Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התאחדות הצופים והצופות בישראל (ידועה גם בכינוי "הפדרציה"), היא הגוף המאחד את כל ארגוני הצופים הפועלים בישראל. התאחדות הצופים והצופות בישראל מונה כ־100,000 בני־נוער, נתון ההופך אותה להתאחדות תנועת נוער הגדולה בישראל.
 | |
| תאריך ייסוד | 1954 |
|---|---|
| ארגון גג |
ארגון הצופים העולמי אגודת המדריכות והצופות העולמית |
| ארגון בת | |
| השתייכות פוליטית | נייטרלי |
| מספר חניכים (על פי התנועה) | 100,000 |
| אישים בולטים | אריה כרוך, מוריס זילקה |
| יושב ראש | ערן אהרון גלזר |
| מוטו | היה נכון |
| אתר רשמי | |
ההתאחדות שוכנת בבית פיליפס בתל אביב. ההתאחדות מקיימת מפגשים שונים בין הארגונים, פועלת מול ארגוני צופים בינלאומיים ומוציאה משלחות אל מחוץ לישראל, מארחת משלחות, אחראית על הנציגים לג'מבורי העולמי ועוד. ההתאחדות חברה הן ב־WOSM, הארגון העולמי של תנועת הצופים והן ב־WAGGGS, אגודת המדריכות והצופות העולמית.
ההתאחדות פועלת בחסות משרד החינוך. נשיא הכבוד של ההתאחדות הוא נשיא המדינה והנשיא בפועל הוא מנכ"ל משרד החינוך.
לאחר מלחמת העצמאות לא נשארו בארץ ישראל צופים ערבים רבים. לארגונים הלאומניים שנקראו בשם "צופים" לא היה מקום במדינת ישראל וכך שרדו רק גדודים בודדים של צופים, ועוד פחות מזה של צופות, רובם בחסות הכנסיות הנוצריות בישראל.
המועצה החינוכית של הסתדרות הצופים בחנוכה תש"ט (הראשונה אחרי קום המדינה) הטילה על מרכז הסתדרות הצופים לברר, בין השאר, את בעיית הקשרים עם הצופים הערבים בארץ. טיפול מעשי בשאלה זו נדחה, גם מחוסר כוחות הדרכה, אך בעיקר משום שבשלב מוקדם זה שלאחר המלחמה קשה היה לצפות שדווקא הסתדרות הצופים תפתח בפעילות עצמאית בתחום הרגיש של יחסי יהודים־ערבים במדינה[1].
בישיבת ועדת המחלקה לצופיות ב־22 בנובמבר 1949, הכריז מרכז התנועה הלל ברזל כי פנו אליו ושאלו מדוע אין הצופים הערבים בארץ קשורים עם הסתדרות הצופים העבריים, אלא נשארים חשופים להשפעתם של ארגונים עוינים, כמו המפלגה הקומוניסטית, למשל. כשהשיב שהסתדרות הצופים העבריים היא תנועה ציונית ומשום כך אין בה מקום לצופים לא־יהודים, הועלתה ההצעה להנהיג פיקוח של משרד החינוך על הצופים הערבים, דוגמת חסותו על התנועה העברית.
כבר באותה ישיבה הציע ד"ר בן־ציון גת (גטלר) להפריד בין תנועת הצופים העברית והציונית, לבין הסתדרות (או התאחדות) הצופים הישראלית, שתהיה כוללת ופתוחה לבני שני העמים - פתרון שאכן אומץ בסופו של דבר. אבל לפי שעה התקבלה הצעתו של ד"ר משה אבידור, להיועץ תחילה במפקח על החינוך הערבי - שהיה לא אחר אלא י. ל. בנאור (בלום), מן האבות־המייסדים של הצופיות העברית בארץ ישראל וחבר המועצה הארצית לצופיות לשעבר, מיסודו של הנציב העליון הרברט סמואל.
