Loading AI tools
תנועת נוער ישראלית-יהודית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תנועת הצופים העבריים בישראל (בקיצור הצופים) היא תנועת נוער בלתי-מפלגתית וחלק מ"התאחדות הצופים והצופות בישראל", "ארגון הצופים העולמי" ו"אגודת המדריכות והצופות העולמית"[3]. התנועה מבוססת על ערכי הציונות ועל עקרונות תנועת הצופים הבסיסיים (ערכי הליבה: מעורבות חברתית, זהות יהודית, דמוקרטיה ורב תרבותיות[4]) ומידות הצופה (עזרה לזולת, ערכי חברות ורעות, שוויון ועוד[5]).
 | |
| שם מלא | תנועת הצופים העבריים בישראל |
|---|---|
| כינוי | הצופים |
| תאריך ייסוד | 1919 |
| ארגון גג |
התאחדות הצופים והצופות בישראל ארגון הצופים העולמי אגודת המדריכות והצופות העולמית |
| השתייכות פוליטית | נייטרלי |
| מספר חניכים (על פי התנועה) | כ-90,000[1] |
| מספר חניכים (על פי משרד החינוך) | 71,500[2] |
| אישים בולטים |
אריה כרוך פנחס כהן אמנון קלנר צבי נשרי דוד קליינמן-אלמגור אילן זילכה צבי יעקובוביץ גדעון טילמן |
| מזכיר כללי | אלעד סנדרוביץ' |
| יושב ראש | רז פרל |
| מיקום המטה |
בית פיליפס, תל אביב,  ישראל |
| מוטו | הֱיֵה נכון! |
| תלבושת | |
 | |
| דגלון ישראל, עניבת צופים, מדים בצבע חאקי־בז' | |
| אתר "צופים ברשת" | |
תנועת הצופים העולמית הוקמה ב-1907 בבריטניה על ידי באדן פאוול.
התנועה העברית הוקמה בפסח שנת 1918 על ידי איחודן של שלוש אגודות הספורט והן אגודת המשוטטים חיפה, נציגי המכבי מיפו ואגודת ההתעמלות "הרצליה", שקיימו פעילויות על פי המתכונת של מייסד הצופים העולמיים (The Scouts) באדן פאואל. לראשות התנועה נבחר צבי נשרי. הקשר בין האגודות היה רופף אם בכלל ולא הייתה זו עדיין תנועה מגובשת לחלוטין במלוא מובן המילה.
שבט הצופים הראשון בישראל, "קהילת הצופים", לימים שבט קהילה הוקם בחודש אלול 1919. מאוחר יותר בשנת 1925 נפתח רשמית שבט הצופים העבריים, "משוטטי בכרמל" בשכונת הדר בחיפה, על ידי בית הספר הריאלי בחיפה ביוזמת אחד ממוריו - אריה כרוך (מי שעמד מאוחר יותר במשך שנים רבות בראש תנועת הצופים העבריים). כמו כן, הוא זה שטבע את שמו יוצא הדופן של השבט.
באמצע שנות ה-30 היו, בחיפה, בתל אביב בירושלים, בראשון לציון, חדרה ובבאר שבע עשרה שבטים:
בשנת 1939 הצטרפה לצופים העבריים עדת הצופים (הדתיים) שבראשות אשר ריבלין, 9 שנים קודם לכן בשנת 1930 הוקם השבט הראשון של עדת הצופים, שנקרא בהתחלה "זרובבל" ולימים שבט "העדה".
בשנות ה-40 שלחה התנועה את מיטב בוגריה לפלמ"ח. בזמן זה מרכז התנועה עוד היה בצפון הארץ והמתגייסים לפלמ"ח התאמנו בשטח בית הספר הריאלי לקראת צירופם לארגון. כמו כן שלחה התנועה את בוגריה לגרעינים ברחבי הארץ כדי ליצור התיישבות ועבודה עברית[7].
בשנת 1951, בעת הפילוג של הקיבוץ המאוחד (ממנו פרש "איחוד הקיבוצים", שהקים יחד עם "חבר הקבוצות" את איחוד הקבוצות והקיבוצים) חל פילוג גם בתנועת הצופים העבריים. רוב חברי התנועה, רצו לשמור על צביונה הדמוקרטי והבלתי מפלגתי.
במועצת התנועה, שהתכנסה באוקטובר 1950, הוחלט להוסיף לעקרונות תנועת הצופים העבריים את שלילת המשטרים הטוטליטריים (קומוניזם, פאשיזם). בעקבות החלטה זו פרשו מן התנועה תומכי מפ"ם, שצידדו בקומוניזם, והקימו במאי 1951 את תנועת הצופים החלוציים שהצטרפה לאחר תקופה קצרה לתנועת המחנות העולים, שהייתה מזוהה גם היא עם הקיבוץ המאוחד ועם מפ"ם.
תנועת הצופים העבריים נשארה בקשר עם איחוד הקבוצות והקיבוצים, שהיה מזוהה באופן בלתי פורמלי עם מפא"י, ולא עם הקיבוץ המאוחד שדגל באידאולוגיה הקומוניסטית.
כיום מונה תנועת הצופים העבריים למעלה מ-90,000 חניכים וחניכות ביותר מ-230 שבטים[8][9], והיא מוגדרת כתנועת הנוער הגדולה ביותר בישראל [10].
בשל גודלה, התנועה מחולקת ל-16 הנהגות אזוריות[11] שפועלות באופן אוטונומי יחסית, אך כפופות להוראות ונוהלי התנועה, בנוסף לעמותת צופי צבר המפעילה שבטי צופים לילדי ישראלים בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, אוקראינה, מולדובה, רוסיה, בלארוס, הולנד ואנגליה, להם הנהלות ופעילויות נפרדות, אך ערכים ועקרונות זהים.
בכל הנהגה קיים מרכז הנהגה וצוות הנהגה אשר מנהלים את פעילות ההנהגה הן בהיבטים חינוכיים והן בהיבטים לוגיסטיים ניהוליים. תפקיד מרכז ההנהגה לנהל את כלל ענייני ההנהגה ופעילותה, קיום סדרי התנהלות, קיום נוהלי בטיחות, הכשרת מרכזי השבטים ורכזי ההדרכה, ניהול הכספים בהנהגה ופיקוח על ניהול תקין. בענייני הכספים בתוך שבטי ההנהגה, ניהול אירועים (״מפעלים״- בשפת הצופים) הנהגתיים בעיקר בחגים ובחופש הגדול.
חלק מההנהגות מתפרשות על שטח גאוגרפי נרחב (כך למשל "הנהגת דרום" עוסקת בכל היישובים שבין אשקלון לירוחם) וחלקן עירוניות וכוללות שבטים אך ורק בתוך המטרופולין (הנהגת תל אביב-יפו). בנוסף להנהגות ישנם גם מגזרים שונים של שבטים, כגון: צופי ים, ו"עדת הצופים", חטיבה דתית שהייתה בעבר תנועה נפרדת ("הצופים הדתיים").
יושב ראש תנועת הצופים העבריים הוא רז פרל ומזכ"ל התנועה הוא אלעד סנדרוביץ׳[12][13].
"תנועת הצופים העבריים בישראל" היא תנועת נוער ציונית, ממלכתית, שייעודה הוא להקים ולפתח, מסגרות חינוכיות-ערכיות, בהם יפעלו ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ במגוון פעילויות חברתיות חווייתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי, לבילוי ולהנאה.
התנועה תתנהל באופן מקצועי על ידי מערכת משולבת של מתנדבים ואנשי מקצוע, שיחנכו, ילוו, וישאפו לניהול עצמי, עצמאי ומרבי ככל האפשר, על ידי הנוער בשכבה הבוגרת.
העשייה החינוכית בתנועת הצופים תמוקד על ערכי חברות ורעות, על "נתינה" ומעורבות חברתית, טיפוח חיים קבוצתיים דמוקרטיים תוך דגש על יוזמה אישית, מנהיגות ומצוינות, הכרת הטבע, אהבת הארץ ושמירה על איכות הסביבה.
התנועה תעודד את חניכיה לעצב זהות יהודית-ישראלית משמעותית המשלבת בין המורשת הרבגונית של העם היהודי על מגזריו השונים, לבין התרבות וההוויה הישראלית המתגבשת במדינת ישראל.
