Loading AI tools
תוכנית בידור ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זהו זה! היא תוכנית בידור וקומדיה ישראלית ששודרה בערוץ הראשון בשנים 1978–1993 (בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית), ובערוץ 2 בשנים 1993–1998 (תחילה במסגרת הזמן שהוקצה בו לטלוויזיה החינוכית ומאוחר יותר כתוכנית בידור מרכזית של הזכיינית רשת). התכנית, ששודרה ברציפות במשך 20 שנה (1978–1998), זכתה למעמד של תוכנית קאלט בתרבות הישראלית. שנים אחר כך שודרה התוכנית שוב במרתונים של שידורים חוזרים בערוץ 23 של הטלוויזיה החינוכית בימי שישי-שבת. במרץ 2020, בעקבות התפרצות הקורונה בישראל, חזרה התוכנית לעונות איחוד בכאן 11, ובו היא משודרת עד היום. התוכנית זכתה במרץ 2022 בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
 | |
| זהו זה | |
| סוגה | מערכונים |
|---|---|
| יוצרים | רישה טירמן |
| כותבים | חיים אידיסיס, ענת גוב, ניסו כהן, דניאל לפין, ב. מיכאל, שלמה משיח, אפרים סידון, צביקה קרצנר, קובי ניב, שמוליק לוי, ישראל ויסלר, חנן פלד, אילנה לופט, חגית רכבי, אבי שמש, דני רווה, גיל קופטש, שלומי מושקוביץ, שמואל הספרי, טל גלעד, שגיב פרידמן, מנחם זילברמן, רמי ורד, נטלי מרכוס, אסף בייזר |
| בימוי | יוסי רונן, שלמה אלברט, דני ולין, דן תגר, יעל גרף, לינדה מישל, דב נתיב, אבינועם דמארי, מאיר שני, מוטי אבירם, אירווינג קפלן, יצחק שאולי, אריה בן-ציון, אבישי גולדשטיין, סיון מגזניק, עופר ויצמן, בועז פרמדר |
| שחקנים | דליק ווליניץ (1978–1980), שלמה בראבא (1978–1990, 2020–הווה)[א], מוני מושונוב (1978–1998, 2020–הווה), גידי גוב (1979–1993, 2020–הווה), ששון גבאי (1979–1994), מתי סרי (1980–1983), משה איבגי (1983–1984), דובל'ה גליקמן (1984–1998, 2020–הווה), תמי גינגולד (1983–1984), אלי גורנשטיין (1987–1988), יאיר ניצני (1988–1993), אבי קושניר (1988–1998, 2020–הווה), קרן מור (1992–1994) |
| ארץ מקור |
 ישראל |
| שפות |
עברית  |
| מספר עונות | 28 |
| מספר פרקים | כ-600 |
| הפקה | |
| חברת הפקה | אולפני הרצליה |
| אורך פרק | 25–60 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
חינוכית 1 (1978–1993) חינוכית 2 (1993–1995) ערוץ 2 (רשת) (1995–1998) עונות האיחוד: כאן 11 (26 במרץ 2020–רץ) |
| תקופת שידור מקורית |
2 ביולי 1978 – 15 במאי 1998 26 במרץ 2020 – רץ |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
התכנית החלה את דרכה ב-2 ביולי 1978, כמגזין בידור לנוער בטלוויזיה הלימודית לימות הקיץ והחופש הגדול.[1] יוזמת ועורכת הסדרה הייתה רישה טירמן, המפיקה הראשונה, יפה אורנשטיין והבמאי הראשון, יוסי רונן. צוות המגישים היו מוני מושונוב, שלמה בראבא ודליק ווליניץ. התכנית נוצרה במתכונת מגזין ואוסף של קטעי משחק שקישרו בין הפינות השונות. את התסריטים הראשונים כתבו לה אפרים סידון, ב. מיכאל וקובי ניב.[2] בתחילת שנות השמונים הפכה לתוכנית נושא שבה כל פרק סבב סביב נושא מסוים עם קו עלילתי מנחה. התכנית, שארכה כשעה לערך, שודרה בשנים הראשונות בשידור חי שלושה ימים בשבוע, בימי ראשון, שלישי וחמישי בשעה ארבע אחר הצהריים, והשידור החוזר היה למחרת בשעה אחת ושלושים בצהריים. לאחר מכן עברה לפעמיים בשבוע בלבד בחופש הגדול, ובמהלך שנת הלימודים לפעם בשבוע בלבד, בימי חמישי. בכל שנה, עד 1993, התכנית יצאה לפגרה בת ארבעה חודשים. היציאה לפגרה החלה בפרק חגיגי לפורים ונמשכה עד הקיץ.
את הצד המוזיקלי של התכנית סיפקה במשך שנים רבות להקת ברוש (שהחלה את דרכה כלהקת הליווי של הזמר אריאל זילבר). בנוסף נוצרה פינה בשם "שיר השבוע" ובה שירים של אהוד מנור בלחנו של קובי אשרת, אותם ביצעה להקת "חלב ודבש" (1982–1983). לפינה זו צולמו לראשונה קליפים מיוחדים מחוץ לאולפן, וכן יצא גם תקליט עם כל השירים. שנים אחדות אחר כך חודשה הפינה בהשתתפותו של שלמה גרוניך שאף ביצע שירים רבים שנכתבו במיוחד עבור התכנית יחד עם מגישי התכנית. שירי פינה זו הופיעו באלבום "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה". כמו כן הופיעו בתוכנית מיטב הלהקות והזמרים הישראליים, ווידאו קליפים רבים נוצרו בה. את שיר הפתיחה של התכנית כתב אהוד מנור ללחן של בני נגרי. הביצוע היה של יהודה תמיר (מ"חלב ודבש"), חני בודגוב (מ"סקסטה"), עירית בולקא, ואיציק בן מלך.
