המשחקים האולימפיים

המשחקים האולימפיים הם אירוע עולמי של תחרויות ספורט רב-ענפיות הנערך אחת לשנתיים – פעם משחקי קיץ ופעם משחקי חורף. לאחר המשחקים האולימפיים מתקיימים המשחקים הפאראלימפיים (מהמילה היוונית "Para", ליד) בהשתתפות ספורטאים בעלי מוגבלויות. במשחקים האולימפיים משתתפים טובי הספורטאים מכל העולם, והם נחשבים במרבית הענפים האולימפיים לאירוע השיא העולמי של אותו ספורט.

ערך זה עוסק בכלל המשחקים האולימפיים. אם התכוונתם לאירוע מסוים, ראו המשחקים האולימפיים (פירושונים).

כיום נערכים המשחקים האולימפיים העיקריים בקיץ מדי ארבע שנים, ומשחקי החורף המצומצמים יחסית נערכים שנתיים לאחר מכן. משחקי הקיץ הם האירוע הספורטיבי הגדול ביותר בעולם מבחינת היקף ההשתתפות. היקף הצפייה במשחקים בכלי התקשורת נחשב השני בגודלו לאחר היקף הצפייה במשחקי גביע העולם בכדורגל (המונדיאל).

המונח "אולימפיאדה" התייחס בעבר לתקופה בת 4 השנים שבין המשחקים האולימפיים, אך כיום הוא משמש בקרב דוברי עברית לתיאור האירוע עצמו, ובהשאלה כדי לציין אירועים תחרותיים כלל-עולמיים נוספים. באנגלית נפוץ המונח "The Olympics" ("האולימפיים") כהתייחסות לאירוע ולמשחקים.

לשלושת המתחרים המובילים, בתחרויות השונות, מוענקות מדליות, כשהמדליה החשובה ביותר היא זהב, ואחריה, בסדר יורד, המדליות כסף וארד. קבלת מדליה כשלעצמה נחשבת להישג יוקרתי, אולי החשוב ביותר בעולם הספורט, והיא מזכה את המקבל גם בתואר ״אלוף אולימפי״. בענפי הלחימה כמו ג'ודו, אגרוף, טאקוונדו והיאבקות מחולקות שתי מדליות ארד.

היסטוריה

ביוון העתיקה

ערך מורחב – המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה

במקור, נערכו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה בעיר אולימפיה. המשחקים האולימפיים הראשונים שתועדו התקיימו בשנת 776 לפנה"ס והיו אירוע יווני פנימי בלבד, אך החל מהמאה ה-3 לפנה"ס שותפו גם ספורטאים ממדינות אחרות במשחקים, והאירוע, שהיה אירוע של תהילה אישית, הפך לאירוע של תהילה מדינית. האירוע היה חשוב עד כדי כך שהמלחמות הופסקו עד לסיום התחרויות. לאירוע היה מימד דתי והוקרבו בו קורבנות.

ענפי הספורט שכללו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה היו זריקת דיסקוס, היאבקות, איגרוף, פאנקרטיון (שילוב בין היאבקות לאיגרוף), ריצה, קפיצה לרוחק, הטלת כידון ומרוץ מרכבות. המנצחים זכו לזרי עלי עץ זית, המדליות של אותם זמנים, להערצה, פסלים, ולשירים שהנציחו אותם. המפסידים לא קיבלו דבר, כיוון שביוון העתיקה המושג של השתתפות למען ההשתתפות לא היה קיים.

במשחקים, הוענקו רק מקומות ראשונים למנצחים. השתתפו בהם גברים בלבד, שהתחרו בעירום מלא. לא רק שנשים נשואות לא הורשו להשתתף, גם נאסר עליהן לצפות במשחקים. נשים שנתפסו מציצות הוצאו להורג. תחרויות מיוחדות לבתולות נערכו זמן קצר לאחר קיום המשחקים האולימפיים. התחרות נקראה בשם "הראיה", על שם הרה, אשתו של זאוס, שהיא גם מגוננת הבתולות.

המשחקים האולימפיים התקיימו בעת העתיקה במשך 1,168 שנים, ופער ארבע השנים בין המשחקים נשמר באדיקות רבה, מה שיצר מחזוריות מקודשת ו"סגורה". מסיבה זו – קיום סדיר של המשחקים, ולעיתים גם כאלה שלא נערכו, אך נספרו כאילו נערכו, וזאת על מנת שלא לפגוע במחזוריות המקודשת – נהגו היסטוריונים להשתמש במניין האולימפיאדות לציון אירועים חשובים. בשנת 394 לספירה גרמה התערבות הקיסר תאודוסיוס הראשון לביטול המשחקים כחלק מהתקפותיו על הפגניות.

