Loading AI tools
משלחת אולימפית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל משתתפת באופן סדיר במשחקים האולימפיים החל משנת 1952 באולימפיאדת הלסינקי. לאחר שלא זכתה במדליה אולימפית בארבעת העשורים הראשונים, מאז שנות ה-90 הצליחה ישראל לזכות ב-20 מדליות בכל המשחקים שנערכו משנת 1992 מלבד אולימפיאדת לונדון ב-2012.
 | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | ISR | |||||
| שם | הוועד האולימפי בישראל | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
ספורטאי ישראל זכו ב-20 מדליות במשחקים האולימפיים. המדליה הראשונה, היא מדליית הכסף שבה זכתה יעל ארד באולימפיאדת ברצלונה (1992). המשלחת הישראלית זכתה בארבע מדליות זהב: הראשונה של גל פרידמן בגלישת רוח על גלשן מדגם "מיסטרל" באולימפיאדת אתונה (2004), השנייה של ארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע בהתעמלות מכשירים באולימפיאדת טוקיו (2020), השלישית של לינוי אשרם בתחרות קרב רב אישי בהתעמלות אומנותית באולימפיאדת טוקיו (2020), והרביעית של תום ראובני בתחרות גלישת הרוח על גלשן מדגם ״IQFOIL” באולימפיאדת פריז (2024).
ספורטאי ישראל זכו בחמש מדליות כסף נוספות באולימפיאדת פריז (2024): ענבר לניר, רז הרשקו, שרון קנטור, ארטיום דולגופיאט, ונבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית. כמו כן זכו לאורך השנים בעשר מדליות ארד: אורן סמדג'ה, גל פרידמן, מיכאל קולגנוב, אריק זאבי, שחר צוברי, ירדן ג'רבי, אורי ששון, אבישג סמברג, פיטר פלצ'יק וכן ארד אחד לנבחרת ישראל בג'ודו בתחרות קבוצתית מעורבת. גל פרידמן וארטיום דולגופיאט הם הספורטאים היחידים שזכו בשתי מדליות אישיות. אורי ששון, פיטר פלצ'יק, ענבר לניר ורז הרשקו זכו גם במדליה אישית וגם במדליה קבוצתית.
מתוך 20 המדליות, תשע הן בענף הג'ודו, חמש בענף השיט (גלישת רוח), ארבע בענף ההתעמלות, אחת בענף הטאקוונדו והמדליה הנוספת, בענף הקיאקים. אחת-עשרה מהמדליות האישיות הושגו על ידי גברים, שמונה על ידי נשים, אחת על ידי קבוצת נשים ואחת על ידי קבוצה מעורבת.
ישראל השתתפה בכל אולימפיאדות הקיץ מאז 1952, מלבד החרמת אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980 יחד עם מדינות מערביות רבות בשל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. באולימפיאדת החורף החלה ישראל להשתתף באולימפיאדת לילהאמר (1994), כששלחה לאולימפיאדה זו נציג בודד, המחליק האמנותי על קרח מיכאל שמרקין ומאז היא משתתפת בקביעות.
עד היום שלחה ישראל שלושה ספורטאים ערבים ישראלים להתחרות באולימפיאדה: אדוארד מרון, רפעת טורק ואדם מראענה.
ישראל במשחקי הקיץ
|
ישראל במשחקי החורף
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משחקים | מדליה | שם | ענף | תחרות | הערה | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ברצלונה 1992 |  |
יעל ארד |  ג'ודו |
עד 61 ק"ג נשים | [1] | |||||||
 |
אורן סמדג'ה | ג'ודו |
עד 71 ק"ג גברים | [2] | ||||||||
| אטלנטה 1996 | |
גל פרידמן |  שיט |
מיסטרל גברים | [3] | |||||||
| סידני 2000 | |
מיכאל קולגנוב |  קאנו/קיאק |
קיאק יחיד 500 מטרים גברים | [4] | |||||||
| אתונה 2004 |  |
גל פרידמן | שיט |
גלשן רוח גברים | [3] | |||||||
|
אריק זאבי | ג'ודו |
עד 100 ק"ג גברים | [5] | ||||||||
| בייג'ינג 2008 | |
שחר צוברי | שיט |
גלשן רוח גברים | [6] | |||||||
| ריו דה ז'ניירו 2016 | |
ירדן ג'רבי | ג'ודו |
עד 63 ק"ג נשים | [7] | |||||||
|
אורי ששון | ג'ודו |
מעל 100 ק"ג גברים | [8] | ||||||||
| טוקיו 2020 | |
ארטיום דולגופיאט |  התעמלות מכשירים |
תרגיל הקרקע | [9] | |||||||
|
לינוי אשרם | _pictogram.svg){kind=small} התעמלות אמנותית |
קרב רב אישי | |||||||||
|
נבחרת ישראל בג'ודו |
ג'ודו |
קבוצתי מעורב | |||||||||
|
אבישג סמברג |  טאקוונדו |
עד 49 ק"ג נשים | |||||||||
| פריז 2024 | |
תום ראובני | שיט |
דגם iQFOiL גברים | ||||||||
|
ענבר לניר | ג'ודו |
עד 78 ק"ג נשים | |||||||||
|
רז הרשקו | ג'ודו |
מעל 78 ק"ג נשים | |||||||||
|
שרון קנטור | שיט |
דגם iQFOiL נשים | |||||||||
|
ארטיום דולגופיאט | התעמלות מכשירים |
תרגיל הקרקע | |||||||||
|
נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית |
התעמלות אמנותית |
קרב רב, קבוצתי | |||||||||
|
פיטר פלצ'יק | ג'ודו |
עד 100 ק"ג גברים | [10] |
ערך מורחב – הוועד האולימפי בישראלכבר בשנת 1933 הוקם בארץ ישראל "הארגון האולימפי הארץ-ישראלי", ביוזמת ארגון "מכבי" ובראשותו עמד הקולונל פרדריק קיש. שנה לאחר מכן הוכר הארגון על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד הלאומי המייצג את פלשתינה המנדטורית.[11] למעשה ייצג הארגון אך ורק את מרכז מכבי, ולא כלל את ארגוני הספורט האחרים ביישוב העברי (הפועל, בית"ר ואליצור) ואת הספורטאים הלא-יהודיים. ב-1936 הוזמן האיגוד על ידי יוזף גבלס להשתתף באולימפיאדת ברלין שהתקיימה בשנת 1936, אך החליט לדחות את ההזמנה בשל קיומה בגרמניה הנאצית, אשר אינה מאפשרת שוויון ליהודים ומכיוון שארצות הברית כבר החליטה להחרים (אף על פי שחזרה בה לאחר מכן).[12]
לאחר הקמתה של מדינת ישראל במאי 1948, כחודשיים וחצי לפני תחילת אולימפיאדת לונדון ביולי אותה שנה, ביקש האיגוד להשתתף במשחקים, אך הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה בנימוק שפלסטינה הפסיקה להיות ישות קיימת עם סיום המנדט ולכן איננה רשאית להשתתף במשחקים.
