ברבי (סרט)

ברבי (באנגלית: Barbie) הוא סרט פנטזיה קומית (אנ') אמריקאי משנת 2023 שבוים על ידי גרטה גרוויג על פי תסריט שכתבה עם בעלה, נואה באומבך.^[6] הסרט מבוסס על דמותה של בובת האופנה ברבי מבית "מאטל", והוא סרט הלייב אקשן הראשון בזיכיון הנושא את שמה לאחר יותר מ-40 סרטי טלוויזיה שהופקו בהנפשה ממוחשבת והופצו ישירות ל-DVD ולשירותי הזרמת מדיה. בסרט מככבים מרגו רובי וראיין גוסלינג בדמויותיהם של ברבי וקן, שיוצאים למסע של גילוי-עצמי לאחר שעזבו את ברבילנד האוטופית, לצד אנסמבל שחקנים הכולל את אמריקה פררה, קייט מקינון, מייקל סרה, אריאנה גרינבלט, סימו ליו, איסה ריי, ריאה פרלמן, הלן מירן (בתפקיד מספרת העלילה) וויל פרל.

ברבי
Barbie

כרזת הסרט בעברית
מבוסס על	דמותה של בובת האופנה ברבי מבית "מאטל"
בימוי	גרטה גרוויג
הופק בידי	טום אקרלי רובי ברנר דייוויד היימן מרגו רובי
תסריט	גרטה גרוויג, נואה באומבאך
עריכה	ניק הוי
שחקנים ראשיים	מרגו רובי ראיין גוסלינג אמריקה פררה קייט מקינון מייקל סרה אריאנה גרינבלט סימו ליו איסה ריי ריאה פרלמן הלן מירן ויל פרל
מוזיקה	מארק רונסון אנדרו וייאט
צילום	רוברטו פרייטו
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה	Heyday Films LuckyChap Entertainment NB/GG Pictures Mattel Films
חברה מפיצה	אולפני האחים וורנר
שיטת הפצה	הפצה לאולמות הקולנוע, הוצאה ביתית, וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	ישראל 20 ביולי 2023 ארצות הברית 21 ביולי 2023
משך הקרנה	114 דקות[1]
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	קומדיה רומנטית, סרט רומנטי, סרט מוזיקלי, קומדיה מוזיקלית, סרט קומדיה פנטזיה, סרט בנות, סרט פנטזיה, סרט לכל המשפחה, סרט נעורים, סרט הרפתקאות, סרט קומדיה, סרט סטירי
תקציב	128–145 מיליון דולר[2][3]
הכנסות	1.434 מיליארד דולר[4][5] (3 באוקטובר 2023)
פרסים	פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר
www.barbie-themovie.com
דף הסרט ב־IMDb

בספטמבר 2009 נודע לראשונה על תחילת פיתוחו של סרט לייב אקשן בכיכובה של ברבי, כשנמסר כי זכויות ההפקה נרכשו על ידי "סרטי יוניברסל" וכי על התהליך תופקד המפיקה לורנס מארק. פיתוח הסרט החל למעשה באפריל 2014, כאשר זכויות הפקת הסרט נרכשו על ידי "סרטי סוני". בעקבות קשיים ושינויים מרובים, שכללו את החלפתם של תסריטאי ובמאי הסרט מספר פעמים, ואת החלפתה של איימי שומר באן האת'ווי בתפקיד הראשי, איבדו "סרטי סוני" את הזכויות, שנרכשו על ידי אולפני "האחים וורנר" באוקטובר 2018; ובשנת 2019, נמסר כי את דמותה של ברבי תגלם רובי. בשנת 2021 נמסר כי את הסרט תביים ותכתוב גרוויג לצד באומבך. צילומי הסרט התקיימו באולפני האחים וורנר שבליבסדן, אנגליה ממרץ עד ליולי 2022.

בכורת הסרט התקיימה בשריין אודיטריום שבלוס אנג'לס ב-9 ביולי 2023, והוא עלה לאקרנים בארצות הברית ובבריטניה ב-21 ביולי 2023; בישראל עלה הסרט לאקרנים יום קודם לכן. עלייתו של הסרט לאקרנים במקביל למותחן הדרמה הביוגרפית "אופנהיימר" הוליד את תופעת ה"ברבנהיימר" ודחף את הקהל לצפות בשני הסרטים בהקרנה כפולה. הסרט זכה לשבחים על הבימוי, עיצוב ההפקה, התלבושות, המוזיקה וביצועי השחקנים.

עלילת הסרט

ברבי חיה בברבילנד, אוטופיה מטריארכלית שבה כל הנשים בטוחות בעצמן, עצמאיות ומצליחות, לצד ברביות נוספות; ובעוד שהקנים עסוקים בפעילויות פנאי בחוף הים, הברביות מחזיקות בשלל עבודות אקדמיות. קן, בן-זוגה של ברבי, שמח רק כשהוא לצדה ומעוניין בקרבתה, אך ברבי דוחה אותו לטובת עצמאותה.

במהלך מסיבת ריקודים, אופפות את ברבי מחשבות הקשורות למוות הברביות, לדאגת כל הנוכחים איתה. למחרת נמצאת ברבי במצב רוח ירוד וחווה שינויים גופניים פתאומיים הקשורים לגיל המעבר. על מנת לברר את הסיבה לכך, מחליטה ברבי לבקר את ברבי המוזרה, שנודתה ונשחקה עקב שימוש-יתר; זו מגלה בפניה כי כל תושבי ברבילנד הם צעצועים וכי על מנת להתרפא, עליה לנסוע לעולם האמיתי ולמצוא את בעליה – הילדה שמשחקת בה. בדרכה לעולם האמיתי, מגלה ברבי כי קן הסתנן למכוניתה כנוסע סמוי, ומאפשרת לו להתלוות אליה באי-רצון.

לאחר שהגיעו לחוף וניס, גורמים השניים לכאוס רב ובעקבות כך מורה מנכ"ל "מאטל" על לכידתם. ברבי מצליחה לאתר את בעליה, נערה מתבגרת בשם סשה, שלועגת לה ומבקרת אותה על כך שהיא מעודדת סטנדרטים לא מציאותיים של יופי וצרכנות רדודה. ברבי, שמבולבלת והמומה מיחסה של סשה אליה, מבינה כי גלוריה, עובדת "מאטל" ואמה של סשה, היא הזרז למשבר הקיומי שלה – גלוריה החלה לשחק בברביות הישנות של בתה בעודה חווה משבר זהות, ומבלי משים העבירה את חששותיה לברבי. ברבי כמעט נתפסת על ידי מנכ"ל "מאטל" ועובדיו, אך גלוריה וסשה מחלצות אותה ושלושתן שמות את פעמיהן לברבילנד.

במקביל, קן לומד על הפטריארכיה האמריקאית ומרגיש לראשונה חשוב ונערץ. בשובו לברבילנד, משכנע קן את הקנים האחרים לבסס את שלטונם, ועד מהרה הופכות הברביות למשרתות, עקרות בית ולבנות-זוג לראווה. כשהיא שבה לברבילנד, ברבי מזדעזעת מהשינוי ומנסה ללא הועיל לשכנע את קן ואת הברביות להשיב את המצב לקדמותו. גלוריה מעודדת את ברבי המדוכאת להכיר בסתירות הטבועות בנשיות.

בסיועם של סשה, גלוריה, ברבי המוזרה, אלן ושאר הצעצועים הנטושים, הברביות משתחררות משליטתם של הקנים ומתמרנות אותם לנהל מלחמה פנימית על מנת שיוכלו לשוב למעמדן ולמנוע מהם לעגן את עליונותם בחוקת ברבילנד. עם זאת, לאחר שהשיבו את המצב לקדמותו, מבינות הברביות את השגיאות שבאורח חייהן ומחליטות להתייחס בצורה הוגנת יותר כלפי הקנים ושאר הצעצועים הנטושים להבא.

ברבי וקן מתנצלים זה בפני זה ומכירים בטעויותיהם. קן מבכה את העובדה כי אין לו זהות או מטרה ללא ברבי לצדו, וזו מייעצת לו בתגובה להשקיע בפיתוח זהותו האוטונומית. ברבי, שלא בטוחה במטרתה ובזהותה, נפגשת עם רוחה של ממציאתה, רות הנדלר, המסבירה לה כי לסיפורה אין סוף קבוע, וכי מורשתה עולה על שורשיה. מלאת השראה מדבריה של רות, ברבי בוחרת להפוך לאנושית ולשוב לעולם האמיתי. זמן מה לאחר מכן, נוסעת ברבי, העונה כעת לשם "ברברה הנדלר", לפגישתה הראשונה עם רופאת נשים.

צוות השחקנים

לגילום דמויותיהם של ברבי וקן לוהקו מרגו רובי וראיין גוסלינג.

דמויות ראשיות

• מרגו רובי – ברבי^[7]
• ראיין גוסלינג – קן^[8]
• אמריקה פררה – גלוריה, עובדת "מאטל" הלוקחת תחת חסותה את ברבי.^[9]
• אריאנה גרינבלט – סשה, בתה המתבגרת של גלוריה.^[10] את דמותה של סשה בצעירה מגלמת ז'נבייב טוסיינט.
• ריאה פרלמן – "רוחה" של רות הנדלר, ממציאת דמותה של ברבי.^[2]
• ויל פרל – מנכ"ל חברת "מאטל".^[11]

הברביות קייט מקינון – ברבי המוזרה[12][13][14] איסה ריי – ברבי הנשיאה[15][16][14] אמה מקי – ברבי הפיזיקאית[17][14] הארי נף – דוקטור ברבי[18][14] אלכסנדרה שיפ – ברבי הסופרת[19][14] אנה קרוז קיין – ברבי השופטת[16][14] ריטו אריה – ברבי העיתונאית[16][14] שרון רוני – ברבי עורכת הדין[16][14] ניקולה קוכלן – ברבי הדיפלומטית[16][14] מריסה אבלה – ברבי טין טוק (אנ')[20] מט נראטיב – ברבי וידאו-גירל לוסי בוינטון – ברבי פרוסט דואה ליפה – ברבי בת הים[21][14]

הקנים קינגסלי בן-אדיר – קן #1[16] סימו ליו – קן #2[22][23] סקוט אוונס – קן #3[16] שוטי גטווה – קן #4[22][16] רוב בריידון – קן שוגר דדי[16] טום סטורטון – קן בעל עגיל-הקסם (אנ') ג'ון סינה – קן בן הים[24][25]

אחר הלן מירן – המספרת[14] מייקל סרה – אלן[15][14] אמרלד פנל – מידג' (אנ')[16] אריקה פורד – סקיפר (אנ')[26] האנה חאליק-בראון – סקיפר "המתבגרת"[27] קונור סווינדלס – ארון דינקינס, מתמחה בחברת "מאטל". ג'יימי דמטריו – סמנכ"ל הכספים של חברת "מאטל" אן רוט – קשישה על הספסל.[28]

הפקה

פיתוח

"סרטי יוניברסל" ו"סרטי סוני"

