Loading AI tools
רשימת ערכים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרומת היהודים לעולם השחמט בולטת בתחומים רבים והיא גדולה בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסיית העולם. הקשר של היהודים למשחק השחמט התחיל כבר בימי קדם ובולטות היהודים בתחום הביאה לכך שהמשחק כונה, כבר ב-1905 בשם "המשחק היהודי הלאומי", על ידי כתב העת "ניו ארה אילוסטרייטד"[1].
ההצטיינות היתרה של היהודים בתחום השחמט הביאה לכך שרבים מאלופי העולם ואלופי ארצות שונות (ברית המועצות, פולין, ארצות הברית, ארגנטינה, גרמניה, הונגריה וישראל) היו יהודים. רדיפת היהודים באירופה במחצית הראשונה של המאה ה-20 לא פסחה על השחמטאים היהודים, אך אלה, הודות לידיעת המשחק ולשם שעשו להם בתחום, הצליחו לעיתים להציל את חייהם, כמו במקרה של אוסיפ ברנשטיין באודסה או לפרנס את עצמם בעזרת השחמט, כמו במקרה של יוזף פלאץ בשווייץ.
השחמטאי היהודי ג'רלד אברהמס, שחיבר ספרי שחמט רבים, התבטא בנושא בספרו The Jewish Mind וקבע שהצטיינות היהודים בשחמט נובעת מכך ש:
לפי אגדה יהודית הגם שאין לה סימוכין בממצאים ארכאולוגיים או באזכורים היסטוריים המלך שלמה המציא את המשחק ואף שיחק שחמט עם יועצו, בניהו בן יהוידע.[3]. רש"י מציין את המשחק בשם אישקקיש (המילה הצרפתית לשחמט, Échecs, שהתגלגלה לעברית דרך הערבית, הפכה לאישקוקה) ומזהה אותו עם הנדרשיר המוזכר בתלמוד, במסכת כתובות (סא, ב). רש"י גם נדרש לפסוק בעניין בקשתו של גבר לגירוש רעייתו שלא עשתה דבר חוץ ממשחק השחמט[דרוש מקור]. גם רבי יהודה הלוי, בספר הכוזרי, מזכיר את המשחק בשם "שטרנג' "[4]. ורבי יהודה אבן תיבון, בתרגומו לספר הכוזרי, מתרגם אותו כ-"אשקוקי", הקשור ל-"הצלחת ארדשיר".
הגדיל לעשות אברהם אבן עזרא שכתב שירים על המשחק ואפילו שיר חידה[5]. משירתו של אבן עזרא למדו החוקרים על חוקי המשחק השונים שהיו בתקופתו - צבעי הכלים היו שחור ואדום, הצריח והרץ יכלו לנוע לאורך שלוש ערוגות לכל היותר במהלך אחד. גם הרמב"ם מזכיר את המשחק בפירוש המשניות (סנהדרין ג), אך מנה אותו בין המשחקים האסורים בגלל ההימורים על התוצאה.
רוב הפוסקים היהודים קבעו שמותר לשחק שחמט בשבת וחיזוק לכך אפשר למצוא בדבריו של הרב גבריאל פונטרימולי, בספרו פחד יצחק: "עינינו ראו המצחקים כמה עונג יש להם באותו הצחוק, ולכן האישקאקי מוכנים לדבר היתר ואין בהם איסור מוקצה".
במחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התארגנו שחקני השחמט במסגרות שאפשרו תחרויות של יחידים, של מועדונים ולבסוף תחרויות לאומיות ובינלאומיות. הנוכחות היהודית בתחרויות אלה הייתה בולטת מאוד ולעיתים הם היוו רוב בין המתחרים. מבין שחקני השחמט היהודים הרבים, שלקחו חלק בתחרויות, צמחו אלופי ארצות ואף אלופי עולם. הבולטות היהודית הייתה גדולה במיוחד בארצות בהן חיו הקיבוצים היהודים הגדולים ביותר, רוסיה, פולין והונגריה ורבים מבין השחקנים היהודים הבולטים בארצות אחרות היו מהגרים מהארצות האלה, כמו ויקטור קורצ'נוי בשווייץ, לב אלבורט בארצות הברית, אלכסנדר בליאבסקי בסלובניה, לאיוש שטיינר באוסטרליה, מיגל ניידורף בארגנטינה, מיכאיל גורביץ' בבלגיה, עקיבא רובינשטיין בגרמניה, שמואל רוזנטל בצרפת.