בקשת ישראל להשתתף באולימפיאדת הלסינקי נדחתה תחילה, לכן מחו על כך הספורטאים היהודים, שהתכנסו לרגל המכביה השלישית, ב-1950.[13]
רק בשנת 1951, שלוש שנים לאחר הקמת המדינה, הושג הסכם בין מרכזי הספורט שאיפשר את הקמת הוועד האולימפי בישראל שבו היה ייצוג שווה למכבי והפועל. בינואר 1952 הוכר הוועד החדש על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי והתאפשרה השתתפות משלחת ישראל באולימפיאדת הלסינקי.
פרידה ליכטבלאו ורעיה ברונשטיין נבחרו לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון (1948), אך הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה בנימוק שפלשתינה הפסיקה להיות ישות קיימת עם סיום המנדט ולכן איננה רשאית להשתתף במשחקים.[14]
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952)המשלחת הראשונה של מדינת ישראל לאולימפיאדה הייתה לאולימפיאדת הלסינקי בפינלנד. המשלחת כללה 26 ספורטאים, ובהם גם נבחרת הכדורסל שהיוותה מחצית מכלל הספורטאים. הספורטאי הבולט במשלחת היה הקופץ למים יואב רענן שסיים במקום התשיעי. האתלט דוד טבק ניצח במקצים המוקדמים בריצות 100 ו-200 מטר, הישג שאף אתלט ישראלי בגברים לא חזר עליו.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מלבורן (1956)בשנת 1956 התקיימה אולימפיאדת מלבורן באוסטרליה. המשחקים במלבורן החלו בנובמבר באותה שנה, שלושה שבועות לפני הפתיחה התקיימה מלחמת סיני. המלחמה גררה את ביטול ההשתתפות של רוב הסגל האולימפי הישראלי, ובהם גם של נבחרות הכדורגל והכדורסל, ונשלחו 3 נציגים בלבד לייצוג סמלי - הקופץ למים יואב רענן, שהשתתף גם באולימפיאדת הלסינקי, השחיינית שושנה ריבנר, והקופץ לרוחק דוד קושניר. כמחאה על השתתפות בריטניה וצרפת במלחמה החליטו מצרים,[15] עיראק ולבנון להחרים את אולימפיאדת מלבורן, וביטלו את השתתפותן כליל.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת רומא (1960)לאולימפיאדת רומא שלחה ישראל 23 ספורטאים. בהוצאת נבחרות הכדורגל והכדורסל, זאת המשלחת הכי גדולה שישראל שלחה עד אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. לראשונה השתתפה ישראל בענפים התעמלות, אופניים, סיוף והרמת-משקולות. לאולימפיאדה זו נשלח לראשונה ערבי-ישראלי, מרים המשקולות אדוארד מרון. ההישג הכי גבוה של המשלחת היה מקום 17 אותו השיגו אילה חצרוני בהדיפת כדור ברזל, לצד נבחרת השחייה, ב-100X4 מעורב.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת טוקיו (1964)לאולימפיאדת טוקיו ב-1964 נשלחו עשרה ספורטאים ישראלים בלבד, לאחר שבעקבות הכישלון ברומא החליט הוועד האולימפי בישראל להציב לראשונה קריטריונים להשתתפות באולימפיאדה. מחצית מהספורטאים הישראלים היו מענף האתלטיקה והשאר בקליעה ושחייה. ההישג הכי גבוה של המשלחת היה מקום 19 של מיכל למדני בקפיצה לגובה.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)בשנת 1968, באולימפיאדת מקסיקו סיטי התרחשה נקודת מפנה לספורט הישראלי האולימפי. נבחרת ישראל בכדורגל, אשר מנתה 19 ספורטאים מכלל ה-31 שישראל שלחה לאותה אולימפיאדה, הצליחה להעפיל עד לשלב רבע הגמר בטורניר הכדורגל, שם שיחקה מול נבחרת בולגריה. בסיום הזמן החוקי הייתה התוצאה 1:1, ומאחר וטרם הוכנסו חוקי הפנדלים במקרה של שוויון, הוכרע לבסוף המשחק על ידי הגרלה. בשלבים המוקדמים ניצחה נבחרת ישראל את גאנה ואת אל סלוודור והפסידה לנבחרת הונגריה.
בנוסף, הצליח אברהם מלמד להעפיל לחצי הגמר בתחרות 100 מטר פרפר, ולסיים במקום הרביעי במקצה ובמקום ה-11 הכללי, הישג שיא לשחיין ישראלי עד אז.
ערכים מורחבים – ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכןב-5 בספטמבר 1972, חדרו שמונה מחבלים חמושים מארגון "ספטמבר השחור" לבניין שבו שכנו חברי משלחת ישראל לאולימפיאדה, והשתלטו עליו. בעת ההשתלטות על הדירה רצחו המחבלים שניים מחברי המשלחת הישראלית, ותפסו תשעה בני ערובה, עליהם התמקחו על מנת לגרום לשחרורם של 232 מחבלים שהוחזקו בישראל, ועוד שני מחבלים שנכלאו בגרמניה. בשעות הלילה הועברו בני הערובה והמחבלים במסוקים לשדה התעופה פירסטנפלדברוק, משם היו אמורים לטוס למדינה ערבית. במהלך ניסיון חילוץ של כוחות הביטחון הגרמנים, נרצחו כל תשעת בני הערובה, וחמישה מחבלים ושוטר גרמני נהרגו.
למחרת הרצח נערך טקס זיכרון באצטדיון האולימפי, ולאחריו חודשו התחרויות. המשלחת הישראלית עזבה את המשחקים האולימפיים וחזרה לישראל.
עד הטבח הספיקו 14 מ-15 ספורטאי המשלחת להשתתף בתחרויות. המתאבק מרק סלבין נרצח ביום שבו היה אמור להתחרות. ההישג הבולט היה של האתלטית אסתר שחמורוב. במוקדמות ריצת מאה מטר היא קבעה שיא ישראלי של 11.45 שניות, שנשבר רק ב-2018. היא העפילה עד לחצי הגמר, בו סיימה במקום החמישי, 4 אלפיות שנייה אחרי הרצה במקום הרביעי שעלתה לגמר. שחמורוב העפילה גם לחצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, אך פרשה ממנה בעקבות הטבח, בו נרצח מאמנה עמיצור שפירא.