פיתוחו של סרט המבוסס על הזיכיון של "ברבי" החל בספטמבר 2009, כאשר נמסר כי "מאטל חתמה על שותפות לפיתוח הפרויקט עם "סרטי יוניברסל" ועם לורנס מארק כמפיקה; לבסוף תוכניות אלו לא יצאו לפועל.^[29] באפריל 2014, נמסר על מכירת זכויות ההפקה ל"סרטי סוני", ועל שכירתה של התסריטאית ג'ני ביקס לכתיבת התסריט ושל המפיקים לורי מקדונלד וולטר פ. פארקס להפקת הסרט. על פי דיווח זה, צילומי הסרט התעתדו להתחיל עד סוף השנה.^[30] במרץ 2015, נמסר כי את התסריט תשכתב התסריטאית דיאבלו קודי, ועל הצטרפותה של איימי פסקל לצוות ההפקה.^[31] בשלב מאוחר יותר, החליטו "סרטי סוני" לשכתב שוב את התסריט ושכרו למלאכה את לינדזי באר, ברט וי. רויאל והילרי וינסטון.^[32]

בדצמבר 2016, נודע על ניהול משא ומתן מצד השחקנית איימי שומר בנוגע לגילום התפקיד הראשי.^[33] עם זאת, במרץ 2017, עקב אילוצים בלוח הזמנים שלה עם תחילת הצילומים, שהתעתדו להתחיל ביוני 2017, עזבה שומר את הפקת הסרט.^[34] ביולי 2017, נמסר כי המפיקים מעוניינים ללהק את אן האת'וויי לגילום דמותה של ברבי, וכי לשכתוב התסריט נשכרה התסריטאית אוליביה מילץ', ובמקביל, על ניהולו של משא ומתן עם הבמאית אלת'ה ג'ונס על מלאכת בימוי הסרט.^[35] במרץ 2018, נשכרה ג'ונס למלאכת הבימוי,^[36]

"האחים וורנר"

על בימוי הסרט אמונה הקולנוענית גרטה גרוויג שכתבה את התסריט לצד בן זוגה נואה באומבך.

באוגוסט 2018, נשכרה רובי ברנר כמפיקה על ידי מנכ"ל "מאטל, ינון קרייז, לקראת פקיעת זכויות הפקת הסרט מידיהם של "סרטי סוני" ושיבתם לידיה של "מאטל". בהמשך, מונתה ברנר כאחראית על ניהול הזכויות של "מאטל" עבור סרטים המבוססים על צעצועיהם ועל הפקתם.^[37][38] באוקטובר 2018, נמסר כי פקעו תוקף זכויותיהם של "סרטי סוני", וכי זכויות אלו נרכשו על ידי אולפני "האחים וורנר". עם מעבר זכויות ההפקה, עזבו כל המעורבים את הפקת הסרט ובמקומם נכנסה מרגו רובי למשא ומתן על גילום דמותה של ברבי; עוד נמסר כי לבימוי הסרט נשקלה פאטי ג'נקינס.^[39] קרייז היה נחוש ללהק את רובי לתפקיד הראשי לאחר שפגש אותה בעקבות העסקתו כמנכ"ל "מאטל". ברנר שיתפה פעולה עם חברת ההפקות של רובי, "LuckyChap Entertainment", עם בעלה של רובי, טום אקרלי וג'וזי מקנמרה בהפקת הסרט.^[37][38]

במהלך הצגת הסרט בפני "האחים וורנר", השוותה רובי את הסרט ל"פארק היורה" בבימוי סטיבן ספילברג (1993) וגם רמזה בצחוק שהסרט יכניס למעלה ממיליארד דולר.^[40] מאוחר יותר, פנתה רובי לגרטה גרוויג בהצעה לכתוב את הסרט לאחר שנהנתה מסרטיה האחרונים של גרוויג, ובמיוחד מ"נשים קטנות" (2019). הסרטים האחרונים שיצרה גרוויג, מאז שהוסיפה את התסריט והבימוי לרזומה המשחק שלה, זכו להצלחה. כל אחד מהם מתייחס לחזון אחר של נשיות, מהצעירות המרדניות של "ליידי בירד", ועד לצרות של האחיות ב"נשים קטנות". "אני מודה שתמיד נמשכתי לסיפורים על נשים שרוצות להיות טובות יותר", צוטטה גרוויג בתמציתיות.^[41] גרוויג, שכבר הייתה בתהליך פוסט-פרודקשן עבור סרט אחר, קיבלה את התפקיד בתנאי שגם בן-זוגה, נואה באומבך, יופקד על כתיבת התסריט לצדה.^[42][43] ביולי 2021, נמסר רשמית כי את הסרט תביים גרוויג, וכי הצילומים עתידים להתחיל בתחילת שנת 2022 באולפני האחים וורנר.^[44] רובי הצהירה כי מטרת הסרט היא לערער את ציפיותיו של קהל הצופים ולתת להם את "הדבר שלא ידעתם שאתם רוצים."^[45]

כתיבה

במהלך כתיבת התסריט עבור הסרט, קיבלו גרוויג ובאומבך חופש יצירתי מלא. תהליך כתיבת התסריט, שהחל במהלך הסגרים שהוטלו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה בארצות הברית בשנים 2020–2021, תואר על ידי השניים כ"פתוח" ו"חופשי". לצורך כתיבת התסריט, כתבה גרוויג תחילה שיר פונטי על דמותה של ברבי ועל הערכים אותה היא מייצגת, ברוח נוסח השליחים. עבור הקשת העלילתית, קיבלה גרוויג השראה חלקית מספר העיון "Reviving Ophelia", שנכתב על ידי מרי פיפר בשנת 1941, העוסק בתיאור השפעות הלחצים החברתיים על מתבגרות אמריקאיות. בנוסף, שאבה גרוויג השראה גם מסרטים מוזיקליים קלאסיים שנצבעו בשיטת הטכניקולור, דוגמת "נעליים אדומות" (1948) ו"מטריות שרבורג" (1964); על ההשראות אותן שאבה מסרטים אלו, הגיבה גרוויג: ”יש להם רמה כל כך גבוהה של מה שקראנו לו "מלאכותיות אותנטית". יש לך שמיים מצוירים בבמת קול. זו אשליה, אבל היא גם קיימת באמת. הרקע המצויר באמת קיים. מוחשיותה של האומנות היא משהו שכל הזמן חזרנו אליו”.^[46] התסריט מכיל גם ביקורת גלויה על "מאטל", מה שיצר ספקנות בקרב עובדי "מאטל" כשקיבלו את טיוטת התסריט הראשונה. עם זאת, קרייז החליט לסמוך על גרוויג. בנוסף, ברנר הייתה מעוניינת לקחת את הסיכון, שכן לדעתה נחשבה ברבי כדמות "נועזת" ו"פורצת דרך". כתוצאה מכך, הצגתו של ויל פרל כמנכ"ל "מאטל" נועדה להוות אלגוריה לאמריקה התאגידית. קרייז שיבח את פרל ואמר כי על אף שעובדי "מאטל" לקחו את המותג ברצינות, הם לא לקחו את עצמם ברצינות.^[38]

בנוסף, הושפעה גרוויג גם מחוויות ילדותה עם הבובה, שכן אמה הרתיעה אותה מלרכוש את הבובות, אך לבסוף אפשרה לה לעשות זאת.^[47] בעוד מכירה באופייה השנוי במחלוקת של בובת הברבי, גרוויג בחרה ליצור סרט בו תחגוג את הפמיניזם שמאחורי דמותה של ברבי תוך ציון תקני היופי השנויים במחלוקת שנקשרו בשמה. תפיסה זו מתכתבת עם התנועה הרווחת בסרטי ברבי שיוצרו בשנים האחרונות, וביקשו להטמיע אלטרנטיבות מעצימות לסטריאוטיפים של דמויות נשיות כחלשות.^[48] גרוויג גם הוקסמה מהרעיון שבני אדם יוצרים בובות, שבתורן מחקות בני אדם, בתחושה ש"אנחנו בשיחה מתמדת עם חפצים דוממים" ובמקביל גם מעבירים מסר חיובי לקהל: "פשוט תהיה עצמך ותדע שזה מספיק". בייצורה ושיווקה של ברבי ביקשה חברת מאטל להדהד את התפיסה כי 'הכל אפשרי', ובהתאם ייצרה דמויות של ברבי בתפקידי רוחב רבים, כמו אדריכלית, אסטרונאוטית, מדריכת אירובי ודמויות נוספות.^[49] כסוכנת סוציאליזציה של ילדות קטנות, בובת הברבי נחשבת מהמשפיעות הבולטות על מודל היופי בעשרות השנים האחרונות.^[50] הסרט העמיד בכוונה זה מול זה מסרים סותרים, כמו ביקורת על תרבות הצרכנות נגד מיצוב מוצרי פלסטיק כדבר חיובי, ובסוף הסרט, במהלכו ברבי רוצה להיות יותר מסתם בובת פלסטיק, גרוויג ביקשה לעשות "ניסיון רציני לתקן" מתוך כוונה לאשר את ערכן של נשים ולשדר את חוסר האפשרות להשיג שלמות, שנתפסה כסטנדרט הקשור לברבי, תוך בחינת נושא אוניברסלי: איך לשרוד כאישה בעולמו של גבר. תפיסה רווחת כנגד דמותה של ברבי כוללת ביקורות חריפות על סימון אידאולוגי לפטישיזציה של הסחורות, הגדרות מגדריות נוקשות וחזון הגמוני של הטרוסקסואליות.^[49][2][51] בהשקפה על המקסימליות של ברבי, גרוויג אמרה ש"האונטולוגיה של ברבי" דומה למה שהיא תפסה כמקסימליות של שייקספיר, שמיצירותיו נהנתה. גרוויג ביססה את הסרט באזור אותו היא תיארה כ"תיאטרליות מוגברת המאפשרת לך להתמודד עם רעיונות גדולים בעיצומו של משחק אנרכיסטי".^[52]

בנוסף, תיארה גרוויג את הסרט כאנרכיסטי, חסר מעצורים והומניסטי,^[47][53] וציינה כי לתחושתה מקורו של הסרט ב"בידוד העמוק של המגפה". גרוויג טענה כי השורה בה שואלת רובי: "האם אתם אי-פעם חושבים על המוות?" מדגים את אופיו האנרכיסטי של הסרט. בנוסף, מצאה גרוויג את הוויתה של ברבי כ"מוגבלת בהמון", ש"כל הנשים האלה הן ברבי וברבי היא כל הנשים האלה", כ"הזוי" והרגישה שכתוצאה מכך, ברבי לא הייתה נזקקה לחיים אישיים משלה, שכן היא הייתה מותאמת לסביבתה. גרוויג אף תיארה את עלילת הסרט כמשקפת את מסעה של ילדה מילדות להתבגרות, אם כי היא לא ראתה את זה כסרט התבגרות וחשה שבסופו של דבר, הסרט עוסק בהיותה של ברבי אנושית".^[47]

