Loading AI tools
עורך דין ואיש עסקים ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דְּרוֹר חֹטֶר-יִשַי (נולד ב-28 באוקטובר 1946) הוא עורך דין ואיש עסקים ישראלי, אשר כיהן כראש לשכת עורכי הדין בישראל בין השנים 1991–1999.
 | |||||
| חטר-ישי, 1996 | |||||
| לידה |
28 באוקטובר 1946 (בן 78) חיפה, פלשתינה (א"י)  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||
| השכלה |
הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
חטר-ישי נולד בחיפה, אביו אהרן חטר-ישי היה הפרקליט הצבאי הראשי הראשון. למד בבית ספר יסודי בכרמל, חיפה, ולאחר מעבר המשפחה לתל אביב למד בתיכון עירוני א' בעיר. בשנת 1964 התגייס לצה"ל ושירת בגדוד 50. במקביל לשירותו הצבאי בחטיבת הצנחנים, החל בלימודי משפטים במסלול ערב של השלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית. בשנת 1966, עם תום שירותו הסדיר, החל לעבוד כמתמחה במשרדו של אביו "א. חטר-ישי, ושות'", שם עשה את התמחותו בשנים 1968–1970. בשנת 1969 סיים את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, וב-30 באוקטובר 1970 קיבל רישיון עריכת דין[1].
בשנת 1973 קיבל חטר-ישי את ניהול המשרד של אביו לאחר שאביו עבר להתגורר בעין גב. הוא טיפל בהליכים משפטיים רבים, בהם הליכים פליליים מורכבים, עתירות מינהליות ובג"צים, תביעות נזיקין, ייצוג ועדי עובדים, ערעורי בחירות, הליכי מקרקעין וכיוצא בזה. ייצג גופים שונים, רשויות מקומיות ופרטיים.
בשנת 1987 הקים רשימה עצמאית בבחירות ללשכת עורכי הדין בישראל אשר זכתה להיות הגדולה ביותר בלשכה ונבחר כמ"מ ראש לשכת עורכי הדין. בשנת 1991 נבחר לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל[2], ובשנת 1995 נבחר שנית לתפקיד כאשר זכה לכשני שלישים מקולות המצביעים[3]. במהלך כהונתו סגר את גירעון הלשכה ואף הוזיל את דמי החבר, שיפר את רמת השירות לחברים ודאג לקיום משרדים הולמים במחוזות השונים. בנוסף, חטר-ישי האמין לא רק בקיום ארגון פנימי יעיל אלא בדאגה לקיום חוק וסדר בכל מערכות החיים במדינה, תוך הקפדה על המבנה הדמוקרטי לפיו על כל רשות לבצע את תפקידה[4]. הוא הוביל קו אידאולוגי תקיף לטיפול בבעיות מערכתיות, הקפיד על הרחבת השקיפות במערכת המשפט, ויזם וקידם תיקוני חקיקה בנושאים מגוונים.
חטר-ישי ייצג בהליכים רבים ומגוונים, אזרחיים ופליליים. הוא ייצג בתיקים פליליים בהאשמות של רצח, הריגה וגרימת מוות. הוא ייצג בתיקים אזרחיים בנושאי ירושה, צוואה, מקרקעין, חברות, נזיקין, דיני עבודה ועוד. בין תיקיו השונים ניתן למנות ייצוג אישי ציבור, אנשי מערכות הביטחון וראשי רשויות מקומיות בהליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים שונים, ייצוג וועדי עובדים, תביעות נזיקין עקרוניות, ייצוג גופים בהליכי בג"ץ ועתירות מינהליות שונות וכיוצא בזה. בין התיקים המוכרים ניתן למנות את פרשת קו 300, שם הגן בהתנדבות על תא"ל יצחק מרדכי, שזוכה באוגוסט 1985 מכל אשמה, לאחר שהואשם כי הכה למוות שני מחבלים שנתפסו חיים[5][6]; את הייצוג של ראשי מועצות שונים בפרשות שוחד אשר יוחסו להם, כך למשל, בפרשת "השוחד במועצת שעב" ייצג את ראש המועצה דאז, עפו פאעור, אשר הואשם ב-13 אישומים שונים, והוביל לזיכויו מהם; בפרשות "שוד הכספות" טיפל במאות הנפגעים מול הבנקים (מזרחי ודיסקונט) והוביל לפיצויים עקב שוד של כספות מסניפיהם, בהם החזיקו אותם נפגעים חפצי ערך שונים[7]; בפרשת "הפרטת אל-על", ייצג את ועד העובדים והוביל להסדרת קופות הפיצויים של העובדים וכן הקמת תאגיד עובדים אשר קיבל במסגרת ההפרטה מניות בחברה[8].
