ערך זה עוסק בעיר ניו יורק שבארצות הברית. אם התכוונתם למדינת ניו יורק בה שוכנת העיר, ראו ניו יורק (מדינה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ניו יורק (פירושונים).
על פי המתיישבים האירופאים, בשנת 1624 רכש המושל הקולוניאלי ההולנדי פטר מינואי את האי מנהטן משבט הלנאפי בתמורה לחרוזי זכוכית. ב-1664 כבשו האנגלים את המושבה ושינו את שמה ל"ניו יורק", על שם ג'יימס השני, הדוכס האנגלי של יורק ואלבאני. בסופה של המלחמה האנגלו–הולנדית השנייה נמסרה הולנד החדשה לאנגלים. ב-1700, אוכלוסיית שבט הלנאפי הצטמצמה ל-200 איש.[3]
ניו יורק התפתחה כנמל סחר בזמן השלטון האנגלי. ובשנת 1754, הוקמה בה אוניברסיטת קולומביה באישורו של המלך ג'ורג' השני.
במאה ה-19, עוצבה העיר מחדש בגלל גל ההגירה הבלתי נפסק ובגלל הפיתוחים. הצעת פיתוח בעלת חזון, תוכנית חברי הוועדה (1811), הרחיבה את רשת רחובות העיר כך שתכלול בתוכה את כל האי מנהטן, וב-1819 נפתחה תעלת אירי שחיברה את הנמל האטלנטי למרחבים החקלאיים של פנים צפון אמריקה. ב-1835 עקפה ניו יורק את פילדלפיה כעיר הגדולה ביותר בארצות הברית כולה. ב-1857 פעלו ידוענים רבים כשדולה להקמת הסנטרל פארק, שהפך לפארק העירוני הראשון שהוקם בארצות הברית. אוכלוסייה שחורה גדולה התקיימה במנהטן, וכמו כן גם בברוקלין. עד שנת 1827 עוד הוחזקו עבדים שחורים בניו יורק, אך במהלך שנות השלושים של המאה, הפכה ניו יורק למרכז בין-גזעי שפעל לביטול העבדות בצפון.
הכעס על הגיוס הצבאי במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית (1861–1865) הוביל למהומות הגיוס בניו יורק, אחת מהתקריות החמורות של איבוד אמון הציבור בהיסטוריה האמריקנית. בשנת 1898, נוצרה העיר ניו יורק המודרנית עם ביסוסם של רובע ברוקלין, שעד אז היה עיר עצמאית, מחוז ניו יורק (שכלל חלקים מהברונקס), מחוז ריצ'מונד, וחלקו המערבי של רובע קווינס.[5] פתיחתה של הרכבת התחתית בניו יורק בשנת 1904 עזרה לחבר את חלקי העיר החדשה. לאורך חציה הראשון של המאה ה-20, העיר הפכה למרכז עולמי לתעשייה, מסחר, ותקשורת. אך למרות זאת, להתפתחות זו היה מחיר. בשנת 1904, אוניית הקיטור "גנרל סלוקום" עלתה בלהבות הנהר המזרחי, ואיתה 1,021 נוסעיה. בשנת 1911, נשרף מפעל תעשייתי בעיר ו-146 פועלים נהרגו. בעקבות האסון גדל "איחוד עובדי הטקסטיל הבין-לאומי", וסטנדרטי הבטיחות במפעלים עלו.
בשנות ה-20 הפכה ניו יורק ליעדם של אפרו-אמריקאים רבים במהלך ההגירה הגדולה מהדרום. ב-1916, ניו יורק הייתה לביתה של התפוצה השחורה העירונית הגדולה ביותר בצפון. הרנסאנס הארלם שגשג במהלך תקופת האיסור, ביחד עם הצמיחה הכלכלית הגדולה שהגביהה את קו הרקיע של ניו יורק, עם בנייתם של גורדי שחקים רבים. בשנת 1948 ניו יורק הפכה לעיר המאוכלסת ביותר בעולם, לאחר שעקפה את לונדון, שהייתה כזו למשך מעל למאה שנה. השנים הקשות של השפל הגדול הובילו לבחירתו של פיורלו לה גוארדיה כראש העיר, ולנפילתה של המפלגה הדמוקרטית (שכונתה טמאני הול) לאחר 80 שנות שליטה פוליטית בעיר.