תנועת הצופים תעודד את בוגריה לקחת חלק בפעילות תורמת לקהילה במסגרת שנת שירות-לפני הגיוס לצבא, להתגייס לשירות ביחידות ובתפקידים המביאים לידי מיצוי מרבי את כשרונותיהם ויכולתם לתרום לצה"ל ולפעול, אחרי השחרור מהצבא, באורח מאורגן, כגורם מרכזי ומשמעותי בעיצוב דמותה האיכותית של החברה בישראל.
התנועה היא חלק מתנועת הצופים העולמית ופועלת עם הסתדרויות הצופים האחרות במסגרת "התאחדות הצופים והצופות בישראל".
— יעוד תנועת הצופים לפי החלטת מועצת התנועה הנ"ג
"היה נכון למלא חובתך
נאמן לעמך ולארצך
בכל עת לזולת תעזור
חוקתך הצופה שמור תשמור
היה נכון, נכון תמיד
היה נכון, נכון תמיד
היה נכון חוקתך לשמור"
תנועת הצופים העבריים מונחית בידי השקפת עולם המבוססת על ערכי הרוח והמורשת התרבותית של עם ישראל ולאור ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. מחויבת לערכי מוסר אנושיים וכן לקידום התפתחותם, רווחתם וכבודם של בני האדם. תנועת הצופים תקיים חיי תרבות ישראלית-יהודית-צופית יוצרת פתוחה ומשמעותית.
בתנועת הצופים העבריים קיימות מידות הצופה, מידות הצופה הן בעצם החוקים לפיהם אמור הצופה לחיות את חייו האישיים:
ההבטחה הצופית:
הנני מבטיח הבטחה שלמה
לעשות כל שביכולתי
לשרת את עמי ומדינתי
לעזור לזולת בכל עת
וקיים את חוקת הצופה.
כל שכבת גיל בתנועת הצופים נקראת בשם משלה, המאפיין שלב בתהליך ההתבגרות, התגבשות הקבוצה וזהות החניך האישית. במהלך השנה מתקיים טקס הנקרא "יום צופה" (לחלופין: "יום שבט") ובו עובר החניך טקס מעבר דרגה בהתאם לשכבת הגיל בה הוא נמצא. לאחר שעבר החניך את הטקס, מוענק לו טלאי עם רקמת הדרגה החדשה.
דרגות הצופים הן:
דרגת ניצן - ניתנת לחניכי כיתות ד' (עופרים). על דרגת הניצן מופיע ציור העופר, שכן חניכי ד' הם עופרים - צעירי השבט.
דרגה ג' - ניתנת לחניכי כיתות ה' (נחשונים). על הדרגה מופיע ציור עלי החבצלת. ציור זה הוא החלק הראשון בסמל הסתדרות הצופים.
דרגה ב' - ניתנת לחניכי כיתות ו' (משוטטים). על הדרגה מופיע ציור של מגן דוד. ציור זה הוא חלק נוסף בסמל הסתדרות הצופים.
דרגה א' - ניתנת לחניכי כיתות ז' (חותרים). הסמל כולל בתוכו את דרגה ג' - עלי החבצלת, ודרגה ב' - מגן דוד.
דרגת צופה - ניתנת לחניכי כיתות ח' (מבטיחים). הדרגה היא הסמל המלא של הסתדרות הצופים, היא כוללת את הסיסמה "היה נכון", ומסמלת את השלמת רכישת הידע הצופי הבסיסי על ידי החניך - כפי שהסמל הושלם מכל חלקיו.
השכבות הבוגרות נכללות גם הן ,אך הן אינן ממשיכות בטקסי מעבר הדרגה היות שהחניכים השלימו את הכשרתם הצופית.
חניכי שכבת ט' - סוללים
חניכי שכבת י' - מדריכים
חניכי שכבת י"א - בונים
חניכי שכבת י"ב - מגשימים.
לכל חבר בתנועת הצופים עניבה שונה, הנקשרת מגולגלת בתוך צווארון חולצת החאקי. קשר העניבה מסמל את הקשר של המדריך לחינוך לעשיית מעשים טובים. בשנים ד' - ט' מסמלים צבעי העניבה את שכבת הגיל של החניך, ולאחר מכן את תפקיד חבר השכב"ג בשבט.
מבחינה ארגונית, ניתן לחלק את תנועת הצופים בדרך הבאה:
בראש האגף עומדת סמנכ״לית החינוך והפיתוח פרי שושן מאירי.
הצוות הבוגר בתנועת הצופים מורכב משני נדבכים המשתפים פעולה זה עם זה: דרג מתנדב ודרג שכיר. הצוות הבוגר אחראי על ניהול כל המחלקות, ההנהגות והשבטים.
בכל שבט ישנם בדרך כלל 2–3 תפקידים קבועים המאוישים על ידי צוות בוגר:
לעיתים ישנם תפקידים נוספים שמאוישים על ידי הדרג השכיר כמו מדריכי שכבות, מפקדי קורס וכו', ותפקידים נוספים שמאוישים על ידי הדרג המתנדב כמו סגן ראש השבט, גזבר השבט, חבר ועד הורים וכו'.
בנוסף, לכל הנהגה יש "צוות הנהגה" (מרכז ההנהגה, מנהלי אשכולות שבטים, רכז חינוך, רכז מפעלים וארגון וכו'), שמורכב מהדרג השכיר, ותפקידים אחרים המאוישים על ידי הדרג המתנדב (ראש ההנהגה וכו').
השכבה הבוגרת או כמו שנקראים בשפת היום יום של חברי התנועה - שכב"ג, הם בני השכבות י' - י"ב (בחלק מהשבטים גם חניכי כיתות ט' הם חלק מהשכבה הבוגרת) והם האחראיים על הפעילות הביצועית, ההדרכתית והארגונית בתוך השבט ובנוסף חברי השכב"ג לוקחים חלק נרחב גם בפרויקטים גדולים יותר.
חברי השכבה הבוגרת מתחלקים בתפקידם לשלושה סוגים עיקריים:
ברובם המוחלט של השבטים מתפקד צוות מרכזים צעירים המורכב מחברי שכבת י"ב תפקיד המרכזים הצעירים להוביל את השכב"ג בכל רובדי עבודתו, להכשיר אותו, להעביר פעולות שכב"ג וישיבות ולפקח על פעילותו התקינה של השבט.
בחלק מהשבטים קיימים צוותי חוץ - צוותים של מדריכים משבט אחד שמגיעים להדריך בשבט אחר הזקוק לעזרה בכוח אדם.
בכל שבט ישנם צוותי הדרכה שונים, ועדות שונות ותפקידים שונים הייחודיים לו.
כל קבוצת חניכים מודרכת נקראת קבוצה (או אחווה) וכל מספר קבוצות מהווה גדוד. על הגדוד ומדריכיו מופקד ראשג"ד (ראש גדוד). כל 3 שכבות מאוגדות תחת כותרת אחת: שכבה צעירה (ד'-ו'), שכבת נעורים ( ז' (או ו') - ט' ובשבטים מסוימים ז'-ח') ושכבת בוגרת (שכב"ג) (י'-יב' ובשבטים מסוימים ט'- יב'). החניכים עוברים פעולות במגוון נושאים עם דגש על מנהיגות, שיתוף פעולה, קבלת השונה, אחריות אישית, אחריות חברתית וכדומה. חניכי שכבת ט' עוברים במהלך שנת הפעילות קורס הדרכה, המכשיר אותם בצורה מקיפה ויסודית להדרכה במשך זמנם בשכב"ג.
בשבטים מסוימים בארץ, קיימים גדודים מיוחדים - גדוד הורי חניכי השבט, שבו מגיעים הורים המעוניינים לעבור פעילות בימי שישי\שבת. לגדוד זה מדריכים ונדרשת הכשרה מיוחדת. בנוסף, בשבטים מתקיים פרויקט ג' - פרויקט הדרכה מיוחד לילדי כיתות ג' שנעשה על ידי חניכי שכבת ט' כדי להכין אותם לצופים ואת חניכי ט' להדרכה בשנים הבאות.