נוסף לעניין שגילו השלטונות בנושא, הייתה להסתדרות הצופים סיבה משלה לחפש הסדר למעמדם של הצופים הערבים בארץ וליחסיהם עם התנועה העברית. אחד התנאים היסודיים לקבלתה של הסתדרות צופים מכל מדינה שהיא לארגון הבינלאומי היה שכל צעיר, ללא הבדל גזע, דת או לאום באותה מדינה, יוכל ליהנות מן הזכות להיות צופה. בישיבת ההנהגה הראשית בפברואר 1950 עמדו על סדר היום שני הנושאים, זה אחר זה: כניסתנו לארגון הבינלאומי והפדרציה של תנועות הצופים בישראל. באותה ישיבה אמר אריה כרוך: ”לא יתכן שבבמה הבינלאומית לא יהיו מיוצגים הצופים הערבים, בגללנו. על כן, יהיה צורך להקים ארגון ישראלי פדרטיבי, שיכלול את הסתדרות הצופים העברים ואת הערבים”. באותה ישיבה מסר יוסף מיוחס את סיכום התייעצויותיו עם י.ל. בנאור - להקים פדרציה של צופים ישראלים בעלת רקע כללי משותף, שתקיף את הצופים היהודים, המוסלמים והנוצרים. יחד עם הלל ברזל, הוחל כבר בעיבוד הצעת חוקה לפדרציה כזאת. בדיון שהתפתח הועלו שוב החששות והקשיים החזויים, ודעת הרוב הייתה, שאין להחפז בהקמת ההתאחדות המשותפת ומוטב להקים תחילה ארגון צופים ערבים ליד בתי־הספר, לעמוד בקשרים עמו ולהחליט על הצעדים הבאים לאור ההתפתחויות.
יצחק שפירא הציע לסכם שלושה עקרונות:
החלטה ברוח זו התקבלה גם במועצה הארצית ה־15 בפסח תש"י (אפריל 1950): ”המועצה מכירה בצורך לארגן יחידות צופים בקרב הנוער הערבי ומביעה את נכונותה לסייע בהקמת שבטי צופים ערבים. המרכז יבוא בדברים עם המוסדות המתאימים לביצוע ההחלטה”
בפגישת ראשי התנועה עם מנהל המשרד הבינלאומי, קולונל ג'.ס. וילסון, בעת ביקורו הראשון בישראל ב־9 באפריל 1950 (ביקור של כשעתיים, כחלק ממסע היכרות עם ארגוני הצופים במזרח התיכון)[2], תפסה שאלת היחסים עם הצופים הערבים מקום נכבד בדיון. קולונל וילסון הביע את שביעות רצונו מן הדברים ששמע מראשי התנועה והנחת היסוד הייתה כי אין כל כוונה להכניס את הצופים הערבים אל תנועת הצופים העברית ולהטמיעם בתוכה, אלא לספק בסיס איתן לארגון כללי של צופי ישראל, שיאפשר לצעיר הערבי להשתתף בו מבלי לחשוש פן יאבד את זהותו הלאומית. הצופים העבריים יוסיפו לדבוק במטרתם החלוצית וההתיישבותית, בעוד שהצופים הערבים לא יחויבו בכך, אלא אם כן יגיעו בעצמם להכרה שגם הם מעוניינים לאמץ להם את הדרך החלוצית כאמצעי חינוכי לאזרחות טובה ולשירות עמם. קולונל וילסון הוסיף כי הצופיות הישראלית כולה תצא נשכרת מכך שגם ערבים יוכלו ליהנות מיתרונות החינוך הצופי וסיים בתקווה, כי לא ירחק היום ובני שני העמים יהיו חלק מהסתדרות צופים ישראלית משותפת[1].
על סמך הדו"ח שחיבור קולונל וילסון אחרי ביקורו השני בארץ (שנה לאחר מכן, ביקור של עשרה ימים)[2], התקבלה הסתדרות הצופים העבריים לארגון הבינלאומי, בתנאי מפורש שכל צעיר בישראל, ללא הבדל דת, גזע ומין, יהיה רשאי להצטרף לארגון הצופים. אמנם בשלב זה (שנת 1951) עדיין לא הייתה ההתאחדות אלא תוכנית על גבי הנייר, אך למראה מה שכבר נעשה למען ארגונם של הצופים הערבים, שוכנע קולונל וילסון בכנות כוונותיהם של ראשי התנועה היהודים להגיע בעתיד הקרוב לפתרון כולל, ברוח הצופיות העולמית. הארגון העולמי של הצופות, לעומת זאת, התנה את עצם הצגת מועמדותה של התנועה הישראלית לחברות בו בהקמת ההתאחדות הלכה למעשה ובהתאמת חוקתה לעקרונות המחייבים את כל התנועות החברות בארגון העולמי[1].