בראש ובראשונה, החלה גרוויג את כתיבת התסריט כסרט בו ברבי חיה באוטופיה ובסופו של דבר חווה את המציאות, שבה היא תצטרך "להתעמת עם כל הדברים שמהם היא הייתה מוגנת במקום הזה [ברבילנד]". במהלך כתיבת התסריט, יצרה גרוויג הקבלות לסיפורם של אדם וחוה ולקחה השראה מיצירתו של ג'ון מילטון, "גן העדן האבוד", במיוחד בהשראת התפיסה ש"אין שירה ללא כאב".^[43] על מנת להדגיש את האלמנטים הטרגיים בהתמודדותם של ברבי וקן מול העולם האמיתי, התמקדה גרוויג באלמנטים דיסוננסיים.^[42] על אף שנטען בשלב העריכה כי יש לחתוך סצנה המציגה את ברבי מעודדת אישה מבוגרת בטענה שהיא יפה – בטענה כי מדובר בסצנה הגוררת את קצב העלילה, בחרה גרוויג לשמור עליה מכיוון שהרגישה שהסצנה מייצגת את "לב הסרט". יתר על כן, ביקשה גרוויג גם לספק "טיעון נגד" לברבי על ידי הצגת סצנה שבה ברבי מבינה כי ישנן נשים שאינן מחבבות אותה, והרגישה שזה נותן לסרט "כוח אינטלקטואלי ורגשי אמיתי".^[53] בנוסף, מוצגת בסרט סצנה שבה ברבי מרגישה אי-נוחות ממבטים לא-הולמים הננעצים בה בחוף וניס, כאשר השימוש באלמנטים אלו הם המשך של תהליך החפצה העומדים בבסיס עיצובה של הבובה, תוך עיוות דמות האישה, ומושגים כמו "נשיות" ו"מיניות".^[54] גרוויג בחרה להציג סצנה זו מכיוון שהרגישה שמדובר בחוויה אוניברסלית, שרלוונטית במיוחד עבור שחקנים ושחקניות. עבור הסצנה, קיבלה גרוויג השראה מאודישן שעשתה בו לבשה אוברול שגרם לה לחוש אי-נוחות.^[55]

במהלך הסרט, חוקרת ברבי גם את ההשלכות השליליות של מבני כוח היררכיים, ועל כך הצהירה גרוויג שהיא ביצעה אקסטרפולציה לביטוי לפיו "הברביות שולטות והקנים הם במעמד הנחות" וחשה כי הוא מהווה אנטיתזה לעולם בו מתרחש "כוכב הקופים".^[53] לקן יש הערכה עצמית נמוכה והוא מבקש את אישורה של ברבי, נקודה עליה חשבה גרוויג כסיפור מקור טוב עבור דמותו של קן. גוסלינג השווה את חזונה של גרוויג לסמליל "I Love New York" מאת מילטון גלייזר, שכן הוא חש שגרוויג יצרה את הדמויות כאמצעי להבין את העולם העכשווי.^[56] דמותו של קן היא היחידה לה יש בלדת כוח בסרט, וגרוויג החשיבה את הרגע בה הוא שר אותה כרגע בו הרגישה שהסרט מתעלה על מה ש"סרט ברבי" היה צריך להיות באופן מסורתי.^[2]

ליהוק

ביולי 2019, אושר רשמית ליהוקה של רובי, לצד ההכרזה על כתיבת התסריט מאת גרוויג ובאומבך.^[7] באוקטובר 2021, אושר כי ראיין גוסלינג יגלם את דמותו של קן, בן זוגה של ברבי.^[8] בפברואר 2022, נמסר על ליהוקם של אמריקה פררה, סימו ליו וקייט מקינון,^{[9][23][57][12]} ובמרץ 2022 נמסר על ליהוקן של אריאנה גרינבלט, אלכסנדרה שיפ ואמה מקי.^[10][19][17] באפריל 2022, נחשפו שאר חברי צוות השחקנים המלא של הסרט – ויל פרל, איסה ריי, מייקל סרה, הארי נף, קינגסלי בן-אדיר, ריאה פרלמן, שוטי גטווה, אמרלד פנל, שרון רוני, סקוט אוונס, אנה קרוז קין, קונור סווינדלס, ריטו אריה וג'יימי דמטריו.^{[15][18][16][11]} ביולי 2022, נמסר על ליהוקה של מריסה אבלה לצוות השחקנים.^[20] בדצמבר 2022, עם חשיפת הקדימון הראשון, אושר ליהוקה של הלן מירן לתפקיד מספרת העלילה; מירן אף אישרה כי תופיע בהופעת קמע בתפקיד זה.^[58] באפריל 2023, נחשפו הכרזות הרשמיות של צוות השחקנים;^[14] מתוכן, בין היתר, אושר רשמית קיומם של גרסאות חלופיות לברבי וקן, וכי מייקל סרה ואמרלד פנל יגלמו את דמויותיהם של אלן ומידג' (אנ'), בובות ששווקו על ידי "מאטל" כבעל ורעיה כחלק מליין "Happy Family" ושימשו על תקן חבריהם הקרובים של ברבי וקן.^[14] בנוסף, נחשף כי בסרט ישתתף גם ג'ון סינה; מאוחר יותר התברר כי סינה הצטרף לסרט לאחר ששילם עבור הארוחה של רובי בלונדון במהלך צילומי הסרט.^[59]

במהלך תהליך הליהוק, חיפשו גרוויג ורובי שחקניות בעלות "אנרגיית ברבי", אותה תיארו כ"שילוב מסוים של יופי ושמחה".^[60] במאי 2022, הודלף כי בסרט יופיעו גרסאות חלופיות של ברבי וקן;^[22] ובהמשך חשפה מקי בריאיון ל"אמפייר" שחלק גדול מצוות השחקנים המשני אכן יגלמו גרסאות שונות של ברבי וקן.^[61] במהלך ריאיון ל"ווג" במאי 2023, חשפה רובי שהיא הייתה מעוניינת ללהק את גל גדות בתור ברבי עבור הסרט, אך זו לא הייתה זמינה עקב אילוצי לוח זמנים.^[62] בנוסף, גרוויג הייתה מעוניינת לכלול בסרט את טימותי שאלאמה וסירשה רונאן בתפקידי אורח, אך אף אחד מהשניים לא היה זמין עקב אילוצים בלוח הזמנים.^[63]

צילומים

צילומי הסרט החלו במרץ 2022 באולפני האחים וורנר, ליבסדן,^[64] והסתיימו ביולי 2022;^[65] ועליהם הופקד צלם הקולנוע רודריגו פרייטו.^[66] בין האזורים הבולטים שנבחרו עבור צילומיו נמנה הסקייטפארק שבחוף וניס, לוס אנג'לס, קליפורניה.^[67] עם זאת, באפריל 2023, נמסר על צילומים מחודשים עבור הסרט בלוס אנג'לס.^[68]

טרם הצילומים, ארגנה גרוויג מסיבת פיג'מות בהשתתפות חברות צוות השחקנים על מנת לחדד את משמעותן של מערכות יחסים חיוביות, תוך תחושה ש"זאת תהיה הדרך הכי כיפית להתניע הכל".^[47] במהלך הצילומים, בחרה גרוויג להשתמש בטכניקות צילום משנות ה-50, שכן מתוך כוונה לשחזר את הדיוק התקופתי לשנת 1959, בו יצאה ברבי לשוק.^[69] בנוסף, צפתה גרוויג בסרט "עניין של חיים ומוות (אנ')" בבימוי מייקל פאוול ואמריק פרסבורגר (1946) על מנת להבין את השימוש באפקטים חזותיים ישנים יותר על מנת לספק תחושה של תיאטרליות בסרט; בנוסף, על מנת להדגיש את אופיים הטרגי של ברבי וקן הנאלצים להתמודד עם קשיי העולם האמיתי, הורתה גרוויג לרובי וגוסלינג לנהוג כאילו שהם משחקים בסרט דרמה.^[42]

עיצוב תפאורה

תלבושות התפאורה של ברבי וקן המוצגות בסיור סיור אולפני האחים וורנר בהוליווד (אנ').

על עיצוב התפאורה ועיצוב הפנים הופקדו המעצבות שרה גרינווד וקייטי ספנסר, בהתאמה. עבור בית החלומות של ברבי, שאבו השתיים השראה מהאדריכלות המודרניסטית של אמצע המאה שנמצאה בפאלם ספרינגס, כולל בית המדבר של קאופמן (אנ') מאת ריצ'רד ניוטרה, וכמו כן גם מתמונותיו של סלים אהרונס. גרוויג רצתה ללכוד את "מה שהיה כל כך כיף להגחיך בבתי החלומות", תוך רמיזה לדגמי העבר של בית החלומות, ובמהלך העיצוב ביקשה לרפרר לסרט "ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן", לציוריו של ויין תיבו ולדמותו של ג'ין קלי בסרט המוזיקלי "אמריקאי בפריז" משנת 1951. כשנשאלה על השימוש באפקטים מעשיים במקום שימוש בטכנולוגיית CGI על מנת להציג את שמי ברבילנד ואת הרי סן ג'קינטו, אמרה גרוויג: ”הכל היה צריך להיות בר-מישוש, כי צעצועים הם, מעל הכל, דברים שאתה נוגע בהם”. בנוסף, במהלך עיצוב התפאורה נעשה השימוש הנרחב בגוון ספציפי של צבע הוורוד, אשר על פי מספר דיווחים הביא למחסור בינלאומי.^[70][71][72] לפני הצילומים בסטים, נאלצה גרוויג לצלם תחילה את הסצנות בדגמים מיניאטוריים, ולאחר מכן לחבר את הצילומים לשאר הסצנה בפועל. בשל מורכבות התהליך, ניהלה גרוויג דיונים עם פרייטו, גרינווד ומעצבת התלבושות ז'קלין דוראן שנה קודם לצילומי הסרט.^[69] גרוויג יצרה קשר עם הבמאי פיטר ויר עבור השראה ליצירת ברבילנד.^[55]

עיצוב תלבושות

בשלהי יוני 2022, אושר כי מעצבת התלבושות ז'קלין דוראן, ששיתפה פעולה בעבר עם גרוויג בהפקת הסרט "נשים קטנות" (2019), תשמש כמעצבת התלבושות של הסרט.^[73] בכניסתה לתהליך עיצוב הבגדים, דוראן נקטה בגישה מעשית ליצירת המלתחה של ברבי. זאת כתגובה לטענה כי דמות הברבי מיועדת ל'ילדות אמריקניות' מתרבות המערב ומשקפת את חוסר הריאליות המגדריות המשולבות בציפיות החברתיות, בהיותה מוצגת למשל כלבושה לנשף וכעובדת חווה בו זמנית.^[74] דוראן: ”המאפיין המכונן של מה שהיא לובשת הוא לאן היא הולכת ומה היא עושה, [המשמעות] זה להיות לבושה כהלכה לעבודה או למשימה שלך.” על מנת לשמור על עקביות מול תפאורת הסט של ברבילנד, דוראן והצוות שלה עיצבו ותפרו תלבושות עשויות מכ-15 שילובי צבעים "שהתאימו לקונספט של חוף בריברייה הצרפתית בתחילת שנות ה-60" ושאבו השראה מהשחקנית בריז'יט בארדו, תוך עיגון הדומיננטיות של הצבע הורוד המאפיין את עיצובה של הברבי המערבית, כמו גם סמל לרכות ונשיות.^[54] עבור תלבושותיו של קן, יצרה דוראן מלתחה שהורכבה מבגדי ספורט צבעוניים משנות ה-80 בעוד שגוסלינג הציע לתת לדמות תחתונים ממותגים של קן. בנוסף, השתמשה דוראן בתלבושות קודמות של בובות ברבי לדורותיהן, כמו בובות "Western Stampin'" משנת 1993 ובובות "Hot Skatin'" משנת 1994; וציינה כי בובות הברבי הן "דרך שימושית מאוד להסתכל על תפיסות שונות של נשיות: מה זה אומר, בבעלות מי נמצאת הבובה ולמי זה מכוון" ושיקפה את התפיסה הזו באופן שבו הלבישה את הדמויות. בעוד שרוב הבגדים המופיעים בסרט עוצבו על ידי דוראן, חלק מהבגדים נלקחו מארכיון האופנה של "שאנל".^[75]