חיילים אמריקאים רבים שהשתחררו בתום מלחמת העולם השנייה וכן מהגרים רבים מאירופה שהגיעו בתום המלחמה הביאו לצמיחה כלכלית מהירה של העיר, ובניית שכונות חדשות במזרחה (בעיקר ברובע קווינס). הפיתוח הכלכלי הרב, והיותה של העיר אחת מהערים הגדולות היחידות בעולם שלא נפגעו במלחמה הביאו להפיכתה למרכז הכלכלה העולמית. בחירתה למיקום מטה האומות המאוחדות הדגישה את השפעתה הרבה של העיר, בתחום הפוליטיקה והכלכלה ואף בתחום האמנות.[6]
מגדלי התאומים עולים בלהבות
בשנות ה-60 וה-70, הביאו מיתון כלכלי ובעיות כלכליות לעליה בפשיעה ובמתח הבין גזעי. מצבה הכלכלי של העיר החל להשתפר בשנות ה-80, והפשיעה ירדה משמעותית הן בשל מדיניות עיריית ניו יורק וראש העיר החל משנת 1994 רודולף ג'וליאני, והן בשל השיפור במצב הכלכלי.
ב-17 בספטמבר2011 החלו הפגנות המוניות ברחובות ניו יורק כחלק מהמחאה החברתית אשר קיבלה את השם כיבוש וול סטריט. ההפגנות קמו במחאה על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית ועל התנהלותם של מקבלי ההחלטות. נכון לאמצע אוקטובר התרחבה הפעילות והיא מתקיימת בערים רבות נוספות, כמו וושינגטון, שיקגו ובוסטון, וזוכה לסיקור נרחב בתקשורת האמריקאית.
באוקטובר 2012 העיר שותקה למשך מספר יממות עקב פגיעת הוריקן סנדי, שהביאה לשיתוק הבורסה של ניו יורק, מערכת התחבורה של העיר: הרכבת התחתית של ניו יורק, האוטובוסים ונמלי התעופה חדלו מפעילות עם ביטולן של כ-18,000 טיסות מכל רחבי העולם אל העיר ניו יורק. הפעילות אל העיר הושבה בהדרגה עם חלוף הסערה.
במרץ 2020התפרץ בעיר נגיף הקורונה. נכון ל-9 באפריל העיר היא מוקד ההתפרצות במדינת ניו יורק שהיא מוקד ההתפרצות הגדול ביותר בארצות הברית ובעולם כולו. מערכות הבריאות של העיר התקשו לעמוד בעומסי החולים והמתים הרבים בעיר ובחומרי הציוד החמורים שהורגשו בכל רחבי ארצות הברית והעולם.
שינויי הטמפרטורות בניו יורק קיצוניים. בחורף שלג מכסה את העיר, ויכול להגיע לגובה של 30 ס"מ. כמות השלגים השנתית נעה בין 63.5 ס"מ ל-88.9 ס"מ.[8] באביב הטמפרטורות משתנות בין 15–30 מעלות צלזיוס. הקיץ חם מאוד ולח והטמפרטורות נעות בין 26–32 מעלות צלזיוס, ואף קרה שהטמפרטורות עלו ל-38 מעלות צלזיוס.