בעת החדשה

המסורת האולימפית חודשה בשנת 1894^[1]: בוועידה בין-לאומית, בהשתתפות נציגים מ-13 ארצות שהתקיימה בסורבון שבפריז, הוחלט פה אחד על חידוש המשחקים האולימפיים. מי שהוביל את הרעיון היה הברון פייר דה קוברטן. דה קוברטן הוא אשר טבע את הסיסמה "לא הניצחון חשוב אלא ההשתתפות", אך גם את הסיסמה שהפכה לסיסמת הספורט בכללותו: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר!".

כמתבקש, המשחקים המחודשים הראשונים, שנערכו ב-6 באפריל 1896, התקיימו באתונה. במשחקים אלו השתתפו 241 מתחרים מ-14 מדינות ב-43 תחרויות, למעלה מ-200 מהם היו יוונים. לפני כן לא אורגנו תחרויות בין-לאומיות בסדר גודל כזה. תביעתה של יוון שכל המשחקים יתקיימו בשטחה לא התקבלה, והוחלט על סבב במדינות העולם השונות. בהתאם להחלטה זו, ארבע שנים מאוחר יותר במשחקים שהתקיימו בפריז השתתפו למעלה מפי 4 יותר ספורטאים, כולל 22 נשים, שהורשו להשתתף לראשונה, בגולף, בטניס, בקרוקט וברכיבה על סוסים^[2].

מאז הפכו המשחקים למסורת, מדי ארבע שנים, פרט לתקופת מלחמות העולם שמנעו קיום שלוש אולימפיאדות (השישית, השתים עשרה והשלוש עשרה). בניגוד למצב ביוון העתיקה, הרוח הספורטיבית המודרנית לא עמדה כנגד יצר המלחמה המודרני. לאור מגפת הקורונה נדחתה אולימפיאדת טוקיו על ידי הוועדה המארגנת של המשחקים והוועד האולימפי הבין-לאומי בשנה, לקיץ 2021. עם זאת, הוחלט כי לא יהיה שינוי בשם המשחקים^[3]^[4]. מאז האולימפיאדה הראשונה צמחו מספר המשתתפים ומספר התחרויות והגיעו למספר של 11,090 משתתפים ב-339 תחרויות בטוקיו 2020.

סוגי המשחקים האולימפיים

משחקי הקיץ

ערך מורחב – משחקי הקיץ האולימפיים

מאז חידוש המשחקים האולימפיים בשנת 1896 ועד היום היו 33 אולימפיאדות. המשחקים האולימפיים של שלוש מהן (השישית, השתים עשרה והשלוש עשרה) לא התקיימו בשל מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.

מידע נוסף שנה, אולימפיאדה ...

