הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן היא הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, מהפקולטות הראשונות שהוקמו בקמפוס האוניברסיטה שבשכונת רמת אביב.

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

מידע כללי
סוג	מוסד חינוכי
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°06′42″N 34°48′14″E
www.law.tau.ac.il/Heb
מפת מיקום מפה דינמית #invoke:תבנית חוזרת tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בניין טרובוביץ', הראשון ממבני הפקולטה

היסטוריה

שורשיה של הפקולטה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, בית הספר למשפטים שפעל בתל אביב החל משנת 1935. ממשלת המנדט הפעילה בירושלים את "שיעורי המשפט", אולם בית הספר בתל אביב היה המוסד העצמאי הראשון ללימודי משפט בארץ ישראל. בית הספר הוקם ב-1935 על ידי חברת המשפט העברי, תנועה ציונית שמטרתה הייתה החייאת המשפט העברי והתאמתו למדינה היהודית שבדרך. באותה עת עמדו בראשה המשפטן והפובליציסט ד"ר שמואל אייזנשטדט, הכלכלן ד"ר בנימין זיו, עורך הדין ד"ר פלטיאל דיקשטיין והמשפטן מתתיהו (מקס) לזרסון. ראש עיריית תל אביב, מאיר דיזנגוף, נתן את תמיכתו. בשנת 1959 הועבר ניהול בית הספר לידי האוניברסיטה העברית בירושלים, וכונה "השלוחה התל אביבית". בית הספר מוקם בבניין טרובוביץ', שהיה לבניין הראשון בקמפוס רמת אביב של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1965 השתלבה השלוחה באוניברסיטת תל אביב שהוקמה שנים אחדות לפני כן, והפכה לפקולטה למשפטים^[1].

בשנת 1959 הסתיימה בנייתו של בניין טרובוביץ', וב-1962 הוא הפך למשכן הקבע של הפקולטה למשפטים^[2]. בשנת 1996 נחנך בניין מינקוף, בו נמצאים מרבית משרדי חברי הסגל האקדמי ומרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים. ספרית הפקולטה נמצאת בבניין דייוויד לייט. שלושת המבנים מחוברים זה לזה.

בשנות השבעים והשמונים פעל במסגרת הפקולטה מכון לקרימינולוגיה.

תוכניות הלימוד

הפקולטה מציעה מספר תוכניות לימוד, בכל התארים.

• תואר ראשון, שבו לומדים כ-350 סטודנטים בשנה, הוא תואר חד-חוגי. כמחצית מהסטודנטים לומדים במקביל תואר נוסף באוניברסיטה, לקראת שני תארים, כאשר השילובים הנפוצים הם כלכלה, חשבונאות או מדעי הרוח, במסגרת תוכנית מיוחדת. אפשרויות אחרות הן לימודים של חטיבה או הקבץ של קורסים בפקולטות אחרות, בנוסף ללימודי המשפטים. לסטודנטים יש אפשרות ללמוד סמסטר אחד בחו"ל, במסגרת תוכניות לחילופי סטודנטים של הפקולטה, בין היתר עם אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, אירופה, אסיה ואוסטרליה.
• תואר שני מורכב ממספר מסלולים.
  • תואר שני עיוני, שבו יש מספר מסלולי-משנה: מסלולים למשפט אזרחי-מסחרי, ציבורי או פלילי. התואר העיוני אינו כולל כתיבת עבודת תזה.
  • תואר שני מחקרי, שפועל במסגרת מרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים. מסלול זה כולל כתיבת עבודת תזה.
  • תוכנית ת"א-ברקלי למשפט מסחרי, שבמסגרתה לומדים הסטודנטים שני סמסטרים בת"א, וסמסטר אחד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
  • תוכנית ת"א-נורת'ווסטרן למשפט ציבורי, שבמסגרתה לומדים הסטודנטים שני סמסטרים בת"א, וסמסטר אחד באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. התואר המתקבל כפול, של שני המוסדות.
  • תוכנית קרן פרסול לתואר שני בינלאומי, לסטודנטים זרים שמגיעים לישראל ללימודי התואר השני.
• תוכנית דוקטורט, במסגרת מרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים.

