס בעיר עזה. היה ממתכנני מתקפת הפתע על ישראל. | 13 באוקטובר 2023 | |
אוסאמה אל-מזיני | ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. | 16 באוקטובר 2023 | |
איימן נופל | מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם במרכז הרצועה, ראש המודיעין הצבאי של חמאס לשעבר. בעברו, עסק בייצור ופיתוח אמצעי לחימה, קידם והיה שותף לפיגועים רבים, ואף היה שותף בתכנון חטיפתו של גלעד שליט. נופל היה מהבכירים הדומיננטיים ביותר בארגון, והיה מקורב למוחמד דף. | 17 באוקטובר 2023 | |
מוחמד אל-ואדיה | ראש מערך הנ"ט בעיר עזה של ארגון הטרור חמאס | 17 באוקטובר 2023 | |
ראפת חרב חוסיין אבו הלאל | ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור "ועדות ההתנגדות העממית" ברפיח. | 18 באוקטובר 2023 | |
ג'יהאד מוחייסן | מפקד כוחות הביטחון הלאומי של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. | 19 באוקטובר 2023 | |
מוחמד קטאמש | סגן מפקד המערך הרקטי של ארגון הטרור חמאס. | 22 באוקטובר 2023 | |
אבראהים א-סחאר | ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס | 23 באוקטובר 2023 | |
תיסיר מבאשר | מפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של ארגון הטרור חמאס. היה מעורב בפיגועים רבים, כולל הפיגוע במכינה בעצמונה. מקורב למוחמד דף. | 25 באוקטובר 2023 | |
שאדי בארוד | סגן ראש מחלקת המודיעין של ארגון הטרור חמאס. תכנן יחד עם יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה את מתקפת הפתע על ישראל והיה שותף לעוד תכנון פיגועים רבים כלפי אזרחי ישראל, ושימש מפקד גדוד בגזרת ח'אן יונס.[87] | 26 באוקטובר 2023 | |
ראפת עבאס אבראהים ג'דבה |
מפקד גדוד דרג' תפאח בחטיבת עזה של חמאס וסגנו. | 26 באוקטובר 2023 | נהרגו על צמרת גדוד דרג' תפאח, גדוד בחטיבת העיר עזה שנחשבת לחטיבה המשמעותית ביותר של ארגון הטרור חמאס. ביחד איתם נהרג מחבל נוסף. |
מדחת מבאשר | מפקד גדוד מערב ח'אן יונס, לקח חלק בפיגועי צליפה ומטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. | 27 באוקטובר 2023 | |
עיסאם אבו רכבה | ראש המערך האווירי של ארגון הטרור חמאס – אבו רכבה היה אחראי על ניהול מערכי הכטב"מים, הרחפנים, הגילוי האווירי, מצנחי הרחיפה, וההגנה האווירית של חמאס, ובנוסף הוא לקח חלק בתכנון מעשי הטבח הרצחניים בישוביי עוטף עזה ובהוצאתם לפועל ב-7 באוקטובר. | 28 באוקטובר 2023 | |
ראתב אבו סוהייבאן (צהיבאן) | מפקד הכוח הימי של חטיבת העיר עזה בארגון הטרור חמאס – תכנן ופיקד על ניסיון החדירה הימי שאירע ב-24 באוקטובר בחוף זיקים. | 28 באוקטובר 2023 | |
נסים אבו ע'גינה | מפקד גדוד בית לאהיא בארגון הטרור חמאס – שילח את ההתקפות הרצחניות לכיוון ארז ונתיב העשרה שביצע הארגון ב-7 באוקטובר. בעבר הוא פיקד על המערך האווירי של הארגון ולקח חלק בפיתוח יכולות הכטב"מים ומצחני הרחיפה של המערך. | 31 באוקטובר 2023 | |