מאז איחוד רובעי העיר בשנת 1898 מנוהלת העיר על ידי עירייה אחת מרכזית בראש עיר חזק-מועצה. בראשה ניצב ראש עיר הנבחר על ידי תושבי העיר. ראש העיר הנוכחי הוא אריק אדמס. ראש העיר ומועצת העיר בת 51 החברים, נבחרים אחת לארבע שנים.[10] בעבר ראש העיר וחברי המועצה היו רשאים להיבחר לשתי תקופות כהונה בלבד עם אפשרות הארכה לכהונה שלישית. החל מ-2010, בעקבות כישלון הקמפיין שאותו הוביל ראש העירייה מייקל בלומברג, לא יכולים ראש העיר וחברי המועצה להיבחר לכהונה שלישית ותקופת הכהונה מוגבלת לשנתיים בלבד. לעיר ניו יורק מרכז עתיד שמטרתו השפעה על העתיד העירוני באמצעות מחקר והשפעה על מדיניות ציבורית.
העיר בנויה מחמישה רבעים, שכל אחד מהם הוא גם מחוז במדינת ניו יורק. הערה: מספרי התושבים מעודכנים לשנת 2020:[11]
מנהטן – Manhattan, עם אוכלוסייה בת כ־1.69 מיליון תושבים.
הברונקס – Bronx, עם אוכלוסייה בת כ־1.47 מיליון תושבים.
ברוקלין – Brooklyn, עם אוכלוסייה בת כ־2.73 מיליון תושבים.
קווינס – Queens, עם אוכלוסייה בת כ־2.40 מיליון תושבים.
סטטן איילנד – Staten Island, עם אוכלוסייה בת כ־495,000 תושבים.
סך כל האוכלוסייה בעיר ניו יורק נכון לנתוני מפקד האוכלוסין שנערך ב-2020 היא כ־8,804,190 תושבים.
ראשי עיריית ניו יורק מאז איחוד רבעי העיר
דמוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
לפי גודל האוכלוסייה, ניו יורק היא העיר הגדולה ביותר בארצות הברית והשנייה בגודלה בצפון אמריקה, אחרי מקסיקו סיטי. בסקר שנערך בשנת 2000 עלה כי בעיר ניו יורק 8,008,278 תושבים, 3,021,588 משקי בית ו-1,852,233 משפחות. צפיפות האוכלוסין היא 10,194.2 נפשות/לקמ"ר. מעריכים כי מספר תושבי העיר יגיע ל-9.5 מיליון תושבים עד שנת 2030.[12]
מספר התושבים בעיר גדל במיליון בין השנים 1940 ו-2000. ב-39 ממדינות ארצות הברית מספר התושבים קטן מזה שבניו יורק. מספר התושבים בעיר כפול ממספר התושבים בעיר השנייה בגודלה בארצות הברית – לוס אנג'לס ופי 27 יותר תושבים מאשר בעיר השנייה בגודלה במדינת ניו יורק – באפלו.
אילו היה כל אחד מרבעי העיר ניו יורק עיר עצמאית, הייתה ברוקלין העיר השלישית בגודלה בארצות הברית, קווינס – הרביעית, מנהטן – השישית, ברונקס – התשיעית, וסטטן איילנד – ה-42 בגודלה מבין ערי ארצות הברית.
בעיר ניו יורק התגוררו בשנת 2011 כ-1,086,000 יהודים,[13] נתון ההופך את העיר ניו יורק לעיר עם מספר היהודים הגבוה בעולם.
על פי דירוג רשימת הערים העשירות בעולם שפרסמה חברת ייעוץ ההגירה הנלי אנד פרטנרס בתחילת 2024, ניו יורק היא העיר המועדפת ביותר על עשירי העולם, ונכון ל-2024 גרים בה 350,000 מיליונרים (אחד מכל 24 אנשים בעיר). מתוכם, 60 מוגדרים כמיליארדרים ו-744 הם בעלי שווי הון של לפחות 100 מיליון דולר.[14]
בעיר ניו יורק פועלים מעל 120 מוסדות להשכלה גבוהה וביניהם מערכת האוניברסיטאות של אוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY) – האוניברסיטה העירונית הגדולה ביותר בארצות הברית. לאוניברסיטת העיר ניו יורק מבנים בכל חמשת הרבעים של העיר.
