רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
נולד בשנת תק"ח לרב יחיאל מיכל בעיר דנציג (בימינו גדנסק שבפולין). בצעירותו למד אצל הרב יוסף ליברמן מפראג. בסביבות גיל שמונה עשרה עבר ללמוד אצל הרב יחזקאל לנדא ובאותה תקופה גם התחתן. לאחר חתונתו עבר לווילנה ועבד כסוחר ובאופן לא רשמי שימש כרב, כאידיאל שאין ליהנות מן התורה. לאחר שירד מנכסיו בסביבות שנת תק"ע שימש באופן רשמי כרב ודיין בווילנה.
והנה ידעתי כי יתלחשו עלי, ויאמרו הגם שאול בנביאים? הלא זה האיש ידענו בו שהיה מסוחרי ארץ, פרנקפורט ולייפסיג יותר מט"ו שנים, ותורתו אימת נעשית? והתורה העידה לא מעבר לים הוא שאינה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין! דע לך אחי, כי נסיעתי למרחקים לא היה לקבץ עושר חלילה, יעיד עליו אדון הכל, רק לפרנס בני ביתי. וירושה היא בידי מאבותי הקדושים הלא הוא אדוני אבי זקני הרב הגדול המפורסם בדורו לצדיק תמים מורינו הרב שמואל בעל המחבר ספר נחמות ציון ... זה היה דרכו כל ימיו לא נהנה מהתורה והיה לו עשרה בנים וכלכל אותם בכבוד ביגיע כפו, והיה דורש תמיד לרבים בדברי מוסר, ובצע כסף לא לקח. גם אני הלכתי בעקבותיו, ולא זזה הוראה מתוך ביתי זה יותר מעשרים שנה ולא נעשה דבר גדול בקהילתנו בלתי הסכמתי, לא בכסף ולא במחיר. עד זה שנתים שמטה ידי והייתי מוכרח לקבל עלי עול הוראה בקבלת פרס שהתירה התורה לתלמידי חכמים בזקנותם. וברוך אשר עשה לי הנפש הזה מעודי שלא לאהוב ממון.
— הקדמה לספר חכמת אדם
לרב אברהם דנציג היו לפחות שלושה בנים ושתי בנות. בנו משה נפטר בגיל עשרים, והוא קרא לשניים מחיבוריו "מצבת משה" ו"זכרו תורת משה" לזכרו.
הרב אברהם דנציג בא בקשרי משפחה עם משפחת הגאון מווילנה, אחר שבנו רבי יצחק נשא את נכדתו של הגר"א (בת בנו, רבי יהודה לייב). הוא גילה הערצה רבה לגאון, קרא לו "יחיד בדורו" ופירט את סדר לימודו בתחילת ספרו "זכרו תורת משה". בספרו חיי אדם הוא משיג על הגר"א מספר פעמים. בהקדמתו לספרו הבא חכמת אדם הוא מספר שרבים התרעמו על כך, ומשום כך הוא נמנע בספר זה מלהביא מדבריו.
הרב אברהם דנציג קיבל הסכמות לספריו ממספר רבנים, ביניהם ידידו ורבה של וילנה הרב אברהם אבלי פאסוועלער, שגם סייע לו בעריכת ספרו חכמת אדם. הסכמה נוספת לספרו חכמת אדם קיבל מרבי חיים מוולוז'ין, שאף יעץ לו לערוך את הספר לפי סימני השולחן ערוך, ולא ב"כללים" לפי סדר ענייני. כן התכתב רבות עם הרב מאיר פוזנר, מחבר הספר בית מאיר.
בשנת 1804 פרצה שרפה בסמוך לבית משפחת דנציג במחסן אבק שרפה, ושלושים ואחד אנשים נספו בה. לעומת זאת מבני המשפחה רק נפצעו. הרב אברהם דנציג תיקן לזכר הנס יום חג קבוע וכינהו פולווערפורים - "פורים של אבק שרפה".
ספרו "חיי אדם" נחשב כספר הפסיקה הנחשב ביותר במזרח אירופה עד התפשטות הספר משנה ברורה[א]. ברחבי ליטא ובלארוס התקיימו בריכוזים היהודיים חבורות מיוחדות בשם "חיי אדם", שמטרתן לימוד משותף, בדרך כלל עם רב או מגיד שיעור בספר "חיי אדם" הלכה למעשה. בערים רבות היו אפילו בתי כנסת מיוחדים - "קלויז חיי אדם".
נפטר בד' בתשרי ה'תקפ"א, בגיל שבעים ושלוש. נקבר בבית הקברות של שניפישוק בווילנה, בו טמון גם הגר"א.
