Loading AI tools
כתב עת משפטי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיוני משפט הוא כתב עת משפטי בעברית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא אחד מכתבי-העת המשפטיים המובילים בישראל, ומתפרסמים בו מאמרים בכל תחומי המשפט. חברי המערכת והעורכים הם סטודנטים מצטיינים הלומדים בפקולטה, כשלצידם העורך הראשי, הנמנה עם סגל הפקולטה. כתב העת יוצא לאור פעם בשנה עם כרך חדש, המחזיק שני גיליונות.
בשנת 2018, כרך מב של כתב העת השיק את "פורום עיוני משפט״ הפלטפורמה המקוונת של כתב העת[1]. מטרת פלטפורמה זו היא לשמש במה ייחודית ועצמאית לתכנים אקדמיים קצרים ועדכניים במתכונת שונה מאלה המתפרסמים בגרסה המודפסת.
כתב העת נוסד בשנת 1970 ביוזמת פרופ' זאב צלטנר שהציע לנילי כהן, שהייתה אז סטודנטית לתואר ראשון, לערוך כתב-עת משפטי חדש, שיתבסס על שיתוף פעולה בין מרצים לסטודנטים בפקולטה, במסורת ה-Law Reviews האמריקניים המובילים, דוגמת Harvard Law Review. השניים ייסדו את כתב-העת יחד עם המרצים אמנון רובינשטיין (דיקן הפקולטה), דניאל פרידמן (סגן הדיקן) ויוסף גרוס. השם שנבחר לכתב-העת, "עיוני משפט", מחבר - בלשונה של נילי כהן - "בין העין המתבוננת של המשפט והעין המתבוננת על המשפט".
בשנותיו הראשונות של עיוני משפט ערכו אותו במשותף מרצה וסטודנט, והמערכת כללה מרצים וסטודנטים גם יחד. לאחר פטירתו של זאב צלטנר שונה המבנה של כתב-העת: המערכת כללה סטודנטים בלבד, שמיעוטם שימשו סגני-עורכים, ומרצה אחד שימש כעורך. מאוחר יותר שונתה המתכונת פעם נוספת, וכיום המערכת כוללת סטודנטים חברים, סטודנטים עורכים ומרצה המשמש כעורך ראשי.
בין חברי המערכת[2] והמפרסמים בכתב העת נמנים שופטי בית המשפט העליון חנן מלצר, פרופ' יורם דנציגר ופרופ' דפנה ברק-ארז, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב גדעון גינת, נשיא בית-הדין הצבאי לערעורים בדימוס ושופט בית-המשפט המחוזי בתל אביב בהווה אלוף (מיל') שי יניב; הסניגור הציבורי הארצי לשעבר, פרופ' יואב ספיר (ששימש גם כסגן עורך), אנשי האקדמיה: פרופ' ישי בלנק, פרופ' ברוך ברכה, פרופ' משה בר ניב, פרופ' מיכאל בירנהק, פרופ' דיויד גילה, פרופ' מיכל (שיצר) גל, פרופ' איל גרוס, פרופ' מיגל דויטש, פרופ' שרון חנס, פרופ' נילי כהן, פרופ' ציפורה כהן, פרופ' אסף לחובסקי, פרופ' מני מאוטנר, פרופ' סוזי נבות, פרופ' אריאל פורת, עורכי הדין: זאב הולנדר, דוד חודק, מאיר לינזן, ד"ר אביגדור קלגסבלד, וכן אנשי העסקים: נוחי דנקנר, עופר נמרודי ואבי פישר.
הפלטפורמה המקוונת הושקה בשנת 2018/9 בכרך מב, ונועדה לשמש כבמה ייחודית בשיח המשפטי בישראל, שבמסגרתה יוכלו כותבות וכותבים לפרסם בצורה שאינה נכנסת למשבצות המוכרות במרבית כתבי העת. פורום עיוני משפט לא נועד לפרסום מאמרים מחקריים מלאים, אלא לתת מקום לסוגות חשובות אחרות, ולאפשר זאת בקצבי זמן קצרים מהנהוגים בכתבי העת המודפסים, בדומה לנהוג בפלטפורמות המקוונות של כתבי העת המובילים בארצות הברית (למשל Harvard Law Review Forum, Yale Law Journal Forum, ו-Stanford Law Review Online).
כתבי היד המוגשים לפורום עיוני משפט אינם מוגבלים לנושא מסוים, מתודולוגיה, או גישה מחקרית, וניתן לכתוב אותם במתכונת של ז'אנרים שונים, ובפרט:
עיוני משפט נחשב לכתב העת המשפטי המוביל בעברית, ולו כתב-העת מקביל באוניברסיטה העברית - משפטים. מבין כתבי-העת המשפטיים בישראל, לעיוני משפט ול"משפטים" מיוחסת ההשפעה הרבה ביותר על השיח האקדמי. בדירוגים אקדמיים הנערכים מעת לעת, עיוני משפט, ביחד עם משפטים, נמצא תמיד בראש הדירוג.