שני אלופי העולם הרשמיים הראשונים, וילהלם שטייניץ ועמנואל לסקר, האלוף הראשון של פולין, דויד פז'פיורקה, האלוף הראשון של גרמניה המאוחדת, ברטולד אנגליש, האלוף הראשון של צרפת, שמואל רוזנטל, האלוף הראשון של ארצות הברית, שמואל ליפשוץ, האלוף הראשון של רומניה, אלכסנדרו טירולר, היו יהודים, בין חמשת השחקנים הראשונים אי פעם שזכו לתואר רב אומן שהוענק על ידי הצאר ב-1914, בטורניר סנקט פטרבורג, היו שני יהודים, עמנואל לסקר וזיגברט טאראש.
ערך מורחב – שחמט במכביותבין 1899 ובין תחילת מלחמת העולם הראשונה נערכו באימפריה הרוסית שמונה טורנירי אליפות - שלוש פעמים ניצח הרוסי מיכאיל צ'יגורין, שלוש פעמים היהודי עקיבא רובינשטיין, פעם אחת היהודי גרז סלווה ופעם אחת התחלקו בתואר היהודי אהרון נימצוביץ' והרוסי אלכסנדר אלכין.
58 פעמים נערכה אליפות ברית המועצות ולשחקנים ממוצא יהודים היה חלק גדול מאוד בזכיות. 6 פעמים זכה באליפות מיכאל בוטביניק, 6 פעמים זכה גם מיכאל טל (שלוש זכיות היו בשותפות עם אחרים), ארבע זכיות היו לויקטור קורצ'נוי וגם לאלכסנדר בליאבסקי היו ארבע זכיות (שלוש זכיות היו בשותפות עם אחרים). לאוניד שטיין זכה שלוש פעמים וכך גם לב פולוגייבסקי (שלוש הזכיות היו בשותפות עם אחרים, פעמים נערכו דו קרבות הכרעה, באחד ניצח ובשני נוצח). יפים גלר זכה פעמיים, פעם אחת בשותפות עם וסילי סמיסלוב, אך בדו-קרב ההכרעה יצא גלר וידו על העליונה. גריגורי לבנפיש זכה פעם אחת לבדו ופעם אחת בשותפות עם איליה רבינוביץ. לב פסחיס היה פעמיים שותף לזכייה בתואר וכך גם דוד ברונשטיין, גארי קספרוב ווסילי סמיסלוב. יורי אברבך סיים פעמיים במקום הראשון, פעם אחת לבדו ופעם שנייה עם שותפים ובדו קרבות ההכרעה הפסיד למארק טיימנוב. מארק טאימאנוב סיים פעמיים במקום הראשון בשותפות עם אחרים, פעם אחת הפסיד לבוטביניק בדו-קרב ההכרעה ובפעם השנייה ניצח את שותפיו. בוריס ורלינסקי זכה באליפות אחת ובוריס גולקו זכה באליפות בשותפות עם יוסיף דורפמן. גם ליאוניד יודסין ואנדור לילינטל זכו (כל אחד לחוד) להיות שותפים בזכייה באליפות ברית המועצות.
לאיוש שטיינר, לאזארה סוכובולסקי וגארי קושניצקי.