עיקר פעילותה של המחלקה לקשרים בינלאומיים הוא שמירה, העמקה וחיזוק הקשרים עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם. המחלקה מצויה בשיתוף פעולה מתמיד עם תנועות, ארגונים וקהילות יהודיות מעבר לים. באמצעות פעילות המחלקה נוצרים מפגשים משמעותיים בין חניכי תנועת הצופים העבריים לבין בני נוער וקהילות מחוץ לישראל, במטרה לתרום בעיצוב וגיבוש זהותם היהודית, הישראלית והציונית[14].
המחלקה מהווה את אזור ישראל של עמותת "צבר עולמי", ומקיימת קשר משמעותי באמצעות תוכניות המחלקה, חילופי משלחות וסמינרים ברחבי העולם.
ערך מורחב - צופי צבר
לתנועת הצופים העבריים פעילות ענפה מחוץ לגבולות מדינת ישראל. מעבר למשלחות השונות, פועלות הנהגות "צבר" השונות. ראשית, "הנהגת צבר צפון-אמריקה" הוותיקה בה קיימים 26 שבטים אשר נפגשים על בסיס שבועי. בנוסף, נמצאת בתהליכי הקמה "הנהגת צבר מערב-אירופה" אשר מרכז פעילותה כעת בלונדון, בו פועל "שבט חלוץ" ובנוסף "שבט שבשבת" באמסטרדם. שתי הנהגות צופי צבר נוספות הוקמו החל משנת 2009 במדינות חבר העמים: "הנהגת אוקראינה-מולדובה" עם 14 שבטים ו"הנהגת אסיה-קפקז" עם 8 שבטים - הנהגות אלו נסגרו בשנת 2020. בין השנים 2010 ל-2014 פעל גם "שבט קדם" בהונג-קונג. מטרת הנהגות צבר היא לטפח ציונות ואהבת הארץ בקרב ישראלים וילדי ישראלים בחו"ל. הפעולות מתקיימות בעברית, והם עוברים קורסים וסמינרים מיוחדים בנושאים כמו זהות ותרבות ישראלית.
תוכנית חץ וקשת מיועדת לבני-נוער אמריקאים-יהודים אשר מגיעים למסע בישראל לתקופה של חודש כל שנה במהלך חודש יולי, בשיתוף חניכי צופים ישראליים. במהלך המסע המשתתפים עוברים פעילויות משותפות, לומדים להכיר זה את זה ולהכיר את הארץ. המשלחת מיועדת לבני-נוער מכיתה ט' עד י"ב.
משלחת הצופים לארצות הברית כוללת מדי שנה כ-80 חניכים בכיתה י"א (גילאי 17) אשר יוצאים לשני פרויקטים מקבילים: קרוואן הידידות ומשלחת הדרכה במחנות קיץ[15].
קרוואן הידידות הוא פרויקט המורכב משלוש להקות נוער הכוללות כל אחת 10 חניכי צופים בכיתה י"א אשר נבחרים מבין כלל חניכי התנועה בישראל, עוברים הכשרה משמעותית של 6 חודשים, מתאמנים במשחק, ריקוד ושירה ונשלחים למשלחת בת שלושה חודשים, בה הם עושים סיבוב הופעות בכל רחבי ארצות הברית. בנוסף, להקת הקרוואן מעבירה פעולות העוסקות בזהות יהודית וישראלית בקהילות שונות בארצות הברית.
משלחת חניכי צופים בכיתה י"א הכוללת כ-40 חניכים ועוד כ-10 מדריכים בוגרים, היוצאים לשלושה חודשים לארצות הברית, ומדריכים במחנות קיץ של בני-נוער יהודים.
לאחר מיון ארוך ומקצועי עוברים חניכים אלה תהליך הכנה מעמיק ולצורך הכשרתם למשימת השליחות. ההכנה אורכת כחצי שנה, ובמהלכה עוסקים בני הנוער בנושאים רבים ומגוונים, כגון ייצוג והסברה של ישראל, זהות יהודית, אקטואליה, התנסות בהדרכה באנגלית, הכרות עם העולם היהודי והזרמים השונים ביהדות, מהי שליחות, הכנה נפשית וחברתית ועוד.
משלחת הצופים הראשונה לארצות הברית יצאה בשנת 1960. על סיפונה של אונייה יצאו 10 מדריכי צופים צעירים במטרה להדריך במחנות הקיץ של התנועה האחות יהודה הצעיר ולהשתתף בג'מבורי הארצי של צופי ארצות הברית. כיום, משגרת תנועת הצופים בכל קיץ למעלה מ-40 מדריכים לכ-30 מחנות שונים בכל רחבי ארצות-הברית לתקופה של כ-3 חודשים[16].
חברי המשלחת משובצים במחנות של ארגונים, קהילות ותנועות נוער. במהלך הקיץ משמש החניך כ"מומחה" לצופיות וישראל במחנות היהודיים. החניך מעביר פעילות על ישראל במטרה לחזק את הזיקה של חניכי המחנה למדינה. בנוסף, עובד החניך עם הצוות הבוגר של המחנה, במטרה ליצור קשרים משמעותיים וארוכי טווח בינו לבין בני גילו היהודים בארצות הברית. ברוב המקרים, קשרים אלה אף גורמים לבני הנוער מארצות הברית להגיע לביקור בישראל בעקבות הצופה שפגשו במחנה. קהל יעד נוסף של השליחים הצעירים הן המשפחות המארחות, שחוות דרכם חוויה של הכרות עם ישראל וחיזוק הזיקה לארץ.
מחנות "יהודה הצעיר": הצופים במחנות יהודה הצעיר, מתפקדים כאחראים להעברת פעילות לחניכים בנושא צופיות וישראל, וכן יוצרים קשרים בין אישיים עם הצוות האמריקאי. על פי רוב, צוות זה דובר מעט עברית.
מחנות קהילתיים: מחנה קבע לתקופת הקיץ הממוקם על אגם במרחק מה מהעיר. זהו מחנה לנוער יהודי, בגילאים 8–16, המתגוררים בערים הסמוכות למחנה. תוכנית המחנה כוללת פעילויות רבות בעלות אופי ישראלי-יהודי, בנוסף לפעילויות חווייתיות אחרות. המשלחיסט הישראלי במחנה משמש כשליח צעיר של מדינת ישראל, ותפקידו על פי רוב, להיות מומחה לנושא ישראל וצופיות.
המחנות הרפורמיים: התנועה הרפורמית היא התנועה היהודית הגדולה בארה“ב. בדומה למחנות הקהילתיים ולמחנות "יהודה הצעיר", משתתפים במחנות קיץ אלה חניכים בגילאים 9–16. התכנים המועברים במהלך הקיץ, קשורים לישראל, תרבות ישראלית וליהדות. למשלחיסט במחנה חלק מרכזי בהעברת תכנים צופיים, וייצוג התרבות הישראלית, בפעילויות.
מחנות צופים (Boy Scouts): בארה“ב מחנות תנועת הצופים נפרדים לבנים ובנות. מחנה צופים אמריקאי שונה לחלוטין באופיו, במבנהו ובתפקידו ממחנה קיץ ישראלי. הצופה הישראלי הוא צופה בין לאומי. תפקידו במהלך הקיץ אינו ממוקד דווקא בנושא הישראלי או ביהדות. הוא פועל כמדריך באחד החוגים במחנה (חוגים בנושאים צופיים, החל בעמלנות וכלה בהישרדות בטבע) ומשמש כשגריר של ישראל בנוכחותו ובקשרים שיוצר עם חבריו לצוות וסגל המחנה.
המשלחיסט המשובץ למחנה יום משמש כשליח בקהילה היהודית המארחת. הפעילות שלו מתבטאת במעגלים שונים:
בחלקו הראשון של היום (משעות הבוקר עד אחה"צ) הוא משמש כמדריך במחנה, ומומחה ל“תרבות ישראלית“. קהל היעד: ילדים בגילאי 4–13 מהקהילה המקומית.
בשעות אחה“צ חוזר הצופה למשפחה המאמצת אותו, איתה הוא מבלה את שארית היום ואת סופי השבוע, ומשרה ”אווירה ישראלית“ בנוכחותו. לרוב, המשפחה והקהילה מפעילות את הצופה בחוגים שונים - אירוחים במוסדות הקהילה, שותפות בערבים, הרצאות ועוד.