חטר-ישי נחלק אידאולוגית עם נשיא בית המשפט העליון אותה עת, השופט אהרון ברק וסבר כי "לא הכל שפיט"[9] ואין לבחון החלטות של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת במבחנים אישיים של סבירות, או מידתיות[10]. בנובמבר 1996 פרסם הביטאון יתד נאמן ריאיון עימו באשר להתנגשות בין התפיסות האידאולוגיות שהובילה הלשכה בראשותו לבין אלו של נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק[11]. עם זאת, הביע התנגדות לרפורמה המשפטית, ואמר כי ”אני בעד תיקונים הכרחיים במערכת המשפט, אני נגד ביצועם בכוחניות, בשרירותיות, בשטחיות, ללא דיונים ובירורים מעמיקים.”[12]
בדצמבר 1996 הוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות בעבירות מס, בנימוק כי לא דיווח על הכנסות שהיו לו מנכס וכי ייעץ לשותפו בנכס איך להעלים לגביהן מס. חטר-ישי כפר בכתב האישום וטען כי מדובר בכתב אישום מופרך. הוא הדגיש כי הנכס אינו שלו ונרכש על ידי אביו לפני עשרות שנים, וההכנסות החייבות במס ממנו מדווחות על ידי אביו אשר משלם את המס המתחייב בגינן. השותף בנכס העיד כי לא קיבל מדרור כל ייעוץ וכי לא העלים כל מס. נגד השותף לא הוגש כתב אישום. חטר-ישי הודיע על פרישה מתפקידו כחבר בוועדה למינוי שופטים, בנמקו כי לא ראוי שישמש כחבר הוועדה במקביל לניהול הליך פלילי כנגדו (הוא שב אליה לאחר זיכויו). הניסיונות להדיחו מכהונתו כראש הלשכה לא צלחו.
כעבור שנה הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה מהאישומים בגין העלמת מס מצידו של חטר-ישי, אך ביקשה להרשיעו בייעוץ לשותפו של אביו. בפברואר 1998 הורשע על ידי השופטת זיווה הדסי הרמן מבית המשפט השלום בתל אביב בעבירה של ייעוץ לשותפו של אביו[13][14].
ערעור אשר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדון על ידי הרכב בראשותו השופט אדמונד לוי, אשר כלל גם את השופטת אסתר חיות, ואת השופטת מיכל רובינשטיין, והסתיים בזיכויו[15].
במקביל לערעור, המשטרה המליצה בפני הפרקליטות להעמיד לדין את חוטר-ישי באשמת זילות בית משפט, בעקבות דבריו נגד הרמן-הדסי לאחר הרשעתו[16]. בפתיחת הדיון בכתב האישום נגדו, התנצל חוטר-ישי על דבריו. המדינה הודיעה, כי היא מוכנה למחוק את כתב האישום בהנחה שההתנצלות כנה. זמן קצר לאחר מכן, בישיבת הוועד המרכזי של הלשכה, שב חוטר-ישי ותקף את הרמן-הדסי, ובעקבות זאת הוגש שוב כתב אישום נגדו באשמת זילות. בפתיחת משפטו השני טען חוטר-ישי, כי בהגשת כתב האישום, הפרה המדינה התחייבות שלטונית שלא לשוב ולהעמידו לדין לאחר שהתנצל. השופט הבר קיבל טענה זו ומחק את כתב האישום. מטעם התביעה נאמר כי הם היו סבורים, כי הסכמתה של המדינה למחוק בזמנו את כתב האישום הייתה הסכמה מינהלתית ולא הסכם מחייב. לדעת המדינה, התבטאותו של חוטר-ישי בדיון בלשכה יצרה את הרושם לכאורה, כי התנצלותו הקודמת הייתה מן השפה ולחוץ. עם זאת נאמר, כי הגיע למסקנה שאין ליזום הליך משפטי שלישי נגד חוטר-ישי בנושא הזילות, בדמות ערעור על החלטת בית משפט השלום. לדעת המדינה, הגשת כתב האישום כבר השיגה את היעד של העברת המסר, לפיו תוענק הגנה לשופטים שאינם יכולים להגיב על טענות נגדם[17][18].
ביוני 1998 החליטה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין להעמיד את חטר-ישי לדין משמעתי, לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום על עבירה של זילות בית משפט[19]. בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין שהתקיימו ב-1999 הפסיד חטר-ישי לעו"ד שלמה כהן[20]. ב-2001 סגרה הלשכה את התיק המשמעתי נגדו[21].
לימים, תומכי תאוריית הקשר לתפירת תיקים בישראל ראו במקרה העמדה לדין והזיכוי של חוטר ישי כראיה לקיומה[22].
