Loading AI tools
מוזיקאית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהובה עוּזֵרי (3 במרץ 1948 – 13 בדצמבר 2016) הייתה זמרת־יוצרת, פזמונאית, מלחינה, מוזיקאית, מעבדת מוזיקלית ומורה לפיתוח קול ישראלית.
 | |
| לידה |
3 במרץ 1948 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 2016 (בגיל 68) רמת גן, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1973–2016 (כ־43 שנים) |
| סוגה | מוזיקה ים תיכונית, מוזיקת עולם, זמר עברי |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה |
בולבול טרנג |
| חברת תקליטים | הד ארצי |
| פרסים והוקרה |
פרס אקו"ם (2016) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אהובה עוזרי נולדה בבית החולים הדסה וגדלה בשכונת כרם התימנים שבתל אביב. אביה יחיא עלה לארץ ישראל מתימן, ואימה חנה, גם היא ממוצא תימני, עלתה מאתיופיה[1]. עוזרי הייתה בת הזקונים, ולה שישה אחים ועוד שניים מאשתו הראשונה של אביה. שמה המקורי היה אביבה, אך הכינוי אהובה שנתן לה האב דבק בה, ומאז היא נשאה שם זה כשמה הפרטי[2]. ב־23 במרץ 1953, נפטר אביה[2]. כבר כילדה קטנה הייתה עוזרי פועלת כמקוננת בטקסי אזכרה לנפטרי השכונה.
בשנת 1968 למדה ממוזיקאי יהודי־הודי יחזקאל מזגאוקר, אשר ניגן בין היתר עם המוזיקאי הנודע ראווי שנקר, לנגן בבולבול טרנג[3], כלי פריטה הודי, והייתה מהמעטים בישראל שידעו לנגן בו באותן השנים[1]. היא נהגה לשיר במועדונים ואירועים ולפרנסתה עבדה כטבחית במסעדה בכרם התימנים[4].
בשנת 1975 יצא לאור אלבומה הראשון, "היכן החייל", שכלל שירים העוסקים באהבה ובקינה ושירים בעל גוון מסורתי, אך באותה תקופה זכה לעיקר תשומת הלב בזכות שיר הנושא שלו, שנכתב בהשראת שכנתה בכרם התימנים, שקוננה על בנהּ, חייל המילואים עדי שורק, שנעדר במלחמת יום כיפור[5]. באלבום נכלל גם השיר "עמק הפרחים" שהפך לאחד מהשירים המזוהים עמה ביותר, וזכה לגרסאות כיסוי רבות[6]. האלבום הצליח מאוד מבחינה מסחרית (על פי דיווחים בלתי רשמיים נמכרו 300 אלף עותקים)[5]. עוזרי זכתה לשם בקרב אוהדי הזמר המזרחי והפכה לסמל למוזיקת דיכאון ולשירי שכול[4].
ביוני 1976 לכבוד זכייתו של מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים בגביע המדינה, חיברה עוזרי את השיר "ירושלים של בית"ר"[7], בו שולבה הקלטה של 1:14 דקות מתוך שידור משחק גמר הגביע.
ביולי 1976 יצא בחברת "האחים ראובני" אלבומה השני "חלומות גן עדן", בו בלטו השירים: "ספינת האהבה", "שיר השירים" ו"קול קורא לי במדבר" (עם דקלון).
ב-1976 שודר בטלוויזיה הישראלית סרט תיעודי בבימויו של אורי ברבש, "יום של חול"[8], אשר סקר את תחילת הקריירה שלה, והיה הסרט הראשון שעסק בתופעת הזמר המזרחי[9] ובאותה השנה הופיעה בקטע שירה בסרט הישראלי "רחוב 60".
ב-1982 פרשה עוזרי מהופעות לאחר מות אימה ולאחר שארבעה אחיינים שלה נפטרו[7], אך המשיכה להקליט כמה אלבומים. בתקופה זו שבה לעבודת נעוריה כטבחית במסעדת "גמליאל" בכרם התימנים, ובין השאר גם לימדה מוזיקה ופיתוח קול. אחד מתלמידיה היה הזמר זוהר ארגוב[1].
ב-1992 נישאה לביל מוהן, מחזאי יהודי־אמריקני. היא עברה לגור איתו בקליפורניה אך חזרה לישראל לאחר כמה חודשים[1]. אולם למרות זאת עוזרי הכחישה שנישאה אי פעם, וכמו כן לעוזרי לא היו ילדים מתוך בחירה.
ב־1993 הלחינה את השיר "יפהפייה" מתוך אלבומו של רון שובל שיצא באותה השנה ושנקרא "שמש כנען", והיא אף עיבדה אותו ושרה בו קולות רקע.
באותה השנה,ביצעה אהובה,ביחד עם הזמר הירושלמי,ג'קי מייקה,את שיר האליפות של קבוצת בית"ר ירושלים,אלופת המדינה בכדורגל,לעונת 1992/93.
בספטמבר 1999 הוציאה עוזרי את האלבום "צלצולי פעמונים" (בהפקה מוזיקלית של משה דעבול[10]), שנחשב לאלבומה המצליח ביותר. שיר הנושא של האלבום זכה בהמשך לגרסאות כיסוי רבות (בהן של יואב יצחק, של איה כורם ושל "התבלינים" בגרסת רוק), ופרט לו בלטו גם השירים "קום ולך", "גן הוורדים", "אור הגנוז" ו"אמי אמי" (שהיווה פסקול הפתיח של העונה הראשונה לסדרה "צל של אמת"). הופעתה הראשונה במסגרת סיבוב ההופעות של האלבום, לאחר למעלה מ-15 שנים בהן לא הופיעה, התקיימה בפסטיבל שנטיפי של שנת 1999.