אבראהים ביארי | מפקד גדוד מרכז ג'בליה של החמאס, אחראי על שילוח מחבלי נוח'בה לישראל במתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר, היה מעורב בפיגוע בנמל אשדוד בשנת 2004, בו נרצחו 13 ישראלים, בהכוונת ירי רקטי לעבר ישראל במשך שני עשורים, וקידום פיגועים רבים. | 31 באוקטובר 2023 | |
מוחמד עצאר | ראש מערך הנ"ט של ארגון הטרור חמאס – אחראי על כלל מערכי הנ"ט בחטיבות השונות ברצועת עזה, הוא ניהל את כוח זה בשגרה וסייע בהפעלתו בעת חירום. במהלך פיקודו יצאו לפועל מספר פיגועי נ"ט נגד אזרחי ישראל וכוחות צה"ל. | 1 בנובמבר 2023 | |
מוסטפא דלול | מפקד גדוד צברא תל אל-הווא (שכונה בעזה) בארגון הטרור חמאס – לקח חלק מרכזי בניהול הלחימה נגד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ובנוסף הוא ביצע מספר תפקידים בגדוד ובחטיבת העיר עזה. | 3 בנובמבר 2023 | |
ג'מאל מוסא | אחראי על הביטחון המיוחד בארגון הטרור חמאס. בנוסף ביצע פיגוע ירי בשנת 1993 לעבר כוח שפעל ברצועת עזה. | 6 בנובמבר 2023 | |
ואיל אבו עספה | מפקד גדוד דיר אל-בלח של חמאס, היה מעורב בשילוח הנוח'בה למתקפת הטרור | 6 בנובמבר 2023 | היה כלוא בין השנים 1992–1998 על רקע מעורבותו בפיגועים לעבר יישובים ישראליים, והיה מעורב לאורך השנים בקידום פיגועים רבים לעבר אזרחים ישראלים וכוחות צה״ל. |
מוחסן אבו זינה | ראש מחלקת תעשיות ואמל"ח בארגון הטרור חמאס – אחד ממובילי ייצור האמל"ח בארגון טרור זה. מתמחה בייצור אמל"ח אסטרגי ורקטי עבור מחבלי החמאס, ובנוסף מחלקתו אפשרה את ההתחמשות של חמאס בלחימה הנוכחית. | 8 בנובמבר 2023 | |
אבראהים אבו מע'סיב (מע'ציב) | ראש מערך הנ"ט בחטיבת מחנות המרכז בארגון הטרור חמאס. במסגרת תפקידו הכווין והוציא לפועל פיגועי נ"ט רבים לעבר אזרחי ישראל וכוחות צה"ל. | 9 בנובמבר 2023 | |
יעקוב עאשור | מפקד גדוד לשעבר, אחראי מערך הנ"ט בחטיבת ח'אן יונס. במסגרת תפקידו לקח חלק בהובלת והכוונת מתווים התקפיים נגד כוחות צה״ל. | 13 בנובמבר 2023 | |
אחמד ע'נדור | מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) בצפון רצועת עזה – היה אחראי על פיגועים רבים שכוונו נגד ישראלים, ואף לחדירות לתוך שטח ישראל. היה אחראי בין השאר על חטיפתו של גלעד שליט. | 14 בנובמבר 2023[88][89] | נהרגו בתקיפה של צה"ל במתווה תת-קרקעי בצפון רצועת עזה. |
ואא'ל רג'ב | סגנו של ע'נדור המשמש גם כקצין מבצעים חטיבתי. שימש בעברו כמפקד משטרת חמאס בצפון הרצועה ולאחר מכן כמפקד גדוד בית לאהיא. | ||
איימן סיאם (ציאם) | ראש המערך הרקטי של ארגון הטרור חמאס, ניצל מכמה ניסיונות התנקשות, הן ב-2009 (במהלך מבצע עופרת יצוקה) והן ב-2014 (במהלך מבצע צוק איתן). בתפקידו הקודם שימש כמפקד יחידת הארטילריה של הארגון. | ||
פורסאן ח'ליפה | בכיר במטה הגדה של החמאס, ראש ועדת טול כרם, שימש כסייען ומקורב לבכירי חמאס. סייע קידם והכווין פיגועים נגד אזרחים ישראלים וכוחות הביטחון. לאחרונה הוא עסק בפיתוח חוליות טרור במחנה הפליטים נור א-שמס. | ||
ראפת סלמאן | ראש מערך הסיוע הקרבי בצפון הרצועה, דמות בכירה בצמרת חטיבת העיר עזה.
