משה אלעזר קסטל (1909–12 בדצמבר 1991), היה צייר ישראלי.
משה קסטל, 1977 | |
לידה |
1909 ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
12 בדצמבר 1991 (בגיל 82 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
לאום | ישראלי |
מקום לימודים |
|
תחום יצירה | ציור |
זרם באמנות | אופקים חדשים |
פרסים והוקרה | |
ביוגרפיה
קסטל נולד בירושלים לרב יהודה קסטל ולרחל בת יוסף אנקונה. (משפחתו הספרדית הגיעה לארץ מקסטיליה בשנת 1492). הוא למד בבצלאל בין השנים 1922 ו-1925. באותה תקופה למד אצל יצחק פרנקל בתל אביב שם הושפע על ידי האמנות הצרפתית המודרנית[1][2][3]. הוא למד באקדמיה ז'וליאן ובאקול דה לובר בפריז. קסטל חזר לישראל וגר בצפת ב-1940 והחל מתקופה זו ועד לאחרית ימיו הושפע רבות מן הרוח המיסטיקנית היהודית.
קסטל היה אחד ממייסדי אופקים חדשים ב-1947 ביחד עם מרסל ינקו, יחזקאל שטרייכמן ואחרים, ובמהלך השנים יצר ציורי קיר ותבליטים במקומות שונים בארץ ומחוצה לה. כמו כן זכה בפרסים רבים והציג תערוכות רבות[4].
בין השנים 1925–1940 ישב רוב הזמן בפריז. יצירותיו המוקדמות היו בעלות אופי אוריינטלי. בשנות הארבעים, כאשר התגורר בצפת, תרם רבות להקמת קריית האמנים צפת עם שוך קרבות תש"ח[4]. תמונותיו מתקופה זו אפופות אווירה מיסטית וניכרת בהן השפעתה של אסכולת פריז. בהמשך דרכו האמנותית, נטה לעבר המופשט והאמנות הכנענית ועיצב סמלים צורניים כמו ציור הקיר במלון "דן אכדיה" בהרצליה ותבליטי הקיר במשכן נשיאי ישראל בירושלים. נפטר בתל אביב בשנת 1991[4].
משפחתו
אחיו היה יוסף חיים קסטל.
הנצחה
בתאריך 21 בפברואר 2010 נפתח במעלה אדומים מוזיאון משה קסטל המוקדש להצגת עבודותיו של קסטל. המוזיאון נבנה במקום בו שאף קסטל עצמו להקימו, על גבעה סמוכה לביתה של אלמנתו. המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל דוד רזניק. במוזיאון מוצגות עבודותיו של קסטל מכל התקופות, מאוספה הפרטי של אלמנתו, ממוסדות ומאספנים פרטיים וביניהם אוסף שיף וסר אייזיק וולפסון[5].
בשנת 2021 נערכה במוזיאון תערוכה בשם דיאלוגים חזותיים עם משה קסטל – תערוכת מחווה של אמני גלריה אגריפס 12 לצייר קסטל. התערוכה שאצרו אסנת שפירא ולנה זידל הוצגה לרגל 10 שנים להקמת המוזיאון, ולוותה בסרט וידאו בהשתתפות ד״ר גדעון עפרת.
בתאריך 26 ביולי 2005 דאר ישראל הנפיק סדרה של 3 בולי דאר על ""אמנות ישראלית" . אחד מהבולים האלה הוקדש לציור של משה קסטל משנת 1958 שכותרו "לוחות הברית". הבול עוצב על ידי האמן אד ואן אויין.[6]
תבליטים וציורי קיר חשובים
- מלון דן אכדיה בהרצליה, 1955.
- משרדי אל על במרכז רוקפלר בניו יורק, 1955.
- חלונות צבעוניים לבית הכנסת באוניה ישראל, 1956, ובאוניה ירושלים, 1957.
- אודיטוריום ע"ש צ'רצ'יל בטכניון, 1958.
- בנייני האומה בירושלים, 1958.
- שיר תהילה לירושלים במשכן הכנסת בירושלים, 1966.
- כותל תהילה לירושלים במשכן נשיאי ישראל בירושלים, 1970.
מתערוכותיו החשובות
- משה קסטל – תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב, 1942.
- משה קסטל – תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב, 1946.
- קסטל השתתף בתערוכה הראשונה של "אופקים חדשים" במוזיאון תל אביב, 1948.