במהלך הקיץ, לרוב הצופה יחליף מספר משפחות מארחות. רוב המחנות ממוקמים מחוץ לעיר, במתקן המיועד לפעילות בחודשי הקיץ בלבד, ללא לינה. חשיבות השליחות של הצופה מתבטאת במעורבות בקהילה, הכרות עם אנשי המפתח, ייצוג של מדינת ישראל באירועים קהילתיים ועוד.
משלחת הצופים לפולין היא משלחת תנועתית אשר מאחדת בין חברי השכבה הבוגרת מהשבטים השונים בישראל ומחוצה לה (הנהגת צבר). משלחת הצופים לפולין מהווה מסע קולקטיבי אל ההיסטוריה, השורשים והתרבות היהודית ומזמנת התבוננות המעמתת את החניכים עם זהותם היהודית, הלאומית והאישית דרך תהליך ההכנה והמסע עצמו. תנועת הצופים בונה את המסע לפולין כך שיהוה חלק מהתהליך החינוכי אותו עובר חניך בצופים מתוך מטרה להטמעת התובנות והערכים הנרכשים דרך המסע ביום יום של החניך החל מהבית והשכונה ועד שבט הצופים אליו הוא שייך. המסע שם את החניך במרכז תהליך הלמידה – הלומד אקטיבי, שואל את השאלות, חוקר ומסיק מסקנות. תוך עיסוק במקומו של הנוער בתקופת השואה כיום ובעתיד, כנוער חושב, מרגיש ופועל.
משלחת תנועת הצופים הראשונה לפולין יצאה כפרויקט משותף עם תנועת הצופים של גרמניה בהובלתו של עמוס אילני, יושב-ראש ועדת גרמניה בתנועת הצופים העבריים בישראל. המשלחת כללה מתנדבים ושכירים בוגרים של תנועת הצופים ולאחר תהליך הכנה בישראל יצאה לסמינר משותף בגרמניה המערבית ומשם נסעה יחד עם הצופים הגרמנים לצפון פולין לסיור במחנות ההשמדה.
משלחת הצופים לפולין במתכונתה הנוכחית החלה את דרכה בשנת 1997 כפרויקט של הנהגת צופי ירושלים. בשנים הראשונות המשלחת הייתה מיועדת אך ורק לחניכים מהנהגת ירושלים ולאחר מספר שנים הצטרפו שבטי צופים נוספים, תחילה מהנהגת דרום ואז ממקומות אחרים. בשנים הראשונות המשלחת הייתה משלחת מעורבת משבטים שונים, לאחר-מכן המשלחת הפכה למשלחת שבטית כך שהחניכים בכל קבוצה היו חברים מאותו השבט ותוך שנתיים המשלחת הפכה למשלחת תנועתית מעורבת.
תחום המשלחות הבינלאומיות של תנועת הצופים (נקרא בעבר "משלחות קצרות")[17] מאגד בתוכו עשרות משלחות של חניכים ובוגרים ליעדים שונים בעולם ומשלחות נכנסות לישראל במטרה לחזק קשרי חברות עם ארגוני צופים שונים ועם קהילות יהודיות במדינות שונות. המשלחות מיועדות לחניכי תנועת הצופים החל מרמת הגדוד והשכבה ועד למשלחות ברמה תנועתית. המשלחות היוצאות מאפשרות לחניכים לפגוש בני נוער ממדינות שונות ובדרך זו לעבור מסע ערכי לבחינה של נושאים כגון: זהות, ציונות, ערכים, תרבות ופלורליזם, בנוסף לנושא הייחודי של כל משלחת. המשלחות הנכנסות מאפשרות לתנועות נוער וארגונים שונים להגיע לישראל ולפגוש בני-נוער וצעירים מתנועת הצופים דרך השתלבות בטיולים, מחנות קיץ וקורסים בישראל[18]. אף על פי שחילופי משלחות התקיימו בתנועת הצופים כבר משנת הקמתה, תחום המשלחות הקצרות במחלקה לקשרים בינלאומיים הוקם רשמית רק בשנת 2012 ומאז החלה צמיחה הן בכמות המשלחות והחניכים הלוקחים חלק בהן והן במגוון המשלחות.
תחום המשלחות הבינלאומיות של תנועת הצופים מתחלק לארבעה סוגים של משלחות שלעיתים מתמזגים יחד:
משלחות אשר מתבססות על השותפות ארוכת השנים בין צופי ישראל לצופי גרמניה וכוללות בתוכן שיתופי פעולה רבים בין ארגוני הצופים בשתי המדינות ובין תנועת הצופים לארגוני נוער אחרים בגרמניה. רוב המשלחות לגרמניה הן משלחות חילופי נוער וכוללות חיבור בין שבט צופים ישראלי לשבט צופים גרמני. בכל המשלחות לגרמניה יש עיסוק משמעותי בנושא השואה, בדילמות ובערכים העולים ממנה דרך העבר והעתיד המשותפים של ישראל וגרמניה.
במשך השנים מתקיים קשר הדוק עם ארגון ה-VCP של צופי גרמניה ובכל שנה יוצאות מספר משלחות המחברות בין "שבטים אחים" מצופי ישראל לצופי גרמניה ולהפך. רוב המשלחות כוללות אירוח אצל משפחות של חניכי הצופים והשתתפות במחנה קיץ של הצופים הגרמנים[19]. בשנת 1988 נחתם הסכם היסטורי בין התאחדות הצופים והצופות בישראל לבין צופי גרמניה והוקמו צוותי עבודה בשתי המדינות שמטרתם לחזק את הקשרים בין המדינות. ארגון ה-VCP והצופים העבריים מקיימים מפגש של סוף שבוע מדי שנה לסיכום המשלחות של השנה החולפת ותכנון המשלחות לשנה הבאה. בשנים רגילות (טרם תקופת הקורונה) היו יוצאות כ-10 משלחות נוער לגרמניה ומגיעות לישראל כ-3 משלחות מגרמניה.
מאז נפילת חומות ברלין ב 1989 ועד שנת 2016 התקיימה ברציפות כמעט מדי שנה משלחת מרכזים לגרמניה. בכל שנה שולחת התאחדות הצופים משלחת של מרכזי שבטים בוגרים למפגש עם מרכזי שבטים בצופי גרמניה. משלחות אלו הן תוצר של שיתוף פעולה בין צופי ישראל וצופי גרמניה כאשר ברוב המקרים המשלחת כוללת קבוצה גרמנית וקבוצה ישראלית אשר מטיילות יחד בגרמניה ולאחר מכן הקבוצה הגרמנית גם מגיעה לביקור גומלין בישראל.
מטרת המשלחת היא היכרות משותפת בין חברים בוגרים בתנועת הצופים בישראל ובגרמניה בגילאי 19–25, עם התמקדות בשיח על ההיסטוריה המשותפת של גרמניה וישראל, למידה על עברה של גרמניה במלחמת העולם השנייה והיכרות עם ההווה כיום בגרמניה דרך נקודת המבט של תנועת הצופים המקומית.
משלחות בהן חניכי התנועה יוצאים כשליחים של התנועה להיפגש עם בני נוער יהודיים בגילם החיים במדינה אחרת. במסגרת המשלחת מתארחים החניכים בקהילה היהודית ועוברים פעילות משותפת עם בני גילם שכוללת מחנה קיץ, טיולים משותפים, פעילות חינוכית משותפת ואירוח במשפחות. במשלחות מסוימות יוצאים חניכי השכבה הבוגרת של התנועה להדריך ולהעביר פעילויות שונות במחנות קיץ של הקהילה היהודית – צופים יהודים או תנועות נוער יהודיות אחרות.
החל משנת 2002 יוצאת בכל קיץ משלחת של חניכי כיתות ח' משבט "בזק" בנתניה למחנה קיץ של צופי ארצות הברית בסינסינטי, אוהיו[20]. המשלחת יוצאת במסגרת תוכנית "שותפות ביחד" של הסוכנות היהודית. התוכנית מקשרת בין קהילות סינסינטי ונתניה ובמסגרת זו מתקיימים שיתופי פעולה רבים.