שימש בעבר כסגן מפקד החטיבה. היה שותף לתכנון הפשיטה באמצעות מנצחי רחיפה אותה ביצעה חטיבתו בטבח שאירע ב-מתקפת הפתע על ישראל. | ||
אחמד בחר | יו"ר המועצה המחוקקת של חמאס ברצועת עזה וחבר הלשכה המדינית של חמאס. | 17 בנובמבר 2023 | |
ח'ליל ח'ראז | סגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון.
נעצר ב-2014 על ידי צבא לבנון במהלך מבצע צוק איתן ביחד עם אחיו בחשד למעורבות בשיגור של רקטות לעבר שטח ישראל.[90] |
21 בנובמבר 2023 | נהרג בתקיפה דרומית לעיר צור.[91] |
עומר אבו ג'לאלה | מפקד הכוח הימי של חמאס בחאן יונס. היה מעורב בשילוח מספר פיגועים ימיים שסוכלו על ידי כוחות צה"ל. בנוסף נהרג מחבל שהיה יחד איתו. | 23 בנובמבר 2023 | נהרג כמספר שעות לפני הפסקת אש.[92] |
ויסאם פרחאת | מפקד גדוד שג'אעייה בארגון הטרור חמאס. היה מעורב במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר, באסון הנגמ"ש בו נהרגו 7 חיילי צה"ל, ובפיגועי טרור נוספים.[93] | 2 בדצמבר 2023 | |
היית'ם חוואג'רי | מפקד גדוד שאטי של ארגון הטרור חמאס. תחת פיקודו יצאו מהמחנה מתווי פשיטה לשטחי ישראל ב-מתקפת הפתע על ישראל, ובנוסף לכך כחלק מתפקידו כמפקד גדוד הוא היה אחראי על מתווי טרור רבים כנגד מדינת ישראל.[94] | 3 בדצמבר 2023 | |
עמאד קריקע | מפקד גדוד שג'אעייה החדש בארגון הטרור חמאס, אחראי הכשרות הנ"ט בעיר עזה בנוסף לקח חלק בקידום מתווי נ"ט ופשיטות לשטח הארץ. | 10 בדצמבר 2023 | |
סאלח אל-עארורי | ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) ביהודה ושומרון וסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס. | 2 בינואר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית בלבנון, ב-11 במרץ בנימין נתניהו לקח אחריות ישראלית על החיסול. |
ממדוח לולו | ראש המטה המבצעי של מרחב צפון רצועת עזה, בארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – קידם במשך שנים ובמהלך הלחימה, תכנון ופיתוח התקפות של הארגון לעבר שטח ישראל והעורף הישראלי. | 4 בינואר 2023 | |
אסמאעיל סראג' אחמד והבה |
מפקד גדוד נוציראת וסגנו, פיקדו על הטבח בבארי. | 6 בינואר 2024[95] | |
חסן עכאשה | אחראי שיגור הרקטות של חמאס בסוריה. | 8 בינואר 2024 | נהרג בסוריה.[96] |
ואא'ל אבו פנונה | סגן ראש מערך ההסברה של ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – שימש בעברו כסייען של ח'ליל בהתיני, מפקד מרחב צפון רצועת עזה בארגון טרור זה. | 18 בינואר 2024 | |
מרואן עיסא | סגן ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) מוחמד דף, מאדריכלי הטבח ה-7 באוקטובר ומתכנני חטיפת גלעד שליט. | 11 במרץ 2024 | נהרגו יחדיו במתחם תת-קרקעי בו הם שהו במחנה הפליטים נוסיראת. |
ע'אזי אבו טמאעה | ראש מטה הסיוע הקרבי והמנהלתי של חמאס, בין מקבלי ההחלטות ברובד הצבאי ומתכנני הטבח ה-7 באוקטובר. | ||