התכנית זכתה לפופולריות רבה, בין אם בשל איכותה או מעמד הערוץ הראשון כערוץ ישראלי יחיד באותה התקופה. עד היום זוכרים רבים שיש להתקשר לטלפון 414155 או, יותר מאוחר, 426144, כדי לזכות בפרס הקבוע: חולצה ותקליט (ומאוחר יותר תיק ותקליט). סיבה נוספת לעובדה שמספרי הטלפון נחקקו בזיכרון הקולקטיבי היא הלחן שהוצמד להם על ידי מנחי התכנית. במשך רוב שנותיה, היא הייתה תוכנית הדגל של הטלוויזיה החינוכית.
השחקנים הקבועים סיפרו שלכל פרק הייתה עלילה מוגדרת ותסריט, אך הם הורשו לאלתר במקום בהתאם לסיטואציה, מה שאפשר להם להביע את נטיותיהם האמנותיות ולהעשיר את התכנית בקטעים שהם סטנד-אפ בחלקם, כמו גם, מצד שני, רגעים של חישכון (בלק-אאוט) שבהם נאלצו לסמוך על בן-זוגם לקטע שיציל אותם ממבוכה בשידור חי. עלילות הפרקים נסובו סביב נושאים שונים מהווי החיים בישראל (למשל "הדייגים" ומפלס הכנרת היורד או "חברת החשמל" עם "דירקטור וולט" שאומר "למה לכבות מזגן אם אפשר להדליק תנור חשמלי?"), אפנות ותופעות חברתיות (למשל "ריקודי עם" או "מחוסרי הדיור" או פרודיות על ריבוי "מחזות זמר"), מחוות לקלסיקות (כמו "צ'ארלי צ'פלין", "לורל והארדי", "ג'יימס בונד") או סדרות טלוויזיה ("משפחת שמשון" - מחווה למשפחת סימפסון, "ראשון" - מחווה לדאלאס, "משפחת קוסבי").
החל מקיץ 1988, במלאת עשור ל"זהו זה!", החלו מצולמים פרקי התכנית בנוכחות קהל(אנ'), ומאז פסקול התוכנית מלווה בפרצי צחוק, וגם במחיאות כפיים בסוף כל תוכנית, ובהמשך הזמן גם בסוף כל קטע.
ב־1991 עלה מופע מיוחד של התכנית יחד עם כוכבי הופה היי שנקרא "זהו הופה".
בתקופת מלחמת המפרץ התכנית חזרה לפורמט של קטעים קצרים שסבבו סביב הווי המלחמה - החדרים האטומים, מסיכות האב"כ, השמועות השונות ואי-הסדר הישראלי הטיפוסי, כמו אזעקות-השווא ("שווא! שווא! סליחה חולון. סליחה רחובות"). במהלך התוכניות הללו קמו ועלו מספר דמויות כמו "שלושת הזקנים" (מושונוב, גוב וקושניר) ושלוש נשותיהם הפולניות, החיילים העיראקים, האישה שהסתובבה עם בעלה ארווין, היקה ה"עצבן", ובכל מקום אליו נכנסה הצהירה "אני עם ארווין פה", הטבח (דובלה), שמכין "טחינה ללא טחינה; דיאטטי!", בובי (מושונוב) ודובי (קושניר). אך הדמות הבולטת ביותר היא דמותו של הבבא בובה, אותו עוזר של הבבא של ריקודי העם, שזכה לפיתוח דמותו על ידי מושונוב (בשילוב קושניר כמנחה תוכנית אירוח) וניבא, את התפתחות המלחמה, באמצעות הגימטריה.
תוכניות מלחמת המפרץ ניסו לשקף את האווירה הישראלית במהלך המלחמה - משפחתיות כפויה, חוסר ודאות, ופנייה לגורמים אזוטריים כמו מקובלים. דוגמה לכך, היא למשל קטע בו ניתח הבבא בובה את המילה "עריק", מילה טעונה בחברה הישראלית באותו פרק זמן, בה השתמש ראש עיריית תל אביב, שלמה להט, כדי לבוז לאותם אנשים שעזבו את העיר מפחד הטילים העיראקיים. מושונוב, בתפקיד הבבא בובה, פתח והסביר שהוא ייקח את המילה הלא-יפה ויעשה ממנה מילה יפה ("ערק, שזה מה ששתה, ראש-העיר, כשהוא דיבר, את המילה, 'עריק'").
לרגל יום סיום המלחמה, שבמקרה "נפל" בדיוק, על חג הפורים, הפיקו אנשי "זהו זה!" תוכנית סיום-עונה חגיגית ומיוחדת, בה חגגו, יחדיו, כל הדמויות כולן - שלושת הזקנים, שלוש נשותיהם הפולניות, הבאבא בובה, השבשב ירקון נגב ועוד.
בסוף שנת 1993 השתנתה מפת הערוצים בישראל עם תחילת השידורים המסחריים של ערוץ 2. הטלוויזיה החינוכית חיפשה דרך לשלב את תוכנית הדגל שלה בערוץ החדש וליהנות מהכנסות הפרסומות. תחילה הועברה "זהו-זה!" לשידור במסגרת השעות שקיבלה הטלוויזיה החינוכית בערוץ 2, בימי שישי בשעה 17:30 ובשידור חוזר בהמשך השבוע.
מאוחר יותר נמכרה לזכיינית השידור "רשת" ושודרה החל מנובמבר 1995 בשעות הפריים-טיים, בשם "זהו זה חי!". תקציב ההפקה גדל והתכנית שמה יותר דגש על מערכונים בנושאים שונים ונטשה את המבנה הסיפורי שאפיין אותה מאז שנות השמונים. עם זאת, הטלוויזיה החינוכית המשיכה להפיק את התכנית ואף לשדר את הפרקים בשידור חוזר.