מוזיקה

ערכים מורחבים – Barbie: The Album, ברבי (פסקול)

סמליל האלבום

בספטמבר 2022, נמסר כי המלחין אלכסנדר דספלה, ששיתף פעולה בעבר עם גרוויג בהפקת "נשים קטנות" (2019), נשכר למלאכת הלחנת הסרט.^[76] עם זאת, במאי 2023, נמסר כי דספלט עזב את הפרויקט עקב אילוצים בלוח הזמנים שלו, וכי יחליפו אותו המלחינים מארק רונסון ואנדרו ויאט.^[77] על רונסון הוטל ליצור פסקול שיהיה תואם את חזונה של גרוויג עבור הסרט. במהלך עריכת הסרט בפוסט-פרודקשן, רונסון וגרוויג הראו סצנות מהסרט לאמנים שהם רצו לכלול את שיריהם בפסקול.^[78]

אלבום פסקול הסרט, "Barbie: The Album", הופץ ב-21 ביולי 2023, והוא כולל שירים מאת אווה מקס, צ'ארלי XCX, דומיניק פייק, להקת "פיפטי פיפטי", גייל, להקת "חיים", אייס ספייס, קאלי, קרול ג'י, חאליד, ליזו, ניקי מינאז', PinkPantheress, טיים אימפלה, דה קיד לארוי, ראיין גוסלינג ודואה ליפה.^[79] הסינגל "Dance the Night" מאת ליפה הופץ ב-26 במאי 2023 בתור הסינגל הראשי של האלבום.^[80] אחריו הופצו גם הסינגלים "Watati" בביצוע קרול ג'י ב-2 ביוני 2023, ו-"Angel" בביצוע PinkPantheress ב-9 ביוני 2023.^[81][82] השיר "Barbie World" בביצוע ניקי מינאז' ואייס ספייס הופץ כסינגל הרביעי של האלבום ב-23 ביוני 2023.^[83] הסינגל החמישי של האלבום, "Speed Drive" בביצוע צ'ארלי XCX, הופץ ב-30 ביוני 2023.^[84] ב-6 ביולי 2023, הופץ הסינגל השישי של האלבום, "Barbie Dreams" בביצוע קאלי ולהקת "פיפטי פיפטי".^[85] ב-10 ביולי 2023, הופץ קליפ מתוך הסינגל "I'm Just Ken" בביצועו של ראיין גוסלינג.^[86] הסינגל השביעי של האלבום, "What Was I Made For?" בביצועה של בילי אייליש, הופץ ב-13 ביולי 2023.^[87]

חרף ציפיותיהם של המעריצים להכללת הסינגל "Barbie Girl", שהופץ בשנת 1997 בביצוע להקת הפופ הדנית-נורווגית "אקווה" בפסקול הסרט, אישר אולריך מולר-יורגנסן, אמרגנה של סולנית הלהקה, לינה נייסטרום, כי לא ייעשה בו שימוש. מ"וראייטי" הועלתה ההשערה כי הדבר נובע כתוצאה מיחסיהם הלקויים של "מאטל" וחברת ההקלטות "MCA Records", שהייתה אחראית על הפצת השיר בצפון אמריקה, לאחר שהיו מעורבים בשורה של תביעות משפטיות על השיר משנת 1997 ועד לשנת 2002.^[88] במקומו הוצג השיר "Barbie World" כעיבוד מחודש לשיר.^[89][83] בשיר נעשה סימפול מתוך השיר "Barbie Girl";^[90] ו"אקווה" אף זכתה לקרדיט בתור מבצעת וככותבת-שותפה.^[90][91] על אף שהוא לא נכלל באלבום הרשמי, כללה "ספוטיפיי" את "Barbie Girl" ברשימת ההשמעה הרשמית של הסרט.

שיווק

סמליל הסרט, בו ניתן לראות את כותרת המשנה "הסרט", תחתיו שווקו מוצרי המרצ'נדייז של הסרט.

תצוגת מרצ'נדייז בהשראת הסרט בסיור אולפני האחים וורנר בהוליווד (אנ').

כרזת הסרט הצרפתית, שהפכה לוויראלית עקב כפל המשמעות של כותרת המשנה שלה, הניתנת לקריאה או כ"היא יכולה לעשות הכל. הוא רק קן", או כ"היא יכולה לעשות הכל. הוא יודע רק לזיין".

בחודשים שקדמו לעלייתו לאקרנים, קודם הסרט בקמפיין שיווקי נרחב, במסגרתו חתמה "מאטל" על הסכמי קידומי מכירות ושיתופי פעולה עם מותגים שונים, כולל Airbnb,^[92]‏ Aldo,^[93] בלומינגדיילס,^[94]‏ Chi Haircare,^[95]‏ Forever 21,^[96] גאפ,^[97]‏ Hot Topic,^[98]‏ Krispy Kreme Philippines,^[99]‏ פריימרק,^[100] ספיריט הלוואין,^[101]‏ Ulta,^[102] ו-Xbox.^[103] בנוסף, קידמה חברת האם "האחים וורנר דיסקברי" את הסרט באמצעות ערוצי וסדרות הטלוויזיה שלה, בהם סדרת ריאליטי העוסקת בתחרות שיפוץ בתים, בפרק בשם "אתגר בית החלומות של ברבי" שהופק בהפקה משותפת עם "Mattel Television" ושודרה זמן קצר טרם עליית הסרט לאקרנים.^[104]

ב-26 באפריל 2022, נחשפה תמונה ראשונה מתוך הסרט בכנס ה-"CinemaCon". בתמונה הופיעה רובי בדמותה של ברבי, ישובה מאחורי ההגה של שברולט קורבט הוורודה שלה משנת 1965.^[105] שיין רומצ'יק מ-"Colider" החמיא לרובי וכתב כי ”התמונה הזו היא רק הוכחה נוספת לכך שרובי נועדה לשחק את התפקיד הזה. היא פשוט נראית כמו בובת ברבי שהתעוררה לחיים – זה כמעט מאיים”.^[106] ב-15 ביוני 2022, פורסמה תמונה שנייה שהציגה את גוסלינג בדמותו של קן.^[107] תוך הדגשת הלוק של דמותו בתמונה ולשינוי הדרמטי שעבר גוסלינג מתפקידיו הקבועים, תיארה "אנטרטיינמנט ויקלי" את התמונה כ"שומטת לסתות".^[107] על אף שציין כי קיימים קווי דמיון בין המראה שלו בתמונה לתפקידיו הקודמים, טען ה"גרדיאן" כי "יש סיכוי חזק מאוד שזה יהיה תפקידו המכונן [של גוסלינג]".^[108]

דוכן המוקדש לסרט נפתח באירוע CCXP‏ 2022 בסאו פאולו, ברזיל;^[109] בנוסף, במהלך הקרנת הבכורה של "אווטאר: דרכם של המים" (2022), הוקרן לראשונה קדימון הטיזר של הסרט, בו הוצגה פרודיה על סיקוונס הפתיחה "שחר האדם" מסרטו של סטנלי קובריק משנת 1968; "2001: אודיסיאה בחלל", שקוריינה על ידי השחקנית האנגלייה הלן מירן.^[110] קדימון הטיזר, לצד כרזה רשמית, הופץ במדיות החברתיות ב-16 בדצמבר 2022.^[111] כריסטופר מקפרסון מ-"Colider" כינה את הפרודיה שבמרכז הקדימון "תכסיס שיווקי גאוני לחלוטין", בעוד שראס מילהיים מ-"The Direct" תיאר את הפרודיה כ"תוססת באופן פרוע" והשווה אותה ל"סרט לגו" באופן הצגת התייחסות המטא של הסרט ובאימוץ הביזאריות שבעצם הפקת סרט על בובות.^[110][112] ה"רולינג סטון" שיבח את המחווה ל"2001: אודיסאה בחלל" ואת צבעיו התוססים של הטיזר, והעיר על עלילתו המעורפלת של הסרט: "צריך לתהות מתי – או יותר נכון – איך, הכל יתערער".^[113]

ב-4 באפריל 2023, פורסמו 24 כרזות רשמיות המציגות את צוות השחקנים המלא של הסרט ואת הדמויות אותן הם מגלמים – כל אחד מהם עם תיאור קצר.^[114] על פרסום הכרזות, העיר "אמפייר" כי הסרט ממשיך במגמת "קדחת הרב-יקום" שכובשת את עלילותיהם של הסרטים המופצים בתקופה זו בבתי הקולנוע.^[115] קדימון טיזר שני, הכולל את השיר "Fun, Fun, Fun" בביצועם של הביץ' בויז משנת 1964, הופץ זמן קצר לאחר מכן.^[116] מ"וושינגטון פוסט" צוין כי הטיזר כבש שכבות דמוגרפיים רבים בשל ההומור, פלטת הצבעים שלו והמשיכה הבין-דורית אל בובות הברבי.^[117] הקדימון הרשמי של הסרט הופץ ב-25 במאי 2023;^[118] ומבקרים רבים ציינו את הטון הקיומי שבמרכז הקדימון למול המוזיקה האופטימית.^{[119][120][121][122]} בן טראוויס מ"אמפייר" טען כי "יש הרבה על מה לדון כאן – ולא פחות מכך, על כך שהוא נראה ללא דופי מבחינה ויזואלית" והעלה ספקולציות לגבי סיכוייו של הסרט לזכות פרסי האוסקר על עיצוב התפאורה והתלבושות.^[123]

במהלך מצעד הגאווה בלוס אנג'לס שהתקיים ביוני 2023, נכחו שניים מחברי צוות השחקנים הלהט"ביים, אלכסנדרה שיפ וסקוט אוונס, במהלך האירוע לצורך קידום הסרט.^[124]

ביוני 2023, הפכה כרזת הסרט הצרפתית לוויראלית משום שכללה את כותרת המשנה "Elle peut tout faire. Lui, c'est juste Ken." (בתרגום מילולי: "היא יכולה לעשות הכל. הוא רק קן"). עם זאת, "Ken" הוא מילת סלנג וראלנית (אנ') למונח "לזיין" בצרפתית; המילה "Ken" היא היפוכה הפונולוגי של המילה nique, בעוד שהמילה "c'est" (בתרגום חופשי מצרפתית: "הוא" בהדגשה חוזרת ל-Lui) זהה הומופונית למילה "sait" (בתרגום מצרפתית: "יודע"); כלומר, בעוד ניתן לקרוא את כותרת המשנה על פי משמעותה המקורית, היא יכולה להיקרא גם כ:”היא יכולה לעשות הכל. הוא יודע רק לזיין”. אנליסטים הגיעו למסקנה כי סביר להניח שמשחק מילים וכפל משמעות אלו היו מכוונים, שכן סלנג זה ידוע בקרב דוברי צרפתית, אם כי מטעם "האחים וורנר", מסקנה זו טרם אושרה או הוכחשה.^[125]

לקראת עליית הסרט לאקרנים, הופצו ברחבי העולם שלטי חוצות ורודים, שתוכנם היה ריק מלבד תאריך עליית הסרט, ו"בית החלומות של ברבי" במליבו, קליפורניה הפך זמין להשכרה באמצעות שירותי Airbnb.^[126]

שלט חוצות בוורוד שמשמש לקידום הסרט.

