שפתות הקול

שִׂפְתוֹת הַקּוֹל (באנגלית: vocal folds; מכונות גם מיתרי הקול: vocal cords) הן שתי רקמות ריריות לבנות המתוחות בצורה אופקית בתוך בית הקול, הנמצא בחלקו העליון של קנה הנשימה, מאחורי פיקת הגרגרת. שתי הרקמות מחוברות זו לזו בצד חזית הגוף.

שפתות הקול

שיוך	בית הקול, subdivision of larynx, ישות אנטומית מסוימת
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1079)
מזהים
לטינית (TA98)	plica vocalis
טרמינולוגיה אנטומיקה	A06.2.09.013
TA2 (2019)	3198
FMA	55457
קוד MeSH	A04.329.364.737
מזהה MeSH	D014827

שרטוט של שִׂפְתוֹת הקול, כאשר שורש הלשון נמצא למעלה

שִׂפְתוֹת הקול אחראיות על יצירת מגוון הקולות האנושיים. בזמן נשימה רגילה, שִׂפְתוֹת הקול מרוחקות זו מזו, כך שהאוויר העובר ביניהן לא מרעיד אותן מספיק ליצירת הקול. בזמן דיבור או שירה השרירים שבבית הקול מקרבים את שִׂפְתוֹת הקול, ומכווצים או מותחים אותן.

גובה צליל הקול תלוי בעובי השפתיים, באורכן ובמצב המתיחה שלהן, והוא שונה מאדם לאדם. ככל שקצב התנודות של שפתות הקול נמוך יותר גובה הצליל נמוך יותר, ולהפך. בתקופת ההתבגרות גדלות שפתות הקול של הנערים, תדירות התנודות איטית יותר, ובעקבות זאת קולם נעשה נמוך יותר.

אורך שפתות הקול בגברים הוא לרוב בין 17.5 ל-25 מילימטר, ובנשים – 12.5 עד 17.5. שפתות הקול של ילדים הן קצרות יותר, תינוקות נולדים עם שפתות קול באורך של 6 עד 8 מילימטר.

הגייה

בעת דיבור שפתות הקול משתתפות בהגייה של חלק מהעיצורים, עיצורים אלה נקראים עיצורים קוליים. העיצורים ששפתות הקול אינן משתתפות בהגייתם נקראים אטומים. בטבלה מצוינים העיצורים הקוליים, ולצדם העיצורים שנהגים באותו אופן אך ללא השתתפות מיתרי הקול.

קוליים	אטומים
ב' דגושה [b]	פ' דגושה [p]
ב' רפה / ו' (מודרנית) [v]	פ' רפה [f]
ג' דגושה [g]	כ' דגושה / ק' (מודרנית) [k]
ג' גרושה [ʤ]	צ' גרושה [ʧ]
ד' דגושה [d]	ת' דגושה / ט' (מודרנית) [t]
ד' גרושה / רפה [ð]	ת' גרושה / רפה [θ]
ז' [z]	ס' / ש' שמאלית [s]
ז' גרושה [ʒ]	ש' ימנית [ʃ]
י' [j]
ל' [ו]
מ' [m]
נ' [n]
ע' גרונית [ʕ]	ח' גרונית [ħ]
ר' (מודרנית) [ʁ]	כ' רפה / ח' (מודרנית) [χ]

מצב שפתות הקול

מצבי שפתות הקול

שפתות הקול בזמן דיבור ובזמן נשימה

שפתות הקול יכולות להיות באחד המצבים הבאים של קרבה:

• מצב A – שפתות הקול צמודות זו לזו כך שאין מעבר אוויר ביניהן, מצב שאופייני להפקת סותם סדקי ולהפקת עיצורים במנגנון זרימת האוויר הגרוני המחוצן והגרוני המפונם.
• מצב B – שפתות הקול קרובות זו לזו כך שהאוויר הזורם ביניהם גורם לרטט אך אין שחרור צליל חיכוך, מצב שאופייני להגיית עיצורים קוליים ותנועות.
• מצב C – שפתות הקול קרובות יותר זו לזו כך שהאוויר יוצא מהן בצליל חיכוך המלווה ברטט שפתות הקול, מצב שאופייני להפקת עיצורים סדקיים חוככים קוליים ועיצורים מנושפים קולית.
• מצב D – שפתות הקול קרובות יותר זו לזו כך שהאוויר יוצא מהן בצליל חיכוך אך ללא רטיטת שפתות הקול, מצב שאופייני לעיצורים סדקיים חוככים אטומים ולעיצורים מנושפים.
• מצב E – שפתות הקול רחוקות זו מזו כך שהאוויר הזורם דרכן אינו גורם לרטיטתן וליצירת צליל חיכוך, מצב המאפיין הפקת עיצורים אטומים.
• מצב F – שפתות הקול רחוקות זו מזו ורפויות, מצב המאפיין נשימה רגילה.

ראו גם

• מערכת הקול

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שפתות הקול בוויקישיתוף

• מאיר ברק, מדוע כאשר שואפים הליום ואז מדברים הקול משתנה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 30 מאי 2011
• שפתות הקול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי החיתוך	אופני החיתוך
דו-שפתיים - שפתיים-שיניים - שיניים-שפתיים - לשוניים-שפתיים שיניים - מכתשיים - בתר-מכתשיים - מכתשיים-חיכיים - כפופים חיכיים - וילוניים - ענבליים - סדקיים - כיסוי-גרוניים - לועיים בסיס חיתוך משני: מלועלעים - מוולנים - מחונככים - משופתתים	ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים מקישים - רוטטים - צידיים - מחוככים לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
מיקום התנועות	גובה התנועות
אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות	סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי – פורמנט

ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.