שנה	אולימפיאדה	מיקום		הערות
1896	האולימפיאדה הראשונה		אתונה, יוון	נשים לא השתתפו
1900	האולימפיאדה השנייה	צרפת	פריז, צרפת	נשים השתתפו לראשונה באולימפיאדה
1904	האולימפיאדה השלישית	ארצות הברית	סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית
1906	"האולימפיאדה הרביעית"		אתונה, יוון	אולימפיאדה שנחשבה באותו הזמן, כאולימפיאדה הרביעית לכל דבר והשנייה שנערכה באתונה. היה זה אירוע חגיגי לציון עשור למשחקים האולימפיים בעידן המודרני. הוועד האולימפי הבין-לאומי הכיר בה, אך אינו מחשיב אותה כיום במניין האולימפיאדות.
1908	האולימפיאדה הרביעית	הממלכה המאוחדת	לונדון, הממלכה המאוחדת	בה נקבע אורך ריצת המרתון הרשמי והקבוע
1912	האולימפיאדה החמישית	שוודיה	סטוקהולם, שוודיה	מאולימפיאדה זו, ועד אולימפיאדת לונדון 1948 הוענקו מדליות גם בענפי אמנויות שונים.
1916	האולימפיאדה השישית	האימפריה הגרמנית	ברלין, הקיסרות הגרמנית	לא נערכה בשל מלחמת העולם הראשונה. האולימפיאדה נערכה לאחר מכן ב-1936
1920	האולימפיאדה השביעית	בלגיה	אנטוורפן, פלנדריה, בלגיה	הייתה אמורה להיערך בבודפשט, הונגריה אך הועברה לאנטוורפן בשל מלחמת העולם הראשונה.
1924	האולימפיאדה השמינית	צרפת	פריז, צרפת	העיר הראשונה שאירחה את המשחקים פעמיים.
1928	האולימפיאדה התשיעית	הולנד	אמסטרדם, הולנד
1932	האולימפיאדה העשירית	ארצות הברית	לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
1936	האולימפיאדה האחת עשרה	גרמניה הנאצית	ברלין, גרמניה הנאצית	גרמניה נקבעה כמארחת ב-1931, לפני עליית הנאצים לשלטון.
1940	האולימפיאדה השתים עשרה	פינלנד	הלסינקי, פינלנד	בתחילה היו אמורים המשחקים להתארח בטוקיו, יפן אך בשל מלחמת סין–יפן השנייה הוחלט לארחם בהלסינקי. לבסוף בוטלו בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה.
1944	האולימפיאדה השלוש עשרה	הממלכה המאוחדת	לונדון, הממלכה המאוחדת	לא נערכה בשל מלחמת העולם השנייה.
1948	האולימפיאדה הארבע עשרה	הממלכה המאוחדת	לונדון, הממלכה המאוחדת
1952	האולימפיאדה החמש עשרה	פינלנד	הלסינקי, פינלנד	האולימפיאדה הראשונה שישראל השתתפה בה. הופעת בכורה גם לברית המועצות.
1956	האולימפיאדה השש עשרה	אוסטרליה	מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה סטוקהולם, שוודיה	האולימפיאדה הראשונה בחצי הכדור הדרומי. עקב תקנות נוקשות לכניסת בעלי חיים לאוסטרליה, תחרויות הרכיבה נערכו בסטוקהולם כחצי שנה לפני משחקי מלבורן.
1960	האולימפיאדה השבע עשרה	איטליה	רומא, איטליה	המשחקים הראשונים ששודרו בשידור ישיר ברחבי העולם^[5]
1964	האולימפיאדה השמונה עשרה	יפן	טוקיו, יפן	האולימפיאדה הראשונה שנערכה ביבשת אסיה.
1968	האולימפיאדה התשע עשרה	מקסיקו	מקסיקו סיטי, מקסיקו	אולימפיאדת הקיץ הראשונה והיחידה עד כה שנערכה בגובה של יותר מ-2,000 מטרים מעל פני הים.
1972	האולימפיאדה העשרים	מערב גרמניה	מינכן, בוואריה, מערב גרמניה	טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
1976	האולימפיאדה העשרים ואחת	קנדה	מונטריאול, קוויבק, קנדה	28 מדינות, רובן מאפריקה, החרימו את המשחקים בתגובה לסיור נבחרת הרוגבי של ניו זילנד בדרום אפריקה.
1980	האולימפיאדה העשרים ושתיים	ברית המועצות	מוסקבה, ברית המועצות	ביוזמת ארצות הברית 40 מדינות החרימו את המשחקים לאחר שברית המועצות סירבה להיענות לדרישת ארצות הברית לסגת מאפגניסטן. ישראל הייתה בין המדינות המשתתפות בחרם.
1984	האולימפיאדה העשרים ושלוש	ארצות הברית	לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית	המדינה הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם השלישית. ברית המועצות ומדינות נוספות מהגוש המזרחי החרימו את האולימפיאדה כתגובה לחרם האמריקאי באולימפיאדה הקודמת. השתתפות ראשונה של סין העממית באולימפיאדה.
1988	האולימפיאדה העשרים וארבע	קוריאה הדרומית	סיאול, קוריאה הדרומית	השתתפות ראשונה של ספורטאים מקצוענים.
1992	האולימפיאדה העשרים וחמש	ספרד	ברצלונה, קטלוניה, ספרד	האולימפיאדה הראשונה בה הורשו להשתתף שחקני NBA. מדינת ישראל זוכה לראשונה במדליה אולימפית: יעל ארד שזכתה במדליית כסף ואורן סמדג'ה במדליית ארד – שניהם בענף הג'ודו.
1996	האולימפיאדה העשרים ושש	ארצות הברית	אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית	המדינה הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם הרביעית. 100 שנים למשחקים האולימפיים.
2000	האולימפיאדה העשרים ושבע	אוסטרליה	סידני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה	האולימפיאדה השנייה בחצי הכדור הדרומי ובאוסטרליה.
2004	האולימפיאדה העשרים ושמונה	יוון	אתונה, יוון	ישראל זוכה במדליית הזהב הראשונה שלה במשחקים האולימפיים: גל פרידמן מוכתר לאלוף אולימפי בענף גלישת הרוח בדגם "מיסטרל".
2008	האולימפיאדה העשרים ותשע		בייג'ינג, סין	סין המארחת זכתה לראשונה במקום הראשון בצבירת המדליות, עם 51 מדליות זהב. יוסיין בולט שובר 3 שיאי עולם ומייקל פלפס זוכה בשמונה מדליות זהב.
2012	האולימפיאדה השלושים	הממלכה המאוחדת	לונדון, הממלכה המאוחדת	העיר הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם השלישית; האולימפיאדה הראשונה בה יש ייצוג נשי בכל הנבחרות.
2016	האולימפיאדה השלושים ואחת	ברזיל	ריו דה ז'ניירו, ברזיל	האולימפיאדה הראשונה ביבשת דרום אמריקה.
2020	האולימפיאדה השלושים ושתיים	יפן	טוקיו, יפן	האולימפיאדה השנייה בעיר; העיר הראשונה ביבשת אסיה שמארחת את המשחקים בפעם השנייה. האולימפיאדה נדחתה בשנה לשנת 2021 בשל מגפת הקורונה, אך נקראה טוקיו 2020. בשל המגפה, המשחקים התקיימו ללא קהל.
2024	האולימפיאדה השלושים ושלוש	צרפת	פריז, צרפת	האולימפיאדה השלישית בעיר, 100 שנה אחרי אולימפיאדת 1924
משחקים עתידיים
2028	האולימפיאדה השלושים וארבע	ארצות הברית	לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית	האולימפיאדה השלישית בעיר והחמישית בארצות הברית
2032	האולימפיאדה השלושים וחמש	אוסטרליה	בריזבן, קווינסלנד, אוסטרליה	האולימפיאדה השלישית באוסטרליה