באולימפיאדה זו השתתפה ישראל לראשונה בענפים שיט והיאבקות, וחזרה להשתתף בהרמת משקולות וסיוף אחרי הפסקה של 12 שנים.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מונטריאול (1976)עשרים ושמונה ספורטאים ייצגו את ישראל באולימפיאדת מונטריאול בקנדה, 17 שחקני נבחרת הכדורגל, ואחד עשר ספורטאים בענפים אישיים, כמספר הנרצחים במינכן.
ההישג הבולט היה של אסתר רוט-שחמורוב שהפכה לישראלית הראשונה שהעפילה לגמר אולימפי, כאשר הצליחה להעפיל לגמר ב-100 מטרים משוכות, ולסיים בו במקום השישי, בתוצאה של 13.04 שניות. הישג נוסף שייך לאדוארד וייץ, שסיים במקום החמישי בענף הרמת המשקולות, ההישג הטוב ביותר של ישראל באולימפיאדות עד אז. המתאבק רמי מירון דורג באופן בלתי רשמי במקום השביעי.
נבחרת הכדורגל העפילה בשנית עד לשלב רבע הגמר, שם הפסידה לנבחרת ברזיל, והשוותה את הישגה מאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968). בשלב המוקדם סיימה ישראל בתיקו את שלושת משחקיה נגד גואטמלה, מקסיקו וצרפת.
באולימפיאדה זו השתתפה ישראל לראשונה בענף הג'ודו, ובפעם השנייה בשיט, היאבקות והתעמלות.
ישראל, בדומה למרבית המדינות המערביות ובלחץ של ארצות הברית, החרימה את האולימפיאדה במוסקבה בשל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן כשבעה חודשים לפני תחילת המשחקים האולימפיים.
ב-7 בספטמבר אותה שנה הוענקו 24 "עיטורי מוסקבה" (עיטור כבוד ותעודת הוקרה) לספורטאים ולמאמנים שהיו אמורים להשתתף במשחקי מוסקבה ונמנע מהם להשתתף במשחקים אלה בגלל אותו חרם.[16]
איגרוף: אדיב ניסנס, אתלטיקה: אסתר רוט-שחמורוב, ג'ודו: יונה מלניק, אדי קואז, הרמת משקולות: מאיר דלויה, התעמלות מכשירים: סיגל וינר, יעקב וישנייה, דב לופי, חץ וקשת: האוורד ליפשיץ, ירי ספורטיבי: אברהם גולדשטיין, ד"ר מיכאל גורביץ, שמואל ספורטה, אברהם צפניה, שחייה: אמיר גניאל, רון קרמן, ניר שמיר ושיט: שמשון ברוקמן, איתן פרידלנדר
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)ישראל שלחה לאולימפיאדה בלוס אנג'לס את המשלחת הגדולה ביותר שלה עד סידני 2000, עם 33 ספורטאים ב-11 ענפים אישיים. ההישגים הבולטים היו של הג'ודוקא אדי קואז שדורג במקום השביעי, הקלע יצחק יונסי אשר סיים במקום השמיני ברובה אוויר בתוצאה של 582 נק', תוך שהוא שובר את שיאו הישראלי ב-10 נקודות. השייטים יואל סלע ואלדד אמיר בדגם הולנדי מעופף, ושמשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר בדגם 470, סיימו גם כן במקום שמיני.
באולימפיאדה זו ייצג עמוס מנסדורף לראשונה את ישראל בענף הטניס, אשר היה ענף ראווה, ואבירם מזרחי היה הקיאקיסט הישראלי הראשון, כאשר סיים במקום הרביעי בחצי הגמר. כמו כן, השתתפו ספורטאים ישראלים לראשונה באיגרוף, התעמלות אמנותית וגלשני רוח.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת סיאול (1988)ישראל שלחה לאולימפיאדת סיאול בקוריאה הדרומית משלחת בת 19 ספורטאים בלבד, הקטנה ביותר מאז אולימפיאדת מינכן (1972).
שני השייטים יואל סלע ואלדד אמיר, שהתחרו בדגם ההולנדי המעופף, היו קרובים מאוד להשיג את המדליה הראשונה לישראל. הם לא השתתפו בשיוט השני מתוך שבעה בתחרות השיט משום שחל ביום הכיפורים, ובעקבות זאת קטנו סיכוייהם לזכות במדליה. לבסוף, סיימו סלע ואמיר במקום הרביעי, הישג שיא לנציג ישראלי במשחקים האולימפיים עד אז. לעומתם, השייטים והאחים רן ודן טורטן שהתחרו בדגם 470 השתתפו בשיוט ביום הכיפורים בניגוד להוראות ראשי המשלחת, ועל כך הורחקו מהמשלחת הישראלית במהלך האולימפיאדה. בגלל יום הכיפורים נאלץ המתאגרף יהודה בן חיים לפרוש מקרב שנקבע ליום זה. מתאגרף נוסף, יעקב שמואל, הגיע עד לשלב רבע הגמר. האולימפיאדה הזו היא היחידה שבה לא השתתפה ישראל בענף האתלטיקה.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת ברצלונה (1992)
בשנת 1992, ארבעים שנה לאחר הצטרפותה של מדינת ישראל למשחקים האולימפיים, השיגו נציגיה מדליות ראשונות בתחרויות, והיוו אבן דרך חשובה בהתקדמותה של ישראל במשחקים.
באולימפיאדת ברצלונה זכתה יעל ארד להיות הישראלית הראשונה שזכתה במדליה כלשהי במשחקים האולימפיים, כאשר הצליחה לזכות במדליית הכסף בענף הג'ודו (עד 61 ק"ג). יום למחרת זכה נציג ישראלי נוסף, אורן סמדג'ה, במדליית ארד, גם הוא בענף הג'ודו (עד 71 ק"ג). מאז זכייתם של השניים במדליות, בכל אחת מהאולימפיאדות הבאות הצליחו נציגי ישראל לזכות לפחות במדליה אחת עד לאולימפיאדת לונדון 2012 שבה לא זכתה ישראל באף מדליה אך הצליחה להגיע לתחרויות גמר.
מלבד יעל ארד ואורן סמדג'ה הצליח דני קרסנוב להגיע לגמר בקפיצה במוט ולסיים במקום השמיני, ולהיות הגבר הישראלי הראשון אשר מגיע למעמד זה בענף האתלטיקה.