העיר ידועה במוסדות מחקר בתחומי הרפואה ומדעי החיים, ובהם אוניברסיטת רוקפלר והמכללה הרפואית וייל קורנל וכן מרכז מחקר הסרטן סלואון קייטרינג הנחשבים למובילי המחקר הרפואי בעולם. בתי החולים בעיר משמשים אף הם כמוסדות מחקר רפואיים מן הדרגה הראשונה. הידוע בהם הוא המרכז הרפואי מאונט סיני.
בעיר ניו יורק קיים מערך החינוך הציבורי הגדול ביותר בארצות הברית. למעלה ממיליון תלמידים לומדים ב-1,200 בתי הספר בעיר. כמו כן בעיר כ-1,000 בתי ספר פרטיים (הן חילוניים והן דתיים).
לעיר ניו יורק יש אחד מקווי הרקיע הידועים בעולם. בשל הצפיפות בעיר ובשל עלות הקרקע הגבוהה התפתחה העיר במרכזה לגובה, ובעיר נבנו מספר גדול מאוד של בנייני מגורים ועסקים גבוהים. למעשה מהווה קו הרקיע של ניו יורק שלושה קווי רקיע – קו הרקיע של מידטאון מנהטן (מרכז מנהטן), קו הרקיע של דאונטאון מנהטן וקו הרקיע של דאונטאון ברוקלין.
לעיר ניו יורק יש היסטוריה של בנייה לגובה. בעיר עשרה בניינים שונים, אשר כל אחד מהם החזיק בתואר "הבניין הגבוה בעולם" במועד זה או אחר בהיסטוריה. חלקם נהרסו במהלך השנים. הבניין הראשון שנשא תואר זה היה בניין ניו יורק העולמי שנבנה ב-1890. לאחר מכן החזיקה העיר ניו יורק בתואר "העיר עם הבניין הגבוה בעולם" במשך 75 שנים רצופות – בניין פארק רו נשא בתואר החל משנת 1899, ומרכז הסחר העולמי 1 נשא בתואר עד שנת 1974 עת נבנה בשיקגו מגדל סירס.
בעיר ניו יורק פועלים למעלה מ-2,000 מוסדות תרבות ואמנות ולמעלה מ-500 גלריות לאמנות.[15]
ראשיתם של מוסדות התרבות בעיר, בתרומות של תעשיינים עשירים אשר תרמו במהלך המאה ה-19 כספים להקמת מוסדות, כגון קרנגי הול ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות שהפכו למוסדות תרבות בין-לאומיים. המצאת החשמל הביאה להקמת תיאטראות רבים במפגש הרחובות ברודוויי ו-42, ואלה פיתחו את סגנון מחזות הזמר.
תרבות המזון בעיר כוללת סוגי מזון שונים ומגוונים, וזאת בשל המהגרים הרבים שעברו דרך העיר ומתגוררים בה, וכן רמות מזון שונות – החל מכ-4,000 דוכני מזון הפועלים ברחבי העיר והמוכרים נקניקיות, פלאפל, תירס חם, וקבב, וכלה במסעדות היוקרה היקרות ביותר בארצות הברית. בעיר כ-113 קמ"ר של שטחי פארקים וכ-22 ק"מ של חופים ציבוריים.[19]
קוראים עיתונים ברכבת התחתית.
מבטא
לחלק מתושבי ניו יורק היה מבטא (דיאלקט) ייחודי הנקרא מבטא ניו יורקי או "מבטא ברוקלינאי". מבטא זה הוא אחד המבטאים המוכרים והמאוזכרים ביותר בתרבות (יחד עם "המבטא הדרומי").