יאסין רביע | ראש מטה הגדה ומשוחרר עסקת שליט. ניהל את כלל המערכים הצבאיים של מטה הגדה של ארגון הטרור חמאס, עסק בהעברת כספים למטרות טרור והכווין פיגועים של פעילי חמאס ביהודה ושומרון. יאסין ביצע בעברו מספר פיגועים רצחניים, בהם פיגועים בשנים 2001 ו־2002 בהם נהרגו חיילי צה"ל. | 26 במאי 2024 | נהרגו יחדיו בתקיפה במרחב תל אלסלטאן שבצפון-מערב רפיח. |
ח'אלד נג'אר | מגורש עסקת שליט לרצועת עזה ובכיר במטה הגדה של ארגון חמאס. בעברו, ביצע המחבל חאלד מספר פיגועים רצחניים ובהם פיגועים בשנים 2001–2003 בהם נרצחו אזרחים ישראליים, נהרגו ונפצעו חיילים נוספים ביניהם רצח שלום הר מלך. | ||
ראאד סעד | מפקד אגף המבצעים של ארגון חמאס. | 22 ביוני 2024 | הותקף בתקיפה אווירית ממוקדת במחנה הפליטים שאטי, צפון רצועת עזה. טרם ידוע אם החיסול צלח. |
מוחמד דף | מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם וראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס. שרד 7 ניסיונות חיסול. | 13 ביולי 2024 | נהרגו במקום מסתורם בח'אן יונס באמצעות באמצעות 5 פצצות במשקל טונה כל אחת. |
ראפע סלאמה | מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם בח'אן יונס (מח"ט ח'אן יונס) ובכיר בחמאס. | ||
עז א-דין עכילה | מפקד חטיבת עזה של ארגון גדודי חללי אל-אקצא. | 14 ביולי 2024 | נהרג בתקיפה במחנה הפליטים שאטי, צפון רצועת עזה. |
אשרף נאפע, המכונה "אזכּיהם" | ראש הזרוע הצבאית של חמאס בטולכרם | 23 ביולי 2024 | נהרגו בסיכול ממוקד ותקיפה אווירית בעיר טולכרם יחד עם מחבל נוסף. מעריכים שנהרגו בתקיפה 3–6 מחבלים בסך הכול.[97][98] |
מוחמד אבו עבדו | ראש הזרוע הצבאית של גדודי חללי אל-אקצא בטולכרם | ||
רוחי מושתהא | ראש השלטון האזרחי של חמאס ברצועת עזה ומחזיק תיק האסירים בארגון. | 23 ביולי 2024 | נהרגו בסיכול ממוקד במתחם תת-קרקעי בדרום-מערב העיר עזה. |
סאמח א-סראג' | האחראי לביטחון הפנים ברצועת עזה, חבר הלשכה המדינית של חמאס וחבר ממשלת חמאס. | ||
אסמאעיל הנייה | ראש הלשכה המדינית של חמאס | 31 ביולי 2024 | נהרג בתקיפה בטהראן שבאיראן. הסיכול מיוחס לישראל. |
ג'בר עזיז | מפקד גדוד אל-פורקאן בארגון חמאס | 4 באוגוסט 2024 | נהרג בתקיפת מתחם פיקוד ושליטה של חמאס שהוסווה בתוך בית ספר בעיר עזה. |
מוחמד ג'אבר (מכונה: גם "אבו שוג'אע") | מפקד גדוד טול כרם, אחראי לפיגוע בקלקליה בו נרצח אמנון מוכתר. שרד 5 ניסיונות חיסול. | 29 באוגוסט 2024 | נהרג בתקיפה אווירית של צה"ל סמוך למסגד במחנה נור שמס. יחד איתו נהרגו שלושה מחבלים נוספים. |
מוחמד קטראוי | מפקד חטיבת מחנות המרכז של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה. עסק בקידום, תכנון ופיתוח התקפות הארגון לעבר שטח ישראל והעורף הישראלי. שימש במספר תפקידים בארגון בהם סגן מפקד חטיבה וקצין מודיעין. | 31 באוגוסט 2024 | נהרג בתקיפה אווירית של חיל האוויר הישראלי בהכוונה מודיעינית של צה"ל ושב"כ במרכז רצועת עזה. |
מחמוד חמדאן | מפקד גדוד מערב רפיח בארגון חמאס | 10 בספטמבר 2024 | נהרג בתקיפת כלי טיס בעיר רפיח. בתקיפה נהרגו גם שלושה מפקדי פלוגות נוספים מהגדוד. |