באולימפיאדה זו זכה השייט יואל סלע להיות הישראלי הראשון שהשתתף ב-4 אולימפיאדות. לולא החרמת אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980 על ידי ישראל, היה סלע עשוי להשתתף בחמש אולימפיאדות רצופות.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת אטלנטה (1996)בשנת 1996, שלחה ישראל לאולימפיאדת אטלנטה משלחת בת 25 ספורטאים. גל פרידמן, לימים זוכה מדליית הזהב האולימפית הראשון בישראל, הצליח לזכות במדליית ארד בגלשני מיסטרל, ולהיות הישראלי השלישי שזוכה במדליה אולימפית כלשהי.
בנוסף לפרידמן, העפיל דני קרסנוב לגמר בקפיצה במוט, וסיים במקום ה-11, תוך שהוא זוכה להיות הישראלי הראשון שמצליח להגיע לשני שלבי גמר ברציפות.
הצלחה נוספת הייתה של נבחרת השחייה הישראלית ב-4X100 מעורב, שהצליחה לראשונה להגיע לגמר בענף השחייה. השחיינים איתן אורבך, ודים אלכסייב, דן קוטלר ויואב ברוק סיימו את מקצה המוקדמות בתוצאת שיא ישראלי של 3:42.24 דקות, שהקנה להם את העלייה לגמר, בו סיימו במקום השמיני.
זוכי המדליות בברצלונה, אורן סמדג'ה ויעל ארד, השתתפו במשחקים האולימפיים באטלנטה, אך לא הצליחו לשחזר את הישגיהם. יעל ארד הפסידה בקרב על המדליה ודורגה במקום החמישי. באותו מקום דורג גם גוצ'ה ציציאשווילי בענף ההיאבקות בסגנון יווני-רומי.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת סידני (2000)בשנת 2000, שלחה ישראל לאולימפיאדת סידני את המשלחת האולימפית הגדולה עד אז שמנתה 40 ספורטאים.
את המדליה האולימפית הישראלית השיג חותר הקייק מיכאל קולגנוב ביום האחרון של המשחקים, כאשר זכה במדליית ארד ב-500 מטר קיאק יחיד. בנוסף, היה במרחק נגיעה ממדליה נוספת, כאשר סיים במקום הרביעי במקצה ה-1,000 מטרים.
בנוסף לקלגנוב, הצליחו ישראלים רבים להגיע להישגי-שיא אולימפיים לנציגים ישראלים, כאשר שני קדמי וענת פבריקנט היו גם כן במרחק נגיעה ממדליית ארד, אך סיימו במקום הרביעי בשיט מפרשיות מדגם 470. המתאבק יורי יבסייבצ'יק סיים גם כן במקום הרביעי, והקופץ לגובה קונסטנטין מטוסביץ' סיים במקום החמישי. אריק זאבי, אשר ארבע שנים מאוחר יותר זכה במדליית הארד, סיים במקום החמישי בענף הג'ודו.
הישג נוסף היה העפלתו של השחיין איתן אורבך לגמר אולימפי שני, הפעם ב-100 מטר גב, שם סיים במקום השמיני הכללי. בחצי הגמר קבע אורבך שיא ישראלי, עם תוצאה של 55.31 שניות.
שייט המיסטרל עמית ענבר השיג את המקום השביעי בתחרות, ואלכס אברבוך סיים במקום העשירי בקפיצה במוט.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת אתונה (2004)בשנת 2004, שלחה ישראל לאולימפיאדת אתונה 36 ספורטאים והתחרתה במספר שיא של ענפים, 14 במספר. לראשונה השתתפו ספורטאים ישראלים בטניס שולחן, טקוונדו ושחייה אמנותית.
במהלך האולימפיאדה הצליח נציג ישראלי לזכות לראשונה במדליית זהב. היה זה גולש המיסטרל גל פרידמן, מחזיק מדליית הארד מאולימפיאדת אטלנטה. פרידמן, אשר רק שנתיים קודם לכן זכה באליפות העולם באותו ענף, הצליח להאפיל על מתחריו לענף, לזכות במדליית הזהב האולימפית הראשונה של ישראל, והמנון התקווה הושמע בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים.
בנוסף לפרידמן, אריק זאבי, אלוף אירופה 3 פעמים, זכה במדליית ארד בענף הג'ודו (עד 100 ק"ג), והביא לישראל מדליה שנייה באולימפיאדה באתונה.
פרט להישגיהם של פרידמן וזאבי, סיימה לריסה פסחוביץ במקום השישי בחתירת קיאקים במקצה ה-500 מטרים, צמד הטניסאים יוני ארליך ואנדי רם העפילו לרבע הגמר בטניס הזוגות ופבל גופמן, העפיל לגמר קרב-רב בהתעמלות מכשירים.
תוצאה מכובדת נוספת הגיעה מכיוונו של הקופץ במוט אלכס אברבוך, שסיים שמיני בגמר עם תוצאה של 5.65 מטרים, אך הייתה זו אכזבה עבורו לאחר שבשנים שקדמו לאולימפיאדה זכה באליפות אירופה באותו ענף ואף הוכתר כסגן-אלוף העולם בשנת 2001.
אכזבה מרובה גם חווה אלוף העולם לשנת 2003 בהיאבקות בסגנון יווני-רומי, גוצ'ה ציציאשווילי, אשר הפסיד כבר בסיבוב השני של שלב הבתים.
רץ המרתון היילה סטאין סיים את המרוץ בעודו מבצע הקפה מיותרת של האצטדיון בהגיעו לקו הסיום. לאחר ערעור ראשי המשלחת הישראלית לוועד האולימפי אושר זמנו ומיקומו המקורי של סטאין, המקום ה-20.
אודי וקס, הג'ודוקא, היה מעורב בעל כרחו בתקרית דיפלומטית קטנה כאשר בסיבוב הראשון בו האיראני, אראש מירסמאלי, לא התייצב לקרב והפסיד הפסד טכני. האירני טען כי הוא פרש כהזדהות עם הסבל הפלסטיני, אך כנראה פרישתו באה לאחר לחצים מצד הממשל האיראני שגם הבטיח לו 115,000 דולר פיצוי כבונוס על המעשה. פסילתו של מירסמאלי הביאה את אודי לסיבוב השני בו הפסיד נגד עמר מרידייה מאלג'יריה.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
לאולימפיאדת בייג'ינג שלחה ישראל משלחת בת 43 ספורטאים ב-10 ענפים, הגדולה ביותר בהיסטוריה האולימפית עד אז ושלישית בגודלה אחרי המשלחת לטוקיו ולריו.