הערכה

הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן זוכה להערכה בין-לאומית רבה. ועדת הערכה של המועצה להשכלה גבוהה, בה היו חברים דקאנים לשעבר של אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת פנסילבניה, מצאה כי "הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב היא בית ספר ברמה עולמית. יש לה אנשי סגל מעולים וסטודנטים מצוינים והיא מספקת השכלה משפטית משובחת שבמסגרתה היא חושפת את הסטודנטים הן לניתוח דוקטריני מסורתי והן לשלל גישות בין-דיסציפלינריות."^[3]

בוגרי הפקולטה זוכים באופן רצוף בהצלחה גבוהה בבחינות של לשכת עורכי הדין. במועד קיץ 2019 עמד שיעור המעבר על 97%, הגבוה מבין כל המוסדות בישראל.

בדירוג שנחאי, המדרג מוסדות מחקר ולימוד על פי חלוקה לנושאים, דורגה ב-2018 הפקולטה למשפטים בקבוצת הדירוג 51–75. בשנת 2019 דורגה בקבוצת הדירוג 101–150, יחד עם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ואחרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שדורגה במקום ה-36^[4]. בדירוג של Times Higher Education, לשנת 2020, דורגה הפקולטה במקום ה-49 בעולם^[5].

כתבי עת

הפקולטה מוציאה לאור חמישה כתבי עת:

• עיוני משפט - נוסד בשנת 1970 על ידי פרופסור זאב צלטנר והתלמידה דאז, פרופ' נילי כהן. יחד עם כתב העת משפטים (של האוניברסיטה העברית), הוא כתב העת המשפטי בשפה העברית המוביל בישראל. המערכת כוללת חבר סגל שמשמש בתור העורך הראשי (נכון ל-2023 פרופ' תמר קריכלי כץ^[6]) וחברי המערכת הם סטודנטים מצטיינים מהפקולטה. כתב העת מתפרסם פעמיים בשנה.
• משפט חברה ותרבות - כתב עת הנוסד בשנת 2003 כסדרת ספרים, בשנת 2018 שינה כתב העת את מתכונתו מסדרת ספרים לכתב עת, שהפך למוביל ומצטיין בתחומו. כתב העת עוסק בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים. כתב העת יוצא לאור אחת לשנה, וכל כרך מוקדש לנושא מוגדר. המערכת כוללת חבר סגל שמשמש בתור העורך ראשי (נכון לשנת 2024 פרופסור אסף חמדני), ולכל כרך נושאי מצטרף עורך מבין חברי הסגל האקדמי או עורך אורח ממוסד אחר. חברי המערכת הם סטודנטים מצטיינים במיוחד מהפקולטה. מאז הפך לכתב עת, יצאו כרכים בנושא המשפט והחרדים, פרטיות וחברת המעקב, משפט ורגשות, משפט ומשטרה, כלכלה, מוסדות ומשפט בישראל.
• מעשי משפט - כתב-עת למשפט ולתיקון חברתי. יוצא מטעם תוכנית "המשפט בשירות הקהילה", ועוסק בהיבטיה השונים של העשייה המשפטית למען שינוי ותיקון חברתיים. יוצא לאור אחת לשנה. מאז הקמתו, חברים במערכת כתב העת סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ושני במשפטים, לצד עורכי דין ותיקים ואנשי אקדמיה. כתב העת הוא הראשון שכל מאמריו נגישים לשימוש רחב ברישיון creative commons. עורכו הראשי של כתב העת הוא פרופ' עמרי ידלין.
• Theoretical Inquiries in Law - נוסד בשנת 2000 על ידי פרופסור אריאל פורת, שהיה עורכו הראשון (מ-2022 העורך הראשי הוא פרופסור רונן אברהם). כתב העת מדורג ראשון בעולם מבין כתבי העת המשפטיים המתפרסמים מחוץ לארצות הברית^[7][8]. כתב העת מתפרסם באנגלית, פעמיים בשנה, על ידי מרכז-על צגלה למחקר בינתחומי של המשפט שפועל בפקולטה. המערכת כוללת חברי סגל נוספים ומספר תלמידים מצטיינים. מכונה "TIL".
• דיני ישראל - שנתון לחקר המשפט העברי ותחומים גובלים. כתב העת מפרסם מחקרים בהלכה היהודית ובמשפט עברי מתוך גישות שונות. יוצא לאור פעם בשנה. המאמרים מתפרסמים בעברית ובאנגלית. העורך הראשי כיום הוא ד״ר שי ווזנר.

