משה לִיסָק (9 ביוני 1928 – 10 ביולי 2018) היה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
סגירה
אביו של ליסק עלה לארץ ישראל בעלייה השלישית על סיפון הרוסלן במסגרת קבוצת החלוצים שארגן יוסף טרומפלדור באודסה. מאוחר יותר היה חבר בגדוד העבודה, ולאחר מכן הצטרף לסולל בונה, שם עבד עד צאתו לפנסיה. אימו של ליסק, חווה, עלתה ב-1924 בעלייה הרביעית. שנת היוולדו הייתה שנת משבר כלכלי חמור בארץ, והוריו היגרו לצרפת.
מששבו לישראל התגוררו בשכונת נווה צדק בתל אביב. משה ליסק החל ללמוד בבית הספר על שם אחד העם בתל אביב ומורהו הנערץ היה הסופר יהודה בורלא. למד בתיכון חדש. היה חבר בתנועת "המחנות העולים". בגיל 16 הצטרף להגנה, ובשנת 1946 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת כפר גלעדי של התנועה המאוחדת. בשנת 1947 הקים עם חברי ההכשרה את קיבוץ מעיין ברוך.
במלחמת העצמאות שירת בגדוד השלישי, בחטיבת יפתח. הוא לחם בקרבות בלטרון, נבי יושע, מעיין ברוך ורמלה-לוד. לאחר המלחמה חזר למעיין ברוך, גר שם כשנתיים, ואז עבר לירושלים.
בשנת הלימודים של 1952-1951 החל ללמוד היסטוריה כללית וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. החל משנת הלימודים השנייה עשה עבודת שדה בת שנתיים במושבים של עולים מתימן, במסגרת סמינר של שמואל נח אייזנשטדט שנסובה על קליטת העלייה במושבי עולים.
במהלך עשרות שנים שבהן לימד במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ליסק העמיד דורות של תלמידים, ביניהם פרופ' ברוך קימרלינג, פרופ' דניאל ממן ועוד.
היה פעיל בחוג 77 של מפלגת העבודה.
היה נשוי לימימה (1930–2003). לזוג נולדו שלושה ילדים, מיכל, גדי ומיכאל. בתו של ליסק, מיכל, נהרגה בתאונת דרכים כשהייתה בת אחת עשרה.
נפטר ב-10 ביולי 2018[1].
משה ליסק סיים דוקטורט ב-1963[2]. נושא הדיסרטציה שלו היה: "מגמות בבחירת מקצוע בקרב נוער עירוני בישראל". הוא עשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו בנושא תפקיד אנשי הצבא והצבא בתהליכי המודרניזציה של העולם השלישי, עם התמקדות בדרום מזרח אסיה ואפריקה ומאוחר יותר פרסם ספר בנושא שנסוב על שתי מדינות: בורמה ותאילנד.
החל מ-1964 לימד בחוג לסוציולוגיה שבאוניברסיטה העברית. ליסק כתב מספר מחקרים ביחד עם פרופסור דן הורוביץ שהיה ידידו מנוער.
מחקריו עסקו בניתוח היישוב של טרום המדינה ובמדינת ישראל לכל אורך שנות קיומה. הוא חקר את החברה הישראלית כחברה מודרנית. ליסק עסק בחילון ובהתנערות מהמסורת, עם חיזוק מבנה האידאולוגיה המפלגתית שבא במקומה. בעליה מארצות האסלאם עסקו שני ספריו: "מצוקות באוטופיה: ישראל חברה בעומס יתר", "מישוב למדינה: יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהילה פוליטית"[3].
- ישראל והמודרניות: למשה ליסק ביובלו / עורכים: אורי כהן ואחרים. באר-שבע: מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון, 2006.
- מישוב למדינה: שינוי והמשכיות במבנה הפוליטי של ישראל / דן הורוביץ ומשה ליסק. ירושלים: האוניברסיטה העברית, בי"ס קפלן, תשל"ב 1972.
- מישוב למדינה: יהודי ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהיליה פוליטית / דן הורוביץ, משה ליסק. תל אביב: עם עובד, תשל"ח 1977.
- האליטות של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט: רקע חברתי ודפוסי קריירה. תל אביב: עם עובד, תשמ"א 1981.
- מצוקות באוטופיה: ישראל - חברה בעומס-יתר / דן הורוביץ, משה ליסק. תל אביב: עם עובד, 1990.
- ארבעים שנה לשביתת הימאים: יום עיון / משה ליסק ואחרים. רמת אפעל: יד טבנקין, 1992.