- קסטל השתתף בביאנלה ה־24 שנערכה בוונציה, 1948.
- משה קסטל – תערוכת יחיד בגלריה פלינקר, בפריז, 1965.
- תערוכה בג'אנוס גלרי, בוושינגטון, 1977.
- תערוכת יובל שישים שנות יצירה : 1924–1984, במשכן הכנסת, ירושלים / משה קסטל, משה אלעזר בן יהודה, (אוצר התערוכה, ומוציא אלבום איורים עם דברי לואי בעברית ובאנגלית, (31 דף)), מוציא לאור: Rishon Le-Zion: Rainbow Art Centre, תשמ"ה, 1984.
- תערוכת מחווה ליובל ה־80 של משה קסטל, במוזיאון באר שבע לאמנות ישראלית.
- זכרונות משכונת הבוכרים: היבטים בוכריים ביצירתו של משה קסטל, מוזיאון הצייר משה קסטל, (אוצרת: אלה צ'רניאק, טקסט: אלה צ'רניאק, גיורא פוזיילוב, עיצוב הקטלוג: צרויה ורשבסקי), מעלה אדומים: מוזיאון הצייר משה קסטל, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח – המרכז לחקר יהדות בוכרה, סתיו 2014 – אביב 2015.
קסטל באלבומי ציור
- חיים גמזו, עשרה ציירים בישראל, חיים אתר, יוסף זריצקי, מרסל ינקו, מרדכי לבנון, אריה לובין, משה מוקדי, יוחנן סימון, משה קסטל, ראובן רובין, מנחם שמי, מוציא לאור: אשכול, תל אביב, תשי"ב.
- שישה אמנים ישראליים: משה קסטל – יום של תקוה, אהרן כהנא – סעודה, מנחם שמי - צפת, מרסל ינקו – עין הוד, יחזקאל שטרייכמן – מאיר בעל הנס, יוחנן סימון – יושבי אוהלים, מוציא לאור: סונול, חיפה, תשכ"–?
סרט על קסטל
- דיוקנו של אמן – משה קסטל, סרט אומנותי שהופק על ידי שירות הסרטים הישראלי לכבודו, (מאוסף המרכז לתיעוד אמנות ישראלית), 1984, (תסריט ובימוי: יונה זרצקי, הפקה, ראיונות ועיצוב: יגאל אפרתי, שמואל אלטמן, צלם ראשי: ויקטור בלקופיטוב, עורכת: לינה קדיש, מוזיקה: צבי אבני, תמליל: ניצה מליניאק). הקרנת הבכורה נערכה בתאריך 5 בדצמבר 1984 (י"א אייר תשמ"ד), במוזיאון תל אביב.
גלריה
- מסיק זיתים (1928)
- הרב מאיר קסטל ואשתו (1935)
- המן ומרדכי, המשכן לאמנות על שם חיים אתר
- הללויה (1958)
- לוח ארמני (1962)
- שטיח דקורטיבי
- תהילים פרק א' (1980)
לקריאה נוספת
- אסיף, כנסת סופרים ואמנים בארץ-ישראל, העורכים: ספרות ותיאטרון – דב שטוק, ציור ופיסול – מ’ קסטל, מ’ שמיט=מנחם שמי[7], תל אביב, 1943.
- גדעון עפרת, משה קסטל: ציורים מוקדמים, נדפס באפיריון, 1993 ו-1994.
- לוטרינגר עירית, משה קסטל: מאבני-היסוד של הציור הישראלי, נדפס במכירה פומבית, מס' 12, 1999.
- אלה צ'רניאק, זכרונות משכונת הבוכרים, היבטים בוכריים ביצירות של משה קסטל במחצית הראשונה של המאה העשרים, קטלוג תערוכה, הוצאת יד בן צבי בשיתוף מוזיאון משה קסטל, 2014
קישורים חיצוניים
- משה קסטל, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- מוזיאון הצייר משה קסטל במעלה אדומים
- מידע על קסטל באתר הכנסת
- דנה גילרמן, עכבר העיר אונליין, עדיין לימינו, באתר הארץ, 25 באפריל 2008
- משה דוד גאון, "משה קסטל", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 606, באתר היברובוקס
- מציוריו של משה קסטל באתר תירוש
- דיוקנו של אמן: משה קסטל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- משה קסטל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.