ב-14 ביולי 2023, הכריזה גילדת שחקני הקולנוע, הטלוויזיה והקול האמריקאית על שביתה כללית; פעולה זו גרמה להפסקת כל אירוע שיווקי בו מעורב כל חבר בגילדה, וכיוצא מכך, להפסקת קידום הסרט.^[127] רובי הראתה את תמיכתה בשביתה.^[128] מאוחר יותר, טענה נשיאת הגילדה, פראן דרשר, כי האולפנים "רימו" את הגילדה על מנת לקבל הארכה של 12 יום למשא ומתן במטרה להמשיך ולקדם סרטי קיץ, כמו הסרט.^[129]

הפצה

ערך מורחב – ברבנהיימר

השטיח הוורוד שנפרש בסידני, אוסטרליה, לקראת בכורת הסרט.

בכורת הסרט התקיימה בשריין אודיטוריום שבלוס אנג'לס ב-9 ביולי 2023,^[130] ולאחריו, התקיימה הבכורה האירופאית בבניין "סינוורלד" שבכיכר לסטר, לונדון, ב-12 ביולי 2023.^[131] בארצות הברית, הסרט עלה לאקרנים ב-21 ביולי 2023;^[132] ובישראל, יום לפני-כן. במקור, התעתד הסרט לעלות לאקרנים ב-2 ביוני 2017;^[133] 12 במאי 2017;^[134] 29 ביוני 2018;^[135] 8 באוגוסט 2018;^[136] ו-8 במאי 2020.^[137]

הסרט עלה לאקרנים במקביל לעלייתו לאקרנים של "אופנהיימר", סרט דרמת-מתח ביוגרפית המבוסס על קורותיו של ממציא פצצת האטום רוברט אופנהיימר, שנכתב ובוים על ידי הקולנוען כריסטופר נולאן על פי הספר "American Prometheus", ומופץ על ידי סרטי יוניברסל. שני הסרטים, שיועדו להיות שוברי קופות באקרנים, הופצו באופן רחב ואינטנסיבי בתקופה בה עולם הקולנוע בהוליווד חווה עצירה דרמטית - עקב מחאתם חסרת התקדים של התסריטאים והשחקנים בהוליווד, שלא שבתו יחד מאז שנת 1960.^[138][139] בשל הניגוד הטונאלי והז'אנרי בין שני הסרטים, החלו משתמשים רבים ברשתות החברתיות המקוונות להפיץ ממים אינטרנטיים הכוללים חומר פרסומי של הדמויות והפניות ממטיות שבמרכזן בעיקר השוואה על האופן שבו שני הסרטים מייצגים קהלים שונים,^[140] ובאיזה סדר יש לצפות בשני הסרטים במסגרת הקרנה כפולה.^{[141][142][143]} טרנד זה זכה לכינוי "ברבנהיימר".^[144] בריאיון לאתר "La Vanguardia", הביע כוכב "אופנהיימר", קיליאן מרפי, את תמיכתו בסרט והצהיר ”עצתי תהיה שאנשים ילכו לראות את שניהם באותו יום. אם הם סרטים טובים, אז הרווח הוא של הקולנוע.”^[145]

הפצתו של הסרט בפנג'אב, פקיסטן, נדחתה למועד לא-ידוע בשל "תוכן פוגעני", אם כי מטעם רשות הצנזורה המקומית טרם ניתן פירוט לסיבת הדחייה.^[146]

באוגוסט 2023, נמסר כי הסרט יופץ מחדש בפורמט IMAX ב-22 בספטמבר 2023 למשך שבוע אחד בלבד בבתי הקולנוע, כשהפעם גרסה זו תכלול סצנה שאחרי הכתוביות שלא נכללה בגרסה המקורית.^[147]

מדיה ביתית

הסרט עתיד לצאת לשוק בפורמטי DVD ופורמטים דיגיטליים ב-5 בספטמבר 2023.^{[148][149][150]}

קו ה-U

ערך מורחב – סכסוכים טריטוריאליים בים סין הדרומי

בעקבות החדשות על איסור הפצת הסרט בווייטנאם, חלק מכלי התקשורת הצביעו על סצנה המופיעה בקדימון הרשמי המציגה ציור של מפת העולם עם קו מעוקל-מקווקו לצד "אסיה"; מטעמם של "האחים וורנר" הוצהר כי המפה לא נועדה להצהיר שום סוג של הצהרה.

הביקורות על הצגתו לכאורה של קו ה-U (גבול ימי העובר בים סין הדרומי שנקבע על ידי ממשלת הרפובליקה העממית של סין) בסרט החלה כאשר רשות הצנזורה הווייטנאמית אסרה את הסרט בשל הצגתו לכאורה. לעומתם, ביקשה רשות הצנזורה הפיליפינית במקום זאת לטשטש את הקו המדובר. שתי המדינות אסרו את הסרטים "קסם של מפלצת" (2019) ו"אנצ'רטד" (2022) בשל הצגת קו ה-U בפועל.^[151][152] הקו המדובר שנוי במחלוקת עקב סכסוכי גבול ימיים בין סין, וייטנאם, טייוואן, מלזיה, ברוניי והפיליפינים.^[153]

וייטנאם

ב-3 ביולי 2023, ציטט העיתון הווייטנאמי "Tuổi Trẻ" את וי קיין תאן, ראש מחלקת הקולנוע, שהכריז כי הסרט ייאסר להפצה בווייטנאם מכיוון שהיא מכילה את "תמונתה הפוגענית של קו ה-U".^[154][155] מהעיתון "Tiền Phong" דווח כי קו ה-U "מופיעה מספר פעמים בסרט".^[156][157]

בשיחה עם "Voice of America", אמר טרין הו לונג (מייסד קבוצת המחקר Legal Initiatives for Vietnam) כי "הצנזורים אפילו יזכו לשבחים על תגובת-יתר למפה הלא ברורה, הן מצד הממונים עליהם והן מצד הציבור, מכיוון שהסנטימנט האנטי-סיני חודר עמוק לתוך התרבות הפוליטית של המדינה", וכי "הממשלה בוודאי משתמשת בהיגיון לאומני לגיטימי על מנת לחזק את כל מערכת הצנזורה שלה", בעוד שמייקל קסטר מקבוצת "הביטוי החופשי" הגיב כי "מפות הן פוליטיות, ולעיתים קרובות גבולות נושאים פצעים היסטוריים, אבל במקום להבטיח דיון חופשי ופתוח, תגובת הממשלה לצנזורה תומכת רק לעיתים רחוקות בצדק היסטורי או מעברי".^[158] בשיחה עם Vox, הסביר פיטר זינומן, מרצה באוניברסיטת ברקלי כי "בעיני הסינים, הקו ה-U מסמל את תביעותיהם הלגיטימיות לים סין הדרומי", ו"עבור הווייטנאמים, הוא מסמל מעשה חצוף של בריונות אימפריאליסטית שמקדש את האינטרס הלאומי הסיני על פני מערך אינטרסים משותף ישן יותר של אחווה סוציאליסטית", בעוד שהו טאי היו טאם, מרצה באוניברסיטת הרווארד, הסביר כי אסטרטגיית המפיצים הייתה לפנות לשוק הסיני בתקווה להפוך את הסרט לשובר קופות, ”הם מוכנים לקבל את השקפת הגיאוגרפיה [של סין היבשתית]. דיסאינפורמציה פועלת באמצעות חזרה עליה.” קווין לי, מרצה מאוניברסיטת ניו יורק טען כי לטעמו מדובר במהלך חסר-היגיון.^[159]

במקור, התעתד הסרט לעלות לאקרנים בווייטנאם ב-21 ביולי 2023.^[160]

הפיליפינים

כאשר הידיעות על הצנזורה שהטילה וייטנאם הגיעו לפיליפינים, הסנאטור פרנסיס טולנטינו, סגן יו"ר "ועדת הסנאט הפיליפיני ליחסי חוץ", הצהיר ל-CNN Philippines כי ייתכן שגם בארצם ייאסר הסרט להפצה משום שדמותה של ברבי "מכפישה" את הריבונות הפיליפינית.^[161] הסנאטור ג'ינגגוי אסטרדה קרא לאסור את הפצת הסרט בגלל הכללת קו ה-U לכאורה; סנאטורית האופוזיציה, ריסה הונטיוורוס, ציינה כי "הסרט הוא בדיה, וכך גם קו ה-U", והציעה להוסיף כתב ויתור לסרט במקום לאסור את עלייתו לאקרנים.^[162] הסנאטור רובין פדילה, יו"ר "ועדת התקשורת ההמונית של הסנאט", הציע שמפיקי הסרטים יערכו את ההתייחסות בסרט לנושא זה או להסתכן בכך שהסרט ייאסר להפצה.^[163] ב-11 ביולי, "מועצת הביקורת והסיווג של הפיליפינים" (MTRCB) העניקה לסרט סיווג PG ואפשרה את עלייתו לאקרנים, אך ביקשה מ"האחים וורנר" "לטשטש את הקווים השנויים במחלוקת במטרה למנוע פרשנויות מוטעות נוספות".^[164][165] במסקנות הוועדה נכתב כי הקו השנוי-במחלוקת המופיע בסרט "לא היה בצורת U" ובעל "שמונה נקודות או מקפים" במקום תשע.^[166] הסנאטור טולנטינו אמר כי הוא מכבד את החלטת ה-MTRCB, אך הביע את מורת רוחו מכך שפרסמה את החלטתה יום לפני יום השנה ה-7 לפסק הדין שביטל את קו ה-U ב-12 ביולי 2016.^[167][168] הסרט עלה לאקרנים בפיליפינים ב-19 ביולי 2023.^[168]

תגובת "האחים וורנר"

בשל החששות הגוברים לגבי הצגתו לכאורה של קו ה-U, מספר כלי תקשורת הצביעו על ציור של מפת עולם המופיעה בקדימון לסרט.^{[169][170][171][172]} הלוס אנג'לס טיימס תיאר את התמונה הספציפית כ”מפה של "העולם האמיתי" שנראית כאילו צוירה בעיפרון על ידי ילד עם קו מקווקו לצד החוף של מה שאמור להיות סין.”^[169] ב-6 ביולי 2023, פרסמו "האחים וורנר" הצהרה בה הוסבר כי המפה המופיעה בתמונה היא "ציור עיפרון ילדותי", כשהקווים המקווקוים מתארים את מסעה של ברבי מברבילנד לעולם האמיתי, ושאין בכוונתה להצהיר כל סוג של הצהרה".^[173][174]

