Loading AI tools
כינוי לפרשני המקרא והתלמוד מן המאה ה-16 והלאה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך[1], במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל. בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו השולחן ערוך והגהות הרמ"א עליו יחד עם נושאי כליהם, פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה. אחרוני האחרונים התמודדו עם המודרנה ותהליכי החילון שחוללה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך רשימתי, חסרה הפניה לספרות רצינית ומבנה אנציקלופדי. | |
דף מתוך השולחן ערוך, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים | |
טווח תאריכים | בסביבות 1492 – הווה |
---|---|
אירוע התחלה | גזירות קנ"א, גירוש ספרד, המצאת הדפוס |
תקופה קודמת | ראשונים |
המעבר מתקופת הראשונים לתקופת האחרונים הוא תוצאה של צירוף כמה אירועים רבי משמעות שהתרחשו באמצע המאה ה-14 באשכנז [דרוש מקור], בסוף המאה ה-15 בספרד ובתחילת המאה ה-16 בתפוצות יהדות ספרד ואשכנז:
ביחס לעולם פסיקת ההלכה מתאפיינת תקופה זו בדברים הבאים:
לאורך התקופה נכתבו מספר רב של פירושים על השולחן ערוך[2]. מבין הספרים שנכתבו על כל חלקי השולחן ערוך:
ספרים שנכתבו על חלקים מתוך השולחן ערוך:
רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז:
גם בארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. לא כל הספרים נכתבו על פי מבנה השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם:
כיום כשחלק גדול מהעם היהודי עלה לארץ ישראל, ובארץ חיים ולומדים יחד בני העדות השונות. נכתבו ספרי הלכה מתוך סקירה של מנהגי העדות השונות, לדוגמה:
לצד אלה המשיכה להיכתב ספרות השו"ת הענפה. בה פוסקי ההלכה התמודדו עם מקרים פרטיים מסובכים ותוך כך ביררו לעיתים קרובות את ההלכה באופן כללי לעניינים אחרים, תוך כדי צירוף מקורות הלכתיים מהש"ס והפוסקים המאוחרים. במאה ה-17 נדידת יהודים מפולין למערב אירופה עוררו שאלות הלכתיות רבות, בתקופה זו נכתבו ספרי שו"ת רבים, ביניהם ספרי הרב יואל סירקיש - הב"ח, והרב יאיר בכרך[4].
פרשנות התלמוד התמקדה בתחילת תקופת האחרונים בפלפול בסוגיות התלמוד. פלפול זה הגיע לעיתים לקיצוניות, שהתבטאה בעיסוק בפרטי פרטים וערימת תלי תלים של השערות והנחות שלא הייתה להן משמעות מלבד האתגר האינטלקטואלי. שיטת לימוד זו עוררה עליה ביקורת, גם מצד רבנים, והיא הוחלפה בלימוד בעל אופי חקרני יותר, שהתמקד בהבנה קונספטואלית של הרעיונות ההלכתיים ובפענוח הגורמים העקרוניים המשפיעים על מהלכי הסוגיה. דרך לימוד זו, שמופיעה כבר בפירוש קצות החושן של רבי אריה לייב הלר, הגיעה למיצוי בשיטת בריסק שפותחה בידי רבי חיים מבריסק.
תקופת האחרונים התאפיינה בעושר גדול של תורות הגותיות, בחלקן מיסטיות. למן הקבלה של האר"י ותורת המהר"ל, דרך תנועת החסידות ותנועת המוסר ועד ההגות המודרנית של הרב קוק והרב יוסף דב סולובייצ'יק.
נכתבו גם פירושים חדשים למקרא, כגון פירושי הרא"ם, המהרש"ל, המהר"ל, הלבוש והט"ז על פירוש רש"י. כלי יקר, "אור החיים הקדוש" לרבי חיים בן עטר, ספרי חסידות על המקרא, "משך חכמה" לרבי מאיר שמחה מדווינסק, "העמק דבר" לנצי"ב ופירושו של רש"ר הירש לתורה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.