בשנתה האחרונה של התכנית, "רשת" שיבצה אותה כתוכנית הבידור המרכזית של ערוץ 2 בערב שבת, בשם המשודרג "המופע של זהו-זה" תוך שינוי הפורמט - לתוכנית בידור שכללה מערכונים קצרים בנושאים אקטואליים תוך הגברת מינון הסאטירה, פינת נוסטלגיה מיוחדת עם יאצק והסיום הקבוע במערכון שכלל את "הפולניות" אשר דיברו על השבוע שחלף בתחום הפוליטיקה ולעיתים אף ראיינו דמות פוליטית (יעל דיין, לימור לבנת, אחמד טיבי, בנימין בן-אליעזר ועוד). בעונה זו התכנית כללה גם פינה קבועה של ההרכב הקומי "פליטי פלטפוס", בה היו חברים 4 מכוכבי תוכנית המערכונים "פלטפוס". כמו כן, בכל תוכנית בעונה זו התארח שחקן או קומיקאי שהשתתף במערכונים לצד הקאסט הקבוע (בין היתר התארחו ספי ריבלין, שייקה לוי, טל פרידמן וקרן מור), וכן אמן שביצע שיר בליווי שלישיית המנחים (בין היתר התארחו אביב גפן, קורין אלאל, דני סנדרסון ויובל בנאי). בתוכנית סיום העונה, שהתבררה כתוכנית האחרונה של "זהו זה" לפני האיחוד, התארחו שלושת המנחים ה"נשכחים" של התכנית: דליק ווליניץ, מתי סרי ומשה איבגי.
במתכונתה החדשה לא זכתה התכנית להצלחה המצופה ולבסוף ירדה מלוח המשדרים.
בשנים 1999–2000 הגישו מושונוב, קושניר וגליקמן את טקס פרסי הטלוויזיה מסך הזהב בערוץ 2, וביצעו מערכונים ברוח "זהו זה".
תוכניות "זהו זה!" הפכו במשך השנים לקלסיקה ולקאלט בקרב החברה בישראל, וציטוטים של הבבא בובה, הפולניות ויאצק הפכו לנכס צאן ברזל ומוכרים בפי כול. חלק מהדמויות אף זכו לחידושים וקמו לתחייה בקרב הציבור ובתקשורת. פרקי התכנית משודרים בשידורים חוזרים בטלוויזיה החינוכית וזמינים ביוטיוב, ורוכשים לסדרה מעריצים חדשים.
מאז סוף שנות ה־90 מרבה הטלוויזיה החינוכית לשדר תוכניות קלסיות של זהו-זה בשידור חוזר. לרוב במסגרת שידור מחזורי בסופי שבוע בערוץ 23 של החינוכית. בשנת 2002 קיבלה החינוכית שעת שידור קבועה בערוץ 10 כשערוץ זה פתח את שידוריו, ובמשך תקופה קצרה שיבצה במסגרת שידור זו תוכניות שנערכו לפורמט קצר של 25 דקות, ללא הפינות, החידות והופעות האורח המוזיקליות. כ-40 תוכניות נערכו לפורמט זה, רובן מראשית שנות ה-90, ושידורן הופסק לבסוף כשהחינוכית איבדה את משבצת השידור בערוץ. הרצועה הזו של הפרקים נקראת "זהו זה! קלאסיקה". בשנת 2005 הופקו גרסאות מקוצרות ל-24 תוכניות נוספות במסגרת רצועת הנוסטלגיה ששודרה אז בערוץ 23. הפעם נכללו בלקט תוכניות מכל שנות קיומה של זהו זה, בהן שתי התוכניות המוקדמות ביותר ששרדו בארכיון החינוכית - תוכניות הפתיחה והסיום של עונת קיץ 1979, עונתה השנייה של התכנית והראשונה שהוקלטה. תוכניות אלה בגרסתן הערוכה שודרו בערוץ 23 ברצועה הנקראת "זהו זה! נוסטלגיה". בנוסף, שידרה הטלוויזיה החינוכית רצועה בשם "שירים וזהו זה", ובה שירים של האורחים המוזיקליים מהתכנית לאורך שנותיה. בעשור השני של המאה ה-21 משודרת התכנית בעיקר במהלך ימי חג בעלי אווירה שמחה (כגון ראש השנה ופורים), בהם משודרות מדי פעם התוכניות בגרסתן המלאה כפי ששודרו במקור, כולל הפינות והחידות. בהמשך אותו עשור, התכנית שודרה במרתונים בימי שישי בערב.
ב-2002 הופץ במהדורת DVD אוסף מערכונים מהתכנית אשר שודרו במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991. מהדורה זו נקראת "זהו זה במפרץ". מהדורה מחודשת, שכוללת מערכונים נוספים, מופצת החל מ-2011.
במרץ 2009 הופץ DVD נוסף, "המיטב 1", הכולל 12 פרקים אשר מחולקים לנושאי קולנוע וטלוויזיה. מהדורה זו כוללת בין היתר את הפרקים "צ'רלי צ'פלין", "האחים בוז", "טיסה נעימה", "סרט ערבי", "בשיטור משודר" ו"סיפורים לשעת לילה מיותרת". הפרקים עצמם לא כוללים פינות וקטעים מוזיקליים (להוציא "שיר השבוע"). ה-DVD כולל גם תוספות מיוחדות, ביניהן מספר פינות מהתכנית לאורך השנים, ומערכון העוסק במקור השם "זהו זה!".