סגירה

משחקי החורף

ערך מורחב – משחקי החורף האולימפיים

משחקי החורף האולימפיים או בקיצור אולימפיאדת החורף הם המקבילה החורפית למשחקים האולימפיים. משחקים אלה כוללים ענפי ספורט חורף – ענפי ספורט הנערכים על שלג או על קרח – כגון הוקי קרח, החלקה על קרח או סקי. בדומה למשחקי הקיץ האולימפיים, משחקי החורף נערכים גם אחת לארבע שנים.

משחקים אחרים

מעט לאחר המשחקים האולימפיים "הרגילים", ובאותם מתקנים, נערכים המשחקים הפאראלימפיים, בהם מתחרים נכים במקצועות הזהים או דומים מאוד למקצועות באולימפיאדה הרגילה והספיישל אולימפיקס לבעלי מוגבלויות שכליות.

בשנת 1982 נוסדו "המשחקים הגאים" שמיועדים לאתלטים להט"בים.

בשנת 2010 הוחל בקיום טורניר נוסף בשם אולימפיאדת הנוער. משנת 2012 החלו להתקיים גם אולימפיאדות חורף לנוער.

אולימפיאדת החירשים היא אירוע הנערך מדי ארבע בשיתוף של הוועד האולימפי הבין לאומי והוועד הבין-לאומי לספורט לקויי שמיעה.

ענפים אולימפיים

ערך מורחב – ספורט אולימפי

ברוב ענפי הספורט האולימפי, המשחקים האולימפיים נחשבים ליוקרתיים ביותר בענף והזוכה במדליית זהב נחשב לאלוף העולם. עם זאת, ישנם כמה ענפים שבהם המשחקים האולימפיים אינם נחשבים להישג האולטימטיבי ויש תחרויות יוקרתיות ופופולריות יותר מהם. בין ענפים אלה: כדורגל (גביע העולם בכדורגל), טניס (טורנירי גרנד סלאם) אופניים (טור דה פראנס) וגולף (טורניר המאסטרס). גם באיגרוף תואר אלוף עולם ב-UFC נחשב לרוב ליותר יוקרתי מזהב אולימפי.

אופניים התעמלות כדורעף שחייה

מידע נוסף ענף ספורט, שנת השתתפות ראשונה לגברים ...