יעקב וילנר (1924, 1925, 1928 עם שותף), בוריס ורלינסקי (1926), אברם זמיחובסקי (1931), יוסיף פוגרביסקי (1936), איסאק בולסלבסקי (1938, 1939, 1940), איסאק ליפניצקי (1949, 1956), יפים גלר (1950, 1957, 1958, 1959), לאוניד שטיין (1960, 1962), אברם חבין (1964), לב אלבורט (1972, 1973, 1974), קונסטנטין לרנר (1978, 1982), ולדימיר מלניוק (1980, 1981, 1986), ולדימיר גורביץ' (1984), ויטלי גולוד (1991).
איסאיאס פלסי, חקובו בולבוצ'אן ואחיו חוליו בולבוצ'אן, מיגל ניידורף, ברנרדו וקסלר, אריאל סורין ורובן פלגאר.
האלוף הראשון של ארצות הברית נקבע ב-1889 וזה היה שמואל ליפשוץ. ליפשוץ היה אלוף ארצות הברית בשנים 1889–1890 ו-1892. בין שתי האליפויות של ליפשוץ הספיק יהודי נוסף, מקס ג'וד, לקחת את האליפות מג'קסון שוואלטר (שלקח את האליפות מליפשוץ) ולהפסיד לו בקרב הגומלין. היהודי הבא, שהיה לאלוף ארצות הברית בשחמט, היה שמואל רשבסקי שזכה בארבע אליפויות רצופות בשנים 1936–1942 (אליפות דו שנתית) ועוד שלוש אליפויות בשנים 1946, 1957 ו-1969. היהודי ארנולד דנקר זנח למען השחמט קריירה של מתאגרף וזכה בשתי אליפויות, בשנים 1944–1946. היהודים הרמן שטיינר, לארי אוונס (ארבע אליפויות ושותף באליפות חמישית) וארתור ביסגאייר שמרו על רציפות האליפויות של שחמטאים ממוצא יהודי עד לבואו של בובי פישר שרשם לזכותו שמונה אליפויות. לאחר בובי פישר, בשנות השבעים, היהודים פינו את דוכן המנצחים עד שלב אלבורט, שהגיע מברית המועצות, לקח את האליפויות של 1984, 1985 ו-1990. בין האליפויות של אלבורט הספיקו גם יואל בנימין ב-1987 ורומן ג'ינג'יחאשווילי ב-1983 וב-1989, לזכות במקום הראשון, בשותפות עם אחרים. גם בוריס גולקו זכה באליפות אחת ולאחר הפסקה של כמה שנים שב יואל בנימין וזכה באליפות של 1997 והיה שותף לאליפות של 2000 וב-2008 היה זה יורי שולמן שזכה באליפות.
מקסים דלוגי (Maxim Dlugy) הגיע בצעירותו לארצות הברית, יחד עם משפחתו, מברית המועצות. כעבור שלוש שנים, ב-1982, בגיל 16, הוא זכה בתואר אמן בינלאומי וכעבור שלוש שנים נוספות היה לאלוף העולם לנוער בשחמט. כעבור עוד שנה, באולימפיאדת השחמט בדובאי (היה אחד משני השחמטאים היהודים היחידים שהשתתפו באולימפיאדה שהחרימה את ישראל) זכה בתואר רב אמן.
אלוף העולם רוברט ג'יימס "בובי" פישר היה ידוע בדעותיו האנטישמיות ואנטי אמריקאיות למרות מוצאו.
שלמה רוזנטל, קונסטנטין ויגודצ'יקוב, יצחק בולסלבסקי, אלברט קאפנגוט, בוריס גלפנד ואיליה סמירין.
ג'ורג' קולטנובסקי, ארטור דונקלבלום, ישראל דינר ומיכאל גורביץ'.
ארנסט לודוויג קליין, הארי גולומבק, דניאל יאנופסקי, ג'ונתן מסטל, ויליאם הרטסטון וג'ון שפילמן.