בשנת 2014 הופקה סדרת האינטרנט "הפולניות עושות שוק", ביוזמתה של רשות ניירות ערך ובשיתוף הטלוויזיה החינוכית. נכון לחודש מאי 2014, הסדרה כוללת כעשרים פרקים שמשודרים בטלוויזיה החינוכית והועלו גם לאתר יוטיוב.[3] רשות ניירות הערך יזמה את הפקת הסדרה במטרה לקרב את הציבור הרחב לעולם שוק ההון ולהכיר לו מונחים בסיסיים בתחום הפיננסים ולהקנות כלים להתנהלות זהירה בשוק ההון.
סדרת האנימציה, בכיכובן של טולה ובז'יז'ינה, בדיבובם של מוני מושונוב ודבל'ה גליקמן, מציגה את עולם שוק ההון בצורה פשוטה וידידותית, תוך שימוש בהומור האופייני לפולניות של "זהו זה!".[4]
במרץ 2020 פורסם כי תאגיד השידור הישראלי פתח במגעים להפקת עונה חדשה של "זהו זה!" עקב התפרצות נגיף הקורונה, ובין השאר נעשתה פנייה לכוכבי התכנית: שלמה בראבא, מוני מושונוב, אבי קושניר, דובל'ה גליקמן וגידי גוב.[5][6] התכנית שובצה לשידור בעונה החדשה החל מיום חמישי, 26 במרץ, ב-21:30 בערוץ כאן 11[7] יחד עם שידורים חוזרים בשישי ב-13:30, כפי שהיה נהוג במשך שנים בחינוכית.
בפרק ראשון הופיעו כל חברי הצוות שביצעו מספר מערכונים עם הדמויות הוותיקות (באבא בובה, יאצק ושלושת הזקנים) ודמויות חדשות. כמו כן, הם ביצעו יחד עם שלמה גרוניך, בפינה המוזיקלית, ביצוע מחודש ומותאם למצב לשיר "פרנויה".[8][9][10]
לאחר מכן צולמו ושודרו עוד מספר פרקים בהשתתפות דמויות מהעבר כגון הפולניות ומערכונים הקשורים למגפת הקורונה. לעונה זו צולמו 14 פרקים. בפרק האחרון של העונה הראשונה הם ביצעו יחד עם שלמה גרוניך, בפינה המוזיקלית, ביצוע מחודש ומותאם למצב לשיר "צריך להזיע".[11]
בעקבות הצלחת העונה הראשונה, יצאה עונה נוספת החל מ-23 ביולי.[12] בפרק הראשון של העונה השנייה השחקניות ליא קניג, רבקה מיכאלי וגילה אלמגור הופיעו בתפקידי אורח.[13] בניגוד לעונות המוקדמות של "זהו זה!", הפרקים של העונות החדשות קצרים יותר ואינם מבוססים על קו עלילה אחד ארוך אלא על מספר מערכונים. שינוי נוסף בין התכנית הקלאסית לנוכחית הוא העדר של זמר השבוע ופינות. בנוסף, בכל פרק מבצעים השחקנים שיר ישראלי בעיבוד מחודש ופעם אחת אף הקליטו שיר מקורי, מאת אלון אולארצ'יק. ביצועי השירים, על ידי "חבורת גברים בני כ-70" שאינם זמרים (פרט לגידי גוב) הפתיעו באהדה הציבורית ובפופולריות לה זכו.[14][15][16]
ביום העצמאות 2021, העלו תוכנית ספיישל מיוחדת עם 3 שירים בעיבודים מיוחדים לצד התזמורת הפילהרמונית, ועם אורחים. לאחריה, יצאו לחופשה ארוכה וחזרו למסך ב-4 בנובמבר 2021 לעונה נוספת.[17][18]
ביום העצמאות 2022, העלו תוכנית ספישל מיוחדת, בה השתתף ראש ממשלת ישראל דאז, נפתלי בנט.[19] במרץ 2023 שודרה התכנית ה-100 מאז עליית הגרסה המחודשת.
בקיץ 2023 עלה מופע בימתי של "זהו זה!" המבוסס על השירים אותה ביצעה החמישייה במהלך עונות הגרסה המחודשת, לצד מספר מערכונים.[20]
ב-12 באוקטובר 2023, בצל מלחמת חרבות הברזל, החלה העונה השישית של התוכנית. תחת הכותרת, "זהו זה וכן אחרת!". בהתאם לאירועים, חל שינוי במתכונת התוכנית, והיא כללה, מלבד ההתייחסות לנושאים האקטואליים, גם שיחות וראיונות עם ילדים מיישובי עוטף עזה. בנוסף, אירחו חברי זהו זה לביצועי השירים, גם אמנים בולטים, כגון עידן רייכל, ריטה, שלומי שבת, עמיר בניון ודני סנדרסון וכן הקליטו ביצוע מחודש לשיר "לו יהי" (המזוהה עם מלחמת יום הכיפורים), ביחד עם שייקה לוי וגברי בנאי. כחודש לאחר חזרתה לשידור, נוסף לתוכנית יום שידורים נוסף, ומלבד ימי חמישי היא משודרת גם בימי שני. בהמשך שבה להיות משודרת בימי חמישי בלבד. העונה השישית של הסדרה, ששודרה בצל המלחמה הגיע לסיומה ב-18 באפריל 2024. ב-31 באוקטובר 2024, עלה הפרק הראשון של העונה השביעית של התוכנית.
שחקנים וקומיקאים ישראלים רבים לקחו חלק בתוכנית לאורך השנים, בהם:
חלק חשוב בתוכנית היה הפינות השונות, ממוזיקה, דרך ספרים וכלה במדע, הטלוויזיה החינוכית הצליחה לשלב בתוכן העלילתי גם העברת מידע לצופים. חלק מהפינות צולמו כחלק מהשידור החי ובאחרות הוצגו קטעים שצולמו מראש.
התוכנית גם שיתפה פעולה עם מספר להקות נוער. ביניהן הופיעו "להקת צופי תל אביב" ו"צעירי תל אביב" מתל אביב, "מפגשים ברכס" מחיפה ולהקת "דור שני" מקריית מלאכי.