ענף ספורט	שנת השתתפות ראשונה לגברים	שנת השתתפות ראשונה לנשים
איגרוף	1904	2012

אופני BMX	2008	2008
אופני הרים	1996	1996
אופני כביש	1896	1984
אופניים	1896	1988

אתלטיקה	1896	1928
בדמינטון	1992	1992
בייסבול^(ג)	1992	-
ג'ודו	1964	1992
הוקי שדה	1908	1980
היאבקות	1896	2004
הרמת משקולות	1896	2000

התעמלות מכשירים	1896	1928
התעמלות אמנותית^(נ)	-	1984
טרמפולינה	2000	2000

חתירה	1896	1976
טאקוונדו	2000	2000
טניס	1896	1900
טניס שולחן	1988	1988
טריאתלון	2000	2000
כדורגל	1900	1996
כדוריד	1936	1976
כדורסל	1936	1976

כדורעף	1964	1964
כדורעף חופים	1996	1996

סופטבול^(נ)	-	1996
סיף	1896	1924
קאנו/קיאק	1936	1948
קליעה	1896	1984
קרב חמש מודרני	1912	2000
קשתות	1900	1904
רכיבה	1900	1900

כדורמים	1900	2000
קפיצה למים	1904	1912
שחייה צורנית^(נ)	-	1984
שחייה	1896	1912

שיט	1900	1988

סגירה

ענפים שהוספו/הוחזרו בשנים האחרונות
ענף ספורט	שנת התחלה לגברים	שנת התחלה לנשים
רוגבי	2016	2016
גולף	2016	2016
טיפוס	2020	2020
גלישת גלים	2020	2020
קראטה	2020	2020
סקייטבורדינג	2020	2020
ברייקינג	2024	2024

הערות:

(ג) – גברים. (נ) – נשים.
בענף הרכיבה כל התחרויות משותפות לגברים ונשים.
בענפי השייט והקליעה הונהגו תחרויות נפרדות לנשים בשנה המצוינת. לפני כן כל התחרויות היו פתוחות לשני המינים.
בייסבול וסופטבול הופסקו ב-2008 והוחזרו ב-2020.

ענפי עבר

מידע נוסף ענף, שוחקו באולימפיאדות ...

ענפים שיצאו מהמשחקים האולימפיים (רשימה חלקית)^[6]
ענף	שוחקו באולימפיאדות	הערות
קריקט	1900	ראו גם קריקט
קרוקט	1900	ראו גם קרוקט
משיכת חבל	1900–1920
גולף	1900–1904	הוחזר לתוכנית האולימפית ב-2016
רוגבי	1900–1924	הוחזר לתוכנית האולימפית ב-2016
פולו	1900–1936
כדור בסקי	1900, 1924, 1986, 1992	אחרי 1900 – משחקי ראווה
לקרוס	1904, 1908, 1928, 1932, 1948	אחרי 1908 – משחקי ראווה

סגירה

תוכן ומבנה המשחקים

כיום המשחקים האולימפיים מתאפיינים בשבועיים אינטנסיביים בהם יש תחרויות לאורך כל יום מהבוקר ועד הלילה, והן נחשבות לרגע השיא בענפים רבים.

טקסים

ערכים מורחבים – טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים, השבועה האולימפית

האולימפיאדה נפתחת בטקס פתיחה מרשים, שבו המדינה המארחת מציגה את תרבותה, ובו צועדים הספורטאים וחברי המשלחות על פי משלחותיהם. באופן מסורתי פותחת את מצעד המשלחות יוון ומסיימת אותו המשלחת של המדינה המארחת, כאשר ביניהן שאר המשלחות מסודרות לפי סדר הא"ב על פי שפת המדינה המארחת. בשיאו של הטקס מגיע לאצטדיון הלפיד האולימפי, אשר הוצת באולימפיה ביוון והועבר מיד ליד במרוץ שליחים שכלל אלפי רצים ונמשך שבועות או חודשים (מרוץ מסוג זה נערך לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936)), והספורטאי שזכה בכבוד להיות הרץ האחרון מדליק את האש האולימפית אשר תבער במשך 17 ימים עד סיום המשחקים. ראש המדינה המארחת מכריז רשמית על פתיחת המשחקים, ונציגי המדינה המארחת משביעים את הספורטאים, השופטים והמאמנים.

בטקס נעילת האולימפיאדה מונפים (בסדר זה) דגל המדינה המארחת, הדגל האולימפי, דגל יוון כשבמקביל מושמע המנונה (הנפת הדגל היווני והשמעת ההמנון הם כהוקרה ליוונים שנתנו את ההשראה לתחרות זו) ולבסוף דגל המדינה שעתידה לארח. הספורטאים המצטיינים נכנסים לאצטדיון כאשר הם נושאים את דגלי מדינותיהם, ובעקבותיהם נכנסים שאר הספורטאים במעורבב, כסמל לאחדות שיוצרת האולימפיאדה בין העמים. לאחר מכן מתכנסים גם המתנדבים שסייעו לקיום האולימפיאדה. בשלב הנאומים נואמים ראש העיר המארחת ויושב ראש הוועד האולימפי ומובעת תודה למארגנים. דגל המשחקים האולימפיים מורד ומועבר לראש העיר המארחת את המשחקים הבאים. בסיום הטקס מכובה האש האולימפית, שדלקה בכל זמן קיום המשחקים.