החל משנת 2015 יצאה כל שנה משלחת נוספת של חניכי כיתות ח' משבט "רמון" בקרית השרון למחנה קיץ של הקהילה היהודית בסינסינטי, שוב במסגרת תוכנית "שותפות ביחד"[21]. המשלחת עוברת תהליך הכנה משותף אך גם נפרד מהמשלחת של שבט "בזק".
החל משנת 2012 יוצאת משלחת של חניכי כיתות ח' משבט רמת גן למחנה קיץ של תנועת ה-FZY הבריטית בצפון ויילס[22]. בשנת 2015 יצאה לראשונה משלחת למחנה הקיץ של צופי צבר בלונדון[23] - שבטי צופים המיועדים לילדי ישראלים דוברי עברית. בשנת 2016, בעקבות כך ששבט רמת-גן נסעו שוב למחנה הקיץ של צופי צבר בלונדון, יצאה משלחת ראשונה של שבט "עפר" צופי כפר ורדים למחנה ה-FZY בבריטניה. בשנת 2021, בעקבות מגפת הקורונה, לא יצאו חניכים למחנות ה-FZY אך יצאה לראשונה משלחת הדרכה לאותם מחנות עם 10 מדריכים ומדריכות בסוף שנת י"ב שלהם אשר לקחו חלק מרכזי בהדרכת חניכי המחנה הבריטים. בנוסף בקיץ 2022 יצאה בנוסף משלחת חניכים מכיתות ח-ט (גדודי אופק ומצולות) של שבט עפר למחנה FZY בפיטרספילד בריטניה.
מדי שנה יוצאות משלחות של תנועת הצופים לאירועים בינלאומיים של תנועות צופים ממדינות שונות. אירועים אלה כוללים פעילות צופית בהתאם למדינה המארחת, פעילויות משותפות, ערב בינלאומי, משחקים, תחרויות, דיונים ופעולות. לכל מחנה יש נושאים ומטרות משלו ולקראת הנסיעה החניכים מתעמקים בנושא המרכזי ובפרטי מדינת היעד בהווה ובקשר ההיסטורי שלה למדינת ישראל ולעם היהודי.[17]
פעם בארבע שנים מתקיים במקום אחר בעולם כנס הצופים העולמי. ישראל שולחת נציגות גדולה של שישיסטים ושביעיסטים (כיתות י' - י"א). במהלך הכנס הילדים הנשלחים מייצגים את תנועת הצופים הישראלית בעולם. ב-2007 הכנס התקיים בלונדון, ב-2011 הכנס התקיים בשוודיה, ב-2015 הכנס התקיים ביפן וב-2019 התקיים בארצות הברית. המשלחת הישראלית לג'מבורי הצופים העולמי מאורגנת על ידי התאחדות הצופים והצופות בישראל וכוללת חניכים מכלל ארגוני הצופים במדינה. בשנים 2015 ו-2019 לא יצאו משלחות מישראל להשתתפות באירוע העולמי בגלל קשיים כלכליים. בקיץ 2023 צפויה לצאת משלחת של צופי ישראל לג'מבורי הצופים העולמי בדרום קוריאה[24].
החל משנת 2013 יוצאת מדי שנה משלחת של חניכי כיתות ח' משבטים "עמית" ו"ראם" צופי שוהם, ביחד עם מדריכי כיתות ח' (חניכי צופים בעצמם) למחנות קיץ במדינות שונות: בשנת 2013 יצאה המשלחת למחנה בינלאומי בבלגיה, בשנת 2014 יצאה המשלחת למחנה של צופי שוודיה[25], בשנת 2015 יצאה שוב משלחת לבלגיה[26], בשנת 2016 יצאו חניכי הצופים של שוהם למשלחת לדנמרק[27], בשנת 2017 יצאו חניכי שבטים עמית וראם לשבוע בשוודיה, בשנת 2018 יצאו המשלחות לפורטוגל ובשנת 2019 ו-2022 יצאו שוב משלחות לדנמרק.
תחום נוסף של משלחות הוא משלחות למרכזים השייכים לתנועת הצופים בעולם, בדגש על אירופה. מרכזים אלו שנקראים לעיתים גם "חוות צופים" פעילים לכל אורך השנה וקבוצות צופים מכל העולם יכולות לבחור להגיע אליהם ולקיים פעילות צופית בהם. הצופים העבריים מארגנים מדי שנה בין 10 ל-20 משלחות למרכזי צופים, בעיקר בדנמרק, שווייץ וגרמניה ובעיקר בקיץ בתקופה בה אותם מרכזי צופים מלאים בקבוצות ממדינות שונות.[17]
בשנים 2012–2013 יצאו בקיץ ובחורף משלחות של בוגרי תנועת הצופים לפעילות במרכז הבינלאומי לצופיות בהרי האלפים השווייצריים בעיירה קנדרסטג[28].
ערך מורחב - גרעין צבר
“צופים גרעין צבר" הוא פרויקט ייחודי אשר נועד להוות מעטפת חברתית תומכת לחיילים בודדים באמצעות הבניית גרעין ומתן ליווי צמוד. חברי הגרעין הם יהודים ובני ישראלים בגילאים 18–23 השוהים בחו"ל ובוחרים לחזור/לעבור לחיות בישראל ולצאת לשירות מלא ומשמעותי בצה"ל. תוכנית צופים גרעין צבר יוצרת מסגרת קבוצתית של תמיכה וליווי של אותם צעירים על ידי תהליך הכנה משמעותי וארוך עוד במדינות המקור, וממשיך בהגיעם ארצה וקליטתם בקיבוץ או ביישוב הקולט, לחברה הישראלית ודרך התהליכים הצבאיים המקדימים לגיוסם. ליבת התוכנית מתבצעת במהלך שירותם הצבאי בו הם ממשיכים לחיות כקבוצה ולקבל ממנה ליווי ותמיכה[29].
ערך מורחב – צופי צמי"דקבוצות צמי"ד - צרכים מיוחדים הם קבוצות מיוחדות שמופעלות בשבטים ומטרתם לתת מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים. קבוצות הצופים מתחלקות לקבוצות צמי"ד של צעירים בעלי פיגור מסוים או הפרעת תקשורת (אוטיזם) ועד קבוצות שמטרתם לתת מענה לילדים בעלי מוגבלויות כמו עיוורון. הקבוצות מודרכות על ידי צוות מדריכים וראשג"ד שעברו הכשרה מיוחדת לבניית פעולות שיתאמו לצורכי החניכים. בחופש הגדול יוצאים צוותי ההדרכה לקורס מדריכי-ראשג"די צמי"ד מיוחד.
הפעילות החלה כיוזמה שבטית של שבט "היובל" בהנהגת ירושלים בשנת 1984. כמעט 20 שנה אחרי, מטה התנועה "מרים את הכפפה" וכיום התוכנית נמצאת ב-76 שבטים ופועלות 102 קבוצות. בישראל ישנם 65,000 אנשים בעלי צרכים מיוחדים, 45,683 מתוכם הם ילדים ובני נוער הלומדים במסגרת החינוך המיוחד והממלכתי. מאחורי חזון צמי"ד התנועתי, ישנם סיפורי הצלחה מרגשים במקומות שמערכת החינוך כשלה.
פרויקט "צופי וראייטי", המשותף לתנועת הצופים ולעמותת וראייטי, מיועד לילדים ובני-נוער הלוקים ב-CP ואין ביכולתם להגיע באופן סדור לשבט הצופים הקרוב לביתם. הפעילות היא למעשה פעילות חברתית של תנועת הצופים בשעות אחר הצהריים, בעיקר במרחב הווירטואלי[30].
החניכים חווים פעילות צופית המותאמות למדיום הממוחשב על פי ערכי התנועה: אחריות חברתית, זהות יהודית, קבלת השונה, חיי קבוצה ועוד. כאשר המטרה היא להקנות לילדים חוויה של תנועת נוער ותחושת שייכות לשבט הצופים ולקהילה.