בכל תוכנית שולבו מספר שירים אשר בוצעו באולפן. בנוסף, חלק מפינות התוכנית עסקו גם הן במוזיקה:
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוחים בלתי אנציקלופדיים.| שם פרק | תאריך שידור | נושא הפארודיה | משתתפים | |
|---|---|---|---|---|
| השמן והרזה | 1986 | השמן והרזה | מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן, גידי גוב | |
| זוג חברים נקלעים לקשיים כספיים, ובעל הבית הזועם דורש מהם את שכר הדירה שהם חייבים לו, ומאיים כי יזרוק אותם מדירתם. זוג החברים מנסה לגייס את הכסף החסר בשלל דרכים יצירתיות, וכאשר הם משיגים את הסכום הדרוש הם מסתבכים בצרות גדולות אף יותר. | ||||
| סרט ערבי | ספטמבר 1986 | סרטים מצריים | מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן, מיקי קם | |
| פארודיה על הסרטים המצריים סוחטי הדמעות ששודרו בימי שישי בערוץ הראשון. מוני בתפקיד חומוס, בנו של רשע הכפר אבו חומוס (דובלה) מיקי קם בתפקיד בורגול אהובתו. סיפור אהבה קורע לב, ומסובך כאופרת סבון. | ||||
| רחוב שום-שום | אוקטובר 1986 | רחוב סומסום | מוני מושונוב, גידי גוב | |
| מוני מושונוב וגידי גוב משתעשעים עם דמויות כמו קיקי בן-בואש, שייקה פיחסניק, אריק ובנץ, כרובי ועוד. | ||||
| המסכנים | 1987 | עלובי החיים | גידי גוב, דבל'ה גליקמן, אלי גורנשטיין, שלמה גרוניך | |
| דב'לה גליקמן וגידי גוב הם זוג עניים, ז'אנו וג'ולייט, המתגלים על ידי המפיק פיץ (אלי גורנשטיין) שמחליט להעלות את ההצגה "המסכנים", על פי סיפור חייהם. כאשר מסתיימות החזרות ומגיעה שעת הפרמיירה החגיגית, מגלים ז'נו וג'ולייט שאפילו כרטיסים למופע על סיפור חייהם לא השאיר להם המפיק המהולל. את הסוף העצוב משנה המלאך, שלמה גרוניך. | ||||
| פקקי תנועה | 1987 | אין | גידי גוב, מוני מושונוב, ציפי מור | |
| קורותיהם של הנהגים הממתינים בפקקים בכניסה לתל אביב, וההצעות השונות כיצד להיחלץ מהפקק (לגוש דן, Well Done!""). | ||||
| אבות אבותינו | 4 ביולי 1988 | יעקב אבינו | דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, גידי גוב, רזיה ישראלי | |
| טייק אוף פרוע על הסיפור המקראי על יעקב ועשיו. יעקב הפחדן (מוני מושונוב) מתחבל תחבולות כדי לגזול את הבכורה מעשיו הבריון קהה המוח (דוב'לה גליקמן), בעוד אביהם יצחק (גידי גוב) הולך ומאבד את ראייתו ושפיותו. עם רזיה ישראלי כרבקה אמנו. | ||||
| סוֹפֵר בפולנית | 22 באוגוסט 1988 | אין | שלמה בראבא, מוני מושונוב | |
| שחקן לא מוצלח מפולין (שלמה בראבא) נפגש עם אמרגן לא מוצלח מישראל (מוני מושונוב) על אדן חלון של משרד רגע לפני התאבדות. ברגע האחרון הם משנים את דעתם ומחליטים לצאת להופעה עם השיר "סופר בפולנית" – פרודיה על שירו של שלמה יידוב "חולם בספרדית". בהשתתפות שלמה יידוב. | ||||
| בשיטור משודר | 6 באוקטובר 1988 | בשידור חוקר | שלמה בראבא, מוני מושונוב | |
| פרודיה על תוכניות "בשידור חוקר" בהנחיית רפי גינת (בגילומו של בראבא). שם הופיע למשל אדם (מושונוב) שמכר את גשר הירקון לזקן פלוני (בראבא), וכשנשאל נציג המשטרה את מי הם מחפשים, ענה שדווקא את הזקן, שכן הוא החל לגבות מהנהגים על הגשר דמי מעבר, תוך שהוא מקפץ על המכוניות החוצות. | ||||
| המסעדה הגדולה | 3 במרץ 1989 | המסעדה הגדולה | דבל'ה גליקמן, אבי קושניר, יובל זמיר, בסאם זועמוט ואלברט אילוז | |
| בסאם מגיע לביקור במסעדה הכושלת של דבל'ה, אך שרשרת משעשעת של טעויות הופכת את הארוחה לבלתי נשכחת. בתום הפרק בסאם נותר רעב, אך דובל'ה מנחם אותו שיזכה לאכול בשידור החוזר. | ||||
| נס חנוכה | 1 בדצמבר 1988 | אין | דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, רוני בליץ, בתיה ברק | |
| במאפיית האחים (מושונוב וגליקמן) מתכוננים לחג החנוכה כשכד ובו ג'יני מסתורי (רוני בליץ בהופעת אורח) מופיע על סף הדלת והופך את הסופגניות למצות. עוד מתארחת בפרק בתיה ברק. | ||||
| החזאים | 19 בינואר 1989 | אין | מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן | |
| תגובת זהו זה לתופעת החזאים במהדורות החדשות (שהיום הפכה לשגרה). מישהו צועק במהלך התוכנית "אורי כאן?" מה שמוביל למקרה של אי הבנה מצערת בנוגע להוריקן. | ||||
| דג ושמו זכריה | 21 במרץ 1989 | דג ושמו וונדה | מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן, יאיר ניצני וגני תמיר | |
