שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

מוזיאון השעווה הישראלי

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוזיאון השעווה הישראליmap
Remove ads

מוזיאון השעווה הישראלי היה מוזיאון שעווה שפעל במגדל שלום בתל אביב. המוזיאון, שהוקם ב-1973 על ידי שי מאיר, היה מוזיאון השעווה הראשון והיחיד בישראל באותן שנים, והוצגו בו כ-100 בובות שעווה[1]. המוזיאון נסגר בשנת 1995 עקב בעיות כלכליות[2].

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...
Remove ads
Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

בתחילת שנות ה-70 ראה שי מאיר, המנהל של כלבו שלום, את ההצלחה הרבה לה זכה מוזיאון מאדאם טוסו בלונדון, והחליט להקים מוזיאון שעווה בישראל. לשם כך הוא גייס לעזרתו את ויויאן סאן, פסלת ומנהלת מוזיאון שעווה בהונג קונג. לאחר משא ומתן, היא הגיעה ב-1971 לישראל יחד עם ארבעה מעובדיה. מיד עם הגעתם ארצה, החלו העובדים בסבב תחקירים ופגישות עם האישים אותם פיסלו, וזאת על מנת להגיע לרמת הדיוק הגבוהה ביותר. חלק מהפריטים שהופיעו על פסלי השעווה היו מקוריים ורבי ערך, וביניהם המשקפיים של אדולף אייכמן וגלימה של האפיפיור פאולוס השישי.

אחרי שנה וחצי של עבודה, נפתח המוזיאון ב-6 ביוני 1973, בנוכחות אורח הכבוד ראש הממשלה לשעבר דוד בן-גוריון, חצי שנה טרם פטירתו. עלות הקמת המוזיאון הוערכה ב-3 וחצי מיליון לירות - הסכום הגבוה ביותר שהוצא עד אז בישראל על הפקת בידור. ארבע שנים לאחר הפתיחה מונה שמואל בן עמי לפסל הראשי של המוזיאון.

חרף הצלחתו בשנים הראשונות, נקלע המוזיאון לקשיים כלכליים, וב-1995 נסגר לאחר שכלבו שלום נמכר למשקיעים אמריקאים. עם סגירת המוזיאון אוחסנו רוב בובות השעווה במחסן ממוזג של משפחת שלום, מלבד פסלו של הזמר צביקה פיק אותו הוא קיבל לידיו ב-2004.

לאחר הסגירה הוצבו בקומה הראשונה של המגדל, ליד הכניסה המערבית, בובות שעווה של חיים נחמן ביאליק, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, אלכסנדר פן, אברהם שלונסקי וחנה רובינא, אותן עיצב מיכאל רפופורט[2].

Remove ads

אישים ואירועים שהוצגו במוזיאון

סכם
פרספקטיבה

ב-1983 יצא לאור קטלוג על 100 בובות השעווה שהוצגו במוזיאון וחולקו ל-35 מיצגים[2]:

מידע נוסף מספר המצג, שם המצג ...
Remove ads

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads