מגדל החירות
הבניין הראשי של מתחם מרכז הסחר העולמי ברובע מנהטן, ניו יורק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדל החירות (באנגלית: Freedom Tower או One World Trade Center) הוא גורד שחקים במנהטן תחתית בניו יורק שנבנה במתחם מרכז הסחר העולמי, בסמוך לחורבות מגדלי התאומים שנהרסו בפיגועי 11 בספטמבר 2001. גובהו 1,776 רגל (541.32 מטר), כשנת העצמאות של ארצות הברית. הוא הבניין הגבוה בחצי הכדור המערבי (הבא אחריו הוא מגדל סנטרל פארק) ובארצות הברית כולה (הבא אחריו מחוץ לניו יורק הוא מגדל ויליס בשיקגו) והבניין השביעי בגובהו בעולם. הוא נחנך בנובמבר 2014.[1][2] המגדל נחשב לאחד מסמליה של ניו יורק ומנהטן בעיקר.
 | |
 | |
| מגדל החירות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גורד שחקים |
| שימוש | משרדים, נקודת תצפית וקמעונאות |
| כתובת | מרכז הסחר העולמי |
| מיקום | ניו יורק, ניו יורק |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| בעלים | רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 27 באפריל 2006 – 3 בנובמבר 2014 (8 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
3 בנובמבר 2014  |
| חומרי בנייה |
זכוכית משוריינת, פלדה, בטון מזוין, אלומיניום |
| עלות | 3.8 מיליארד דולרים |
| אדריכל |
דייוויד צ'יילדס, סקידמור, אווינגס ומריל, דניאל ליבסקינד |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות פוסט-מודרנית |
| מידות | |
| גובה | 541.3 מטר |
| שטח |
325,279 מ"ר |
| קומות | 104 (+5 קומות מרתף) |
| קואורדינטות | 40°42′47″N 74°00′49″W |
|
www | |
  | |
התוכניות
סכם
פרספקטיבה
מגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי קרסו בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001. בשנת 2002 נהגה רעיון לשיקום המתחם, שכלל את שחזור המגדלים. המגדלים החדשים תוכננו כך שייראו כקודמיהם, אך יהיו גבוהים יותר בחמש קומות, וכן עמידים וחזקים יותר. במיקום המקורי נבנתה האנדרטה הלאומית והמוזיאון לפיגועי 11 בספטמבר, ועל כן המתחם תוכנן לעמוד כשלושים מטר דרומה. משפחות רבות של נספים בפיגועים תמכו מאוד בתוכנית ואף אישים מפורסמים כמו נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ הביעו את תמיכתם הנרחבת בפרויקט, אשר לא התקבלה לבסוף.
בראש הפרויקט עמד האדריכל דניאל ליבסקינד, אשר נודע בעיצוביו הסוחפים, המסמלים אירועים או תקופות בולטות הקשורות אל אופי המקום. בפברואר 2003 חשף ליבסקינד את עיצובו הראשון של המגדל. בעיצוב הראשון והלא-שגרתי הבניין כלל כ-55 קומות אשר לבדן יתנשאו לגובה של 300 מטרים בערך או פחות, וכי במקביל אליהם תתנשא אנטנה רחבה בקוטר של למעלה מעשרה מטרים בעלת עיצוב צבעים טרופיים וחופשיים, אשר תוסיף למגדל 241.3 מטרים. משטרת ניו יורק דחתה את העיצוב, כאשר הבינה כי העיצוב מסוכן וכי אנטנת הזכוכית תוכל להתנפץ ולגרום לקריסת הבניין, ובדצמבר 2003 חשפו האדריכלים דניאל ליבסקינד ודייוויד צ'יילדס במסיבת עיתונאים את עיצובו המחודש של המגדל, בו המגדל יכלול 60 קומות של משרדים, שתי קומות של מסעדות, וקומת תצפית. מעל הקומה האחרונה של המגדל בעיצוב זה יוצבו כחמישים קומות נוספות, אשר נעמדות על עמוד ברזל ועשויות זכוכית בלבד, ולכן נבנות ליופי בלבד. גם רעיון זה נדחה על ידי משטרת ניו יורק מחשש לפיגועי תופת, אף על פי שלבניין צורה טרפזית ושקריסתו תהיה קשה מהבניינים שקדמו לו. בשני העיצובים הקודמים תוכנן פארק זיכרון בדרום הבניין, ובו אלומת אור שמנצנצת לשמיים. בשני העיצובים הוקף הבניין בנייני משרדים רגילים לגמרי.
בתחילת שנת 2004 הודיעה משטרת ניו יורק כי יש לערוך שינויים בתכנון הפרויקט מכיוון שנעשה שימוש מופרז בזכוכית, דבר שעלול לעורר חשש ביטחוני מפני פיגועי תופת באזור. לבסוף הוחלט שהמגדל יוזז למרחק 25 מטר מהרחוב והכביש הראשי; כן הוחלט כי הוא יעמוד על בסיס בגובה עשרים קומות (כ־60 מטרים) - כל זאת מחשש לפיגועי פתע ממכוניות תופת באזור. עשרים קומות הבסיס ישמשו כקומות שירות ורק קומות 21 ומעלה ישמשו למשרדים.
ב-2004 הציעו האדריכל הרברט בלטון (Herbert Belton) והמהנדס קנת' גרדנר (Kenneth Gardner) תוכנית למיזם לו קרא בשם הקוד מגדלי התאומים 2 (Twin Towers 2). ביולי 2004 התקיים טקס הנחת אבן הפינה באתר, שנודע בכינויו "גראונד זירו". אבן הפינה עשויה גרניט במשקל 20 טונות ועליה חקוק המשפט "נושאים ברוח החירות". כשנתיים לאחר מכן, בשנת 2005, הציג דייוויד צ'יילדס את עיצובו לבניין. העיצוב היה שונה לגמרי מהאחרים, וצורתו הייתה כטרפז. הבניין לא היה מרובע כמו קודמיו, אלא היה מורכב משישה משולשים בערך המשתלבים יחד ויוצרים חיבור מושלם.
