Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיוס חובה הוא חוק שמחייב את כל תושבי המדינה הכשירים (גופנית ונפשית) להתגייס לשירות למען המדינה.
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
| גיוס החובה בעולם |
|
מדינות שאין בהן צבא
מדינות שאין בהן גיוס חובה
מדינות שיש בהן גיוס חובה, אך פחות מ-20% מבני קבוצת הגיל כולה (כוללים גברים או נשים) נאלצים להתגייס
מדינות שהממשלה הנוכחית שלהן מתכננת לבטל גיוס חובה
מדינות שיש בהן גיוס חובה
אין מידע |
לכל מדינה יש יכולת לקבוע את גיל גיוס החובה, וגם את תנאי השירות ואורכו. גיוס החובה עשוי להיות מצב קבוע, או להיות מוכרז בעת מצבי חירום שונים. גיוס חובה כמצב קבוע קיים לדוגמה במדינת ישראל – הן גיוס החובה לצה"ל והן לשירות המילואים – וגם בצבאות של מדינות נוספות, כדוגמת שווייץ וקולומביה. גיוס חובה במצב חירום התבצע לדוגמה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה ובזמן מלחמת וייטנאם.
קיימות מספר סיבות לשימוש בכלי של גיוס חובה. למשל, בישראל נטען רבות כי "מדינה קטנה מוקפת אויבים" זקוקה לכל חייל שתוכל לגייס, ולכן, אין לתת מקום להעדפה אישית של כל אדם, האם לשרת את מולדתו אם לאו. במדינות אחרות קיימות סיבות שונות לגיוס החובה. לדוגמה, בקולומביה יש מרד פנימי ובעיות אזרחיות. בגרמניה יש סיבות היסטוריות שכבר אינן קיימות בימינו: גיוס החובה בגרמניה בוטל בחוזה ורסאי, חודש על ידי היטלר בחוק הגיוס ב-1935, המשיך לאחר הפסד גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובוטל לבסוף ביולי 2011[1]. גיוס החובה בגרמניה נמשך לאחר מלחמת העולם השנייה בשל המלחמה הקרה, שהתקיימה בתוך גבולות גרמניה, בין שני חלקיה: גרמניה המזרחית הקומוניסטית, שנשלטה למעשה על ידי ברית המועצות, וגרמניה המערבית, שנתמכה על ידי מעצמות המערב: ארצות הברית, בריטניה וצרפת.
במדינות רבות ישנה טענה כי גיוס חובה ושירות חובה גורמים למיליטריזציה של החברה האזרחית, ובכך, ליצירת חברה שהיא גברית-מאצ'ואיסטית ואלימה יתר על המידה, כאשר עקרונות חברתיים נזנחים, או לכל הפחות מקבלים חשיבות מועטה יותר. נושאים כגון: חינוך, בריאות, רווחה, טיפול בפשיעה וכדומה, מקבלים פחות התייחסות ופחות כוח אדם. נוסף על כך, קיימת הטענה, שגיוס חובה פוגע בחופש העיסוק, חופש המצפון ובחירויות בסיסיות נוספות, ובכך הוא אנטי-דמוקרטי.
עוד מציינים את התקציב הגדול מאוד שדורש צבא חובה, ואת היתרון של צבא מקצועי, שבו לכל החיילים ותק של שנים, על פני צבא גדול ומסורבל יותר. עוד מתלוננים מהצד הליברלי, שמדובר בעבדות לא מוסרית בעבור המדינה, שמעכבת בשנים את התקדמותם של צעירים. במגזרים שמרניים, נחשבת כפגיעה הכרחת אזרחים לשהות עם אנשים בעלי השקפת עולם ואורח חיים שונים משלהם, הידועה כאפקט כור היתוך, דבר שעלול לגרום לנטישת הקבוצה וערעור צדקת דרכה.
מנגד, ישנה טענה שגיוס חובה תורם רבות למדינה. ערכים כגון פטריוטיות, רעות וערבות הדדית ואהבת הארץ, מוטמעים באזרחים, מתוקף היותם מגויסים, ודווקא בגלל אפקט כור ההיתוך.
ערך מורחב – שירות חובה בצה"לבישראל מתקיים גיוס חובה מראשית ימיה, בהתאם לחוק שירות ביטחון. בשנת 2013 הועלתה בכנסת הצעה לתיקון החוק, כך שיבוטל גיוס החובה לצה"ל[2]. הרקע להצעת החוק הוא פקיעת תוקפו של חוק טל וחקיקת "חוק השוויון בנטל"[3], שמרחיב את גיוס החובה גם לאוכלוסייה מהמגזר החרדי. מציעי החוק הסבירו שביטול גיוס החובה יפתור את בעיית חוסר השוויון.
בשנת 2014 פורסם מסמך פנימי של המרכז למדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל[4], הממליץ לצבא להתכונן לשינויים במודל הגיוס ולביטול גיוס החובה, על רקע השיח הציבורי הגובר בעניין. המסמך קובע כי "על צה"ל להתכונן לתרחיש זה, על סמך מה שהתרחש בצבאות אחרים".
רק מעט מדינות מחייבות גיוס נשים. בשנת 1951 היו רק ארבע מדינות שגייסו נשים לשירות חובה: צ'ילה, פקיסטן, טורקיה וישראל. בשוודיה היה גיוס חובה לרופאות, רופאות שיניים ואחיות[5]. מדינות שונות כללו בחוקיהן אפשרות לגיוס חובה של נשים בעת מלחמה[6].
החל מינואר 2015 יש גיוס חובה לנשים בנורווגיה, והיא המדינה היחידה בנאט"ו המקיימת גיוס חובה לנשים[7]. גם קוריאה הצפונית החילה גיוס חובה החל משנת 2015[8].
במרץ 2017 הודיעה ממשלת שוודיה על החזרת גיוס החובה לאחר שבוטל שבע שנים קודם לכן, וכי חוק גיוס החובה יחול גם על נשים[9].
מדינות שבימינו מגייסות נשים באופן פעיל לשירות צבאי הן בוליביה, צ'אד, אריתריאה, ישראל, מוזמביק, נורווגיה, צפון קוריאה ושוודיה.
צבא, שירות חובה, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