הגולש שחר צוברי זכה במדליית הארד בתחרויות דגם הניל פרייד. זו הייתה המדליה השביעית של ישראל בחמש האולימפיאדות האחרונות, והשלישית בתחרות הגלשנים לגברים.
הישגים נוספים ראויים לציון:
הישגים טובים, יחסית לציפיות, היו גם בענף השחייה, בו נרשמו 4 דירוגים בין 16 המקומות הראשונים (יותר מבכל אולימפיאדה קודמת), ונשברו 11 שיאים ישראליים ב-17 משחים. השחיין הבולט היה גל נבו שדורג במקום 11 ב-400 מטר מעורב אישי ובמקום 13 ב-200 מטר מעורב אישי. כמו כן הגיעו לחצי הגמר נמרוד שפירא בר אור שדורג במקום 12 ב-200 מטר חופשי, וגיא ברנע שסיים במקום 16 ב-100 מטר גב.
אף שההישגים באולימפיאדה זו לא נפלו מבאולימפיאדות קודמות, הייתה אכזבה מכשלונם של מספר ספורטאים שנחשבו כמועמדים למדליות, לדוגמת אריק זאבי, אלכס אברבוך ואנדי רם ויוני ארליך; והזכייה במדליה אחת מארד הייתה ירידה לעומת הזכייה ב-2 מדליות, ומתוכן אחת מזהב, באולימפיאדת אתונה.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת לונדון (2012)משלחת ישראל כללה 37 ספורטאים, והייתה הרביעית בגודלה בהיסטוריה. הענפים הבולטים במשלחת היו התעמלות (10 ספורטאים, מספר שיא לענף), שחייה ושיט (7 כל אחד).
האולימפיאדה נחשבה לבעלת ההישגים הנמוכים ביותר של המשלחת מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס. אחרי זכיות במדליות בחמש האולימפיאדות הקודמות, לא זכתה הפעם המשלחת הישראלית אף לא במדליה אחת. האכזבה הגדולה ביותר הייתה בענף השיט, כאשר לי קורזיץ שהייתה מועמדת בכירה למדליה, ירדה בשיוט האחרון מהמקום השני לשישי, ושאר השייטים סיימו מחוץ ל-10 הראשונים.
בג'ודו, אליס שלזינגר הייתה היחידה מבין חמישה ג'ודוקא שהגיעה לשלב רבע הגמר, אך הפסידה בשלב זה ליריבה שזכתה בהמשך במדליית הזהב, ולאחר מכן הפסידה בקרב נוסף וסיימה במקום השביעי. שני ג'ודוקא נוספים הודחו בשלב שמינית הגמר, לאחר שניצחו בקרב אחד, ושניים נוספים הפסידו בקרב הראשון, ביניהם אריק זאבי, בעל מדליית הארד באולימפיאדת אתונה (2004).
ההישגים הבולטים הושגו בענפי השחייה וההתעמלות. השחיין יעקב טומרקין עלה לגמר ב-200 מטר גב לגברים, בו סיים במקום השביעי, שמהווה את הישג השיא של שחיין ישראלי בכל האולימפיאדות. גל נבו דורג פעמיים במקום העשירי, במשחי 200 ו-400 מעורב לגברים. עמית עברי דורגה במקום ה-13 ב-200 מטר מעורב, והייתה השחיינית הישראלית הראשונה בהיסטוריה בחצי גמר.
המתעמל אלכס שטילוב עלה לשני גמרים. בגמר הקרב רב סיים במקום ה-12, הגבוה ביותר במקצוע זה. הוא עלה לגמר על מכשיר הקרקע בפעם השנייה ונחשב לבעל סיכוי למדליה, אך סיים רק במקום השישי.
בהתעמלות אמנותית, עלתה לגמר בתחרות היחידות נטע ריבקין, וסיימה במקום השביעי, הישג שיא למתעמלת ישראלית במקצוע זה עד אז. נבחרת ישראל עלתה לגמר בתחרות לקבוצות וסיימה שמינית.
הטניסאים אנדי רם ויוני ארליך, שכמו באתונה הגיעו עד שלב רבע הגמר, הפסידו במשחק צמוד לבוב ומייק בריאן שזכו בהמשך במדליית הזהב.
מישה זילברמן היה הספורטאי הראשון שייצג את ישראל בבדמינטון. לעומת זאת, נעדרו מרשימת הענפים במשלחת הישראלית סייף (לראשונה מאז 1988), קאנו/קיאק (לראשונה מאז 1992), וטאקוונדו (לאחר פעמיים רצופות), שהיו מיוצגים באולימפיאדה הקודמת.
אריק זאבי היה הספורטאי השלישי בהיסטוריה שהשתתף ב-4 אולימפיאדות, יחד עם יואל סלע וגיא סטריק. 6 ספורטאים השתתפו בפעם השלישית, 9 בפעם השנייה ו-21 בפעם הראשונה. ביחד איתם מגיע מספר הספורטאים הישראלים בכל האולימפיאדות ל-320.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)המשלחת הישראלית כללה 47 ספורטאים שהתחרו ב-17 ענפי ספורט שונים.
ירדן ג'רבי ואורי ששון זכו במדליות ארד בג'ודו. המדליה של ג'רבי הייתה המדליה השמינית של ישראל באולימפיאדות, ושל אורי ששון התשיעית. מדליות אלה העלו את מספר המדליות הישראליות בג'ודו ל-5.
הישגים נוספים ראויים לציון:
לראשונה השתתפה ישראל בשלושה ענפים: טריאתלון, גולף ואופני הרים. שלוש הופעות הבכורה הללו נחשבו למוצלחות, כאשר רון דרמון סיים במקום ה-26 (טריאתלון), שלומי חיימי סיים במקום ה-29 (אופני הרים) ולטיסיה בק סיימה במקום ה-31 (גולף).
אנסטסיה גלושקוב הייתה האישה הישראלית הראשונה בהיסטוריה שהשתתפה ב-4 אולימפיאדות, והרביעית בסך הכל, יחד עם אריק זאבי, יואל סלע וגיא סטריק. 4 ספורטאים השתתפו בפעם השלישית, 9 בפעם השנייה ו-33 בפעם הראשונה. אילנה קרטיש הייתה האישה הראשונה שמייצגת את ישראל בענף ההיאבקות, שני בלוך הייתה האישה הראשונה בענף האופניים ורון אטיאס היה הגבר הראשון שמייצג את ישראל בענף הטאקוונדו.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת טוקיו (2020)
המשלחת הישראלית כללה 90 ספורטאים וספורטאיות שהתחרו ב-15 ענפי ספורט, והיא המשלחת הגדולה ביותר ששלחה ישראל מאז שהחלה להשתתף במשחקים האולימפיים. גם ללא נבחרת הבייסבול מדובר ב-66 ספורטאים כמות גדולה משמעותית ממה שהייתה עד אז.