השתתפות במשחקים האולימפיים

במשך כ-90 שנים הספורטאים שהתחרו במשחקים האולימפיים היו אמורים להיות חובבים ואסור היה להם להתפרנס ואף לא לקבל שום טובת הנאה בהקשר הספורטיבי. ספורטאים שהתברר שקיבלו כספים בעבור כישוריהם הספורטיביים, נשללו המדליות שזכו בהן והם התבקשו להחזירן. רק באולימפיאדת סיאול נפתחו המשחקים האולימפיים להשתתפות של ספורטאים מקצועניים וכיום אין הבחנה בין חובב ומקצוען. מבחינת הספורטאים המשתתפים, אין ספק שהם זוכים ליוקרה ולתהילה ובמיוחד הזוכים במדליות. ספורטאים שזוכים במדליות יכולים לאחר מכן לתרגם את המוניטין לכסף, בקמפיינים פרסומיים, במענקים מהמדינה (למשל בישראל מוענק פרס של מיליון שקל לזוכה במדליית זהב^[7]), ואף במציאת נותני חסות.

רק מי שהוא אזרח המדינה או התאזרח בה יכול לייצג מדינה ולהשתתף בתחרויות. לעיתים ספורטאים שאינם נכנסים לפי כללי מדינתם לאולימפיאדה, מחפשים חסות של מדינה אחרת ומתאזרחים בה כדי שיוכלו להשתתף (כך למשל נבחרת ישראל בבייסבול באולימפיאדת טוקיו (2020), הורכבה ברובה מילידי ארצות הברית). במקצועות האולימפיים אין גיל מינימום גורף לכל המקצועות. יש מקצועות שיש בהם גיל מינימום ויש מקצועות שאין בהם גיל מינימום. כך למשל בעוד שבהתעמלות גיל המינימום עומד על גיל 16, בקפיצות למים גיל המינימום עומד על גיל 13. רק בענף אחד מותר לעשות שימוש בבעלי חיים – ענף הרכיבה בו מתבצעת רכיבה על סוסים. לכל ענף ומקצוע יש חוקים והגבלות שונות הנגזרים בדרך כלל מהמטלה שנדרשת מהמתחרה. יש ענפים שיש בהם הגבלת זמן, שבתוכה חייב האתלט לבצע את המטלה, בעוד שבענפים אחרים לא קיימת כלל הגבלת זמן.

סמים במשחקים האולימפיים

השימוש בסמים מכל סוג שהוא אסור בהחלט ונערכות בדיקות שגרתיות לגילוי שימוש אסור שכזה. בשנת 2016 הוחלט לא להשעות ספורטאי שיימצא בדמו שאריות של מריחואנה אך ההחלטה נכנסה לתוקף רק מתום אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016. בהחלטה שהתקבלה בשנת 2019 רוסיה הושהתה מהמשחקים האולימפיים לשנתיים, בשל השימוש הנרחב של ספורטאיה בחומרים אסורים.

אירוח המשחקים האולימפיים

ערים רבות שאפו לארח את האולימפיאדה, היות שמעבר לכך שבאירוח האולימפיאדה יוקרה רבה, המשחקים נחשבו למנוף להתפתחות של תרבות הספורט והכלכלה בעיר שבה הן מתקיימות. לקראת כל תחרות כזו נבנים מתקנים אולימפיים ברמה גבוהה, שלאחר מכן משרתים את אותה עיר. מבחינת ההיבט הכלכלי, זכויות השידור שנמכרות לרשתות השידור השונות וחסויות כמו גם מכירת כרטיסי כניסה לצופים המקומיים ולאלו שמגיעים מרחבי העולם, מכניסות כסף רב לקופת הוועדה המארגנת של המשחקים. אולימפיאדת ברצלונה ואולימפיאדת בייג'ינג נחשבות לאולימפיאדות מוצלחות שהזניקו את הערים והמדינות אותן אירחו. אך לקראת שנות העשרים של המאה ה-21, האולימפיאדות החלו להיחשב יותר כנטל על המדינה המארחת מאשר כנכס^[8]. בשל העלויות הכלכליות הגבוהות הנדרשות לשבועיים בלבד הדורשות הכנות של שבע שנים, בהרבה מקומות שאירחו משחקים אולימפיים, קיימים אצטדיונים והיכלי ספורט שאין בהם צורך מחוץ לאירוח המשחקים ונהפכו לפילים לבנים^[9]. העלויות האדירות נמדדות בכך שאולימפיאדת בייג'ינג (2008) למשל, הוצאו על הכנת האולימפיאדה 43 מיליארדי דולר^[10]. בשל כך בחירת הערים המארחות לאולימפיאדות של 2024 (פריז), ו-2028 (לוס אנג'לס) נבחרו ללא מכרז, מפני שהן היו הערים היחידות שהסכימו לארח את המשחקים. לאחר שהן אירחו כבר פעמיים ויש להן מתקנים קיימים.