שיאים שהסרט שבר

• הסרט הפך לסרט הקומדיה המרוויח ביותר בכל הזמנים.^[175]
• הסרט הפך לסרט הרווחי ביותר של "האחים וורנר" אי פעם, לאחר שגבר על הסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2" שיצא ב-2010.^[176]
• הסרט הפך לסרט של האחים וורנר שגרף כמיליארד דולר, לאחר שהגיע לכך תוך 17 ימים, תוך ששבר את השיא הקודם, של 19 ימים, שהחזיק הסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2".^[177]
• הסרט הפך לסרט הרווחי ביותר של האחים וורנר בארצות הברית ובקנדה, לאחר שעבר את הסרט "האביר האפל" שיצא בשנת 2008.^[178]
• לסרט היה את סוף השבוע הראשון להקרנתו הפתיחה הרווחי ביותר לסרט בבימוי נשים, ועבר את השיא, של הסרט "קפטן מארוול" שיצא בשנת 2019.^[179]
• הסרט הפך לסרט הרווחי ביותר של ראיין גוסלינג, לאחר שעבר את "לה לה לנד".^[180]

ביקורות

בקופות

ברחבי העולם, הסרט עלה לאקרנים לצד הסרט "אופנהיימר". אנליסטים בתחום העריכו כי הסרט עתיד להכניס בסוף השבוע הראשון לעלייתו לאקרנים כ-90–125 מיליון דולר, וכי "האחים וורנר" בטוחים שיכניס לפחות 75 מיליון דולר באותו סוף שבוע.^[181][182] שבוע לפני עליית הסרט לאקרנים, נמסר מטעם רשת בתי הקולנוע "AMC Theatres" כי למעלה מ-40,000 חברי "AMC Stubs" כבר הזמינו כרטיסים מראש עבור שני הסרטים באותו היום, וכי הייתה מגמת עלייה של 33% במספר האנשים שקנו כרטיסים זוגיים מ-7 ביולי עד ל-10 ביולי.^{[183][184][185]} לאחר שגרף 70.5 מיליון דולר ביומו הראשון בבתי הקולנוע (כולל 22.3 מיליון דולר מהקרנות טרום-בכורה בימי רביעי וחמישי בערב), הוערך מחדש כי הסרט יכניס 161 מיליון דולר במהלך סוף השבוע הראשון שלו.^[186] בהמשך עלו הכנסות הסרט ל-155 מיליון דולר, ובכך סימן את סוף השבוע הפותח הטוב ביותר עבור סרט מאז הקרנת "הפנתר השחור: ואקאנדה לנצח" (2022) (שגרף 181.3 מיליון דולר), ואת היותו הסרט עם ההכנסות הגבוהות ביותר בסוף השבוע הראשון שבוים על ידי במאית. תופעת ה"ברבנהיימר" הביאה להגברת העניין בסרט, כשסך 79% מהכרטיסים שנמכרו בסוף השבוע (52% מתוכם היו עבור הסרט) היו לשני הסרטים, עבור 18.5 מיליון צופים.^[3]

ב-6 באוגוסט 2023 נודע כי הסרט חצה את רף המיליארד.^[187]

בישראל, נמסר על ידי מפיצת הסרט המקומית, "טוליפ אנטרטיינמנט" כי בסוף השבוע הראשון לעלייתו לאקרנים של הסרט, צפו בו 130 אלף ישראלים; וכי פתיחת הסרט היא השנייה בגודלה בארץ עבור סרט שאינו סרט המשך או רימייק.^[188][189]

תגובת הקהל

באתר הביקורות "Rotten Tomatoes", זכה הסרט לציון הטרי 90% על בסיס 302 ביקורות חיוביות, עם דירוג ממוצע של 8.1/10; בקונצנזוס הביקורות נכתב כי ”"ברבי" היא קומדיה מסנוורת מבחינה ויזואלית שהומור-המטא שלה מושלם בצורה מבריקה באמצעות סיפור חתרני”.^[190] באתר הביקורות המשוקללות "Metacritic", זכה הסרט לציון של 80/100, על בסיס על 62 ביקורות, דבר המצביע על "שבחים אוניברסליים".^[191] צופים שנשאלו על ידי "CinemaScore" העניקו לסרט את הציון הממוצע "A", בעוד שצופים שנשאלו על ידי "PostTrak" נתנו לו ציון חיובי כולל של 89%, ו-79% מתוכם אמרו שהם בהחלט ימליצו על הסרט לאחרים.^[186]

לצד ההצלחה המסחרית, הסרט זכה גם לגל נרחב של ביקורות שליליות בארץ ובחוצה לו,^{[192][193][194][195][196][197]} שהצביע על הסרט כפשטני, מקדם שנאת גברים ותאוריות שנויות במחלוקת. הביקורות על הצד הפוליטי של הסרט סימנו את סוג הפמיניזם שהסרט מקדם, כמפלג בין המינים, וכמציג באופן מיזנדרי^[195][197], תכונות שליליות, כמו רגשי נחיתות, תאוות כוח, מיזוגיניה ואלימות כתכונות גבריות. בנוסף, הדמויות הנשיות מוצגות כחזקות וצודקות והדמויות הגבריות מוצגות כאינפנטיליות וטיפשיות.

לביקורות כלפי העלילה הצטרפו פוליטיקאים, פובליציסטים ושמרנים מעצבי דעת קהל.

העיתונאי היהודי-אמריקאי הפופולרי בן שפירו, שעומד בראש רשת התקשורת "דיילי וויר", העלה למיליוני עוקביו סרטון בן 43 דקות^[194], בו כינה שפירו את הסרט "זבל בוער" וטען שהוא "נועד להפריד בין גברים לנשים". שפירו אף השליך את הבובה לפח, והעלה אותו באש.

"זה אולי הסרט הכי אנטי-גברי שנוצר אי פעם", טען איש התקשורת הימני ג'ק פוסוביץ'.^[198] העיתונאי פירס מורגן הקדיש מאמר לנושא בניו יורק פוסט וכתב: "אם הייתי עושה סרט שלועג לנשים כחסרות תועלת, תוקף את 'המטריארכיה' ומציג את כל הדברים הפמיניסטיים כבולשיט רעיל, לא רק שהייתי מבוטל – הייתי מוצא להורג".

אילון מאסק, צייץ: "אם אתה עושה צ'ייסר בכל פעם שברבי אומרת את המילה 'פטריארכיה', תתעלף עד שהסרט יסתיים".^[192]

פרסים ומועמדויות

הסרט זכה בפרס טריילר הזהב לשנת 2023 עבור טיזר-הקדימון הטוב ביותר,^[199] ואף זכה בפרס איגוד המבקרים של הוליווד בקטגוריית "הסרט המצופה ביותר".^[200]

רשימה מורחבת של פרסים ומועמדויות
פרס	תאריך הטקס	קטגוריה	מועמד(ים)	תוצאה	מקור
פרסי אגודת מבקרי הקולנוע של סן דייגו[201]	19 בדצמבר 2023	הבמאי הטוב ביותר	גרטה גרוויג	מקום שני
		השחקנית הטובה ביותר	מרגו רובי	מועמדות
		שחקן המשנה הטוב ביותר	ראיין גוסלינג	מקום שני
		התסריט המקורי הטוב ביותר	גרטה גרוויג ונואה באומבך	זכייה
		האנסמבל הטוב ביותר		מקום שני
		ההופעה הקומית הטובה ביותר	מייקל סרה	זכייה
			ראיין גוסלינג	מועמדות
		הצילום הטוב ביותר	רודריגו פרייטו	מועמדות
		העריכה הטובה ביותר	ניק הווי	מועמדות
		עיצוב התלבושות הטוב ביותר	ג'קלין דוראן, שרלוט פינליי והופ סלפק	זכייה
		עיצוב ההפקה הטוב ביותר	שרה גרינווד	זכייה
		השימוש הטוב ביותר במוזיקה		זכייה
פרסי גלובוס הזהב[202]	7 בינואר 2024	הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי		מועמדות
		השחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי	מרגו רובי	מועמדות
		שחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע	ראיין גוסלינג	מועמדות
		הבמאי הטוב ביותר	גרטה גרוויג	מועמדות
		התסריט הטוב ביותר	גרטה גרוויג ונואה באומבך	מועמדות
		השיר המקורי הטוב ביותר	"What Was I Made For?"	זכייה
			"Dance the Night"	מועמדות
			"I'm Just Ken"	מועמדות
		הישג קולנועי וקופה		זכייה
פרסי איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי	14 בינואר 2024	הסרט הטוב ביותר		מועמדות	[203]
		הבמאי הטוב ביותר	גרטה גרוויג	מועמדות
		השחקנית הטובה ביותר	מרגו רובי	מועמדות
		שחקן המשנה הטוב ביותר	ראיין גוסלינג	מועמדות
		שחקנית המשנה הטובה ביותר	אמריקה פררה	מועמדות
		השחקן/שחקנית הצעיר/ה הטוב/ה ביותר	אריאנה גרינבלט	מועמדות
		אנסמבל המשחק הטוב ביותר		מועמדות
		התסריט המקורי הטוב ביותר	גרטה גרוויג ונואה באומבך	זכייה
		הצילום הטוב ביותר	רודריגו פרייטו	מועמדות
		העריכה הטובה ביותר	ניק הווי	מועמדות
		עיצוב התלבושות הטוב ביותר	ג'קלין דוראן	זכייה
		עיצוב ההפקה הטוב ביותר	שרה גרינווד וקייטי ספנסר	זכייה
		הפסקול הטוב ביותר	מארק רונסון ואנדרו וויאט	מועמדות
		השיר הטוב ביותר	"I'm Just Ken"	זכייה
			"Dance the Night"	מועמדות
			"What Was I Made For?"	מועמדות
		השיער והאיפור הטובים ביותר		זכייה
		הקומדיה הטובה ביותר		זכייה
פרס סאטורן[204]	4 בפברואר 2024	סרט הפנטזיה הטוב ביותר		מועמדות
		בימוי הסרט הטוב ביותר	גרטה גרוויג	מועמדות
		כתיבת הסרט הטוב ביותר	נואה באומבך וגרטה גרוויג	מועמדות
		השחקנית הטובה ביותר בסרט	מרגו רובי	זכייה
		שחקן המשנה הטוב ביותר בסרט	ראיין גוסלינג	מועמדות
		המוזיקה הטובה ביותר בסרט	מארק רונסון ואנדרו וויאט	מועמדות
		מעצב הפקת הסרט הטוב ביותר	שרה גרינווד	זכייה
		עיצוב תלבושות הסרט הטוב ביותר	ג'קלין דוראן	זכייה
פרסי האקדמיה האוסטרלית הבינלאומית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה[205]	10 בפברואר 2024	הסרט הטוב ביותר		זכייה
		הבמאי הטוב ביותר	גרטה גרוויג	מועמדות
		השחקנית הטובה ביותר	מרגו רובי	זכייה
		שחקן המשנה הטוב ביותר	ראיין גוסלינג	זכייה
		התסריט הטוב ביותר	גרטה גרוויג ונואה באומבך	מועמדות
פרס האקדמיה הבריטית לקולנוע	18 בפברואר 2024	השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי	מרגו רובי	מועמדות	[206]
		השחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה	ראיין גוסלינג	מועמדות
		התסריט המקורי הטוב ביותר	גרטה גרוויג ונואה באומבך	מועמדות
		עיצוב התלבושות הטוב ביותר	ג'קלין דוראן	מועמדות
		עיצוב ההפקה הטוב ביותר	שרה גרינווד וקייטי ספנסר	מועמדות
פרס בחירת הקהל		סרט השנה		זכייה	[207]
		סרט הקומדיה של השנה		זכייה
		כוכב הקולנוע של השנה	ראיין גוסלינג	זכייה
		כוכבת הקולנוע של השנה	מרגו רובי	זכייה
		כוכב סרט הקומדיה של השנה		מועמדות
			ראיין גוסלינג	מועמדות
		ההופעה הקולנועית של השנה	אמריקה פררה	זכייה
			סימו ליו	מועמדות
פרס גילדת שחקני המסך	24 בפברואר 2024	ההופעה הטובה ביותר של שחקנית בתפקיד ראשי	מרגו רובי	מועמדות	[208]
		ההופעה הטובה ביותר של שחקן בתפקיד משנה	ראיין גוסלינג	מועמדות
		הביצוע הטוב ביותר של צוות שחקנים בסרט קולנוע	מייקל סרה, ויל פרל, אמריקה פררה, אריאנה גרינבלט, אריאנה גרינבלט, קייט מקינון, הלן מירן, ריאה פרלמן, איסה ריי ומרגו רובי	מועמדות
		הביצוע הטוב ביותר של אנסמבל פעלולים בסרט קולנוע		מועמדות
פרס סטלייט	3 במרץ 2024	הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מחזמר		מועמדות	[209]
		הבמאי הטוב ביותר	גרטה גרוויג	מועמדות
		השחקנית הטובה ביותר בתמונת קולנוע - קומדיה או מחזמר	מרגו רובי	מועמדות
		השחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה	ראיין גוסלינג	מועמדות
		השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה	אמריקה פררה	מועמדות
		התסריט המקורי הטוב ביותר	גרטה גרוויג ונואה באומבך	מועמדות
		עריכת הסרט הטוב ביותר	ניק הווי	מועמדות
		עיצוב התלבושות הטוב ביותר	ג'קלין דוראן	מועמדות
		עיצוב ההפקה הטוב ביותר	שרה גרינווד וקייטי ספנסר	זכייה
		השיר המקורי הטוב ביותר	"What Was I Made For?"	זכייה
			"I'm Just Ken"	מועמדות
פרס אוסקר	10 במרץ 2024	הסרט הטוב ביותר		מועמדות	[210]
		שחקן המשנה הטוב ביותר	ראיין גוסלינג	מועמדות
		שחקנית המשנה הטובה ביותר	אמריקה פררה	מועמדות
		התסריט המעובד הטוב ביותר	גרטה גרוויג ונואה באומבך	מועמדות
		השיר המקורי הטוב ביותר	"What Was I Made For?"	זכייה
			"I'm Just Ken"	מועמדות
		עיצוב ההפקה הטוב ביותר	עיצוב הפקה: שרה גרינווד; עיצוב סט: קייטי ספנסר	מועמדות
		עיצוב התלבושות הטוב ביותר	ג'קלין דוראן	מועמדות
פרס גילדת הכותבים של אמריקה	14 באפריל 2024	התסריט המקורי הטוב ביותר	גרטה גרוויג ונואה באומבך	מועמדות	[211]
פרס בחירת הילדים של ניקלודיאון	13 ביולי 2024	הסרט האהוב ביותר		זכייה	[212]
		שחקן קולנוע אהוב	ראיין גוסלינג	מועמדות
		שחקנית קולנוע אהובה	מרגו רובי	זכייה
			אמריקה פררה	מועמדות
		אלבום אהוב	Barbie: The Album	מועמדות