בקומות העליונות של המגדל הוצבו טורבינות נסתרות אשר אמורות לספק 20% מתצרוכת החשמל של הבניין. בראש המגדל, בכל העיצובים, הוצבה אנטנה ענקית, ואלומת אור מבצבצת ממנה לזכר הנספים בפיגועים ולסמל החופש והחירות הנצחיים. הבניין בעיצובו הסופי הושפע בעיקר מהאנטנה, שהיא סמלו. האנטנה בעיצוב זה אינה כאנטנת הבניינים התאומים, שכן זו הוצבה לשידורי טלוויזיה, וזו במגדל הוצבה לזכר הנספים. "המגדל ישתלב בנוף פסל החירות מנמל ניו-יורק, כל המגיע מספינות נוסעים אל העיר ידע כי הגיע לארץ חירות", אמר ליבסקינד.
המגדל חובר במעבר תת-קרקעי לתחנת מרכז הסחר העולמי, המחברת את מנהטן לניו ג'רזי.
שאר מגדלי מרכז הסחר העולמי החדש
- מרכז הסחר העולמי 2 - נמצא בשלבי ההכנה
- מרכז הסחר העולמי 3 - נחנך ב-11 ביוני 2018.
- מרכז הסחר העולמי 4 - נחנך בשנת 2013.
- מרכז הסחר העולמי 5 -בנייתו תתחיל בשנת 2024 מועד השלמתו לא ידוע (אנ')
- מרכז הסחר העולמי 7 - נבנה במקומו של מגדל באותו השם, שקרס בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, נחנך בשנת 2006.
בצורת עיצובו של מגדל החירות, גם הבניינים המקיפים אותו קיבלו עיצוב מעניין, למשל, בבניין 2 הרצפה נפרדת לארבעה חלקים בקומות הגג עד ליצירת משולש ישר-זווית. מגדלים 3 ו-4 גם הם יבנו תוך כדי הפרדות חלקים של התשתיות. פארק הזיכרון נדחה בעיצוב זה, ובמקומו עוצבה אנדרטת זיכרון הכוללת את טביעות הרגל של הבניינים המקוריים, וביניהם מוזיאון. העיצוב כלל גם פסל מרשים הדומה לסיכת שיער בין בניין 2 לבניין 3. משטרת ניו יורק הציעה לצ'יילדס לעשות את הבניין ברוחב אחיד, וכך בסוף 2006 הוצגה הגרסה הסופית של הבניין, תוך כדי סיום העבודות על הבניין השישי, שנקרא "בניין 7", היות שנבנה על חורבות הבניין השביעי המקורי. משטרת ניו יורק קיבלה את ההצעה והבניין החל להבנות בשנת 2009, תוך כדי מאבק ציבורי לבניית מגדלי התאומים 2.
עלות משוערת
בפברואר 2007 הערכה הייתה כי העלות הראשונית של בניית מגדל החירות תהיה כ-3 מיליארד דולרים, או 12,380 דולר למטר רבוע. עם זאת, בינואר 2012 העלות המוערכת של המגדל עלתה ל-3.8 מיליארד דולרים, מה שהפך אותו לבניין היחיד היקר ביותר בעולם באותה העת. בנייתו של המגדל מומנה בחלקה בכמיליארד דולרים מכספי ביטוח מחברת הביטוח של לארי סילברסטיין שהיה השוכר הבלעדי של מרכז הסחר העולמי המקורי. מדינת ניו יורק גייסה 250 מיליון דולרים עבור עלויות הבנייה, ורשות הנמלים הסכימה לממן מיליארד דולרים נוספים באמצעות מכירה של איגרות חוב. כמו כן העלאת סכומי האגרה עבור גשרים ומנהרות על ידי רשות הנמלים נועדה כדי לגייס כספים, עם זאת, ההכנסות של העלאות אגרה אלה לא שימשו בסופו של דבר לשלם עבור בניית המגדל.
בעלות ושכירות
המגדל נמצא בבעלות רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, אך 5% מזכויות הבניין הם בבעלות חברת Durst, בתמורה להשקעה של מאה מיליון דולר. כמו כן, החברה ניהלה עבור רשות הנמלים את ניהול הבנייה, השכרת המשרדים ותחזוקת הבניין.
בשנת 2006, מדינת ניו יורק הסכימה לחכירה למשך 15 שנים של שטח בגודל 38,600 מ"ר של מרחב פנימי במרכז הסחר העולמי, עם אופציה להארכת תקופת החכירה ולהגדלת השטח עד ל-90,000 מ"ר. מנהל השירותים הכלליים של ארצות הברית (GSA) הסכים בתחילה לחכירה כ-59,900 מ"ר של שטח, והמשרד לשירותים כלליים של מדינת ניו יורק (OGS) תכנן חכירה של כ-38,300 מ"ר של משרדים. עם זאת, בחודש יולי 2011, GSA העביר את רוב שטח הרצפה המוחכרת שלה לרשות הנמלים, וגם OGS נסוג מהסכם החכירה. בחודש אפריל 2008, רשות הנמלים הודיעה שהיא מחפשת מועמד להפעלת מרפסת תצפית בשטח של 1,700 מ"ר בקומה ה-102 של המגדל.
גלריית תמונות
.jpg)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מגדל החירות (באנגלית)- צפייה באתר ה-Ground Zero ממצלמות רשת
- צפייה 2
הערות שוליים
...
...
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