במרץ 2009, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורו כנגד פסק דין, אשר חייב אותו להשיב ללקוחותיו כספים שנפסקו להם והוחזקו על ידו בנאמנות, ואשר לא העביר להם בטענה של קיזוז כל הסכום בגין שכר טרחתו. חטר-ישי הגיש תביעה נגדית בטענת מצג שווא שנדחתה[23].
בראשית שנות ה-90 היה חטר-ישי פעיל בקידום פעילויות לבנייה והשקעה בנדל"ן. אחד מהפרויקטים המוכרים שבהם חטר-ישי היה מעורב, תחת חברה בשם "מגדל הזוהר", היה הקמת שכונת גני אביב בלוד. שכונת גני אביב, כמו פרויקטי דיור נוספים אותה עת, תוכננה וקודמה על ידי המדינה בראשית שנות ה-90, בשנים שלאחר נפילת מסך הברזל וראשית העלייה הגדולה של העולים מרוסיה, במטרה לספק מענה לחוסר הגדול ביחידות דיור, כדי לאפשר פתרונות דיור. באותה עת, במסגרת החלטה 533 של מינהל מקרקעי ישראל, קידמה המדינה הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה למגורים. ההחלטה נועדה לאפשר התקשרויות בין יזמים וחוכרי קרקעות חקלאיות לזירוז הקמת פרויקטים למגורים[24], במטרה לזרז הקמת יחידות מגורים לעלייה הגדולה מרוסיה. ההחלטה כללה מתן תמריצים כספיים ליזמים השונים ממשרד השיכון לזירוז הבנייה[24][25].
חברת "מגדל הזוהר" רכשה זכויות בקרקעות שונות באזור העיר לוד, והקימה בין השנים 1993-1997 כ-5,000 יחידות דיור. לחברה הייתה מעורבות בפרויקטים נוספים באזורים שונים בישראל, אחד מהם, היה זכייתה בשנת 1998 במכרז לפינוי בינוי בגבעת שמואל. המכרז לא יצא אל הפועל עקב הליכים משפטיים שונים, בגדרם הוגשו כתבי אישום נגד דוד אפל ונגד עודד טל – בכיר במינהל מקרקעי ישראל אותה עת (אשר הורשעו בהם)[26][27]. בשנת 2011 נוהל הליך פירוק כנגד חברת מגדל הזוהר על ידי נושה, בשל חוב של 2 מיליון ש"ח. חטר-ישי ביקש לשלמו בשם החברה, אך בית משפט המחוזי בראשות השופטת ורדה אלשיך מנע אפשרות זו ונתן צו פירוק כנגד החברה[28][29].
במהלך השנים שלאחר מכן נמכרו על ידי המפרק זכויות שונות בחברה במאות מיליוני שקלים, ובשנת 2016, במסגרת הסדר נושים, נרכשה יתרת החברה על ידי חברת "הרברט סמואל על הים בע"מ" (על ידי בני משפחת דיין)[30].
חטר ישי הגיש מספר תביעות כנגד כלי התקשורת ובעלי תפקיד בגין הוצאת לשון הרע בעניינו במהלך כהונתו כראש הלשכה.
ב-1974 היה ממקימי חוגי סיירות, כמפעל הנצחה לזכר אורי מימון חבר לשירות בנח"ל המוצנח, שנפל במלחמת יום הכיפורים. ב-1987 זכה חטר-ישי בפרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים מידי יו"ר הכנסת, על חלקו בהקמת חוגי הסיירות[1].
חטר-ישי כיהן כחבר בוועדות ציבוריות ובגופים שונים, ובהם הוועד המנהל במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. בנוסף, הוא פעל שנים רבות לקידום פועלן של קרנות ואגודות הקשורות לשירותי הביטחון, ובהן הוועד למען החייל, חטיבת הצנחנים, גבעת התחמושת.
הוא העביר בשנת 2009 לשר המשפטים יעקב נאמן מסמכים בהם הועלו טענות נגד קידומה של שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, זיוה הדסי הרמן, לכהונת נשיאת בית משפט השלום בתל אביב. לפני כן, כשדנה הוועדה לבחירת שופטים בקידומה של הדסי הרמן לבית המשפט המחוזי, העלה חוטר ישי את השגותיו המפורטות נגד קידומה בפני חברי הוועדה.[39].
נשוי לתמר, עורכת דין ונוטריונית במקצועה, לבני הזוג יש תשעה ילדים[1].
"עיוותי בג”ץ ופסיקות שנוגדות את לשון החוק" | עו”ד דרור חוטר-ישי, סרטון בערוץ "הפורום הישראלי למשפט וחירות", באתר יוטיוב (אורך: 01:35:16)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