קבוצת הילדים נפגשת במרחב הווירטואלי מדי שבוע ביום ושעה קבועים. המדריכים נמצאים בשבט הצופים, כל חניך נמצא בביתו ויושב מול מחשב ונעזר במיקרופון, רמקול ומצלמה על מנת שיוכל לראות ולדבר עם יתר חברי הקבוצה. החניכים מגיעים מספר פעמים בשנה לפעילויות בשבט ולפעילויות שיא כדוגמה- הפנינג פורים, מחנה קיץ וכדומה (הגעה בליווי הורה).
תנועת הצופים מפעילה עשרות גרעינים וקומונות אשר פרוסים מקרית שמונה ועד אילת, המיועדים לבוגריה אשר בוחרים להתנדב ולתרום שנת שירות לפני השירות הצבאי שלהם. מטרת הגרעינים היא הפצת ערכי החינוך הצופי ברחבי ישראל, באזורי פריפריה חברתית וגאוגרפית, תוך דגש על פיתוח מנהיגות מקומית, לקיחת אחריות חברתית וקידום נושאים שעל סדר היום הציבורי. מתנדבי שנת השירות (הש"שים) פועלים לחיזוק הקשר בין שבטי צופים לקהילות בהן הם פועלים באמצעות קידום ופיתוח שבטים קהילתיים בפריפריה החברתית והגאוגרפית, הקמה והפעלה של קבוצות צופיות בקהילות השונות. בנוסף, הם פעילים במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות בקהילה ודרכן יוצרים מפגשים חינוכיים משמעותיים. חברי הגרעינים פועלים ביישובים, שכונות, פנימיות ומוסדות חינוך בכל רחבי הארץ, ומתנסים בחיי קבוצה, שותפות ועצמאות אישית וקבוצתית.
הגרעינים השונים נמצאים כולם תחת חסותה של מחלקת הגשמה, ובהם נמצאים מתנדבי שנת שירות, שדחו את גיוסם בשנה בשביל המשימה או הצטרפו לנח"ל. כל גרעין מתאפיין במשימה שנתית מסוג אחר, והוא מחולק לקומונות של מתנדבים הפזורות ברחבי הארץ. המתנדבים חיים חיי קבוצה בקומונות ומקבלים תקציב למחיה מהאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון.
תנועת הצופים מלווה את הש"שים שלה לאורך השנה, מעשירה אותם בימי הכשרות, העשרות, בליווי קבוצתי ואישי, ומסייעת להם להצליח באתגרים חברתיים ובהצלחת מימוש המשימות.
גרעין רעים הוא גרעין מתנדבים במסגרת שנת שירות של תנועת הצופים העבריים.
זהו הגרעין הוותיק והגדול ביותר בתנועה והוא מונה כיום כ־330 מתנדבי שנת-שירות (ש"שינים). מטרת חברי הגרעין היא לקדם: שוויון הזדמנויות בחינוך, ליצור מפגש משמעותי עם אנשים בקהילה, העצמת מנהיגות מקומית של ילדים ונוער והקמת מסגרות שימשיכו את הפעילות הצופית, מבלי שיהיה צורך בעתיד במתנדבים מבחוץ.
חברי הגרעין גרים בקומונות, מקיימים חיי שיתוף ועצמאות, משתלבים בקהילה, מתנדבים בבתי-ספר, בשבטי צופים ובמסגרות נוספות של חינוך בלתי פורמלי.
במרץ 1967 החליטה קבוצת נח"לאווים מגרעין "דגן" מקיבוץ חצרים, שזה עתה סיימו שירותם הצבאי בנח"ל, לצאת לשנת פעילות בעיירת פיתוח. משרד החינוך תמך, מימן ואף הפנה את הקבוצה לירוחם. תחילה יצאו 5 חברים ולאחר כחצי שנה הם הוחלפו על ידי 6 חברי גרעין אחרים. הקבוצה הקפידה על פעילות אוטונומית ובלתי תלויה בגופים השונים שהיו בעירייה. לאחר לימוד מעמיק של המצב בירוחם התחילה הקבוצה לעבוד בהתנדבות בסיוע לאוכלוסיית מצוקה ובתחום החינוך הבלתי פורמלי והקהילתי – משחקיות, חונכות, מועדוני נוער, מפעלי קיץ, ערבי תרבות, לימוד עברית וכו'. משנסתיימה השנה הצליחו חברי הגרעין לגייס קבוצה נוספת, חברים מגרעין "יעל" מקיבוץ מגל, שתמשיך את הפעילות בירוחם. לאחר שנתיים של פעילות בהיעדר מתנדבים נוספים נפסקה הפעילות בירוחם.
בשנת 1972, ניסו חברי "דגן" להפיץ את הרעיון בקרב צופים מירושלים ואכן המשימה הצליחה ולפרויקט נרתמו מספר שמיניסטים משבט "מודיעין" ומספר שמיניסטים קיבוצניקים. הם חברו יחד ויצאו לשנת שירות בירוחם ובבית שמש כשהם דוחים את גיוסם הצבאי בשנה. לגרעין קראו על שם גדודם "רעים". שנתיים אחר כך יצאה קבוצה שלישית למצפה רמון ושנה לאחר מכן יצאה קבוצה לקריית מלאכי. הקבוצות שיצאו מנו 4–9 חברים, אשר הגדירו עצמם כקומונה אשר מקבלת החלטות יחד, עובדת יחד ומסתפקת מדמי מחייה שניתנו על ידי תנועת הצופים העבריים.
מטרותיהם הראשונות היו לקיים מפגש בין-אישי ובלתי אמצעי בינם לבין תושבי העיירות וכן לסייע בתחום הקהילתי והחינוכי ככל שניתן. בשנים הראשונות רציונל העבודה היה פרטני-טיפולי: הקומונות מיקדו עבודתן בשכבות המצוקה בעיירות, אימוץ משפחות, הקמת משחקיות, סיוע בבית הספר וכדומה.
בתחילת שנות ה-80, כאשר נוספה קומונה חדשה בתל-מונד השתנו מעט מטרות הגרעין ודרכי פעולתו. חברי הגרעין ומלוויהם מהצופים הגיעו למסקנה שעבודה פרטנית–טיפולית כמו זו שהתקיימה בגרעינים הראשונים, מצריכה הכשרה מוקדמת וליווי צמוד. כמו כן חיפשו כיווני עבודה חדשים אשר בהם יש סיכוי רב יותר להצליח ומאפשרים לצעירים בעלי יוזמה ויכולת מקרב העיירות, להתפתח ולקבל על עצמם להוביל חברתית וחינוכית את יישובם. חברי הגרעינים סברו כי את מטרתם החדשה – העצמת מנהיגות מקומית – תיטיב לשרת עבודה המניחה תשתית לפעילות תנועתית. פרט לפעילות בשבטי הצופים עבדו חברי הגרעין בעבודה קהילתית – קבוצתית בבית הספר ובמתנ"ס.
במחצית שנות ה-80 נתרחב הגרעין ונפתחו קומונות חדשות בעתלית, גבעת המורה, רמת אליהו, דימונה ועוד.
בתחילת שנות ה-90 נפתחה קומונה דתית באליכין וקומונה שמסייעת בקליטת עלייה בחצרות יסף.
ב-1998, שנת ה-50 למדינת ישראל, הדליק נציג "גרעין רעים" מקומונת נווה עופר משואה בטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות. הגרעין זכה בפרס הפעילות החברתית של קרן צ'ארלס קלור, וכן באות מיזם האיכות. מכאן הגרעין גדל והתרחב.
ב-2003 פרשו מתנדבים רבים במהלך השנה. הדבר גרר מספר צעדים דרמטיים שננקטו על ידי המחלקה לאחריות חברתית ודרך המשך, חברי הגרעין ומתנדבים בוגרים החברים בוועדה הציבורית המלווה את עבודת המחלקה. ביניהם: הוחלט שלא לפתוח יותר קומונות חדשות, להתמקד ולהעמיק את העשייה בקומונות הקיימות, לבחון ולרענן את מטרות הגרעין, לערוך מחקר מקיף על הגרעין.
ב-2004 פורסם על ידי ד"ר ליאורה גבעון המחקר: גרעין רעים - עמדות ותחושות של חברי הגרעין, מלוויהם המקצועיים והחברתיים. את המחקר המלא ואת תהליך יישום המסקנות ניתן לקרוא באתר האינטרנט של הגרעין[31].