זו הייתה האולימפיאדה המוצלחת ביותר של ישראל בתולדות המשחקים האולימפיים[17] (עד לאולימפיאדת פריז 2024) כאשר המשלחת הישראלית סיימה במקום ה-39 בטבלת המדליות עם ארבע מדליות; שתיים מזהב ושתיים מארד. ארטיום דולגופיאט זכה במדליית הזהב בתרגיל הקרקע, שהיא המדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף ההתעמלות, לינוי אשרם זכתה במדליית הזהב בקרב רב אישי, שהיא המדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף ההתעמלות האמנותית, ובכך הפכה לאשה הישראלית הראשונה המוכתרת כאלופה אולימפית. אבישג סמברג זכתה במדליית ארד בקטגוריית המשקל עד 49 ק"ג, שהיא המדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף הטאקוונדו, ונבחרת ישראל בג'ודו זכתה במדליית ארד בתחרות הקבוצתית המעורבת.
בענף השיט, הגולשים יואב כהן וקטי ספיצ'קוב סיימו במקום הרביעי והשישי בהתאמה בתחרויות דגם הניל פרייד RS:X. הג'ודוקא שירה ראשוני וברוך שמאילוב הפסידו בקרב על הארד וסיימו את התחרות במקום החמישי.
באתלטיקה קלה, חנה קנייזבה-מיננקו סיימה במקום השישי בגמר הקפיצה משולשת. לונה צ'מטאי במרתון נשים נלחמה על מקום בפודיום, אך נאלצה לעצור בקילומטר ה-38 עקב כאבים, וסיימה במקום ה-66. גם באופניים עומר שפירא הובילה לאורך רוב המרוץ, אך בקילומטרים האחרונים הדבוקה עקפה אותה, וסיימה במקום ה-24.
בשחייה, השחיינית אנסטסיה גורבנקו העפילה לגמר משחה 100 מטר גב אותו סיימה במקום השמיני, והייתה לאישה הישראלית הראשונה המעפילה לגמר במשחקים האולימפיים. מתן רודיטי הגיע למקום הרביעי בשחייה במים פתוחים, הישג שיא לשחייה הישראלית. נבחרת השליחים בשחייה המשולבת, גורבנקו, אנדראה מורז, גל כהן גרומי ואיתי גולדפדן העפילו לגמר השליחים במשחה 4X100 מטר מעורב אותו סיימו במקום השמיני. בהתעמלות אומנותית, ניקול זליקמן סיימה במקום השביעי בתחרות הקרב רב.
המשלחת השתתפה לראשונה בחמישה ענפי ספורט: בייסבול, גלישת גלים, קשתות, רכיבה ושחייה במים פתוחים.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת פריז (2024)לאולימפיאדת פריז ישראל שלחה 88 ספורטאים ב-17 ענפים שונים. מתוכם 18 מנבחרת הכדורגל, שחזרה להשתתף במשחקים לראשונה מאז אולימפיאדת מונטריאול. כמויות גדולות הגיעו גם מענף השחייה (18), הג'ודו (12) והשיט (8). המשלחת זכתה בשבע מדליות במהלך המשחקים, הכי הרבה שישראל זכתה בהן.
בענף השיט בדגם IQFoil זכה תום ראובני במדליית זהב ושרון קנטור זכתה במדליית כסף. בענף הג'ודו זכו ענבר לניר ורז הרשקו במדליית כסף בקטגוריית משקל עד 78 ק"ג ומעל 78 ק"ג נשים בהתאמה. פיטר פלצ'יק זכה במדליית ארד בקטגוריית משקל עד 100 ק"ג גברים. בענף ההתעמלות מכשירים זכה ארטיום דולגופיאט במדליית כסף במכשיר הקרקע, ונבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית הכוללת את המתעמלות רומי פריצקי, דיאנה סברצוב, אופיר שחם, שני בקנוב, הדר פרידמן, זכתה במדליית כסף בתחרות הקרב רב בהתעמלות אמנותית.
לראשונה הייתה נציגות ישראלית בעשירייה הראשונה בענף הרכיבה (נבחרת ישראל), ובריצת המרתון (לונה צ'מטאי סלפטר).
לצד ההצלחות של המשלחת הישראלית, כמה מתמודדים השיגו תוצאות נמוכות בהשוואה למה שעשו בתחרויות טרם האולימפיאדה: אנסטסיה גורבנקו סגנית אלופת העולם לא הצליחה להפעיל לגמר אולימפי, אבישג סמברג בטקוואנדו, ויובל פרייליך בסיף, הודחו בקרבות הראשונים שלהם, למרות שהם היו מדורגים בצמרת העולמית, ומתן רודיטי שזכה במקום הרביעי באולימפיאדה הקודמת בשחייה במים פתוחים, לא סיים בעשירייה הראשונה.
ישראל החלה להשתתף במשחקי החורף האולימפיים (אולימפיאדת החורף) רק בשנת 1994 באולימפיאדת לילהאמר בנורווגיה. הנציג היחיד של ישראל באולימפיאדה זו היה מיכאל שמרקין שהגיע למקום ה-16 בתחרות הגברים בהחלקה אמנותית.
באולימפיאדת נאגנו ביפן ב-1998 הצטרפו לשמרקין, שדורג הפעם במקום ה-18, גם גלית חייט וסרגיי סחנובסקי, שהגיעו למקום ה-14 בריקוד על הקרח.
באולימפיאדת סולט לייק סיטי ב-2002 התקדמו חייט וסחנובסקי עד למקום ה-6, המהווה הישג שיא לספורטאים ישראליים במשחקי החורף האולימפיים. אליהם הצטרפו גם נטליה גודינה ואלכסיי בלצקי, אשר סיימו במקום ה-19 באותה תחרות, ואולגה דנילובה בענף החלקה מהירה על קרח במסלול קצר שהישגה הבולט היה המקום ה-14 בתחרות למרחק 1500 מטר.
גם לאולימפיאדת טורינו ב-2006 שלחה ישראל חמישה נציגים. גם הפעם בלטו הזוג חייט וסחנובסקי אשר הגיעו למקום השמיני באולימפיאדה השלישית שלהם. בנוסף אליהם התחרו בריקוד על הקרח גם אלכסנדרה ורומן זרצקי אשר סיימו במקום ה-22. מיכאל רנזין היה הגולש הישראלי הראשון בענף סקי אלפיני. הוא סיים במקום 32 בסלאלום ענק ומקום 37 בסלאלום.