טרנד ה-"Barbiecore"

מגמת ה"Barbiecore" משקפת תופעה אסתטית וטרנד תרבותי השואב השראה מסגנונה האופנתי של בובת הברבי. במרכזו עומד הצבע הורוד, כאשר המגמה מתייחסת לשילוב אלמנטים מעולמה של בובת הברבי בהיבטי החיים השונים: אופנה, עיצוב, אמנות וכו'. בתחום האופנה, טרנד ה"Barbiecore" מתמקד בפרטי לבוש ורודים, המסמלים את האסתטיקה הוורודה של ברבי ואת ערכי ההכלה והגיוון המורחב שחברת מטאל מבקשת לקדם דרך הבובה בשנים האחרונות.^{[213][214][215]} ורוד לא היה באופן מסורתי צבע נשי, לפני שנות ה-20, זה היה צבע שקשור לעיתים קרובות באותה מידה לגבריות. בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, מוצרי ילדים ובגדים הופרדו באופן טקסי לוורוד לבנות וכחול לבנים.^[216]

האסתטיקה המוצגת בסרט זכתה להשפעה תרבותית ניכרת באמצע שנת 2022, יותר משנה טרם עלייתו של הסרט לאקרנים, כתוצאה מהפצת צילומי סטילס של רובי בדמותה של ברבי וכן תמונות של עדים לצילומי הסרט, שהדגישו את השימוש בצבעי פסטל בהירים בשתי אפשרויות: ראשית, צבע הוורוד נחזה בעבר על ידי פרסומים רבים כטרנד האופנה השולט לשנת 2022; ושנית, פופולריותם של צבעי הפסטל התחזקה בעקבות דיונים על הסרט, מה שהוביל לטרנד ה-"Barbiecore".^[217][218]

על אף שטרנד זה נחשב בעיקר כטרנד אופנה, הוא מכיל גם עיצוב פנים ואיפור.^[219][220] ב"ווג" צוין כי ”צילומי סרטה הקרוב של גרטה גרוויג הפכו את ה-Barbiecore – שמתורגם בעיקר למראה ורוד בוהק – לטרנד של הקיץ הנוכחי.”^[221] ב"ניו יורק טיימס נחזה כי הטרנדים האופנתיים של 2023 יורכב מצבעי "ורוד ניאון וצהוב, בשילוב עם הרוויזיוניזם הפוסט-מודרני הקשור לפלטת צבעי האופנה הקלאסית."^[222]

ניתוח תמות בסרט

פילוסופיה

במאמרי דעה על הסרט, עלה כי הסרט חוקר נושאים הקשורים לאקזיסטנציאליזם.^{[223][224][225]} לפי הפילוסוף ז'אן-פול סארטר, תפיסת האקזיסטנציאליזם נשענת על ההנחה כי האדם עושה את עצמו למי שהוא, והמשמעות, כל משמעות, אינה נמצאת בעולם החיצוני, אלא ניתנת על ידי האדם והוא המעניק משמעות לחייו.^[226] בחיבורו האקיזסטנציאליזם הוא הומניזם הוא קובע כי "הקיום קודם למהות" (אנ'), כלומר, הקיום שלנו קודם למהות החיים של כל יחיד, ולכן הרצונות, המטרות, והתכונות האופי הם דברים שהאינדיבידואל רוכש בעצמו מתוך חירותו. סארטר עצמו מוסיף: ”מה פירוש הדבר שהאדם קודם למהות? פירושו שהאדם ראשית כול קיים, פוגש את עצמו, מפציע בתוך העולם, ורק לאחר מכן הוא מוגדר”.^[227]

הנחות אלו מתיישבות על תהליך הגילוי העצמי אותו חווה ברבי ביציאתה מברבילנד האוטופית אל העולם החיצוני של בני האדם. לוסי בורד מ-"GQ" כתבה כי ”הסרט מהרהר בעצם הרעיון של מה שהופך אותנו לאנושיים, הרעיון של "האחר", האם יש באמת דבר כזה כמו אוטונומיה או שכולנו פשוט כלי-משחק שיש לאסוף ולהיפטר מהם כשאנחנו כבר לא מועילים.” בורד ציינה כי במהלך הסרט, ברבי וקן יוצאים למסעות "מנוגדים אך שווים" של גילוי-עצמי, לאחר שיצאו לעולם האמיתי וגילו כי העולם מנוהל על ידי חברה פטריארכלית ומדכאת בניגוד לברבילנד האוטופית והמטריארכלית, וחווים את הקונפליקט שב”להיות בעל רגשות וגם לשמש כרעיון של מישהו אחר, המאבק של הרצון החופשי מול החוקים שנקבעו מראש לגבי המקומות אליהם תלך וכיצד תפעל.”^[224] דמויותיהן של קן וברבי בסרט עומדות אחת בשביל השנייה בהקבלה לתפיסת יחסי האובייקט והסובייקט: בתחילת הסרט לקן אין קיום ומשמעות בלי ברבי ולאחר היפוך התפקידים ברבי מצופה למלא את צרכיו של קן. ביחסי אובייקט קיים יחס בין שני גורמים, הסובייקט מבצע את הפעולה והאובייקט הוא שהפעולה מכוונת אליו.^[228] במאמר דעה עבור "Vogue India", גרסה וריה סריווסטווה כי לברבי יש תפיסה בובוארית לגבי אקזיסטנציאליזם ואינדיבידואליזם, בטענה ש”אינדיבידואליזם גורם לך להטיל ספק בנורמות ובציפיות החברתיות [...] אפילו עבור ברבי, זה מתבשל כבר זמן מה. היא ניסתה להיות מכילה וייצוגית. היא ניסתה להכיר בביקורת הפמיניסטית וכעת יש לה עבודות כמו להיות נשיאה, מדענית, רופאה, אבל הנטל לשמש כמודל בעולם המטיל ספק במוסר ומאמץ את המכילנות הוא רב. האקזיסטנציאליזם משגשג בפער הזה בין מה שיש למה שצריך להיות.”^[229]

אליסה וילקינסון מ-"Vox" השוותה את ברבילנד לגן עדן, ואת ברבי וקן למקביליהם ההפוכים של אדם וחוה. וילקינסון הצביעה על רגעיהם הראשונים של ברבי וקן בעולם האמיתי, בהם ”הם פתאום מודעים לעצמם ומודעים לכך שמסתכלים עליהם” כגרסת הסרט לחטא הקדמון.^[230]

פמיניזם

קייטי פיקלס מהאתר "The Conversation" ציינה שברבי מראה כיצד המטריארכיה יכולה להיות רעה כמו הפטריארכיה, כאשר הקנים הם המגדר המודר בבארבילנד. פיקלס מעירה שהגיבורים האמיתיים היו מנודים כמו הדמויות ברבי המוזרה ואלן, שעזרו לברביות לצאת מהסטטוס קוו של הקנים. היא מאמינה שזה מתיישב עם תפיסת הפמיניזם של גרוויג, שבה "כולם נמצאים תחת השמש".^[231][232]