כיום מונה הגרעין כ-330 מתנדבים הפועלים ב-40 קומונות ברחבי הארץ מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום.
קבוצה משימתית במסלול חברה וקהילה המתיישבת בעיירת פיתוח כגרעין אוטונומי, וקובעת לעצמה אורח חיים אוטונומי ומשימות קבוצתיות ואישיות. הקבוצה דואגת למחייתה ולעצמאות כלכלית באופן שיאפשר לה את השגת המטרות. גרעין זה פועל על פי 5 מטרות מרכזיות- חיי קבוצה, עצמאות ואחריות, עשייה, פיתוח אישי, ומעורבות ונתינה.
להבדיל מגרעינים אחרים, מתנדבי גרעין תמורה לא מקבלים תקציב מחייה מהאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון או מהתנועה, אלא אחראים לדאוג למחייתם בעצמם באמצעות עבודה במהלך השנה, כחלק מהמשימה השנתית.
כיום פועלת בארץ קומונה אחת של גרעין תמורה בעיר ירושלים.
ערך מורחב – חוות הצופים#המרכז הארצי לצופיותחברי הגרעין מפעילים מרכז צופיות ארצית, מדריכים שכב"ג בשבטים הסמוכים ומקיימים מסגרת של שיתוף רעיוני ומשימתי, תוך התמקדות בפעילות צופית מעשית המעודדת את החברה להתמודד באופן בלתי אמצעי עם אתגרים המקרבים אל הטבע. חברי הקבוצה עוברים הכשרה בתחומי הצופיות השונים בתקווה לתת שירות לכל התנועה, לתנועות נוער נוספות, לבתי ספר ולמתנ"סים.
מטרת הגרעין: שיווק שיטת החינוך הצופי ועדכונה בהתאם לשינויי הזמן כיאה לתנועה ששמה על שם השיטה.
גרעין המרל"צ שוכן בחוות הצופים ליד קיבוץ רמת יוחנן וברמת גן. בספטמבר 2020 החלה לפעול קומונה נוספת של הגרעין בקיבוץ להב.
גרעין עתיד הוקדם בשנת 2000 מתוך שותפות עתיד, שותפות בין שלוש תנועות נוער יהודיות פלורליסטיות - הצופים העבריים בישראל, יהודה הצעיר בארצות הברית, ו־FZY בבריטניה. המסלול מדגיש שירות קהילתי בתל אביב תוך חיים בקבוצה עם בני נוער יהודים מארצות הברית ואנגליה המגיעים לישראל לתוכנית שנתית.
גרעין עתיד פועל בקומונה משותפות לש"ש של הצופים וחניכי תנועת "יהודה הצעיר" האמריקאית ו-FZY הבריטית. במסגרת הפעילות עוסק הגרעין בפעילות קהילתית, בלימודים בתחומי זהות יהודית וקשר עם התפוצות, פעילות במקומות התנדבות עם נוער בסיכון וצרכים מיוחדים, ובקשר עם שבטי הצופים הקרובים.
בשנים האחרונות מוציא גרעין עתיד עשרה ש"ש למחנות הקיץ של YOUNG JUDAEA בארצות הברית, שני ש"ש למחנה הקיץ של FZY באנגליה ושני ש"ש לתוכנית GESHER של YOUNG JUDAEA ומתפקדים כשליחי הקהילה הישראלית והיהודית במדינות השונות.
כיום פועלת בארץ קומונה אחת של גרעין עתיד המונה 13 ש"ש, בעיר תל אביב.
גרעין פנימיות פועל בכפרי נוער, פנימיות חסות הנוער, פנימיות חינוכיות ומעונות האדם המפגר. מטרתו של הגרעין להתאים את הכלי הצופי באופן מעשי וערכי למסגרת הפנימייה ובכך לאפשר לילדים ובני נוער לחוות חוויה צופית. הגדרת תפקיד הש"ש, תחומי העיסוק ואוכלוסיית היעד עמה עובדים הש"ש משרתים מטרה זו. הקשרים הבלתי-פורמליים הנוצרים בין הש"ש, חניכי הפנימייה והצוות מאפשרים קרקע פורייה לפעילות חינוכית, צופית וערכית.
גרעין קהילתי אשר ייחודו בשיתוף פעולה בין מתנדבים מהמגזר הבדואי (מטעם אג'יק - מכון הנגב) וש"ש מתנועת הצופים. המתנדבים פועלים יחדיו במסגרות חינוכיות במגזר הבדואי והיהודי ובשבטי צופים על מנת לקדם את דו-הקיום הערבי-יהודי באזורים בהם קיימת אוכלוסייה מעורבת ולהעניק לילדים ערבים ויהודים באזור נקודת מבט התחלתית חיובית על בני המגזר השני. הגרעין מאמין כי בעזרת נתינת חוויה חיובית ראשונית לילד לגבי המגזר השני ניתן להגיע למצב בו לא קיימת דחייה אוטומטית בין שני המגזרים.
הגרעין נקרא בשמו כיוון שבמקור מטרתו הייתה רק בקשר בין יהודים לבין בדואים ביישובי הנגב. מאוחר יותר הורחבו המטרות והפעילות לאזורים מעורבים נוספים.
כיום פועלות בישראל חמש קומונות של גרעין "במדבר": שתיים בבאר שבע, אחת בלוד, אחת ביפו ואחת ברמלה.
מסלול שמציעה התנועה לשכבות אורגניות או קבוצות שמיניסטים שמתהוות במהלך שנת י"ב המעוניינות לתרום יחד בקהילה, בתנועה ובצבא. סביב רעיונות משותפים מתוך תנועת הצופים יוצאת הקבוצה למסלול המשלב בתוכו שירות צבאי בחטיבת הנח"ל, התנדבות בקהילה ובחברה הישראלית. המסלול כולל בתוכו שילוב של התנדבות בקהילה, גיוס לצבא וחזרה לאותה קהילה כחיילים במהלך השירות הצבאי בפרק משימה תוך המשך קיום ערכי התנועה וקשר עימה. פרק הקהילה כולל בתוכו ריכוז שבטי צופים, פעילות יִשּׂוּג בבתי ספר, הפעלת מועדוניות, קידום נוער ופעולות נוספות לפי בחירתם של חברי הגרעין. כיום פועלות שלוש קומונות של מסלול הנח״ל בארץ. שתיים מהן בירושלים ואחת בלוד.[דרוש מקור]
גרעין אנ"ת הוא מסלול ייחודי המורכב מקבוצת בני נוער בעלי חזון משותף שהחליטו לחבור יחדיו לעשייה חינוכית משותפת, הרוצים לתרום שנה מחייהם לשילוב המופלא שבין אמנות וצופים. שנת השירות מאפשרת להם להתנדב בבתי הספר, להקים מסגרות חוגים אחה"צ (המשלבות חינוך ערכי בלתי פורמלי ופיתוח אומנויות), ארגון פרויקטים ייחודיים כלל ארציים ביחד עם חברי שנת שירות ועוד[32].
גרעין אנ"ת מאמין בתרבות ואמנות כאבן היסוד של החברה ומכיר בכוחה של האמנות לחצות גבולות, לאפשר תקשורת ולהוות נקודת מוצא אלטרנטיבית לחינוך חיובי. מכך, לאמן מקום מרכזי ומוביל בחברה ואחת ממטרות הגרעין היא לאפשר לאמנים להמשיך ליצור יחד עם בסיס ידע רחב, תוך כדי הצטיינות במקצועם, מעורבות, תרומה לחברה ולקיחת אחריות על קידומה ועתידה של מדינת ישראל.
שנת השירות בגרעין אנ"ת מובלת על ידי ארבעה עקרונות מובילים:
עד 2018 פעלה קומונה של גרעין אנ״ת, בבית זרע, בשנת 2015 פעלה בנוף הגליל ובשנת 2019 הוחלט להפסיק את פעילות הגרעין. למרות הפסקת פעילות הגרעין, קהילת הבוגרים של גרעין אנ"ת ממשיכה להיות פעילה במסגרות שונות.