ניסיונם של מספר יהודים מארצות הברית וקנדה להקים נבחרת מזחלות (בובסלי) במטרה לייצג את מדינת ישראל באולימפיאדה זו נכשל.
באולימפיאדת ונקובר (2010) השתתפו שלושה ספורטאים, כולם בפעם השנייה. אלכסנדרה ורומן זרצקי הגיעו למקום ה-10 בריקוד על הקרח, ומיכאל רנזין דורג במקום 35 בסלאלום ו-55 בסלאלום ענק. המחליקה תמר כץ שהשיגה את הקריטריון הבינלאומי להשתתפות בתחרות הנשים לא נשלחה לאולימפיאדה על ידי הוועד האולימפי של ישראל מאחר שלא עמדה בדרישות הקריטריון הישראלי המחמיר יותר.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)המשלחת הישראלית לאולימפיאדת פיונגצ'אנג מנתה עשרה ספורטאים והייתה המשלחת הגדולה שישראל שלחה עד כה. הישג השיא של המשלחת היה בענף החלקה אמנותית, בתחרות הגברים בה סיים אלכסיי ביצ'נקו במקום ה-11 עם שיא אישי של 257.01 נקודות ודניאל סמוכין שסיים במקום ה-13 עם שיא אישי של 251.44 נקודות. נוסף לכך, זוהי הפעם הראשונה שישראל השתתפה בתחרות הקבוצתית בענף החלקה אמנותית בה היא סיימה במקום השמיני. אדם אדלמן היה לנציג הראשון של ישראל בענף סקלטון וסיים במקום ה-28. המשלחת השתתפה גם בתחרויות בענפי סקי אלפיני והחלקה מהירה במסלול קצר.
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2022)משלחת ישראל לאולימפיאדת בייג'ינג כללה שישה ספורטאים: שלושה בהחלקה אמנותית, אחד בהחלקה מהירה במסלול קצר ועוד שניים בסקי אלפיני, מתוכם להישג הגבוה ביותר הגיע ברני סזולוש בסקי אלפיני כשהגיע למקום השישי.
שנה ענף |
סה"כ | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אופניים | 2 | 2 | 2 | 4 | 10 | ||||||||||||||
| אתלטיקה | 7 | 1 | 8 | 5 | 2 | 2 | 1 | 7 | 4 | 4 | 9 | 5 | 4 | 3 | 8 | 9 | 6 | 85 | |
| איגרוף | 2 | 3 | 1 | 6 | |||||||||||||||
| בדמינטון | 1 | 1 | 2 | 1 | 5 | ||||||||||||||
| בייסבול | 24 | 24 | |||||||||||||||||
| ג'ודו | 1 | 2 | 4 | 2 | 3 | 5 | 3 | 5 | 7 | 12 | 12 | 62 | |||||||
| גולף | 1 | 1 | |||||||||||||||||
| גלישת גלים | 1 | 1 | 2 | ||||||||||||||||
| היאבקות | 3 | 1 | 2 | 4 | 1 | 3 | 3 | 1 | 18 | ||||||||||
| הרמת משקולות | 2 | 3 | 1 | 1 | 3 | 1 | 1 | 1 | 13 | ||||||||||
| התעמלות אמנותית | 1 | 2 | 1 | 1 | 7 | 7 | 6 | 7 | 6 | 38 | |||||||||
| התעמלות מכשירים | 3 | 1 | 4 | 1 | 1 | 1 | 1 | 3 | 1 | 3 | 2 | 21 | |||||||
| טאקוונדו | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 5 | |||||||||||||
| טניס | 1 | 4 | 1 | 2 | 4 | 3 | 1 | 16 | |||||||||||
| טניס שולחן | 1 | 1 | |||||||||||||||||
| טריאתלון | 1 | 2 | 1 | 4 | |||||||||||||||
| כדורגל | 19 | 17 | 18 | 54 | |||||||||||||||
| כדורסל | 13 | 13 | |||||||||||||||||
| סיף | 2 | 2 | 1 | 4 | 1 | 3 | 1 | 1 | 3 | 1 | 19 | ||||||||
| קאנו/קיאק | 1 | 1 | 5 | 3 | 1 | 11 | |||||||||||||
| קליעה | 4 | 2 | 3 | 4 | 2 | 1 | 2 | 3 | 3 | 2 | 2 | 3 | 1 | 1 | 1 | 1 | 35 | ||
| קפיצה למים | 1 | 1 | 2 | ||||||||||||||||
| קשתות | 1 | 2 | 3 | ||||||||||||||||
| רכיבה | 4 | 4 | 8 | ||||||||||||||||
| שחייה | 1 | 1 | 4 | 2 | 6 | 1 | 2 | 3 | 1 | 5 | 4 | 11 | 4 | 9 | 7 | 9 | 13 | 18 | 101 |
| שחייה צורנית | 2 | 2 | 2 | 2 | 8 | ||||||||||||||
| שיט | 2 | 1 | 5 | 4 | 5 | 5 | 6 | 6 | 7 | 7 | 6 | 5 | 8 | 67 | |||||
| סה"כ | 26 | 3 | 23 | 10 | 31 | 15 | 27 | 37 | 19 | 31 | 25 | 41 | 35 | 43 | 37 | 47 | 90 | 87 | 627 |
שנה ענף |
סה"כ | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| החלקה אמנותית | 1 | 3 | 4 | 4 | 2 | 3 | 7 | 3 | 27 |
| החלקה מהירה במסלול קצר | 1 | 1 | 1 | 1 | 4 | ||||
| סקלטון | 1 | 1 | |||||||
| סקי אלפיני | 1 | 1 | 1 | 1 | 2 | 6 | |||
| סה"כ | 1 | 3 | 5 | 5 | 3 | 5 | 10 | 6 | 38 |
בטבלה מפורטים לפי סדר כרונולוגי הישגים של מקומות 4-8. בתחרויות בשיטת נוק-אאוט בהן לא נעשה דירוג לספורטאים שלא זכו במדליה, מצוינת העפלה לרבע הגמר.