לאחר שביסמרק הצליח ב-1871 במאמציו לאיחוד גרמניה הופנו האנרגיות ליצירת מוסדות, ארגונים וחוקים אחידים עבור האימפריה כולה. ב-1879 נערכה אליפות השחמט הראשונה של גרמניה המאוחדת והזוכה היה השחמטאי היהודי ברטולד אינגליש. השחמטאים הגרמנים ממוצא יהודי, שמעון אברמוביץ וינוור, איזידור גונסברג, זיגברט טאראש, דוד ינובסקי, עקיבא רובינשטיין ורודולף שפילמן זכו עשר פעמים באליפויות גרמניות וייצגו אותה באולימפיאדות השחמט, עד עליית היטלר לשלטון ב-1933. בגרמניה הנאצית הורחקו היהודים מאליפות השחמט הגרמנית ומאוחר יותר הושמדו בשיטתיות בשואה.
צבי השביט מקס אובה אלוף העולם שגבר על אלייכין, ואלוף הולנד
קורנל האוושי, ליאו פליישמן, לאיוש שטיינר, אנדרה שטיינר, גיולה ברייר, לאסלו סאבו ויהודית פולגאר, סוזאן פולגאר, סופיה פולגאר.
פולין זכתה לעצמאות, בעידן המודרני, לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם התנהלו בפולין ארבע אליפויות אישיות לגברים, בשנים 1926, 1927, 1935 ו-1937. ארבעת זוכי האליפויות היו יהודים פולנים, דויד פז'פיורקה זכה באליפות הראשונה, עקיבא רובינשטיין בשנייה וסבלי טרטקובר בשתי הנותרות. במלחמת העולם השנייה, בשואה, נכחדה מרבית יהדות פולין (כולל דויד פז'פיורקה, האלוף הראשון) ומרבית השורדים היגרו מפולין ובכל זאת, בין היהודים המעטים שנשארו בה, נמצא גם אחד, ירזי לוי, שזכה באליפות של 1969. בשחמט הנשי של פולין, בלטה רוזה הרמן, שניצחה בשתי האליפויות הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה, בשנים 1949 ו-1950.
השחמטאים ממוצא יהודי הובילו, בין מלחמות העולם, גם את נבחרת פולין לאולימפיאדות השחמט והגיעו להישגים גבוהים מאוד. השתתפות הנבחרת הפולנית מתחילה באולימפיאדת השחמט השנייה, בה נבחרת פולין הגיעה למקום השלישי ובין חמשת שחקניה היו שלושה יהודים. באולימפיאדה השלישית הגיעה נבחרת פולין למקום הראשון ובין חמשת שחקניה היו ארבעה יהודים. יהודים הפולנים (ארבעה מתוך חמישה) הגיעו למקום השני באולימפיאדה הרביעית, למקום הרביעי (3 יהודים מתוך חמישה חברי נבחרת) באולימפיאדה החמישית, מקום שלישי (ארבעה יהודים מתוך חמישה חברי נבחרת) באולימפיאדה השלישית וכך גם באולימפיאדה השביעית. באולימפיאדה השמינית, שנערכה בארגנטינה בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה, זכתה נבחרת פולין (שלושה יהודים מתוך חמישה חברי נבחרת) במקום השני. חברי נבחרת פולין לא חזרו אליה ויהודיה ניצלו מגורלו של דויד פז'פיורקה. לאחר מלחמת העולם השנייה לא שבה פולין לצמרת השחמט, אך השחמטאים היהודים שניצלו הובילו נבחרות כמו ארגנטינה וצרפת להישגים באולימפיאדות השחמט.
השחמטאים הפולנים ממוצא יהודי שניצלו באולימפיאדת השחמט של 1939 חייבים את חייהם לנדיבותו של דויד פז'פיורקה - כשהתברר שאין בנמצא די כסף לנסיעת הנבחרת האולימפית לבואנוס איירס, מכר דויד פז'פיורקה את אחד מבתיו (היה בעל רכוש ניכר) ומימן במחירו את הנסיעה[6].
שמואל רוזנטל, מוריס רייזמן, ויקטור קהן, סבלי טרטקובר, אנטולי וייסר ויוסיף דורפמן.
מוריס פוקס, בוריס בלומין ודניאל ינופסקי.