אפשרות נוספת שקיימת בתנועה היא יציאה לגרעין נח"ל לאחר שנת שירות. במהלך שנת השירות בגרעינים השונים מתגבשת קבוצה של מתנדבים מכל מגזרי הש"ש השונים המחליטה ביחד לצאת לעוד חצי שנה של תרומה (בעיר או בקיבוץ) שלאחריה כולם יתגייסו יחד לנח"ל בתור גרעין, ייצאו לפרק משימה ביחד וכו'. מסלול הנח"ל-ש"ש שונה ממסלול הנח"ל הרגיל גם בפרק ההכנה (שאורכו חצי שנה ולא שנה) וגם בפרק השל"ת המתקיים כחלק מפרק ההכנה ולא בסוף המסלול.
להקת צופי תל אביב היא להקה הפועלת מאז שנת 1978 ומורכבת מחניכי תנועת הצופים. הלהקה מונה כ-20 זמרים מבין חניכי התנועה באזור תל אביב.
בראשית דרכה עסקו רוב תוכני הלהקה בעיר תל אביב ובהווי הצופים, אולם עם השנים הרחיבו את היריעה ועסקו בדמוקרטיה והגשמה, וניסו להעביר מסרים חברתיים ולאומיים בהופעותיהם.
מדי שנה משתתפת הלהקה בכ-70 אירועים ממלכתיים, אירועים עירוניים של תל אביב, פסטיבלים שונים ואירועים שונים של תנועת הצופים. בנוסף על התוכנית המוזיקלית הקבועה, המתחדשת מדי שנה, ללהקה רפרטואר עשיר של שירים ישראליים איתם היא מופיעה על הבמות באירועים שונים.
בין בוגרי הלהקה נמנים שרון חזיז, איילת זורר, דין דין אביב, תומר שרון, ירדן בר-כוכבא, אביטל פסטרנק, אורי גוטליב, גלעד קלטר, מאיה שואף, עידן אשכנזי, ליאור אשכנזי, יהודה יצחקוב, מתן שביט, אליאנה תדהר, שירה לוי, ליעם פינטו ואמנים אחרים בעולם הבידור הישראלי.
הלהקה נהגה להופיע בשנות השמונים בפינה שבועית קבועה בתוכנית זהו זה!, וכן הופיעה בתוכנית הספיישל של המופע "זוהי דמוקרטיה" ובמיני-סדרה בת 5 פרקים "הכל הצגה" ברשת ועוד.
משנת 2004 הלהקה העלתה מחזות זמר רבים בעלי עלילה, כגון: "החיים לדוגמה", "ילדים של החיים"- על פי שיריו של שלום חנוך, "1976", "לא שולט בזה", "הלהקה", "על גגות תל אביב" ועוד.
מדי שנה יוצאת הלהקה להופעות בחו"ל, ומייצגת את תל אביב-יפו בפני קהילות יהודיות ולא יהודיות תוך יצוג העיר. בשנים האחרונות הופיעה הלהקה בסין, פרו, אקוודור, ארצות הברית, מקסיקו, קנדה, בריטניה, פוארטו ריקו, סינגפור, וייטנאם, תאילנד, אוסטרליה וספרד.
לתנועת הצופים מאות בוגרים בולטים המהווים חלק חשוב ומשמעותי מהחברה הישראלית. רבים מהם ממשיכים לפעול ולהשפיע בתחומים שונים, תוך שמירה על ערכי הצופים של עזרה לזולת, סובלנות, סבלנות וכבוד הדדי. תנועת הצופים מכינה את בוגריה לחיים פעילים ומשפיעים כאזרחים במדינה.
רשת הבוגרות והבוגרים של הצופים הוקמה במטרה לאפשר לבוגרי ובוגרות התנועה להמשיך לפעול יחד למען החברה הישראלית. הרשת פועלת תחת ערכי הצופים ומקדמת עשייה חברתית בזירות שונות, כגון פעילות התנדבותית, מנטורינג, אקטיביזם אזרחי ועשייה קהילתית מקומית וארצית. הרשת מציעה מגוון פעילויות ושיתופי פעולה, ומזמינה את בוגרי ובוגרות הצופים להצטרף ולהשתתף בפעילויות השונות. בין הפעילויות ניתן למצוא קבוצות שיח, לוח דרושים, ופרויקטים קהילתיים המותאמים לבוגרים ולבוגרות.[33]
רשת הבוגרות והבוגרים של תנועת הצופים נקראת "מדורת השבט".[34]
בשנת 2023, החברה הישראלית עברה שנה מאתגרת במיוחד בעקבות הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת, שהובילה למחאות רחבות היקף ולמלחמת חרבות ברזל. בעקבות האירועים, רבים מהבוגרים והבוגרות של תנועת הצופים פנו לתנועה בבקשה לסייע ולעזור. התנועה ריכזה את הפעילות המקומית באמצעות שבטי התנועה והפעילה את חברי שנת השירות, דרג שכיר, מתנדבים ונוער לטובת יישובי הדרום והצפון.
באוקטובר 2023, התנועה החליטה להקים רשת בוגרות ובוגרים מוסדרת, במקביל לפעילות הצופים בארץ. מטרת הרשת היא לנתב את האנרגיה האזרחית של בוגרי ובוגרות הצופים לטובת מימוש חזון הצופים לחברה ומדינה יהודית ודמוקרטית, ציונית, המעודדת אזרחות פעילה, רוח התנדבות ואהבת הארץ.
בנוסף להקמת רשת הבוגרים, התנועה פועלת באפיקים חינוכיים נוספים בתחומי החינוך הפוליטי והמנהיגות האזרחית, במטרה להצמיח בוגרים עתידיים בעלי כלים משמעותיים יותר למעורבות אזרחית. חזון התוכנית הוא שבוגרי ובוגרות תנועת הצופים ייקחו חלק פעיל בעשייה אזרחית באמצעות הרשת, ויפעלו יחד מתוך הבנת התפקיד והאחריות האזרחית, בכלים של שינוי והשפעה חברתית בזירות השונות והמגוונות של החברה הישראלית.[33][35][34]
הנהגת צופי שב"א (שילוב בני אתיופיה) הוקמה ב־1998 על מנת לתת מענה מטעם תנועת הצופים לצעירי קהילת ביתא ישראל הנקלטים ברחבי הארץ. בשנת 2005 התקבלה החלטה כי הנהגת שב"א תוגדר מחדש כמחלקת שב"א שתפקידה כעת יהיה לתת מענה לכל ההנהגות בהן שבטים הפועלים בקרב בני הקהילה. המעבר מהנהגה למחלקה היה על מנת לוודא כי אכן שילוב בני הקהילה בתנועה מתקיים. כחלק מתהליך שינוי ארגוני שבוצע בתנועת הצופים נסגרה המחלקה והוקמה יחידת "צופים לכל". כיום ישנם מספר שבטים בארץ המשותפים לבני הקהילה ולאלו שאינם בני הקהילה.
להקת צופים בשב"א נע הייתה להקת נוער מקצועית אשר קמה בתנועת הצופים במטרה לגלות ולפתח כישרונות צעירים מקרב חניכי הצופים מהעדה האתיופית וכדי לאפשר להם במה. הלהקה הוקמה במטרה, לחשוף את חניכי התנועה כולם לתרבות האתיופית העשירה ולתחושותיהם וחוויות הקליטה שלהם ושל הוריהם בארץ[36]. הלהקה ייצגה את התנועה באירועים ממלכתיים וחשפה את התרבות והמסורת המיוחדים של קהילת יהודי אתיופיה. בשנותיה האחרונות שם הלהקה שונה ל"להקת צופים לקול" והיא עודדה השתתפות של כל בני הנוער ולא רק את הנוער האתיופי. הלהקה פעלה והתאמנה בבית פיליפס (המבנה הרשמי של תנועת הצופים בישראל) והופיעה בשלל מקומות בארץ, החל ממחנות קיץ וכלה בטקסים רשמיים של המדינה.
אתר האינטרנט הרשמי של הצופים העבריים
קייטנות ומחנה צופים בכפר הנוער בן שמן, יומני כרמל 1935 מפקד הצופים בחיפה, יומני כרמל, דצמבר 1939 (התחלה 1:51) מחנה הצופים בכרמל, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 10:36)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