| ספורטאי/נבחרת | הישג | ענף | אולימפיאדה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| יואב רענן | מקום תשיעי | קפיצה למים - קפיצה מ-3 מטר | הלסינקי (1952) | הישג שיא באולימפיאדות במקצוע אישי עד 1976 |
| דוד טבק | עלה לרבע הגמר | אתלטיקה - ריצות 100 ו-200 מטר | הלסינקי (1952) | האתלט (גבר) היחיד שעבר סיבוב בריצת מסלול |
| אברהם מלמד | מקום 11 | שחייה - 100 מטר פרפר | מקסיקו סיטי (1968) | השחיין הראשון שהגיע לחצי הגמר, הישג שיא בשחייה עד 1996. |
| אסתר רוט-שחמורוב | מקום תשיעי | אתלטיקה - ריצת 100 מטר | מינכן (1972) | האתלטית הראשונה בחצי הגמר, הפסידה את העלייה לגמר בפוטו פיניש. עלתה לחצי הגמר גם ב-100 מטר משוכות אך פרשה בעקבות טבח י"א הספורטאים. |
| רועי ילין | מקום תשיעי | קאנו/קיאק - 1000 מטר | אתונה (2004) | |
| לונה צ'מטאי סלפטר | מקום תשיעי | אתלטיקה - ריצת מרתון | פריז (2024) |
504 ספורטאים נכללו במשלחות האולימפיות של ישראל, 480 באולימפיאדות קיץ ו-24 באולימפיאדות חורף. שמונה מהספורטאים לא נטלו חלק פעיל בתחרויות.
| ענפים | ספורטאים | אולימפיאדות | שנים[hebrew 1] | הישג השיא בענף |
|---|---|---|---|---|
| אולימפיאדות קיץ | ||||
| שחייה | 66 | 18 | 1952-2024 | מקום רביעי - מתן רודיטי (10 ק"מ גברים מים פתוחים, 2020) מקום שביעי - יעקב טומרקין (200 מטר גב, 2012) |
| אתלטיקה | 63 | 17 | 1952-1984, 1992-2024 | מקום חמישי - קונסטנטין מטוסביץ' (קפיצה לגובה, 2000), חנה קנייזבה-מיננקו (קפיצה משולשת, 2016) |
| כדורגל | 54 | 3 | 1968, 1976, 2024 | רבע גמר (פעמיים - 1968, 1976) |
| שיט | 46 | 13 | 1972-2024 | מדליית זהב - גל פרידמן (גלשן מיסטרל, 2004), תום ראובני (גלשן IQFOIL, 2024) |
| ג'ודו | 36 | 11 | 1976-1984, 1992-2024 | מדליית כסף - יעל ארד (משקל 63 ק"ג, 1992), ענבר לניר (משקל עד 78 ק"ג, 2024), רז הרשקו (משקל פתוח, 2024) |
| התעמלות אמנותית | 35 | 9 | 1984-1988, 2000-2024 | מדליית זהב - לינוי אשרם (קרב רב יחידות, 2020) |
| ירי תחרותי | 26 | 16 | 1952, 1960-2024 | מקום שמיני - יצחק יונאסי (רובה אוויר 60 כדור, 1984) |
| בייסבול | 24 | 1 | 2020 | מקום חמישי - נבחרת ישראל בבייסבול (טורניר גברים, 2020) |
| התעמלות מכשירים | 16 | 11 | 1960, 1976-1992, 2004-2024 | מדליית זהב - ארטיום דולגופיאט (קרקע, 2020) |
| היאבקות | 15 | 8 | 1972-1976, 1988-2004, 2016 | מקום רביעי - יורי יבסייצ'יק (משקל 130 ק"ג, 2000) |
| סיף | 14 | 10 | 1960, 1972-1984, 1992-2008, 2024 | מקום תשיעי - לידיה חטואל-צוקרמן, לילך פריסקי, איילת אוחיון (רומח קבוצתי נשים, 1996) |
| כדורסל | 13 | 1 | 1952 | שלב מוקדם (1952) |
| הרמת משקולות | 13 | 8 | 1960, 1972-1984, 1992-1996, 2016-2020 | מקום חמישי - אדוארד וייץ (1976) |
| טניס | 10 | 7 | 1984-1992, 2004-2016 | רבע גמר - אנדי רם ויוני ארליך (זוגות גברים, פעמיים - 2004, 2012) |
| אופניים | 9 | 4 | 1960, 2016-2024 | מקום 9 - מיכאל יעקובלב (מסלול, ספרינט, 2024) מקום 15 - עומר שפירא (כביש, מרוץ נגד השעון, 2020) מקום 29 - שלומי חיימי (הרים, 2016) ותומר זלצמן (הרים, 2024) |
| חתירה | 6 | 5 | 1984, 1996-2008 | מדליית ארד - מיכאל קולגנוב (קיאק יחיד 500 מטר, 2000) |
| שחייה צורנית | 6 | 4 | 2012-2024 | מקום 11 - אריאל נשיא ושלי בובריצקי (דואט, 2024) |
| רכיבה על סוסים | 7 | 2 | 2020-2024 | מקום 9 - דניאל בלומן, אשלי בונד, רובין מוהר (אנ') (קפיצות ראווה קבוצתי, 2024) |
| איגרוף | 5 | 3 | 1984-1988, 1996 | רבע גמר - יעקב שמואל (1988) |
| טאקוונדו | 4 | 5 | 2004-2008, 2016-2024 | מדליית ארד - אבישג סמברג (2020) |
| טריאתלון | 3 | 3 | 2016-2024 | מקום 20 - שחר שגיב (יחידים, 2020) |
| קשתות | 3 | 2 | 2020-2024 | שמינית גמר - איתי שני (יחידים, 2020) |
| בדמינטון | 2 | 4 | 2012-2024 | שלב הבתים - מישה זילברמן (יחידים, 2012, 2016, 2020,2024), קסניה פוליקרפובה (2020) |
| קפיצה למים | 1 | 2 | 1952-1956 | מקום תשיעי - יואב רענן (יחידים, מקפצה 3 מטר, 1952) |
| טניס שולחן | 1 | 1 | 2004 | שמינית גמר - מרינה קרבצ'נקו (יחידות, 2004) |
| גולף | 1 | 1 | 2016 | מקום 31 - לטיסיה בק (יחידות, 2016) |
| גלישת גלים | 1 | 2 | 2020-2024 | שמינית גמר - ענת ליליאור (שורטבורד נשים, 2024) |
| אולימפיאדות חורף | ||||
| החלקה אמנותית | 16 | 8 | 1994-2022 | מקום שישי - גלית חייט, סרגיי סחנובסקי (ריקוד על קרח, 2002) |
| סקי אלפיני | 5 | 5 | 2006-2022 | מקום שישי - ברנבש סולוש (אנ') (משולב, 2022) |
| החלקה מהירה במסלול קצר | 2 | 4 | 2002, 2014-2022 | מקום 12 - ולדיסלב ביקנוב (500 מטר - 2022) |
| מזחלות סקלטון | 1 | 1 | 2018 | מקום 28 - אדם אדלמן (גברים, 2018) |
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל ספורט | ||
| פורטל ישראל | ||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