הקליניקות המשפטיות

בפקולטה פועלות תשע קליניקות משפטיות המעניקות סיוע וייצוג משפטי בתחומים שונים. סטודנטים נבחרים לוקחים חלק בעשייה זו מדי שנה לצד מנחים אקדמיים ועורכי דין:

• הקליניקה לזכויות אדם
• הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי
• הקליניקה לזכויות עובדים
• הקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים
• הקליניקה לזכויות פליטים
• קליניקת הכנסת
• הקליניקה לזכויות ניצולי השואה ואנשים בזקנה
• הקליניקה לתובענות ייצוגיות
• הקליניקה לפרטיות

בעבר הועבר גם הקורס החדשני ״יזמות וחדשנות בעולם המשפט״ תחת מערך הקליניקות של הפקולטה.

בנוסף, בפקולטה קיימים מספר קורסים המשלבים פעילות קלינית, כגון הקורס ״פרקליטות בעשייה״, בו הסטודנטים לוקחים חלק בפעילות הפרקליטות.

דקאני הפקולטה

	שם	שנות כהונה	הערות
1	אמנון רובינשטיין	1963–1973	הדקאן הראשון, לימים שר החינוך
2	דניאל פרידמן	1973–1978	לימים שר המשפטים
3	יורם דינשטיין	1978–1980	לימים נשיא האוניברסיטה
4	עמוס שפירא	1980–1985
5	אוריאל רייכמן	1985–1990	לימים מייסד המרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאו
6	רות בן-ישראל	1990–1991	פרשה במהלך הכהונה
7	אריאל רוזן-צבי	1991–1996	נפטר במהלך הכהונה
8	אליעזר לדרמן	1996–2000
9	מנחם מאוטנר	2000–2002	פרש במהלך הכהונה
10	אריאל פורת	2002–2006	לימים נשיא האוניברסיטה
11	חנוך דגן	2006–2011
12	דפנה ברק-ארז	2011–2012	פרשה במהלך הכהונה עקב מינוי לבית המשפט העליון
13	רון חריס	2012–2017
14	שרון חנס	2017–2022#invoke:פרמטרים
15	ישי בלנק	2022–מכהן	דקאן מכהן

בוגרי הפקולטה

רבים מבוגרי הפקולטה ממלאים עמדות מפתח במשפט, בממשל, באקדמיה ובמשק בישראל. ב-2010 הקימה הפקולטה ארגון בוגרים, שבראשו עמדה עו"ד מיכל הרצוגתבנית:הערה, והחל משנת 2014 עומד בראשו עו"ד צבי האוזר.