בשנים 1951 עד 1953 נמשכו ההכנות להקמת ההתאחדות, בישיבות משותפות של באי־כוח כל ארגוני הצופים בישראל: הסתדרות הצופים העבריים, הסתדרות הצופים הקתולית, הסתדרות הצופים הערבים (בני כל הדתות) והסתדרות צופי בתי־הספר הערביים הממשלתיים. העקרונות החינוכיים והארגוניים שעליהם תושתת ההתאחדות נדונו בהרחבה ועובדה חוקת יסוד מחייבת לכל ארגוני הצופים העתידים להצטרף אליה. עוד לפני הסיכום הסופי נתקבלו גם צופי ההתאחדות המתוכננת לארגון הבינלאומי של הצופים בשנת 1952[1].
.jpg)
הסכם סופי על הקמת התאחדות הצופים והצופות בישראל הושג ב־4 בינואר 1954. ביום זה התכנס בנצרת הכנס השני של נציגי כל ארגוני הצופים בארץ ובו הגיעו להסכם בסעיפים האחרונים של החוקה המוצעת. אריה כרוך נבחר לראש הצופים, חמדה אסיאו נבחרה לראש הצופות ואריה לויא נבחר להיות מרכז ההתאחדות. בסיום הפגישה הודיע אריה כרוך חגיגית כי "אנו מכריזים על עצמנו כפדרציה זמנית".
בסעיף האחרון של החוקה שאושרה נאמר: "החוקה תכנס לתוקפה לאחר שהמנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות יודיע שנשיא המדינה נאות לקבל על עצמו את נשיאות הכבוד של ההתאחדות ולאחר שיאשר לפחות הצטרפותה של הסתדרות אחת להתאחדות".
עד התאריך הקובע - ה־20 בפברואר 1954 - הגישו שלוש הסתדרויות צופים את בקשותיהן להיכנס להתאחדות: הסתדרות הצופים העבריים (8,000 חברים), הסתדרות הצופים הקתולים (550 חברים) והסתדרות צופי בתי־הספר הערביים הממשלתיים (200 חברים). על פי התקנון נחשבו שלוש אלה להסתדרויות המייסדות של ההתאחדות. זמן מה אחרי־כן התקבלו בקשות כניסה גם מהסתדרות הצופים הערבים (מכל הדתות) (550 חברים), הסתדרות הצופים הדרוזים שאך זה נוסדה (200 חברים) והסתדרות צופי טרה סנטה, שהתפלגה מהסתדרות הצופים הקתולים.
ד"ר אליעזר ריגר, נשיא הסתדרות הצופים העבריים, והמיועד לכהן כנשיא ההתאחדות, נפטר בשנת 1954 וד"ר משה אבידור, שמונה אחריו למנהל הכללי של משרד החינוך, היה לנשיא הראשון של התאחדות הצופים והצופות בישראל. נשיא המדינה, יצחק בן־צבי, קיבל עליו את נשיאות הכבוד. ליום הצופה הארצי בל"ג בעומר תשי"ד (מאי 1954) ברמת־גן, כתב הנשיא אל ראש התנועה: "...אני שמח לדעת שהפעם משתתפים בכנוסכם גם הצופים מבני המיעוטים בישראל. זהו ביטוי נאמן לרוח הצופיות העולמית המחנכת לשלום, לרעות ולאחוה, אידיאלים המונחים ביסודה של מדינת ישראל. הכנוס משמש הכנה הולמת לכינונה של התאחדות הצופים בישראל, שתכלול את הצופים היהודים והצופים הערבים כשווי חובות וכשווי זכויות במדינה. בהזדמנות זו אני שמח להודיעך, כי מתוך הערכה לאידיאלים שהתאחדות צופי ישראל חרתה על דגלה: 'לחנך את חבריה ברוח המידות וההבטחה של הצופה, לפתח בהם את הרגש החברתי ולעצב את אופים... להכשירם לעבודה ולחיים בטבע, לטפח בהם רגש כבוד למסורת דתית ולחנכם לנאמנות למדינת ישראל' - הסכמתי להענות לבקשת שר החינוך והתרבות ולכהן כנשיא הכבוד של התאחדות זו. ברכתי לכם: חזקו ואמצו". אחרי התייעצות עם ההסתדרויות החברות, מינה הנשיא את יוסף מיוחס, מנהל לשכת הנוער במשרד החינוך והתרבות, לתפקיד הנציב הכללי של ההתאחדות.