מקורו של מבטא זה בשפתם של מהגרים יהודים שהיגרו לארצות הברית בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 והתיישבו בניו יורק. יהודים אלה, שהיו בני המעמד התחתון, שילבו בשפתם ביטויים ביידיש, והמבטא מושפע משפה זו.
אחד המאפיינים של מבטא זה הוא היעדר הצליל "ר", כך למשל שם העיר מבוטא "ניו יוק" (New Yawk), "כאן" (באנגלית: "here" – "היר") יהגה "היה" (hiə) והפארק המרכזי בעיר יכונה "סנטוול פאאק" (pɔːk).
מאפיין נוסף הוא הארכת תנועת החוֹלָם, כך המילה "לדבר" (באנגלית "talk" – טוק") תהגה "טווק" והמילה קפה (באנגלית "coffee" "קוֹפי") תהגה "קווֹפי".
שילוב שני מאפיינים אלה יביא להגיית המילה "גירל" (girl – נערה) בצורה "גוֹייל", ו"ניו ג'רזי" תיקרא "ניו ג'ויזי".
העיר ניו יורק נחשבת למרכז עולמי בתחום הטלוויזיה, הפרסום, המוזיקה והעיתונאות. העיר מהווה את צרכן ויצרן התקשורת הגדול ביותר בארצות הברית.[22]
בעיר פועלים ענקי התקשורת טיים וורנר, הרסט וויאקום. כמו כן שמונה מעשר חברות הפרסום הגדולות בעולם ממוקמות בניו יורק.[23]
שנים משלושת העיתונים העיקריים של ארצות הברית מודפסים בניו יורק: הוול סטריט ג'ורנל והניו יורק טיימס. עיתונים נוספים היוצאים לאור בעיר הם הדיילי ניוז, הניו יורק פוסט (שנוסד בשנת 1801 על ידי אלכסנדר המילטון), וכן 270 עיתונים נוספים בהם עיתונים אתניים רבים בשפות שונות.[24]
"אל דיאריו לה פרנסה" הוא היומון הספרדי הגדול ביותר בניו יורק, והוותיק בארצות הברית.[25] כמו כן יוצא לאור בהארלם ה"ניו יורק אמסטרדם ניוז" – עיתון אפריקאי אמריקאי, והוילג' ווייס שיוצא לאור בגריניץ' וילג' שנחשב לעיתון אלטרנטיבי.
תעשיית הטלוויזיה של ניו יורק היוותה גורם מרכזי בפיתוחה הכללי של העיר. בעיר פועלות ארבע רשתות אמריקאיות עיקריות: ABC, CBS, NBC ופוקס, וכן רשתות הכבלים HBO, MTV, שואוטיים וקומדי סנטרל. נכון לשנת 2005, פעלו בעיר למעלה מ-100 תחנות טלוויזיה בכבלים.[26]
העיר ניו יורק מהווה מרכז כלכלי בין-לאומי, והמהווה למעשה אחד משלושת המרכזים הכלליים הגדולים בעולם (יחד עם טוקיו ולונדון). העיר מהווה מרכז בתחומי הביטוח, התקשורות, הפיננסים והנדל"ן בארצות הברית. התוצר הגולמי של אזור העיר ניו יורק מוערך ב-952.6 מיליארד דולרים, בשנת 2005, והעיר ניו יורק מהווה על כן את המרכז הכלכלי הגדול ביותר בארצות הברית.[28]
האזורים הכלכליים של העיר מתרכזים בדרום האי מנהטן (אזור וול סטריט) ואזור מידטאון מנהטן – ובאזורים אלה מצויים ריכוזי גורדי שחקים הגדולים בעולם.