במספר ענפים מתקיימות התחרויות מחוץ לערים המארחות: בערים שאינן ערי חוף, תחרויות השיט מתקיימות בערים הנמצאות לעיתים מאות קילומטרים מהעיר המארחת, ומשחקי הכדורגל מפוזרים באצטדיונים ברחבי המדינה.

רק שבע מדינות זכו לארח שתי אולימפיאדות ויותר: ארצות הברית, שאירחה ארבע אולימפיאדות (ב-1904, 1932, 1984 ו-1996), יוון (1896 ו-2004), צרפת (1900, 1924, 2024), הממלכה המאוחדת (אירחה ב-1908, 1948 ו-2012), גרמניה (1936 ו-1972 (בגרמניה המערבית)), יפן (1964 ו-2020) ואוסטרליה (1956 ו-2000).

ארגון המשחקים האולימפיים

הוועד האולימפי הבין-לאומי

ערך מורחב – הוועד האולימפי הבין-לאומי

הגוף העליון של התנועה האולימפית, אשר בחסותו מתקיימים המשחקים האולימפיים המודרניים הוא הוועד האולימפי הבין-לאומי. הוועד נוסד בפריז ב-23 ביוני 1894, בכינוס שבו הוחלט על חידוש המשחקים האולימפיים וקיום האולימפיאדה הראשונה באתונה ב-1896.

הוועד האולימפי הבין-לאומי מורכב מ-115 חברים, 70 מתוכם נבחרים על בסיס אישי והאחרים הם נציגי פדרציות ספורט בין-לאומיות, נציגי ועדים אולימפיים לאומיים ונציגי הספורטאים האולימפיים. הוועד האולימפי הבין-לאומי אחראי על כל ההיבטים הקשורים בארגון האולימפיאדות, כולל בחירת הערים שבהן יתקיימו המשחקים ותוכנית התחרויות במשחקים.

סמל האולימפיאדה

ערך מורחב – הדגל האולימפי

הסמל האולימפי, בצורת חמש טבעות שלובות, תוכנן לראשונה ב-1913 על ידי הברון פייר דה קוברטן, ככל הנראה בהשראת ממצא ארכאולוגי מתקופת האולימפיאדה הקדומה שביוון העתיקה. משמעות הסמל הקדום אינה ברורה^[11], אולם בעת המודרנית מסמלות הטבעות את האיחוד של חמשת "חלקי העולם" (יבשות). הצבעים: אדום, כחול, ירוק, צהוב, שחור והרקע הלבן, נבחרו מכיוון שבעת הנהגת הסמל לכל מדינה היה לפחות אחד מהצבעים הללו על דגלה הלאומי. יש המפרשים את הצבעים כמיצגים את חמש היבשות, אף על פי שהצבעים לא נבחרו בשל כך. האדום מייצג את יבשת אמריקה, השחור – אפריקה, הכחול – אוקיאניה, הירוק – אירופה, הצהוב – אסיה. הטבעות הוצגו לראשונה במשחקים באנטוורפן, 1920. חמש הטבעות על רקע לבן מופיעות בדגל האולימפי, שמונף בכל חגיגה של המשחקים האולימפיים.

האולימפיאדות ומדינות העולם

בראש רשימת המדינות בעלות מספר המדליות הגדול ביותר באולימפיאדות (קיץ) עומדות המדינות הבאות (נכון לשנת 2024): ארצות הברית – 2,755 מדליות, ברית המועצות– 1,010 מדליות, בריטניה – 981 מדליות, צרפת – 815 מדליות וסין העממית – 726 מדליות. בעוד שארצות הברית וצרפת הגיעו לכמויות המדליות לאחר 29 משחקים ובריטניה לאחר 30, ברית המועצות עשתה זאת עם 9 משחקים בלבד, וסין העממית עם 11 משחקים.