אחמד מוחמד פהד | ראש הזרוע הצבאית של חמאס בדרום סוריה. היה אחראי על הוצאת פעולות טרור נגד כוחות צה"ל ומדינת ישראל ממרחב דרום סוריה, לרבות ירי תלול-מסלול למרחב רמת הגולן. | 28 בספטמבר 2024 | נהרג בתקיפה ממוקדת בדרום סוריה בהכוונה מודיענית של אגף המודיעין ופיקוד הצפון. |
פתח שריף אבו אל-אמין | מנהיג חמאס בלבנון | 30 בספטמבר 2024 | נהרג בסיכול ממוקד במחנה הפליטים אל-בס באזור צור שבדרום לבנון.[99] |
נידאל עבד אל-עאל | מנהיג החזית העממית לשחרור פלסטין בלבנון | 30 בספטמבר 2024 | נהרג בתקיפה של חיל האוויר בבניין מגורים בדרום-מערב ביירות ביחד עם 2 מחבלים נוספים מהארגון.[100] |
זאהי עופי | ראש תשתית הטרור של ארגון חמאס בטולכרם, מחליפו של אשרף נאפע שחוסל ביולי 2024. | 3 באוקטובר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית ממוקדת של מטוס קרב של חיל האוויר בטולכרם יחד עם עשרות מחבלים נוספים.[101] |
מוחמד עבדאללה | מפקד גדוד טול כרם, מחליפו של מוחמד ג'אבר (אבו שוג'אע). | 10 באוקטובר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית של צה"ל במחנה נור א-שמס שבטולכרם. |
הערה: חלק מן הסיכולים הממוקדים הללו לא אושרו באופן רשמי על ידי ישראל, והם יוחסו לה על ידי מקורות זרים.
שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
עבאס מוסאווי | מנהיג חזבאללה | 16 בפברואר 1992 | נהרג באופן ממוקד בירי טילים על ידי מסוק קרב AH-64 אפאצ'י. |
עימאד מורנייה | טרוריסט בין-לאומי ומפקד הזרוע הצבאית של חזבאללה | 12 בפברואר 2008 | נהרג באופן ממוקד בפיצוץ במכוניתו בלב דמשק, במבצע המיוחס לשיתוף פעולה בין המוסד וה-CIA.[102][103] |
ג'יהאד מורנייה, מוחמד עיסא, אבו עלי טבטבאי | מפקד גזרת הגולן בחזבאללה ובנו של עימאד מורנייה, מחזיק תיק סוריה ועיראק בחזבאללה, קצין איראני ומפקד "כוחות ההתערבות" מטעם חזבאללה | 18 בינואר 2015 | נהרגו באופן ממוקד בירי טילים אל שיירת כלי הרכב שבה נסעו סמוך לעיירה מזרעת אל-אמל שבאזור קוניטרה שבסוריה. בתקיפה נהרגו עוד ארבעה פעילי חזבאללה ושישה אנשי משמרות המהפכה איראנים, בהם הגנרל עלי אללה-דדי, ששימש כיועץ לצבא הסורי מטעם משמרות המהפכה ואבו עלי טבטבאי, קולונל איראני, שהיה אחראי לבניית הכוח שיפשוט על הגליל.[104][105] ראו ערך מורחב: התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015). |
סמיר קונטאר, פרחאן א-שעלאן, תייסיר א-נעסו | מפקד חזבאללה בגזרת רמת הגולן ורוצח משפחת הרן בפיגוע בנהריה ב-1979, סגנו של קונטאר והמפקד בשטח של תא הטרור בגולן, בכיר נוסף בחזבאללה | 19 בדצמבר 2015 | לפי מקורות זרים וטענות חזבאללה, קונטאר נהרג בתקיפת חיל האוויר הישראלי בדמשק ביחד עם עוד 7 פעילי חזבאללה ותומכי משטר אסד.[106][107][108] |
משהור זידאן | מפקד חזבאללה בגזרת רמת הגולן ומגייס פעילים בסוריה | 21 ביולי 2019 | לפי דיווחים סורים וטענות חזבאללה כלי טיס בלתי מאויש של חיל האוויר הישראלי חיסל אותו בירי טיל על מכוניתו בקוניטרה.[109] |
ויסאם א-טוויל | מפקד בכיר בכוח רדואן של חזבאללה.[110] | 8 בינואר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל.[111] |