השירותים הפיננסיים הפועלים בעיר מהווים 33% מהמעסיקים של העיר.[29]
תעשיית הנדל"ן מהווה אף היא גורם בר השפעה בכלכלת העיר, ותעשיית הטלוויזיה והסרטים הפועלת בעיר היא השנייה בגודלה בארצות הברית.[30]
תחום התעשייה היווה בעבר מרכיב תעסוקתי מרכזי, אולם החל משנות ה-80 יורד חלקו של מרכיב זה בכלכלה העירונית. תחומי התעשייה העיקריים של העיר הם תחומי הביגוד, הכימיקלים, תעשיית המתכת, הרהיטים והמזון המוכן.[31] בתחום המזון מועסקים כ-19,000 עובדים, מהם רבים הם מהגרים שאינם דוברי אנגלית. המחזור של תחום המזון בניו יורק מגיע ל-5 מיליארד דולרים בשנה.[32]
מוצר המזון הייחודי המוביל של העיר ניו יורק הוא השוקולד – העיר מייצאת שוקולד בשווי 234 מיליון דולרים מדי שנה.
מקורם של מי הברז בניו יורק הוא באגן ניקוז שנמצא בהרי הקטסקיל. 90% ממי הברז בניו יורק מגיעים ממקור זה והם נחשבים לאיכותיים וטעימים במיוחד.[33]
נכון ל-2024, ניו יורק נמצאת במקום השביעי בדירוג הערים היקרות בעולם של חברת הייעוץ האמריקאית מרסר.[34]
הלוגו הרשמי אשר עוצב בידי מילטון גלייזר לטובת קידום תיירות העיר
תיירות
I Love New York (מעוצב כ-I ❤ NY) הוא סלוגן, לוגו ושיר שהם הבסיס לקמפיין פרסומי שפותח על ידי חברת השיווק וולס, ריץ', גרין בניהולה של מרי וולס לורנס,[35] מאז שנת 1977, במטרה לקדם את התיירות במדינת ניו יורק[36] בכלל ובעיר ניו יורק בפרט, אשר היו אז במשבר תיירותי. הלוגו מכניס למדינת ניו יורק 30 מיליון דולר בכל שנה. עם יציאתו החלו חנויות מזכרות בעיר למכור מגוון מוצרים מעוטרים בלוגו המפורסם, החל מכוסות קפה ועד חולצות וכובעים.[37]
ליגת ברודוויי (אנ') דיווחה שהופעות ברחוב ברודוויי מכרו כרטיסים בשווי כולל של כ-1.27 מיליארד דולר בשנים 2013–2014, עלייה של 11.4% מ-1.139 מיליארד דולר בעונת 2012–2013. מספר התיירים בעיר בשנת 2021 עמד על כ-32.9 מיליון, כשמתוכם 30.2 מבקרים מקומיים (אמריקאים) וכ-2.7 מבקרים בין-לאומיים[38].
מרבית תושבי העיר ניו יורק משתמשים בתחבורה הציבורית – ולמעשה אחד מכל שלושה מהמשתמשים בתחבורה ציבורית בארצות הברית, מתגורר בעיר ניו יורק.[39] 66% ממספר המשתמשים בקווי הרכבת ברחבי ארצות הברית – הם תושבי הפרוורים של ניו יורק המשתמשים בקווי הרכבת כדי להגיע לעבודתם (וממשיכים, לרוב, את דרכם למקום עבודתם תוך שימוש במערכת התחבורה הציבורית של העיר ניו יורק). בכך שונה העיר ניו יורק באופן משמעותי מייתר חלקי ארצות הברית, שבהם 90% מהעובדים מגיעים למקומות עבודתם במכונית פרטית. ניו יורק היא העיר היחידה מבין ערי ארצות הברית שבה מחצית משקי הבית אינם מחזיקים בבעלותם מכונית, וברובע מנהטן, ל-75% ממשקי הבית אין כלי רכב בבעלותם (הממוצע בארצות הברית הוא 8%).