במהלך המאה ה-21 הופחתו תקציבי התנועה מטעם משרד החינוך. בשנת 2020, עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הוטלו מגבלות רבות על פעילויות התנועה. חניכי התנועה ובוגריה קיימו ביולי 2020 עצרת מחאה בירושלים ובעקבותיה 160 הפגנות מקומיות בערים שונות בישראל[3].
בפדרציה חברים שישה ארגוני צופים (מסודרים להלן לפי גודלם):[4]
לאחרונה הצטרפו להתאחדות הצופים בישראל גם צופי בתי־הספר הערביים וצופי בתי־הספר הדרוזים, לאחר מספר שנים בהן הפעילות של אותם ארגונים הופסקה.
ערך מורחב – הצופים העברייםתנועת נוער ציונית-יהודית, אשר כיום היא תנועת הנוער הגדולה בישראל. התנועה מושתתת על ערכי הציונות ועל עקרונות תנועת הצופים הבסיסיים, בנוסף לערכי הליבה: מעורבות חברתית, זהות יהודית, דמוקרטיה ורב-תרבותיות ומידות הצופה.
ערך מורחב – הצופים הדרוזיםארגון הצופים הדרוזים בישראל (בערבית: منظمة الكشاف الدرزي الإسرائيلي) הוא תנועת נוער דרוזית הפעילה בישראל ונחשב לתנועת הנוער הגדולה ביותר מקרב בני המיעוטים בישראל, ביחס לגודלה באוכלוסייה. בתנועה חברים כ-5,000 צופים וצופות, בעוד ששיעור הדרוזים באוכלוסייה הישראלית כולה הוא 1.5% בלבד. העובדה שהארגון הוא מסגרת א-פוליטית הופכת את הצופים הדרוזים לתנועה מקובלת מאוד במגזר.
הארגון חבר בהתאחדות הצופים והצופות בישראל, ולוקח חלק בפעילויות משותפות רבות עם שאר ארגוני הצופים בארץ ובעולם.
ערך מורחב – הצופים הערבים הקתולייםארגון הצופים הערבים הקתולים מיועד לחניכים מכיתה ד' עד כיתה י"ב ומורכב משלוש עדות הקתולים בישראל: העדה היוונית קתולית, העדה הלטינית והעדה המרונית. שלושת הארכיבישופים הם נשיאי הכבוד של הארגון. השבטים בארגון שייכים לכנסייה הקתולית והשאיפה היא להפיץ ולהעמיק את נושא הדת בין החניכים, לעבוד ולתרום בתחום הפעילות הקהילתית, כמו עזרה לזולת ולנזקקים. לארגון יש מגוון פעילויות כגון: מחנות יער, קייטנות, צעדות למיניהן, טיולים, פעילות חברתית, תרבותית ושיתוף פעולה עם הצופים המוסלמים בצעדת חג הקורבן בנצרת ובמקומות אחרים[5].
ערך מורחב – הצופים הערבים האורתודוקסיםהצופים האורתודוקסים (נוצרים) הוא ארגון ציבורי-ארצי-חינוכי, בלתי פורמלי ובלתי מפלגתי, המאגד בתוכו 13 שבטי צופים, כולם מהקהילה הנוצרית-יוונית-אורתודוקסית של ערביי ישראל[6][7].
הארגון נוסד בשנת 1968 והוא ארגון ארצי חינוכי בלתי פורמלי ובלתי מפלגתי, מאגד בתוכו 13 שבטים צופיים, מס' החברים 2500 מבני הנוער מגיל 7–18 החברים הבוגרים מעל 18 שנים עוזרים בהדרכה בהתנדבות[8].