באוקטובר 2000 אובחן אצל עוזרי סרטן במיתרי הקול, והיא עברה ניתוח לכריתתם ב־15 באוקטובר באותה שנה[11]. מאז היא כמעט לא יכלה לשיר וקולה הפך צרוד וחלש מאוד, אך היא המשיכה ליצור והעמיקה בנגינה על הבולבול טרנג ובשיתופי פעולה עם אומנים. עם אותם מוזיקאים נמנו להקת הדג נחש בשיר "שירת הסטיקר"; אסי לוי בשיר "איתך" מתוך פרויקט "פנסים" של אלירן אביתר לוי[12][13] ; וקרן פלס בשיר "רק אלוהים ישפוט אותי".
ב-2005 הוציא לאור את האלבום "מפתח של זהב" (בהפקה מוזיקלית של משה דעבול שניגן גם ברוב הכלים), בו חזרה לשיר למרות הסרת מיתרי הקול[11].
בשנת 2013 הוציאה עוזרי אלבום בשם "מעליי דממה" בסדרת "עבודה עברית". באלבום השתתפו אומנים שונים ובהם חוה אלברשטיין, ברי סחרוף, רונה קינן, אהוד בנאי, קובי אפללו ודנה ברגר. באלבום שרה עוזרי שיר אחד, ששמו "התחפרתי".
בשנת 2016 הלחינה עוזרי את הפסקול לסרט ״ישמח חתני״ (בשיתוף עם שאול בסר) והוציאה את הסינגל "בי נשבעתי", שהיה שירה האחרון.
מחלת הסרטן שבה ותקפה את עוזרי ב־2014, ובאותה שנה הוסר גידול סרטני מגרונה. היא נפטרה ב־13 בדצמבר 2016 במרכז הרפואי שיבא תל השומר בעקבות סיבוכים של המחלה, והובאה למנוחות באותו יום בבית העלמין קריית שאול[14].
בשנת 2018 החליטה עיריית יבנה לקרוא רחוב על שמה[15]. גם בעיר קריית מלאכי הונצח שמה ברחוב.
בשנת 2020 הופץ סרט תיעודי על חייה של עוזרי הנקרא "צלצולי פעמונים", מאת הבמאי עופר פנחסוב. הסרט השתתף בפסטיבל הקולנוע ה־37 ירושלים[16] ואף זכה בו בפרס המוזיקה[17]. כשיר הנושא של הסרט יצאה לאור גרסה חדשה לשיר "כוחך הרם" (במקור מאלבום הבכורה של עוזרי, "היכן החייל" מ־1975), בביצועה של יובל דיין ובהפקתו ועיבודו של תמיר מוסקט[18].
בינואר 2022 החליטה עיריית תל אביב-יפו לקרוא רחוב על שמה[19].
עיריית תל אביב הציבה לזכרה שלט הנצחה ליד ביתה ברחוב שמעון רוקח 9 בשכונת נווה צדק.
בשנת 2008 הוענק לעוזרי פרס על תרומתה הייחודית לזמר העברי מטעם אקו"ם[20]. מנימוקי השופטים:
אהובה עוזרי היא תופעה ייחודית ומקורית בזמר העברי, היא יוצרת, זמרת ומוזיקאית שהשפיעה רבות על המוזיקה בארץ, בעיקר בזכות אישיותה וסגנון כתיבתה המיוחד. אהובה היא לא רק מלחינה אלא גם פזמונאית מוכשרת, שכתבה בין היתר את המילים לשירים: "היכן החייל", "עמק הפרחים" "קול קורא לי במדבר" ו"צליל פעמונים".
אהובה עוזרי היא מעמודי התווך של הזמר הים תיכוני הישראלי. היא תמכה, עודדה וקידמה זמרים ויוצרים אחרים כשאחד הראשונים שפרח בעזרת תמיכתה היה זוהר ארגוב. אהובה השקיעה שעות רבות בפיתוח קולו ובעיצובו כזמר.
אהובה אחראית גם להצלחתו של רון שובל, עודדה אותו לפתח קריירה בתחום המוזיקה ולקחה אותו להופעות עוד כשהיה בן 10. בלחניה הרבים השתמשו דקלון, להקת העוד, יואב יצחק, נתי לוי, שרית חדד, אייל גולן, ועוד רבים אחרים.
אהובה עוזרי ידעה להשתלב גם בסגנונות אחרים ומגוונים של המוזיקה, ועוררה עניין בזמרים שאינם מהמוזיקה המזרחית, וכך פנתה אליה יהודית רביץ, למשל, וגם להקת "הדג נחש", ששיתוף הפעולה עימם הדהים רבים בתקשורת.
אהובה עדיין תומכת בזמרים חדשים ומעודדת אותם בתחילת דרכם.
בשנת 2013 קיבלה אות הוקרה של "קואליציית לבי במזרח" על תרומתה למוזיקה, במסגרת פסטיבל לבי במזרח[21].
אהובה עוזרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אהובה עוזרי, באתר ספוטיפיי.svg){kind=logo}
אהובה עוזרי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם אהובה עוזרי, באתר iCast, 5 בנובמבר 2012
בן שלו, קול הדממה של אהובה עוזרי, באתר הארץ, 28 במרץ 2013
"אני רוצה שהיא תעמוד בשורה אחת עם אריק איינשטיין וחוה אלברשטיין", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2020 אהובה עוזרי, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016בעקבות מותה:
בן שלו, אהובה עוזרי: האם המייסדת של המוזיקה הישראלית המזרחית, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2016 אריאנה מלמד, המוזיקה היתה החיים: הראיון האחרון עם אהובה עוזרי, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2016 יאיר יונה, אהובה עוזרי לא קידשה את המלחמה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2016Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