מערכת הרכבת התחתית של ניו יורק היא הגדולה בעולם במספר תחנותיה (468 תחנות), והשלישית בגודלה בעולם במספר נוסעיה (למעלה ממיליארד נוסעים בכל שנה). מערכת זו ייחודית בכך שהיא פועלת 24 שעות ביממה (בחלק מהקווים), בניגוד לרכבות תחתיות אחרות בעולם הפועלות רק חלק משעות היום (כגון לונדון, פריז, וושינגטון וטוקיו).
ישנן כ-12,000 מוניות בניו יורק, הידועות בצבען הצהוב.[40]
בעיר ניו יורק פועלת מערכת האוטובוסים ומערכת הרכבות הגדולה ביותר בצפון אמריקה. מערכת קווי הרכבות מקשרת את העיר לפרבריה
(בשלוש מדינות נפרדות: קונטיקט, ניו יורק וניו ג'רזי) ומשתרעת על פני 20 קווי רכבת נפרדים בהם כ-250 תחנות.[41][42] קווי הרכבת יוצאים משתי התחנות הרכבת העמוסות ביותר בארצות הברית: גרנד סנטרל ותחנת פן.[43][44] תחנה אחרת, שידועה דווקא בשל עיצובה הייחודי, היא תחנת מרכז הסחר העולמי במנהטן תחתית.
העיר ניו יורק מהווה את השער האווירי המרכזי של ארצות הברית,[45] ופועלים בעיר שלושה שדות תעופה עיקריים: נמל התעופה הבין-לאומי קנדי, נמל התעופה הבין-לאומי ניוארק ליברטי ונמל התעופה לה גוארדיה. ישנן תוכניות להקמת נמל תעופה בין-לאומי נוסף: נמל התעופה הבין-לאומי סטיוארט. 100 מיליון נוסעים עוברים דרך שדות תעופה אלה מדי שנה.[46] שדות התעופה מנוהלים על ידי רשות הנמלים של ניו יורק.
כרבע מהנוסעים היוצאים מארצות הברית עוברים דרך שדות התעופה קנדי וניוארק.[47]
אחוז המשתמשים באופניים או הולכים ברגל מבין תושבי ניו יורק הוא הגבוה ביותר בארצות הברית. מדי יום נוסעים כ-120,000 נוסעים באופניהם, ו-21% מתושבי ניו יורק נוסעים באופניהם או הולכים ברגל לעבודתם (הממוצע הארצי בארצות הברית הוא 8%).[48][49]
מערכת נרחבת של כבישים ומנהרות מקשרת את העיר לסביבתה, אולם עומסי התנועה רבים, ופקקי התנועה יכולים להימשך מספר שעות. גשר ג'ורג' וושינגטון נחשב לגשר העמוס בעולם במספר כלי הרכב העוברים בו.[50]
פורטל ניו יורק הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות העיר ניו יורק. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בניו יורק על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.
.svg)
ערך מורחב – גאוגרפיה של העיר ניו יורק
.JPG)
.jpg)
.jpg)
טוקיו, יפן (מ־1960)
בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין (מ־1980)
מדריד, ספרד (מ־1982)
קהיר, מצרים (מ־1982)
סנטו דומינגו, הרפובליקה הדומיניקנית (מ־1983)
רומא, איטליה (מ־1992)
בודפשט, הונגריה (מ־1992)
ירושלים, ישראל (מ־1993)
לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת (מ־2001)
יוהנסבורג, דרום אפריקה (מ־2003)
בנגקוק, תאילנד (מ־2018)
אתר האינטרנט הרשמי של ניו יורק
ראש עיריית ניו יורק וינסנט אימפליטרי מבקר בישראל. יומני כרמל ספטמבר 1951
מירב מורן, ניו יורק עוברת מהפך. אם הוא יצליח, רבים יוכלו להגשים את החלום לגור בה, באתר הארץ, 24 ביולי 2024
ניו יורק (ניו יורק), דף שער בספרייה הלאומית