הנוכחות היהודית בשחמט ברומניה, לא הייתה בולטת כבשכנותיה, אוקראינה, פולין והונגריה. עם זאת, אלוף השחמט הראשון של רומניה, ומי שזכה בשלוש אליפויות רצופות, בשנים 1926, 1927 ו-1929, היה אלכסנדרו טירולר היהודי. בוריסלב קוסטיץ', יהודי שמוצאו בסרביה, זכה ב-1932 באליפות רומניה בתקופה בה למד בבוקרשט. אברהם באראץ זכה באליפויות והשתתף בנבחרת האולימפית של רומניה, אף על פי שחי בצרפת. סרג'יו גרינברג ומיכאי גרינברג הם אב ובן שזכו באליפות רומניה, הראשון ב-1985 והשני ב-2003[7]. גם בני משפחת עמנואל ורודיקה רייכר בלטו בשחמט הרומני. כמה שחמטאים ממוצא יהודי, ילידי רומניה, הגיעו להישגים מחוץ לרומניה, דוגמת ברנרדו וקסלר שהיה אלוף ארגנטינה ואלכסנדרו סגל שהיה אלוף ברזיל. אלכסנדר גינסברגר תפס מקום ראשון בשותפות בסוף שנות ה-50 (הפסיד בדו-קרב על האליפות).
סרגיי בלאבנץ, יצחק בולסלבסקי, לב ארונין, לאוניד שמקוביץ', מארק טיימנוב, לב פולוגייבסקי, אנטולי ליין, נאום רשקובסקי, לב פסחיס, אנאטולי וייסר, פטר סווידלר, אלכסנדר חליפמן וגארי קספרוב, יבגני נאייר.
שחקנים רבים ממוצא יהודי פעלו ותרמו בתחום השחמט התאורטי, ניתחו והמציאו מהלכים ונוסחי פתיחה, פרסמו כתבי עת וספרי הדרכה וחלק מהם זכו לכך ששמם הוענק למהלכים או לפתיחות שהפכו לחלק מהקלאסיקה של השחמט. ספר השחמט הראשון הידוע נכתב על ידי הספרדי לואיס ראמירז (Luis Ramírez), שמוצאו היה ממשפחת יהודים אנוסים.
|
בין התאורטיקנים המצטיינים מונים את (לפי סדר האלף בית):
בגרמניה הנאצית, כחלק מהתעמולה האנטישמית, הוצגו היהודים כגורם דקדנטי, שאינו תורם, אלא מזיק בכל התחומים בהם הם פועלים ובין היתר גם בתחום השחמט. בתקופת מלחמת העולם השנייה, אלוף העולם בשחמט, אלכסנדר אלכין כתב ופרסם שישה מאמרים אנטישמיים כנגד השחמטאים היהודים והשפעתם על עולם השחמט וביניהם המאמר "השחמט היהודי והארי" (Jüdisches und arisches Schach). במאמרים אלה הוצגו ריכרד רטי, סאלו פלור, ראובן פיין, שמואל רשבסקי ומיכאל בוטביניק כנציגים מובהקים של השחמט היהודי הדקדנטי. השחמט היהודי הוצג כשחמט חסר תעוזה המתרכז במגננה - יש להניח שלא במקרה שכח אלכין להזכיר את השחמטאי היהודי הנודע בן אותה תקופה, רודולף שפילמן, אמן המשחק הנועז עתיר ההקרבות. אלכין, אזרח צרפתי ממוצא רוסי, השתתף גם בתחרויות שחמט שארגנו הנאצים במינכן, זלצבורג, פראג וורשה. הוא גם הופיע במהלך 1943 באירועי שחמט בספרד ובפורטוגל מטעם הגרמנים. לאחר המלחמה טען ששיתף פעולה כדי שלא יפגעו ברעייתו הצרפתייה (ממוצא יהודי אמריקאי) וברכושו בצרפת. הוא לא זומן ולא שותף יותר באירועי שחמט עד מותו ב-1946[8].
