עוזי פוגלמן
שופט בבית המשפט העליון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שופט בבית המשפט העליון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוזי פוגלמן (נולד ב-6 באוקטובר 1954) הוא משפטן ישראלי אשר שימש כמשנה לנשיא בית המשפט העליון וכממלא מקום נשיא בית המשפט העליון. כיהן גם כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24.
.jpg) | |||||||
| לידה |
6 באוקטובר 1954 (בן 70) תל אביב-יפו, ישראל  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| השכלה | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
.jpg)
פוגלמן נולד בתל אביב לאם ילידת תל אביב ולאב ניצול שואה.[1] בשנת 1972 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר עירוני א' בתל אביב במגמה מתמטית-פיזיקלית. בין השנים 1972–1975 שירת בצה"ל ביחידת שדה במסגרת הנח"ל ולחם במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית.[1] ב-1979 סיים את לימודיו לתואר ראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, ב-1980 הוסמך כעורך דין, וב-1982 החל לעבוד בפרקליטות המדינה – תחילה במחלקה הפלילית, ומאוחר יותר במחלקת הבג"צים, שבראשה עמד החל מ-1995. בשנת 1985 סיים לימודי מוסמך למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.[2] בשנת 1990 סיים לימודי מוסמך במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, במסגרת התוכנית של קרן וקסנר.
ב-14 בנובמבר 2000 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב.[3] ניהל דיונים רבים בבית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. ב-2004 היה אחד משלושת המועמדים עליהם המליצה הוועדה המקצועית-ציבורית להצעת מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה, לצד דוד חשין ומני מזוז, שנבחר לבסוף לתפקיד.
ב-1 באפריל 2007 מונה, יחד עם השופט יוסף אלון, לכהן כשופט בפועל (מינוי זמני) בבית המשפט העליון, כהונה שנמשכה עד 31 במרץ 2008.[4] ב-23 באוגוסט 2009 נבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים למינוי קבוע בבית המשפט העליון,[5] וב-14 באוקטובר 2009 החל לכהן בתפקיד.[6] החל מ-18 בספטמבר 2017 פוגלמן משמש גם כיושב ראש ועדת האתיקה לשופטים.[7]
ב-26 במאי 2020 מונה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע.[8] החל מ-30 באוגוסט 2020 ועד ל-29 באוגוסט 2023 כיהן פוגלמן כחבר הוועדה לבחירת שופטים.
החל ממאי 2022 פוגלמן כיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
לפי שיטת הסניוריטי היה פוגלמן צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון, אך עקב רצונו שלא להתמנות לשנה אחת בלבד ויתר על המועמדות לטובת השופט יצחק עמית. פוגלמן הוא השופט השני שוויתר על תפקיד נשיא בית המשפט העליון (לפניו היה זה אליעזר ריבלין אשר ויתר על התפקיד לטובת אשר גרוניס ב-2012). עם זאת, מכיוון ששר המשפטים, יריב לוין, נמנע מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים, פוגלמן, שהיה המשנה לנשיא, שימש כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון לאחר פרישתה של הנשיאה אסתר חיות ב-16 באוקטובר 2023. הוא כיהן בתפקיד ממלא המקום עד לפרישתו ב-6 באוקטובר 2024, אז הוחלף על ידי יצחק עמית.
פוגלמן נשוי לליאורה ולהם בן ובת.
בתחום המשפט הציבורי נחשב פוגלמן לשופט אקטיביסט וליברלי.[9][10]
בדיון נוסף של שבעה שופטים היה פוגלמן בעמדת יחיד שצו הורות פסיקתי איננו מכונן הורות אלא מצהיר על הורותם הקיימת של בני הזוג.[12]
באיזון שבין זכויות הפרט לענייני ביטחון פוגלמן הוא בין השופטים המדגישים יותר את זכויות הפרט. בשנת 2009 היה השופט פוגלמן שותף להחלטה שביטלה את האיסור הגורף שהוטל על פלסטינים מלנהוג בכביש 443.[13] פוגלמן גם היה בעמדת המיעוט שלמדינה אין סמכות להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא ומתן על שחרור גופות חיילי צה"ל.[14] באוגוסט 2018 קבע שהמדינה אינה רשאית למנוע טיפול רפואי בישראל של קרובות משפחה של אנשי חמאס, כמנוף לחץ לשחרור חטופים שבידי החמאס.[15] בנובמבר 2019 ביקש לקבוע בדעת מיעוט כי על המדינה לאפשר לפלסטינים השוהים בישראל מכח איחוד משפחות עם אישורי מת"ק לטוס דרך נמל התעופה בן-גוריון, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון שדרשה להגביל שימוש זה למקרים הומניטריים חריגים.[16]
בספטמבר 2017 היה בעמדת הרוב שביטלו את שלילת תושבותם של 4 מתושבי מזרח ירושלים אשר נבחרו לפרלמנט הפלסטיני מטעם רשימה המזוהה עם החמאס. בפסק הדין נכתב: "הסעיפים בחוק הכניסה לישראל אינם אוצרים את הסמכות לשלול רישיון ישיבת קבע של תושב מזרח ירושלים מחמת 'הפרת אמונים', ועל מנת להוציא לפועל החלטה מנהלית דוגמת זו נדרשת הסדרה חקיקתית מפורטת ומפורשת". כמו כן נכתב: "הכרעתנו הפרשנית אינה מתמקדת בעניינם של העותרים דווקא, כי אם בשאלה פרשנית בעלת תחולה כללית הנוגעת לתושבי מזרח ירושלים. משכך, הכרעתנו זו הוגבלה למישור הסמכות בהקשר שעליו עמדנו, ולכך בלבד. אין היא באה לרפות את ידי העוסקים במלחמה בטרור. כלל יסוד הוא כי גם במלחמה בטרור מגבילה עצמה מדינת ישראל לפעולה בגדר הוראות הדין. שמירה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט מהוות מרכיב חשוב בסדר יומה של הדמוקרטיה הישראלית....".[17] ביולי 2022 היה בדעת יחיד מול שישה שופטים אחרים, שלא ניתן לשלול אזרחות ממי שעשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל ואין לו אזרחות אחרת, ללא הסדר חקיקתי שיעניק להם רישיון ישיבת קבע ייעודי.[18]
פוגלמן הוא מהמתנגדים להריסת בתי מחבלים כאשר לא הוכח שבני הבית היו שותפים לפיגוע. עם זאת, לאחר שנפסק ברוב דעות בבית המשפט העליון לאפשר הריסת בתים של מחבלים, הוא פוסק בהתאם, תוך הסתייגות במקרים מסוימים, למשל כאשר צו ההריסה הוצא זמן רב אחרי הפיגוע[19] וכאשר המפגע הוא קטין.[20] בעקבות החלטת פוגלמן להוציא צו מניעה זמני על הריסת בתי מחבלים באוקטובר 2015, כתב חבר הכנסת מוטי יוגב כי הוא "שם את עצמו בצד של האויב".[21] בתגובה תבע מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, מיושב ראש הכנסת לפעול נגד יוגב, וכן הורה לתגבר את האבטחה סביב פוגלמן.[22]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