- עדות בישראל ומיקומן החברתי / שמואל נח אייזנשטדט, משה ליסק, יעקב נהון. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל מס 046, 1993.
- העולים מחבר העמים בין התבדלות לאינטגרציה. ירושלים: המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, תשנ"ה 1995.
- קהילות יוצאי ברית המועצות לשעבר בין מסרים של התבדלות, שילוב או טמיעה: (בעיתונות הרוסית ובמרכזי התרבות) דו"ח מחקר (שלב הגישוש) / נרספי זילברג, אליעזר לשם, משה ליסק. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1995.
- העלייה הגדולה בשנות החמישים. ירושלים: מוסד ביאליק, 1999.
- העתיד שלא היה: קטעי זיכרונות ירושלים: הוצאת כרמל 2014[4].
- עולים בישראל: מקראה / עורכים: משה ליסק, בוורלי מזרחי, עפרה בן-דוד. ירושלים: אקדמון, תש"ל, 1969.
- מוסדות ותהליכים פוליטיים בישראל: מקראה ערוכה בידי משה ליסק ועמנואל גוטמן. ירושלים: אקדמון, תשל"א 1971.
- סוגיות בסוציולוגיה: מבנה וריבוד חברתי / מקראה בעריכת משה ליסק. תל אביב: עם עובד, תשל"ג 1973.
- המערכת הפוליטית הישראלית / מקראה בעריכת משה ליסק ועמנואל גוטמן; המאמרים תורגמו מאנגלית בידי עמנואל לוטם. תל אביב: עם עובד, תשל"ז.
- אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל - שנים ראשונות, תש"ח-תש"ך / ביטחון - עורך יהודה ואלך; מדינה וחברה - עורך משה ליסק; עורך אחראי: אביתר נור. ירושלים: כרטא, 1978.
- צבא וביטחון: מקראה / עורכים: משה ליסק, ברוך קימרלינג. ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשמ"ה.
- עדה, לאום ומעמד בחברה הישראלית: מקראה מודרכת / ליקט והקדים מבוא: משה ליסק. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ט.
- אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שני / ביטחון - עורך יהודה ואלך; מדינה וחברה - עורך משה ליסק; ארצות ערב -עורך שמעון שמיר; עורך אחראי: אביתר נור. ירושלים: כרטא, 1980.
- לקסיקון דביר לסוציולוגיה / בעריכת ג' דנקן מיטשל. מהדורה עברית מורחבת בעריכת משה ליסק. ירושלים: דביר, תשמ"ד 1984[5].
- ישראל לקראת שנות האלפיים: חברה, פוליטיקה ותרבות / בעריכת משה ליסק וברוך קני-פז. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ו.
- עדה, לאום ומעמד בחברה הישראלית: מקראה מודרכת / ליקט והקדים מבוא: משה ליסק. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ט 1989.
- תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה / עורכים ראשיים: משה ליסק, גבריאל כהן. ירושלים: מוסד ביאליק, ירושלים והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תש"ן-תשס"ג, 1989–2002[6].
- הציונות והחזרה להיסטוריה: הערכה מחדש / עורכים: שמואל נח אייזנשטדט ומשה ליסק. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ט 1999.
- מרוסיה לישראל: זהות ותרבות במעבר / בעריכת משה ליסק, אלעזר לשם. תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001.
- פערים ואי-שוויון בישראל: מקראה / עורכים: משה ליסק, נטע האילן. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ה, 2005.
- מכפר גלעדי למעין ברוך / עורכים: רם גופנא, אברהם יעקבזון, משה ליסק, בתיה בר. ספריית יהודה דקל - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2015.
- משה ליסק, באתר הפלמ"ח
- ריאיון עם משה ליסק, מתוך 'פקפוק-עיתון הסטודנטים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית
- משה ליסק, האם הייתה הסוציאל-דמוקרטיה של מפא"י חזיון תעתועים בלבד?, מתוך 'אופקים חדשים', גיליון 32
- משה ליסק, כנגד מימסד רב-עוצמה, מתוך 'אופקים חדשים', גיליון 13
- אודי לבל, איתן בדעתו, באתר ערוץ 7
- עופר אדרת, הסוציולוג שטען שהפוסט ציונים לא יודעים היסטוריה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2018
משה ליסק (1928-2018), דף שער בספרייה הלאומית
משה ליסק (1928-2018), דף שער בספרייה הלאומית