| תוכנית הסיום של עונת 88' - 89' שצולמה באילת והשתתפו בה לצד מוני מושונוב ודבל'ה גליקמן גם יאיר ניצני וגני תמיר. העלילה מבוססת באופן גס על עלילת הסרט "דג ושמו וונדה" ועוסקת בחבורת נוכלים הזוממים להשתלט על הכסף שקיבלה ממשלת ישראל מהמצרים בתמורה למלון "אביה סונסטה" (היום "הילטון טאבה") שכונה בפרק "אחיה סמבוסה". | ||||
| כנרת | 14 בדצמבר 1989 | אין | דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב | |
| פרק שעסק בבעיית מפלס הכנרת ההולך ויורד והשפעות מזג האוויר. קטעים בולטים בפרק כללו את ה"שנוררת" (משדר התרמת מים לכנרת בדרכים שונות ומשונות) וכמו כן במהלך קטע פרודיה על תחזית מזג האוויר "שבשבת" ("פשפשת") דבל'ה מחפש את השקע הברומטרי על המפה הסינופטית ולבסוף נוגע בשקע חשמל. בסיום הקטע דבל'ה זוכה להפתעה בשידור חי - דלי מים על הראש. | ||||
| היורדים | 1989 | אין | מוני מושונוב, גידי גוב, שרה'לה שרון | |
| גידי גוב בתפקיד שמוליק הובלות, יורד החי בארצות הברית, חי את החלום האמריקאי עד שעסקיו מתחילים להידרדר. כשחברו רובקה (מוני מושונוב) מתפרץ למשרדו בקריאות "ג'ימלייה ג'ים", חייו משתנים. רובקה הקיבוצניק הגיע לאמריקה מטעם מזכירות הקיבוץ, ששלחה אותו בניסיון להחזיר את שמוליק הביתה, אל המשק. רובקה מצליח לעורר בשמוליק געגועים למולדת, אך פיתוי הכסף המהיר של אמריקה מצליח להכניע גם את הקיבוצניק התמים. | ||||
| מק-קייקר | ינואר 1990 | מקגיוור | אבי קושניר, דבל'ה גליקמן | |
| התפוררות הגוש המזרחי משמשת כרקע לפרודיה על הסדרה המצליחה של אותם ימים "מקגיוור". אבי קושניר הוא "מק-קייקר" שיוצא למצוד אחרי הסוכן הסובייטי גרישה (גליקמן), ומוצא את עצמו בעיצומה של הפיכה. | ||||
| מלכות יופי | 11 במרץ 1990 | מלכת היופי | גידי גוב, מוני מושונוב, דובל'ה גליקמן, ציפי שביט ומני פאר | |
| גידי ומוני כצמד פרחות, שמנסות את מזלן בתחרות מלכת היופי, שהמנצחת בה זוכה גם בהצעת נישואין מדובלה "מלך חיי הלילה של תל אביב". ציפי שביט מתארחת כמדריכת מלכות היופי, ובתפקיד אורח כפרודיה על עצמו - מני פאר. | ||||
| ריקודי עם | אוגוסט 1990 | אין | אבי קושניר, מוני מושונוב, שלמה בראבא | |
| קושניר בתפקיד לקוח, הזקוק לחתימה על משכנתה מאת מנהל הבנק, הלא הוא חברו מכיתה א' בנימין בן ימין/בני קלבסה (מוני). אך הוא לא יודע לרקוד ריקודי עם, ועד שלא ילמד "צעד תימני" לא יוכל לקבל משכנתה בבנק. בסוף הפרק הוא פונה לבבא של ריקודי העם, אדון סימה (בראבא בתפקיד אורח, באחת מהופעותיו האחרונות בתוכנית) שמבקש מעוזרו "טחול בפיתה, בלי לחם!" ומנשק את תמונתו של הזמר מיקיאגי תוך חזרה על שמו שלוש פעמים. הבבא מורה לעוזרו (מוני) להאכיל את המבקר סחוג, שניהם פורצים מיד, בריקוד תימני, על הגחלים, והכל בא על מקומו בשלום. עוזרו של אדון סימה הוא הבבא בובה (מוני, ראו להלן), בהופעת הבכורה; וכך נולדה דמותו של הבבא בובה, שהתפרסם מאוחר יותר בתקופת מלחמת המפרץ. | ||||
| הדרדסים | 29 באוגוסט 1990 | הדרדסים | גידי גוב, דובל'ה גליקמן | |
| מערכון זה מציג את סיפורי ההתכתשות של גרגמל והדרדסים כמשל למתיחות ששררה בין ארצות הברית ועיראק לפני מלחמת המפרץ. מצב חירום בכפר הדרדסים, גרגמל גנב את כל הזהב של גנדרני, חטף את דרדס תינוק ומאיים לרסס את הדרדסים בתרסיס סיוטים. | ||||
| טלוויזיה | ספטמבר 1990 | קשר משפחתי, מקבילית המוחות | גידי גוב, דובל'ה גליקמן, זוהר זמיר | |
| אף אחד לא מצליח להעיר את הנסיכה נחמה (זוהר זמיר). רבים מנסים אך כאשר הם נכשלים משליכם המלך (גידי גוב) אל הבור. עד שמגיע הליצן (דובלה גליקמן) שמציג בפני הנסיכה את קופסת הפלאים (טלוויזיה). בפרק זה היו כמה פרודיות על תוכניות טלוויזיה, ביניהן "קשר משפחתי" - הפסיכולוג (דובלה) מארח באולפן את הנסיכה והמלך, ומסביר להם שהנסיכה רוצה לישון משום שאביה משליך כל הזמן אנשים לבור. וכן את הפרודיה על תוכנית החידונים של הערוץ הראשון "מקבילית המוחות" (במקור תוכנית של ה-BBC) בשם "מוח על האש", דובלה המנחה לבוש כאינקוויזיטור חוזר על משפט ידוע של יצחק שמעוני: "התחלתי ולכן אסיים". גידי, שלאחר הפגנת ידע מרשימה, לא יכול היה להשלים את המשפט "הנהג שלנו חבר'מן, הוא ייקח אותנו לתיי...", למרות רמזים עבים מהמנחה, זכה לעונש הקבוע: "השליכוהו אל הבור!". | ||||
| צבי הנינג'ה | 1 באוגוסט 1991 | צבי הנינג'ה | גידי גוב, מוני מושונוב | |