ג'ק באטלר מהמגזין "National Review" דחה את הפרשנות לסרט כ"מצע רדוד, שונא גברים ודוחה", ומנגד טען כי הסרט מהווה "סאטירה של פוסט-פמיניזם של איך פמיניסטיות מדמיינות שעולם מושלם נראה ושל מה שהן מדמיינות כביטוי לדומיננטיות גברית", וציין כי בעולם האמיתי, "קן נדחה בכל ניסיונותיו להצטרף להיררכיה הגברית ששולטת כביכול בעולם. הוא חייב לחזור לברבילנד כדי להנהיג אותה; מה שהוא מבסס זה כל כך רדוד שהוא מתמוטט כמעט באותה מהירות כפי שהוא נוסד. בינתיים, על אף שהברבי של רובי משיבה את הדומיננטיות הנשית בברבילנד, היא בוחרת לא להישאר שם, ובמקום זאת בוחרת להפוך לאנושית מלאה".^[233]

המונולוג של גלוריה (אמריקה פררה) בסרט הדהד בקרב נשים ברחבי העולם, בייחוד בקרב נשים לטיניות שראו בה ייצוג חשוב שאינו מופיע בדרך כלל בתרבות הפופולרית.^[234] גלוריה הציגה את הסתירות בדרישות החברתיות לאישה בעידן המודרני. הסרט העלה לשיח את נושא דימוי הגוף הנשי וטמן בחובו מסרים רבים בנושא. לדוגמה, הופעת הצלוליטיס אצל ברבי, סימנה מאפיין אנושי שפוגם בראי שלמותה. מחקרים מראים כי בובות אופנה עשויות לשמש מודל לחיקוי עבור נערות צעירות והמשחק בהן עשוי לספק לילדות ייצוגים של מודל היופי המצופה מהן בחברה, וכיוצא בזה לקבע תפיסת גוף "אידיאלית".^[235] בובות ברבי הן בובות דקיקות המהוות סיכון פוטנציאלי משמעותי לאידיאל היופי של בנות, שבפועל הוא כמעט אינו בר השגה.^[236] הבובות הנמכרות בכמויות עתק (800 מיליון בובת בשנה, בהיקף מיליארד דולר), משווקות בקנה מידה עולמי ונערות רבות נחשפות אליהן בגילאים צעירים ומשמעותיים להבניית הציפיות המגדריות מהן.^[237] בשנים האחרונות, חברת מאטל התחברה אל השיח המתחדש בעולם דימוי הגוף והבינה את השפעתה הרחבה לשינוי השיח החברתי, במקביל לרווח הכלכלי שהיא עתידה להפיק משינוי דפוסי הייצור שלה, ובחרה לייצר קולקציות חדשות של בובות ברבי: ברבי עם מוגבלויות, ברבי עם סוגי מבני גוף שונים, גוני עור רחבים, צבעי עיניים ותסרוקות מגוונות. מאטל טענה שהקו שלהן הוא "קו הבובות המגוון ביותר בשוק".^[238] מחקר שבחן עמדות של דימוי גוף של נערות צעירות בעקבות ליין שהעמידה מאטל, 'ברבי פאשניסטה', מצא כי מגוון הבובות החדש הוא לא התערבות חזקה מספיק לבדה כדי להתגבר על תפיסות שליליות של דימוי גוף. יש חשיבות במאמצים מתמשכים לעידוד חשיפה וקבלה של צורות ומידות גוף מגוונות אצל ילדות צעירות.^[239] הסרט של ברבי ממשיך את הקו של גיוון והכלת צורות גוף נשיות, אך גם בו ברור איך צריכה להיראות האישה האידיאלית. בסרט עצמו יש התייחסות סאטירית לכך: כשברבי הסטראוטיפית בגילומה של רובי בוכה, נשמעת הערת שוליים בקולה של מספרת יודעת-קול המלווה את הסרט כולו: "ללהק את מרגו רובי זאת לא הבחירה הכי אמינה, לפחות כשהברבי אומרת שהיא לא יפה".

גַברִיוּת

ב"לוס אנג'לס טיימס", ז'אן גררו התייחסה לביקורת הסמויה העולה מבין השורות בסרט על החיצוניות הפמיניסטית, שבה "עולם שמתעלם מגברים ורגשותיהם הוא צורה הפוכה של פטריארכיה ואכזריות". בסרט מוצגת תמונת מראה לעמדה החברתית-היסטורית הגורסת כי נשים הופלו לאורך ההיסטוריה ולא היו בעלות אוטונומיה אישית, טענה המבוססת על משנתה של הפילוסופית סימון דה בובואר. לדידה, הדיון על זכויותיהן וטובתן של נשים לכל אורך ההיסטוריה, סבב על השליטה שיש למדינה, כוהני הדת וראשי המשפחה עליהן. האישה עצמה אינה נשאלה וקיבלה את הזכות להכריע כלפי עצמה. מאז ומעולם האישה הייתה ברשותו של הגבר.^[240]

תמונת המראה בעולם הברבילנד מייצרת מצב בו ה'קנים' נמצאים בעמדת מיעוט, כפופים לנשים ואינם נשאלים או מחליטים על עתידם. ז'אן גררו הוסיפה: "הסרט הוא תוצר נדיר של תרבות מיינסטרים המזמינה גברים לדמיין מחדש את הגבריות למענם. היא מכירה במשבר הזהות ובאובדן התקווה, ההבטחה הכלכלית ותכלית החיים בקרב גברים אמריקאים. המאבקים הללו זוכים לרוב להתעלמות על ידי פרוגרסיבים, אך מנוצלים בצורה נוחה ורעילה על ידי משפיענים מהימין. החל באנדרו טייט ועד ג'וש האולי[…]. ההקבלה של הסרט התמקדה במסרים אלו לגבי העצמת נשים, אבל מה שהופך אותו לסיפור רדיקלי הוא שהוא גם מזמין נשים לדמיין מחדש את הפמיניזם כדי שלא יתעלם ממאבקים גברים".^[241]

ניקולס בלאסיס טען ב- "Psychology Today" שברבי מספקת "תיאור ניואנסי יחסי של גבריות" בשני מקרים שהדהדו נושאים וחששות הנפוצים בפסיכולוגיה וטיפול קליני: במקרה הראשון, הנוגע ל"הערכת יתר של מבטה של אישה ותשומת לב לתחושת הערכה עצמית גברית, ואפילו לתחושת זהות קיומית", קן פונה לביטוי פטריארכלי ודומיננטיות גברית "על גברים אחרים, נשים או חפצים" מכיוון שהוא לא מקבל את "תחושת האטרקטיביות, הערך, וערך עצמי כללי" והוא רוצה את מבטה ותשומת הלב של ברבי. במקרה השני, הנוגע ל"יחס לבושה או לבדידות קיומית וההמרה למין-כמרגיע", כאשר ברבי ניגשת לקן במערכה השלישית של הסרט ומבקשת ממנו נחמה, הוא מפרש את הצעד כהזדמנות מינית ומנסה לנשק אותה, מה שד"ר בלאסיס השווה ל"אותה הדרך שבה הבושה יכולה להפוך במהירות לטינה וכעס, כאן אנו רואים בדידות וחרדה קיומית מומרים לתחינה מינית - שסקס יישב ויפתור את הרגשות הרעים הללו.^[242]

מייגן גרבר מ"האטלנטיק" מצאה את קן ומסע הגילוי העצמי שלו "מחקה את גיל ההתבגרות", לדבריה, "כמו כל נער, קן מגלה מי הוא, ומנסה את האפשרויות בעולם לפי גודל. אבל חוסר הבשלות שלו אינו מוכל, וזו הבעיה שלו. הגישה המתבגרת שלו לעולם, במקום זאת, פוגעת בכולם". גרבר הגיע למסקנה שקן מגלם רעיון ליבה בסרט "שפטריארכיה היא צורה עמוקה של חוסר בגרות". אליאנה דוקטרמן מהמגזין "טיים" ציינה שההקצנה של קן דומה לתנועת זכויות הגברים, במיוחד ב"רגשות הסירוס" שלו והבישור על הפטריארכיה.^[243]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברבי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ברבי (באנגלית)

• ברבי, ברשת החברתית פייסבוק
• ברבי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ברבי, ברשת החברתית אינסטגרם
• "ברבי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "ברבי", באתר AllMovie (באנגלית)
• "ברבי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "ברבי", באתר Metacritic (באנגלית)
• "ברבי", באתר אידיבי
• "ברבי", באתר Prime Video (באנגלית)
• "ברבי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

כתבות

• אבנר שביט‏, במאית "ברבי" בהצהרה מפתיעה: "אני רוצה שהצופים ירגישו בסרט כמו סעודת שבת", באתר וואלה, 13 ביולי 2023
• תומר קמרלינג, ‏פמיניזם? "ברבי" נוטף שנאת גברים, באתר ‏מאקו‏, 27 ביולי 2023
• עמנואל לוי, החיים בוורוד, באתר זמן ישראל, 14 ביולי 2023
• ענבל חייט, בובה של ביס? ברגר קינג הוציאה המבורגר "ברבי" שנוי במחלוקת, באתר ישראל היום, 16 ביולי 2023
• גרטה גרוויג גדלה על ברבי. בסרטה השאפתני היא סוגרת איתה חשבון, באתר הארץ, 19 ביולי 2023
• רינת קרמר יבלינוביץ, ‏ברבי גירל: כל מה שצריך לדעת על הסרט החם של הקיץ, באתר "סרוגים", 19 ביולי 2023
• אלון פרוכטר, חם בחוץ - לוהט בקולנוע: "ברבי" שוברת שיאים בארץ ובעולם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 ביולי 2023
• כיצד השפיע סרט הפנטזיה Barbie על בריאות האישה?, באתר DoctorsOnly‏, 7 באוגוסט 2024

ביקורות

• ארז דבורה, מתחת לכל ההייפ: "ברבי" מתוחכם במידה, אך מרגיש יותר כמו קורס במגדר, באתר ynet, 19 ביולי 2023
• שיר שחף, "ברבי" בקולנוע: כל אישה חייבת לראות את הסרט הזה, במיוחד בימינו, באתר "את", 19 ביולי 2023
• יאיר רוה, הסרט ברבי פמיניסטי, ציני וחריף - אבל לא מספיק, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2023
• ישי קיצ'לס, אחרי ההיסטריה סביבו, זה מה שחשבנו על "ברבי", באתר ישראל היום, 20 ביולי 2023
• אבנר שביט‏, בובה של לילה: "ברבי" מספק חווית צפייה נדירה ומעוררת השראה, באתר וואלה, 20 ביולי 2023
• מיכל ישראלי, ‏"ברבי" הבטיח הפתעה, אבל חשף אותה מוקדם מדי, באתר ‏מאקו‏, 20 ביולי 2023
• אורון שמיר, "ברבי": זה סרט שנראה כמו כיף שטותי, אבל מלא ברגש וחוכמה, באתר הארץ, 20 ביולי 2023
• יעל שוב, ‏שובבה, מצחיקה ושובת לב: אי אפשר לעמוד בפני הקסם של "ברבי", באתר "Time Out ישראל", 21 ביולי 2023
• לירן יושעי, היו רגעים שזזתי באי-נוחות בשל היותי גבר, ובכל זאת: "ברבי" הוא סרט מעולה, באתר חדשות 13, 23 ביולי 2023