ספריו
- חיי אדם - קיצור הלכות מחלק אורח חיים בשולחן ערוך
- נשמת אדם - חלק העיונים מספר חיי אדם
- חכמת אדם - קיצור הלכות מחלק יורה דעה בשולחן ערוך
- בינת אדם - חלק העיונים מספר חכמת אדם.
- קונטרס מצבת משה - בענייני אבלות
- זכרו תורת משה - קיצור הלכות שבת
- מצות משה - קיצור ספר חרדים
- שערי צדק - קיצור מצוות התלויות בארץ
- תולדות אדם - פירוש על הגדה של פסח
- בית אברהם - צוואתו
הרב דאנציג תכנן גם להוציא קיצור הלכות על דיני ממונות בשם משפטי צדק, וקיצור הלכות מאבן העזר בשם בית הנשים. הוא לא סיים את הספרים הללו, והחלקים שסיים צורפו לספרו חכמת אדם. בספריו הוא מזכיר עוד יצירות שחיבר ונשארו בכתב יד, ביניהם פירושים על ספר איוב וספר משלי. בשנת תשפ"ג הודפס בהוצאת מכון ירושלים ספר שחיבר כשהיה בן 22 ונתגלה בכתב יד[ב]:
קישורים חיצוניים
סכם
פרספקטיבה
אודותיו
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר יחיאל מיכל דאנציג", כנסת ישראל, ורשה, תרמ"ז, עמ' 18, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי אברהם ברבי יחיאל דאנציג מוילנה (בעל „חיי אדם”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רכ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- 'דנציג, ר' אברהם ב"ר יחיאל־מיכל', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 42 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1240).
- מאיר יהושע קצנלבוגן, מבוא - רבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם", חיי אדם עם פסקי משנה ברורה, ירושלים, תשס"ח, עמ' 21–44, באתר אוצר החכמה
על כתביו
- מרדכי מאיר, הרב אברהם דאנציג: מפעלו הספרותי שלא ראה אור, סידרא, גיליון יח, באתר JSTOR
- מערכת כתב העת, ספר דברי חכמים, מוריה תנא-תנג, ירושלים: מכון ירושלים, תשפ"ב, באתר אוצר החכמה
- הרב בנימין זאב כהן, חכם בחכמתו (הערות בספר חכמת אדם), בית אל, תשס"ז, באתר אוצר החכמה
אברהם בן יחיאל מיכל דאנציג (1748-1820), דף שער בספרייה הלאומית
כתביו
באתר דעת
באתר היברובוקס
- חיי אדם - תק"ע (הודפס בווילנא)
- חיי אדם - תקע"ט
- חיי אדם - תרי"ז
- חיי אדם - תרי"ח
- חיי אדם - תרל"ו
- חיי אדם ביידיש - הרב דוברוש בן משה אשכנזי, וילנא תרס"ג
- חכמת אדם - תקפ"ח
- בינת אדם
- שערי צדק - תקע"ב
- זכרו תורת משה - תקצ"ט
- זכרו תורת משה - תר"ה
- זכרו תורת משה - תר"ו
- זכרו תורת משה - תר"ח
- זכרו תורת משה - תרמ"ג
- זכרו תורת משה - תרמ"ו
- זכרו תורת משה - תרנ"ד
- זכרו תורת משה - תש"ז
- מצוות משה - תרמ"ג
- בית אברהם
- דרך אדם
- קיצור ספרי חיי אדם (ייתכן שזו מהדורה מוקדמת של קיצור שולחן ערוך של רבי שלמה גנצפריד):
באתר אשובה
חיי אדם השלם - מהדורת שנת תר"ד
ביאורים
- הספר "חכמת אדם" מצוטט גם בשו"ת חתם סופר (חלק יורה דעה סימן שכז), שאף הורה לבנו הכתב סופר כי כאשר ימהר ולא יהיה לו פנאי לבדוק שאלה ולהורות בכוחות עצמו, יפסוק על פי הספר "חכמת אדם". (מאיר יהושע קצנלבוגן, מבוא - רבי אברהם דנציג בעל חיי אדם, חיי אדם עם פסקי משנה ברורה, ירושלים, תשס"ח, עמ' 43-42, באתר אוצר החכמה)
- נתגלה בין כתבי יד של הרב יעקב מאיר מאלזס, שעברו מדור לדור במשפחתו עד לרב ארנסט גוגנהיים. נכדו של האחרון, הרב יונתן גוגנהיים, פיענח את כתב היד וערך אותו. (דניאל גוגנהיים, "Divrei Hakhamim, un manuscrit inconnu du rabbin Abraham Dantzig", באתר יהדות אלזס)
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.