במחקר מקיף משנת 2019[3], אשר סקר את מרבית כתבי העת המשפטיים בעולם ודירג אותם בתוך קטגוריות מובחנות, זכה עיוני משפט לציון A, שהוא הציון הגבוה ביותר שאליו הגיעו כתבי עת בעברית.
מחקר שערך פרופ' רונן פרי ב-2005 מצביע על תחרות צמודה בין עיוני משפט ל"משפטים". פרי סקר במחקרו מאמרים בכל כתבי-העת המשפטיים שנכתבים בעברית ועדיין פעילים, ולאחר מכן בדק כמה פעמים אוזכר כל כתב-עת. עיוני משפט ניצב בראש הפירמידה והוביל על "משפטים" ב-18.6%. ללא ספירת האזכורים העצמיים - כלומר אזכורים של כתב-עת בתוך עצמו - "משפטים" הוביל על עיוני משפט בכ-4%. עם זאת, בדיקת האזכורים רק בחמש השנים שקדמו למחקר מעלה שבכולן עיוני משפט הוביל על "משפטים" (ובהתעלם מהאזכורים העצמיים - כמעט בכולן).
ככלל, עיוני משפט הוא כתב-עת אשר מפרסם מאמרים בכל תחומי המשפט, ללא קו נושאי הקושר בין הגיליונות השונים במכוון. עם זאת, על פי המסורת מקובל להקדיש גיליון אחד בכל כרך לנושא חשוב אחר בתחום המשפט, ולערוך בו סימפוזיון בהשתתפות בכירי החוקרים בתחום. לאורך השנים התפרסמו גיליונות נושאים במגוון נושאים, שביניהם ניתן למנות סימפוזיון על דיני חקיקה, גיליון נושאי על גבריות במשפט, גיליון על חקר אמפירי של המשפט, ועוד כהנה כהנה נושאים.
בכרך מג של כתב העת חזרה המסורת של הגיליון הנושאי לאחר כמה שנים של הפסקה, ובשנת 2019 נערך כנס "עזה במשפט", שבו התארחו מבכירי המשפטנים בישראל לדיון מקיף במצבה המשפטי של רצועת עזה לקראת העשור השלישי של המאה ה-21, דיון שלא נערך לפני כן באורח אקדמי מסודר. הכנס נערך לקראת פרסום הגיליון הנושאי במהלך שנת 2020.
החל מכרך מא של כתב העת, החל לפעול "פרויקט האדפטציה", שבמסגרתו כתב העת פונה באופן יזום לחוקרי משפט ישראליים בכירים אשר פרסמו בעת האחרונה מאמר חשוב בכתב-עת מוביל באנגלית, ובמסגרת הפרויקט מתורגם המאמר לעברית ונוסף לו חלק המבטא את רלוונטיות הטיעון למשפט הישראלי, וכן מוזמנים חוקרים נוספים להגיב על המאמר. מדובר בתרומה חשובה לשיח האקדמי-משפטי העברי בתוך השיח המשפטי-אקדמי הכללי, אשר מתנהל רובו באנגלית.
החל משנת 2012 החלה מסורת פתיחת הכרך במאמר "פתח דבר". זאת בהשראה ממסורת ארוכת שנים בכתבי עת יוקרתיים בעולם, ובפרט זו של Harvard Law Review, לפיה מוזמן מאמר פתיחה מאת חוקר משמעותי העוסק בהתפתחויות מכוננות בעולם המשפט שהתרחשו בשנה הקודמת לפרסום הכרך. כהמשך למאמר המוזמן, מוזמנות גם מספר תגובות מאת חוקרים נוספים מהתחום או מתחומים משיקים, וזאת לשם יצירת שיח ער, עדכני ורלוונטי אודות ההתפתחויות המכוננות בעולם המשפט. השיח מגיע לשיאו בערב חגיגי המתקיים בסמוך לפרסום החוברת הראשונה בכרך ובו מתקיים דיון פתוח אודות המאמר והתגובות בנוכחות הכותבים ואנשי מפתח בעולם המשפט.
תחת חסותו של כתב-העת פועל פרויקט "הערות במשפט" (לשעבר "הסמינר"), פרויקט המעודד כתיבה משפטית צעירה. את מערכת "הערות במשפט" מרכיבים כמה מחברי מערכת עיוני משפט ואחד מעורכיו של כתב-העת. בכל שנה נבחרת עבודה סמינריונית מצטיינת, אשר זוכה לליווי צמוד ולביקורת במטרה לשפר את איכותן. כחלק מתהליך זה הכותבים ממשיכים את מלאכת הכתיבה ואת מלאכת המחקר בהנחיית חבר סגל המתמחה בתחום. בסיום התהליך מוקדש מפגש בפקולטה לכל אחת מן העבודות. במפגש זה העבודה מוצגת בפני מרצים וסטודנטים ונערך לגביה דיון ביקורתי.
אתר האינטרנט הרשמי של עיוני משפטSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