הארגון חבר בהתאחדות הצופים והצופות בישראל בתנועת הצופים הערבים והדרוזים או בארגון הצופים האורתודוקסים (הנוצרים) העולמי (הדסמוס).
ערכים מורחבים – הצופים הערבים המוסלמים, ארגון הצופים הערבייםהארגון מאמין ומחנך לפי חוקת התאחדות הצופים והצופות בישראל ותנועת הצופים העולמית, אשר מושתת על תרומה לקהילה, התנדבות, נתינה ועזרה לזולת. הארגון מהווה מקור לטיפוח בני הנוער והעצמתם למען דור מנהיג בעל השפעה חיובית בתוך מעגלי הנוער, הקהילה והמדינה. הארגון רואה במרקם החברתי בישראל אתגר לחנך לחיי דו-קיום, אהבת הזולת וכיבוד חיי האדם באשר הוא. הארגון מאמין בשליחות שלו בחברה הערבית במיוחד ובחברה הישראלית בכלל, לחנך ולגדל אזרח נאמן למדינה וחוקיה ולאמץ את הערכים הדמוקרטיים כדרך חיים.
הסתדרות צופי בתי-הספר הממשלתיים, שהוקמה בעידודו של משרד החינוך, פועלת בפיקוחו המלא ונהנית מתמיכתו. בעבר הייתה פעילות שוטפת ומשותפת עם התאחדות הצופים והצופות בישראל ובתחילת המאה ה-21 חל ניתוק של הארגון מההתאחדות עד לשנים האחרונות בהן חזר הקשר עם צופי בתי-הספר.
ארגון הצופים הדרוזים וארגון הצופים הערבים האורתודוקסים (נוצרים) מאוגדים גם במסגרת "תנועת הצופים הערבים והדרוזים בישראל". התנועה הוכרה על ידי משרד החינוך והתרבות בשנת 1999 וחברה במועצת תנועות הנוער כגוף המאגד תחתיו שבטי צופים מכל הקשת החברתית והדתית: נוצרים, דרוזים ומוסלמים[9].
חוקת ההתאחדות נוסחה בשנת 1954 והגדירה את תפקידי ההתאחדות ועקרונותיה, מידות הצופה ונוסח ההבטחה, החברות בתנועה, הארגון הפנימי, מועצת ההתאחדות ועוד, והיא במלואה מהווה את המסמך המחייב של כל ההסתדרויות החברות בהתאחדות. כן, קבעה החוקה כי כל ארגון הוא אוטונומי ורשאי לנהל ענייניו כראות עיניו, כל עוד אין בהם משום פגיעה במפורש או במשתמע מהעקרונות המנוסחים בחוקת ההתאחדות.
ההתאחדות קיימת על פי חוקי מדינת ישראל - "פקודת הצופים, (נוסח חדש) תשל"ח-1978" שבה נקבע כי ההתאחדות היא תאגיד, היא תפעל על פי חוקה שתאושר על ידי שר החינוך והתרבות, שאדם יכול להגדיר את עצמו כ"צופה" (Scout) רק אם הוא כזה על פי חוקת ההתאחדות, ושסמכות השימוש בסמלי הצופים ובמדיהם נמצאת בידי ההתאחדות. פקודת הצופים אף קובעת עונש מאסר חודש או קנס 150 לירות (אגורה וחצי) לעובר על הוראותיה, לרבות התחזות (מכירת או לבישת מדי התנועה ותגיה) או הפעלת סמכות שלא לפי חוקת ההתאחדות. פקודה זו, לה אין אח ורע ביחס לסמלי תנועות נוער אחרות, היא מורשת מימי המנדט הבריטי.
בעלי תפקידים בהתאחדות:
בנוסף קיימים בעלי תפקידים נוספים בהתאם לפרויקטים השונים של ההתאחדות.