על פי לוצ'יאנו בארה, חבר בוועד האולימפי האיטלקי, המדינות המצטיינות מבחינה ספורטיבית הן אלו שיחס המדליות שזכו בהן גבוה יחסית למספר תושבים^[12]. באופן כללי ניתן לציין שמדינות עם "תרבות ספורט" מאופיינות בהישגים גבוהים הן ביחס לאוכלוסייה והן ביחס לגודל כלכלתן. כך למשל ניתן לציין את מדינות סקנדינביה כמדינות בעלות הישגים רבים ביחס לגודלן, גם אם מונים את משחקי הקיץ בלבד, וכן את אוסטרליה וניו זילנד. בולטות בהישגים ביחס לגודל הכלכלות ניתן למנות את רוב המדינות שהיו תחת שלטון קומוניסטי. שמלבד ההסללה של ילדים בהן לספורט, בעידן החובבני האתלטים במדינות אלו ניהלו אורח מקצועני לכל דבר, למרות שהיו רשומים כחובבנים, וכן היה במדינות אלו שימוש נרחב בסימום ספורטאים. בין המדינות להן הישגים דלים יחסית בהשוואה לאוכלוסייתן וכלכלתן ניתן למנות באופן כללי את מדינות אמריקה הלטינית (כולל הגדולות שבהן ברזיל, ארגנטינה ומקסיקו), מדינות דרום אסיה ודרום מזרח אסיה.

ישראל השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 ומאז היא משתתפת בקביעות, למעט במשחקי מוסקבה 1980 שהחרימה בעקבות החלטתה של ארצות הברית להחרים את המשחקים בתגובה לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן. רק במשחקים שנערכו בברצלונה ב-1992 הצליחה ישראל לזכות במדליה ראשונה, מדליית כסף בה זכתה הג'ודוקא יעל ארד. באותה אולימפיאדה זכה גם הג'ודוקא אורן סמדג'ה במדליה – מדליית ארד. באתונה ב-2004 גל פרידמן היה הישראלי הראשון שזכה במדליית זהב, ארטיום דולגופיאט זכה במדליית הזהב השנייה של ישראל בטוקיו 2020, ובמדליה השלישית זכתה המתעמלת לינוי אשרם בטוקיו 2020 וברביעית זכה גולש הרוח תום ראובני. המאזן של ישראל לאחר אולימפיאדת פריז הוא 20 מדליות – 4 זהב, 6 כסף ו-10 ארד.

ביקורת על האולימפיאדות

בתור אירוע הספורט הגדול בתבל צברה האולימפיאדה ביקורות שונות^[8]:

באולימפיאדות הראשונות בזמן המודרני, נשים היו רק 2% מהמשתתפות, ולכן אורגנה בשנת 1922 אולימפיאדה בלתי רשמית לנשים בפריז, משחקי העולם לנשים. מאז אירוע זה הוגדלה בהדרגה נוכחות הנשים באירועים, עד להגעה למצב בו משנות העשרים של המאה ה-21 מספר הספורטאיות המתחרות שוות למספר הספורטאים.
העלות של ארגון האולימפיאדה היא אדירה, ומספר פעמים האולימפיאדה הסתיימה בהפסד כספי של המארגנים (כפי שקרה במונטריאול ואתונה). ולעיתים קרובות העלויות חורגות מהיעד המקורי שלהן, דבר זה גורם לכך שרק מספר מצומצם של מדינות יכולות כיום לארח אולימפיאדות.
קיימת טענה שעריכת אולימפיאדה במדינה טוטליטרית, כמו במקרים של אולימפיאדת ברלין (1936) תחת גרמניה הנאצית או אולימפיאדת בייג'ינג (2008), ואולימפיאדת סוצ'י (2014) משמשת להגברת חוזקו של המשטר ולשיפור תדמיתו הבין-לאומית.
לעיתים לשם הקמת מתקנים למשחקים האולימפיים, מתבצע פינוי של שכונות שלמות, שלעיתים נעשה ללא פיצוי הולם למפונים.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
	פורטל ספורט

	ספר: המשחקים האולימפיים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת

נחמיה בן אברהם, אולימפיאדה שיא!, תל אביב: הוצאת אור, 1969 (הספר בקטלוג ULI)
עמנואל גיל, המשחקים האולימפיים, הוצאת מסדה ועם הספר, 1976, רמת גן
אפי זיו, משחקי האלים: האולימפיאדות והמשחקים האולימפיים של יוון העתיקה בראי האמנות, דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2008 (הספר בקטלוג ULI)
מוטי בסוק, המשחקים האולימפיים אתונה – טוקיו (1896–2020), ספרי ניב, 2020
יאיר גלילי, "הפוליטיקה של המשחקים האולימפיים", בתוך:משחק – איך הוא משפיע על מציאות חיינו, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2021, עמ' 49–60.