• נשיא המדינה יצחק הרצוג הוא בוגר הפקולטה.
• מבין שופטי בית המשפט העליון כיום, חמישה הם בוגרי הפקולטה: פרופ' דפנה ברק-ארז, פרופ' עופר גרוסקופף, רות רונן (בוגרת תואר מוסמך), ח'אלד כבוב, ויחיאל כשר. הנשיאה חיות היא בוגרת הפקולטה הראשונה שכיהנה כנשיאת בית המשפט העליון. ממלא מקום הנשיאה, השופט בדימוס עוזי פוגלמן, גם הוא בוגר הפקולטה.
• בין המשפטנים הנוספים המכהנים בתפקידים בכירים ניתן למנות את נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט לבנה והמשנה לנשיאה, השופט אילן איטח; היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט; השופט בדימוס דוד רוזן, המכהן כנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; פרקליטת מחוז צפון (אזרחי) אילה פיילס-שרון ופרקליטת מחוז מרכז (פלילי) רחל אבישר-אבלס; נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז רות לורך, נשיא בית המשפט המחוזי ת"א גלעד נויטל ונשיאת בית המשפט המחוזי דרום רויטל יפה כ"ץ.
• בין בוגרי הפקולטה נמנים פוליטיקאים רבים, לרבות חברי הכנסת גדעון סער, תמר זנדברג, דוד ביטן, ניצן הורוביץ, אסף זמיר, אבי ניסנקורן, צבי האוזר, בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ, עידן רול, יוראי להב-הרצנו.
• גם בעולם התקשורת נמנים בוגרים רבים, לרבות אילנה דיין-אורבך, בן כספית, עמוס הראל, רביב דרוקר, קרן מרציאנו, טל שניידר, בן דרור ימיני, עמליה דואק, מתן חודורוב, ליאור שליין וליאור קינן.
• בתחום העסקים והפיננסים ישנה נוכחות בולטת גם כן, לרבות עפרה שטראוס, רקפת רוסק עמינח, עדי סופר תאני ונוחי דנקנר.
• בתחום האקדמי נמנים בוגרים רבים גם כן. בין היתר, פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית; פרופ' שרון חנס, לשעבר דקאן הפקולטה; פרופ' נילי כהן, כלת פרס ישראל לחקר המשפט; פרופ' חנוך דגן, לשעבר דקאן הפקולטה; פרופ׳ ישי בלנק, הדקאן המכהן של הפקולטה; פרופ' רון חריס, לשעבר דקאן הפקולטה; פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב; פרופ' עמרי ידלין, לשעבר נשיא מכללת ספיר ופרופ' מני מאוטנר, לשעבר דקאן הפקולטה. בנוסף, ארבעה מרצים ישראלים באוניברסיטת הרווארד הם בוגרי הפקולטה: יוחאי בנקלר, אריה בבצ'וק, אורן בר-גיל וגבריאלה בלום.

לקריאה נוספת

• אורי כהן, המרדף אחר לגיטימציה אקדמית: בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב 1935–1948, מחקרי משפט כה (1), 2009, 179–212

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה

• תבנית:אתר רשמי

תבנית:רשתות חברתיות

• אתר הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב
• אתר האינטרנט של Theoretical Inquiries in Law
• אתר הבית של עיוני משפט
• תבנית:מעריב

הערות שוליים

תבנית:הערות שוליים

תבנית:בקרת זהויות

1. מ. מייזלס, בעקבות סיפוחו של בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה - לאוניברסיטה בירושלים, מעריב, 1 במרץ 1959
2. א. צבי, 1650 סטודנטים חונכים הערב בנין שלוחת האוניברסיטה בתל אביב, מעריב, 30 באוקטובר 1961
3. הוועדה להערכת תוכניות לימודי משפטים, באתר המועצה להשכלה גבוהה
4. ShanghaiRanking's Global Ranking of Academic Subjects 2019 - Law
5. World University Rankings 2020 by subject: law, Times Higher Education (THE), ‏2019-10-29 (באנגלית)
6. הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב, קול קורא עיוני משפט, באתר https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/kolkore/21-22/iunei.pdf, ‏13.10.2021
7. ניתן לראות את מקומו בדירוג של Washington and Lee Law School, ‏כאן, תוך סימון non us(הקישור אינו פעיל, 20.4.2019)
8. ניתן לראות את מקומו בדירוג של Washington and Lee Law School, ‏הפקולטה למשפטים ע"ש יוסף בוכמן כאן, תוך סימון non us