| צבי הנינג'ה מגיעים לביובי ישראל בתקווה למצוא מעט שקט מפני הפושעים נגדם נלחמו באמריקה, אך לצערם הם נתקלים בדו"ח מבקר המדינה ויוצאים למלחמה בשחיתות. | ||||
| שיער | 15 באוגוסט 1991 | שיער, כנר על הגג | מוני מושונוב, גידי גוב | |
| באותה תקופה הועלה מחדש המחזמר "שיער" בגרסתו העברית. גידי גוב מגלם אמרגן כושל, שמנסה לצאת מהצרות בעזרת חברו הוותיק מאני (מושונוב). יחד הם מעלים מחזמר חדש שהוא שילוב בין "שיער" ו"כנר על הגג". | ||||
| נהגי גן-עדן | 8 באוגוסט 1991 | אין | גידי גוב, דובל'ה גליקמן | |
| אוסף של אפיזודות המשלבות את דובלה בתפקיד מכשפה עצבנית רכובה על מטאטא (שמגלה ש"היא עקפה אותי, המניאקית!") כמו גם דמויות אחרות כמו הנהג הלא-זהיר שמגלה שהוא מת בתאונת דרכים ומתלונן "אני לא אוכל להרוג יותר" בבכי תמרורים. התוכנית ניסתה להעביר מסרים של זהירות בדרכים באופן קומי. | ||||
| מין בטוח | דצמבר 1991 | אין | מוני מושונוב, אבי קושניר | |
| מורה בבית הספר (מוני) מגלה את עובדות החיים בעזרת תלמידיו (קושניר ואחרים), ושהחסידה שהוא ואשתו מחזיקים בבית לא תביא להם ילד. בסיום הפרק שרו כולם את שיר השבוע (ראו לעיל) חבושים בכובעים דמויי קונדום. | ||||
| סיפורים לשעת לילה מיותרת | ינואר 1992 | סיפורים לשעת לילה מאוחרת | מוני מושונוב, דובל'ה גליקמן | |
| מוני ודובלה בתפקיד גבר ואישה (בשם דובי וזהבה) המנסים לחסל אחד את השני, ובמקביל לדאוג שהצופים יישארו ערים. | ||||
| מלחמת חזאים | פברואר 1992 | שבשבת | אבי קושניר, דבל'ה גליקמן, נתן נחמיאס, נתן נתנזון ושרה'לה שרון | |
| תוכנית חזאים נוספת, פרודיה על היריבויות השונות בין מגישי "שבשבת" (התחזית דאז), בשילוב עם מערכת הבחירות לכנסת, של 1992 והחורף, הגשום במיוחד, באותה שנה, עם נתן נחמיאס, היועץ הלשוני של החינוכית, נתן נתנזון ושרה'לה שרון בהופעות-אורח. | ||||
| בוז'י בחופש הגדול | יולי 1992 | אין | אבי קושניר, מוני מושונוב ונתן נתנזון | |
| כשבוז'י (אבי קושניר) יוצא לחופש הגדול, הוא מלא בתוכניות ותקוות לבילוי משותף עם אביו העסוק. לאביו (מוני מושונוב) יש תוכניות אחרות - צפייה בכל שידורי האולימפיאדה. לאחר מספר ימים בהם בילו בבית, מחליט אביו של בוז'י לבלות איתו זמן איכות. בוז'י סוחב את אביו המותש לשלל פעילויות: בילוי בלונה פארק, פיקניק בחוף הים וצפייה בסרט קולנוע. הילד הנלהב אמנם נהנה, אך האב סובל מכל רגע. | ||||
| מסע בין כוכבים | 1 ביולי 1993 | מסע בין כוכבים | גידי גוב, מוני מושונוב, דובל'ה גליקמן, אבי קושניר, דורון צפריר ואתי אנקרי | |
| פרודיה על הסדרה "מסע בין כוכבים" שבאה בעקבות עלייתם של ערוץ 2 וערוצי הכבלים. בפרק הזה כל המנחים שהיו באותה תקופה משתתפים בתור נוסעי האנטרפרייז תוך כדי שהם אוספים את הנסיכה דיאנה (אתי אנקרי) ומצילים את היקום מהעריץ 2 (דורון צפריר) המאיים לצרף את כוכבי "זהו זה" לשורותיו. פרק אחרון שבו השתתף גידי גוב טרם עליית תוכניתו "לילה גוב" בערוץ 2 מספר חודשים לאחר מכן. | ||||
| טופסיו | ספטמבר 1993 | טלנובלות ארגנטינאיות | אבי קושניר וקרן מור | |
| לאיש עסקים עשיר (אבי קושניר) נולדת בת עיוורת (קרן מור) והוא נוטש אותה בבית החולים, הפגישה הדרמטית בין העיוורת שגדלה בבית עני לבין האב המושחת, לא מותירה אף עין יבשה. | ||||
| הטלוויזיה החינוכית | נובמבר 1994 | הטלוויזיה החינוכית | מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן, אבי קושניר ועמנואל הלפרין | |
| פרק פארודי על הטלוויזיה החינוכית ועל שלל תוכניותיה. בתחילת הפרק נערכת פגישה פיקטיבית של המנחים עם מנכ"ל החינוכית (עמנואל הלפרין), ובה הם מתבשרים כי תוכניתם יורדת מהמסך, אם כי הרשת מעוניינת להמשיך בשיתוף פעולה. במהלך הפרק מנסים המנחים להשתלב בתוכניות שונות של החינוכית, כגון "פרפר נחמד", "פיצוחים" ו"שעת כושר", אך בסופו של דבר גם הם וגם המנהל מבינים שאין מקום כמו הבית. | ||||
| סוכן סמוי | 1990 | סוכן סמוי | דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב | |
| פיני טרנוחה, סוכן הסל"פ (הסוכנות ללחימה בפשע בינלאומי) יוצא מהכלא, לאחר מאסר של חמש שנים על חציית מעבר חצייה באור אדום (לביסוס סיפור הכיסוי שלו). מחוץ לכלא, פוגש אותו מפעילו מקפייפן, אשר מסביר לו שהוא זה שדאג שיישאר זמן ארוך כל כך בכלא, ושולח אותו למשימת ריגול אחר קולונל סמי, ולחקור את מעורבותו בתאונות מזל"טים קטלניות.