ההיסטוריה הרשמית של אליפות העולם בשחמט מתחילה ב-1886 עם דו-קרב בין השחמטאי היהודי וילהלם שטייניץ, מי שנחשב אז לאלוף העולם הלא רשמי ובין יוהנס צוקרטורט, בנו של מיסיונר נוצרי פרוטסטנטי ממוצא יהודי[9] - שטייניץ ניצח והיה לאלוף העולם הרשמי הראשון. לאחר שמונה שנים, שחמטאי יהודי אחר, עמנואל לסקר, ניצח את שטייניץ והיה לאלוף העולם השני. לאחר שנתיים, ב-1896, בדו-קרב גומלין, חזר לסקר על ניצחונו.
לא כל מתמודד, שהגיע למעמד הנכסף של דו-קרב על האליפות מול האלוף המכהן, הצליח להדיח את האלוף ולתפוס את מקומו, היו גם כאלה שכשלו וכישלון נחשב גם דו-קרב המסתיים בשוויון (במקרה של שוויון האלוף המכהן ממשיך להחזיק בתואר). גם בין המועמדים שהגיעו עד המישורת האחרונה, אך לא זכו בכתר, היו שחמטאים ממוצא יהודי.
משנת 1886 ועד מלחמת העולם השנייה נערכו 16 דו קרבות על אליפות העולם. וילהלם שטייניץ השתתף בשישה דו קרבות, בארבעה ניצח ובשניים, נגד עמנואל לסקר, הפסיד. עמנואל לסקר השתתף בשבעה דו קרבות, ניצח בחמישה, סיים בשוויון עם קרל שלכטר והפסיד נגד חוסה ראול קפבלנקה. ארבעה שחמטאים נוספים ממוצא יהודים השתתפו בדו קרבות אלה, אך לא זכו בתואר, יוהנס צוקרטורט, איזידור גונסברג, זיגברט טאראש ודוד ינובסקי.
אחרי מלחמת העולם השנייה, ב-1948, נערכה תחרות שבה השתתפו חמשת השחמטאים הבכירים בעולם באותה תקופה: מיכאל בוטביניק (ברית המועצות), וסילי סמיסלוב (ברית המועצות), פאול קרס (ברית המועצות), שמואל רשבסקי (ארצות הברית), ומקס אויבה (הולנד); בוטביניק ניצח בתחרות וזכה בתואר אלוף העולם בשחמט. שלושה מבין חמשת המתמודדים, בוטביניק, סמיסלוב ורשבסקי, היו יהודים.
לאחר הטורניר של 1948 ועד 1993 (השנה בה פרש קספרוב מארגון השחמט העולמי והקים ארגון מתחרה), נערכו 18 דו קרבות לקביעת אלוף העולם בשחמט. בדו קרבות אלה היו מעורבים עשרה שחמטאים, שבעה מתוכם היו ממוצא יהודי.
השחמטאים היהודים בלטו גם באולימפיאדות השחמט השונות לאורך השנים. לדוגמה, באולימפיאדת השחמט השלישית שנערכה ביולי 1930, בהמבורג, הנבחרת הלאומית של פולין זכתה במקום הראשון כאשר ארבעה מתוך חמשת שחקניה היו יהודים – עקיבא רובינשטיין, סבלי טרטקובר, דויד פז'פיורקה ופאולין פרידמן. באותה אולימפיאדה הוענקו גם מדליות אישיות, ובכולן זכו שחקנים יהודים - בזהב זכה עקיבא רובינשטיין הפולני, בכסף סאלו פלור הצ'כוסלובקי, ובארד יצחק קשדן האמריקאי.
בשנת 1936 ארגנה גרמניה הנאצית את אולימפיאדת הקיץ הלא רשמית השלישית במינכן, במקביל לאולימפיאדת ברלין. הנבחרת הגרמנית, שלא כללה יהודים, הגיעה למקום השלישי, אך למקום הראשון הגיעה נבחרת הונגריה שכללה לפחות ארבעה יהודים, ולמקום השני הגיעה נבחרת פולין שכללה לפחות חמישה יהודים. בין שמונת הזוכים במדליות היו גרמני אחד ושלושה יהודים – מיגל ניידורף הפולני, לסלו סאבו ההונגרי ובוריסלב קוסטיץ' היוגוסלבי.