עלי חוסיין ברג'י | מפקד היחידה האווירית בדרום לבנון של חזבאללה | 9 בינואר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל. |
עלי עבד אל-חסן נעים | סגן מפקד יחידת הטילים והרקטות בחזבאללה | 29 במרץ 2024 | נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל. |
טאלב סאמי עבדאללה, מוחמד סברה | מפקד יחידת "נאסר" בחזבאללה, סגן מפקד יחידת "נאסר" בחזבאללה | 11 ביוני 2024 | נהרגו בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל ביחד עם 2 מחבלים נוספים. |
מוחמד אבו נעמה נאסר | מפקד יחידת "עזיז" בחזבאללה | 3 ביולי 2024 | נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל. |
יאסר קרנבש | בעברו שומר ראשו של חסן נסראללה ועד לחיסולו אחראי על הברחות האמל"ח מסוריה ללבנון. | 9 ביולי 2024 | נהרג בסיכול ממוקד על אדמת סוריה בכביש דמשק-ביירות ואיתו נהרג מחבל נוסף.[112] |
פואד שוכר | מפקד הזרוע הצבאית (הרמטכ"ל) של חזבאללה, יועצו הצבאי ויד ימינו של חסן נסראללה. | 30 ביולי 2024 | נהרג בתקיפה בביירות, לבנון בתגובה לפגיעת הרקטה במג'דל שמס ב־27 ביולי 2024, אשר רצחה 12 ילדים.[113][114] |
|
|
20 בספטמבר 2024 | נהרגו בתקיפה בביירות, בעת שהה במרתף יחד עם שרשרת הפיקוד של כוח רדואן ואגף המבצעים של חזבאללה. יחד איתם נהרגו מפקדים נוספים בכוח רדואן.[115] |
אבראהים קובייסי, עבאס אבראהים שרף א-דין | ראש מערך הטילים של חזבאללה וסגנו. | 24 בספטמבר 2024 | נהרגו בתקיפה במסגרת מבצע חיצי הצפון ברובע הדאחייה שבביירות. יחד איתם נהרגו אנשי המטה של קובייסי. |
מוחמד חוסיין סרור | מפקד היחידה האווירית ומערך כלי הטיס הבלתי מאוישים של חזבאללה ושליח הארגון לייעוץ בנושא המערך האווירי של החות'ים. | 26 בספטמבר 2024 | נהרג בתקיפה ממוקדת ברובע הדאחייה שבביירות במבצע חיצי הצפון. |
|
27 בספטמבר 2024 | נהרגו במבצע סדר חדש – תקיפת המפקדה המרכזית של חזבאללה בביירות. | |
נביל קאווק | מפקד יחידת הביטחון המונע של חזבאללה וחבר המועצה המרכזית של הארגון. בעבר סגן ראש המועצה המבצעת של חזבאללה. | 28 בספטמבר 2024 | נהרג בתקיפה ממוקדת ברובע הדאחייה שבביירות במבצע חיצי הצפון. |
מוחמד ג'עפר קסיר (קציר) | מפקד היחידה להעברת אמצעי לחימה מאיראן ושלוחותיה לחזבאללה בלבנון (יחידה 4400) | 1 באוקטובר 2024 | נהרג בתקיפה ממוקדת בביירות במבצע חיצי הצפון. |
האשם ספי א-דין | מזכ"ל ומנהיג חזבאללה לאחר חיסול חסן נסראללה. ראש המועצה המבצעת של הארגון. | 3 באוקטובר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית של חיל האוויר ברובע הדאחייה בביירות על מפקדת מטה המודיעין של חזבאללה, במפקדה שהו בכירים נוספים בארגון. ב-8 באוקטובר ראש הממשלה בנימין נתניהו לקח אחריות באופן רשמי על החיסול. |
סוהייל חוסיין חוסייני | ראש מערך המטה של חזבאללה (יחידת הלוגיסטיקה שמכילה בתוכה גם את היחידה הפיננסית ויחידת המחקר והפיתוח של הארגון). חבר במועצת הג'יהאד. | 7 באוקטובר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית ממוקדת בביירות במבצע חיצי הצפון. |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.