בעלילה משולבות הופעות של משה ואורנה דץ, ותשדירי שירות ביחס לגיוס לצה"ל ולקורסים קדם-צבאיים. | ||||
| משפחת סימפסון | ינואר 1992 | משפחת סימפסון | מוני מושונוב, גידי גוב | |
| בארט (מוני מושונוב) בדיכאון: אביו הקמצן לא מוכן לתרום לבית הספר. מבצע התרמה שהוא עורך למען משפחתו מצליח מעבר למשוער. פרודיה משעשעת על סדרת האנימציה האהובה. | ||||
בכל שנה בחג הפורים, יצאה התוכנית לחופשה. לכבוד המאורע, הופקה מדי שנה תוכנית מיוחדת.
| שם פרק | תאריך שידור | נושא הפארודיה | משתתפים | |
|---|---|---|---|---|
| מפלצות | 1986 | אין | גידי גוב, דבל'ה גליקמן, שלמה בראבא ומוני מושונוב | |
| גליקמן, גוב ובראבא בתפקיד מפלצות העומדות להשתלט על העולם וכמעט נעצרות על ידי חבורת מכסחי השדים, עד שהמאבטח בכניסה לחניון של בניין הטלוויזיה החינוכית, מושונוב מחזיר את הכל על מקומו בשלום. | ||||
| האחים בוז | 12 במרץ 1987 | האחים בלוז | גידי גוב, דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, עופרה חזה ויורם בוקר | |
| מוני וגידי בתפקיד האחים בוז, דובלה הוא סמל המן המנסה למנוע מהם להשיג את מטרתם. עם הופעות חיות של עופרה חזה בתפקיד אסתריקה והפנטומימאי יורם בוקר בתפקיד המלך אחשוורוש השתקן. | ||||
| מערבון | 3 במרץ 1988 | מערבונים | גידי גוב, דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, סי היימן, אלי גורנשטיין ודורון צפריר | |
| סי היימן כאסתר המלכה, גליקמן כשריף אחשוורוש, גידי גוב כהמן, ומושונוב בשלל תפקידים, כגון: אינדיאני (מרדכי) או ושתי, אשת אחשוורוש, המנסה בכל עת שבעלה יאהב אותה יותר, ועקב כך היא הולכת למרדכי כדי לקבל שיקוי מתאים. | ||||
החל מפורים ה'תשמ"ט (1989) עזבו התסריטאים את העיסוקים במגילת אסתר והתעסקו בנושאים ברוח החג. הפרק הראשון שהיה ברוח שונה זו היה "דג ושמו זכריה" ובהמשך נוספו אליו פרקים נוספים התואמים לתחומים שונים, כמו: תחרות מלכת היופי או אגדות, ובאחת מן העונות אף גייסו את חבורת הזקנים המפורסמת מתקופת מלחמת המפרץ לפרק בכיכובם ובהשתתפות גליקמן כהרצל, ובסופו של הפרק ביצעו הכוכבים גרסת כיסוי לשירו של מייקל ג'קסון "לרפא את העולם" (Heal the world).
קלמן ליבסקינד כתב בטור ביקורת על התוכנית כי התוכנית מוגשת מתוך השקפת עולם פוליטית ברורה, וכי חד־צדדיותה של התוכנית, בה מוצגים רק אנשים המשתייכים לימין פוליטי בישראל, פוגע בסאטירה של התוכנית.[27]
זהו זה!, ברשת החברתית פייסבוק
"זהו זה!", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"זהו זה!", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית).svg){kind=icon}
"זהו זה!", סרטונים בערוץ היוטיוב "זהו זה 2020", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"זהו זה" באתר כאן חינוכית "זהו זה (2020)" באתר כאן 11יוטיוב:
אוסף תוכניות זהו זה! (1978-1998), רשימת השמעה, באתר יוטיוב (298 חלקים) שיר הפתיחה לתוכנית (1979), שיר באתר יוטיוב שיר הפתיחה לתוכנית (1982), שיר באתר יוטיוב העולם עצוב אז צוחקים - זהו זה, חלק א, וידאו באתר יוטיוב, בערוץ החינוכית, 2017 העולם עצוב אז צוחקים - זהו זה, חלק ב, וידאו באתר יוטיוב, בערוץ החינוכית, 2017 זהו זה - שובו של השריף: זהו זה, וידאו באתר יוטיוב, בערוץ החינוכיתסיקור עיתונאי:
לאחר סיום התוכנית:
לכבוד חזרת הסדרה:
רז שכניק, החמישייה הפותחת, באתר "ידיעות אחרונות", 9 באפריל 2021Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
.svg){kind=icon}