בדירוג 15 השחמטאים בעלי ההישגים הטובים ביותר באולימפיאדות השחמט בכל הזמנים, 8 מתוך ה-15 הם שחמטאים ממוצא יהודי (לצורך הדירוג נלקחו בחשבון רק שחמטאים, ששיחקו לפחות בארבע אולימפיאדות):
| דירוג | שם | נבחרת | הופעות | משחקים | נצ' | תי' | הפ' | הצלחה | ארד | כסף | זהב |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | מיכאל טל | ברית המועצות | 8 | 101 | 65 | 34 | 2 | 81.2% | 0 | 2 | 5 |
| 4 | יצחק קשדן | ארצות הברית | 5 | 79 | 52 | 22 | 5 | 79.7% | 2 | 1 | 2 |
| 6 | דוד ברונשטיין | ברית המועצות | 4 | 49 | 30 | 18 | 1 | 79.6% | 0 | 1 | 3 |
| 7 | גארי קספרוב | ברית המועצות, רוסיה | 8 | 82 | 50 | 29 | 3 | 78.7% | 2 | 2 | 7 |
| 11 | יפים גלר | ברית המועצות | 7 | 76 | 46 | 23 | 7 | 75.6% | 0 | 3 | 3 |
| 13 | בובי פישר | ארצות הברית | 4 | 65 | 40 | 18 | 7 | 75.4% | 1 | 2 | 0 |
| 14 | מיכאל בוטביניק | ברית המועצות | 6 | 73 | 39 | 31 | 3 | 74.7% | 2 | 1 | 2 |
| 15 | סאלו פלור | צ'כוסלובקיה | 5 | 82 | 46 | 28 | 8 | 73.2% | 1 | 1 | 2 |
בתחום השחמט הנשי אין בולטות יהודית דומה לבולטות בתחום השחמט הגברי, הגאורגיות ומאוחר יותר הסיניות הובילו ומובילות את התחום, אך גם השחמטאיות היהודיות רשמו פרקים יפים.
בין השחמטאיות ממוצא יהודי יש אלופת עולם, כמו סוזאן פולגאר, סגנית אלופת עולם ואלופת ברית המועצות, כמו אלה קושניר, סגנית אלופת עולם נוספת, שהייתה גם אלופת ברית המועצות וארצות הברית, כמו אירינה לויטינה ויהודית פולגאר, השחמטאית שהגיעה להישגים הגבוהים ביותר בשחמט הגברי והעומדת בראש רשימת 100 השחמטאיות הטובות ביותר[11]. ברשימה הזאת מופיעות עוד שחמטאיות ממוצא יהודי, כמו ילנה דמבו, אלופת הונגריה ויוון. נבחרת הנשים בשחמט של ישראל, בכיכובן של אלה קושניר, לובה קריסטול, לאה נודלמן ואולגה פודרז'נסקיה, זכתה בהישג היסטורי, באולימפיאדת חיפה (שהוחרמה על ידי הגוש הקומוניסטי), כשזכתה במקום הראשון. לרשימת האלופות הלאומיות ממוצא יהודי מצטרפות אלופות ברית המועצות: טטיאנה זאטולובסקיה, אנה אכחשרומובה, אלופות ארצות הברית: מונה מיי קארף, ג'יזלה קאהן גרסר, אווה ארונסון, אנה אכחשרומובה, אסתר אפשטיין וז'ניפר שחאדה.
רוזה הרמן, ז'קלין פיאטיגורסקי, סאלומה ראישר, פולט שוורצמן
לרשימת השחקניות הישראליות שזכו באליפות ישראל - ראו סעיף "שחמטאים ישראליים" לעיל.
ראו "בעיית שחמט"
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