בנובמבר 2007, הוקם פורום נציגות הצופות בשם "צופות ביחד למרחקים", הכולל נציגות בוגרות מהמגזרים השונים השייכים להתאחדות הצופים והצופות בישראל. לפורום זה מספר מטרות: קידום מעמד החניכות והבוגרות של תנועת הצופים, הכרת עולמן של הצופות מהמגזרים השונים, יצירת דיאלוג מתוך הבנה שכולנו אזרחי מדינת ישראל ללא קשר לשיוך דתי או לאומי, העצמת החניכות מכל המגזרים, פיתוח מנהיגות ומעורבות חברתית בקהילה, הגברת המודעות לנושא הדו־קיום והפעילות ביחד והטמעתו בקהילות השונות, העלאת המודעות החברתית וטיפוח הכבוד ההדדי כלפי הרב־גוניות בקרב האוכלוסיות השונות, והחלפת מידע וחשיפה לרב תרבותיות, תוך שמירה על ייחודו של כל מגזר.
הצופות במדינת ישראל הן חלק מאגודת המדריכות והצופות העולמית, שייעודה לאפשר לבנות ונשים צעירות לפתח את מלוא הפוטנציאל שלהן כאזרחיות אחראיות בעולם בו הן חיות, לפתח את מעמדן ואת מנהיגותן, לגרום להן להיות בעלות השפעה ולאפשר להן להשמיע את קולן האישי על מנת לחולל שינוי, ליצור ולבנות עולם טוב יותר.
נציגות פורום הצופות פועלות כל אחת במגזר שלה וניכרת פעילות רבה ומעניינת בשבטים השונים.
סמל התאחדות הצופים והצופות בישראל כולל את:
פרויקט הדגל של התאחדות הצופים הוא פרויקט מעגלי דו-קיום, או בשמו השני "מפגשי קיום בצוותא". הפרויקט מתקיים מדי שנה החל מחודש נובמבר ועד חודש יוני, ומטרתו לחבר בין שבטי צופים משני מגזרים ויותר, דרך 4–5 מפגשים הנערכים כל פעם אצל שבט מארח אחר. בכל מעגל משתתפים בין 50 ל-200 חניכים וחניכות בכיתות ט' ו-י', תלוי בגודל המעגל ובכמות השבטים המשתתפים.
ערך מורחב – תג היערמאז הקמתה מפעילה התאחדות הצופים בכל כמה שנים את קורס תג היער, הקורס משלב בין כל תנועות וארגוני הצופים בישראל מתקיים ב"חוות הצופים" ומיועד למבוגרים התופסים תפקידי מפתח (שכירים ומתנדבים). קורס תג היער קיים ברוב התאחדויות הצופים בעולם ונחשב לקורס היוקרתי והחשוב ביותר כיום בתנועת הצופים העולמית.
בשנת 2005 התקיים בפעם הראשונה קורס נוסף של ההתאחדות, קורס תג הצופיות הישראלי. הקורס דומה בתכניו לקורס תג היער אך מיועד לצעירים בגילאי 17 מכל ההתאחדות. הקורס מתקיים פעם בשנה. הקורס נקרא לזכרו של אריה כרוך, ממקימי תנועת הצופים בישראל. יוזמי הקורס היו חברי שנת שירות בגרעין המרכז הארצי לצופיות, כאשר אילן זילכה, ראש צופי ישראל באותה שנה, אימץ את הרעיון וקידם אותו. מאז, מתקיים הקורס מדי שנה, כאשר הוא מתפתח וגדל, עם מבנה הנשאר קבוע - כ-60% משתתפים יהודים ו-40% משתתפים ערבים ודרוזים. צוות הקורס בנוי מ-50% יהודים ו-50% ערבים ודרוזים.
החל משנת 2008 מפעילה התאחדות הצופים את קורס "תג הים" ע"ש יהודה ברקאי. זהו קורס ייחודי לבכירי התאחדות הצופים, בוגרי קורס תג היער, המשלב חוויה ימית וחברתית יחד עם לימודים מעשיים ותאורטיים המקנים התמצאות כללית בים. הקורס כולל מפגשים רבים במהלך השנה ושיאו הוא מפגש של ארבעה ימים רצופים בבית הספר לקציני ים בעכו. מספר המשתתפים בכל קורס הוא 50 חניכים.
מטרות הקורס[10]:
בעקבות פנייתם של הצעירים בוגרי קורס תג הצופיות לפתיחת קורס דומה לקורס תג הים המיועד למבוגרים, הקימה ההתאחדות את קורס "תג הים" לצעירים, הקורס מתקיים במספר מוקדים: באזור הצפון – הפעילות מתמקדת בחיפה ובאזור המרכז והדרום – הפעילות מתמקדת בנמל יפו.
אות יקיר הצופים הוא פרויקט של התאחדות הצופים והצופות בישראל להצדעה, הכרה והוקרה בבוגרי תנועת הצופים לדורותיה[11]. האות מוענק לבוגרים בודדים של תנועת הצופים, חברי כל הארגונים, בגין הישגים אישיים הראויים להערכה מיוחדת, שעשייתם ותרומתם לחברה ולמדינה, מזוהה יותר מכל עם ערכי הצופיות עליה גדלו והתחנכו ולאחר שנמצאו ראויים לקבלת האות על ידי וועדה ציבורית שהוקמה לצורך בחירתם[12].
פרויקט "יקיר צופי ישראל" הושק לראשונה בשלהי שנת 2009.
ערך מורחב – ג'מבוריהתאחדות הצופים והצופות בישראל היא האחראית הרשמית על הוצאת משלחות מטעם מדינת ישראל למחנה הג'מבורי העולמי של תנועת הצופים המתקיים מדי ארבע שנים. בשנים האחרונות כל מדינה אשר מארחת את אירוע הג'מבורי מקיימת גם אירוע "קדם-ג'מבורי" כשנתיים לפני האירוע הגדול, כהכנה לג'מבורי העולמי, וגם אליו ההתאחדות בוחרת לעיתים לשלוח משלחת ארצית. כל משלחת למחנה ג'מבורי עולמי כוללת נציגים מכלל ארגוני הצופים בישראל, ערבים, יהודים ודרוזים.
מידי 3 שנים מתקיימת ועידת הצופים העולמית, אליה מגיעים נציגים בכירים מכלל ארגוני הצופים בעולם. הנציב הבינלאומי של התאחדות הצופים והצופות בישראל אחראי לארגן משלחת ממדינת ישראל לאירוע. בוועידה זו מתקיימות בחירות לוועד הצופים העולמי, נערכות הצבעות בנושאים שונים והחלטות בנוגע לקבלת מדינות חדשות לארגון הצופים העולמי. ועידת הצופים העולמית האחרונה התקיימה בסלובניה.
מאז הצטרפותם של צופי ישראל לאזור אירופה של תנועת הצופים העולמית, משתתפים נציגי ההתאחדות גם בוועידת הצופים האירופאית המתקיימת אף היא מידי 3 שנים ובה מתקיימות בחירות לוועדת הצופים האירופאית, נערכות הצבעות בנושאים שונים ונקבעת האסטרטגיה של צופי אירופה ל-3 השנים הבאות. בשנת 2013 התמודד מועמד מטעם צופי ישראל בבחירות לוועדה האירופאית אך לא זכה[13].
להתאחדות שיתוף פעולה הדוק עם תנועת הצופים בגרמניה, ובמיוחד עם ארגון הצופים והצופות הפרוטסטנטים בגרמניה (VCP-Verband Christlicher Pfadfinderinnen und Pfadfinder) הגרמני, הכולל חילופי משלחות ומפגשים בינלאומיים.
באוקטובר 2015 הצטרפה התאחדות הצופים והצופות בישראל כחברה באיגוד ארגוני הצופים בדרום-מזרח אירופה, תת-אזור בארגון הצופים האירופאי. כחלק משותפות זו, נציגי ההתאחדות לוקחים חלק באירועים שונים המתקיימים במדינות הבלקן ושאר המדינות בדרום-מזרח אירופה, וההתאחדות משתפת פעולה לקידום פרויקטים שונים יחד עם המדינות השכנות[14][15].
התאחדות הצופים והצופות בישראל מציינת מדי שנה ב-22 בפברואר את יום המחשבה הבינלאומי. יום זה נחגג בתנועת הצופים בכל העולם, לעיתים בשם "יום המייסד" אך לרוב בשם "יום המחשבה" ובשיתוף עם אגודת המדריכות והצופות העולמית. ההתאחדות מעבירה לארגוני הצופים בישראל מידע והצעות לפעילות בנושא המרכזי של יום המחשבה.
אתר האינטרנט הרשמי של התאחדות הצופים והצופות בישראלSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
